עיתונאים במפרץ בביקורת נוקבת על ניהול המלחמה
חמישה שבועות חלפו מאז שארצות הברית וישראל פתחו במתקפה על איראן, כאשר באוויר התנוססה אז הבטחה מרומזת למלחמה מהירה ומנצחת שתביא לחילופי משטר בטהרן.
מאז, שתי המדינות תקפו אלפי יעדים באיראן, חיסלו עשרות בכירי ממשל, פגעו אנושות בחיל האוויר העתיק ובחיל הים העתיק אף יותר של הרפובליקה האסלאמית.
איראן מצידה שיגרה אלפי טילים וכטב"מים אל ישראל ומדינות המפרץ, הכריחה את ארגוני הפרוקסי שלה בלבנון, עיראק ותימן להצטרף למלחמה – וכצפוי, חסמה את מצר הורמוז.
כיצד רואים את המלחמה הזאת במזרח התיכון? אמיר טהרי, הפרשן הוותיק של רשת "א-שארק אל-אווסאט" הסעודית, מציע מבט מפוקח וראייה מורכבת:
"חוגים אנטי-אמריקאיים ואנטי-ישראליים מגזימים בהערכת ההשפעה של הטקטיקה של טהרן להסבת כאב כלכלי לעולם, באמצעות משחקים מסוכנים בייצוא הנפט דרך מצר הורמוז ושיבוש הסחר הכללי בחלק ניכר מהאזור.
"הדבר, בתורו, מעצים את השפעותיהם של מעשי הנבלה של המולות. הם שוכחים שהכלכלה העולמית התמודדה עם אתגרים גדולים בהרבה במונחים של אינפלציה, מחסור באספקה חיונית ושיבושי סחר במהלך משבר הקורונה.
"במבט לטווח ארוך, כל שלושת השחקנים המרכזיים במלחמה הזו מסתכנים בכך שיצאו ממנה כמפסידים. ללא שינוי משטר ברור בטהרן, לא טראמפ ולא נתניהו יוכלו להצדיק את העלות העצומה בדם, בממון וביוקרה של המלחמה הזו.
"במבט לטווח ארוך, כל השחקנים המרכזיים במלחמה מסתכנים בכך שיצאו ממנה כמפסידים. ללא שינוי משטר ברור בטהרן, לא טראמפ ולא נתניהו יוכלו להצדיק את העלות העצומה בדם, בממון וביוקרה של המלחמה"
"ארה"ב וישראל עלולות לאבד גם את העם האיראני, שנחשב לאחד הלאומים הבודדים הידועים בגישתם החיובית כלפי שתיהן. הנרטיב של 'באתם והרסתם את התשתית התעשייתית, הכלכלית והמדעית שלנו, אך השארתם את המענים שלנו על כנם' הולך וצובר תאוצה בקרב איראנים, הן בתוך איראן והן מחוצה לה.
"המלחמה עצרה את ההתקוממות הלאומית האנטי-חומייניסטית שהחלה בחורף האחרון והתחדשה לאחר הפוגה קצרה, ימים ספורים בלבד לפני שהמפציצים הופיעו בשמי איראן. אם תותיר את המשטר החומייניסטי על כנו, ארה"ב עשויה לעמוד בפני משימה קשה בשיקום אמינותה כ'מגינת המדינות' בעלות הברית המארחות את בסיסיה הצבאיים.
"עם זאת, אין ספק שעל אף שהמשטר החומייניסטי חבוט ופצוע, המפסיד הגדול ביותר במלחמה הזו – שתוכננה בצורה גרועה והונהגה באופן כושל – יהיה העם האיראני".
באתר של רשת "אל-ערביה" הסעודית-אמירתית, רג'ידה דרג'ם מביעה חששות בנוגע לאמינותו של טראמפ ומזהירה מפני שינוי מדיניות במפרץ אם טראמפ יסיים את המלחמה באיראן מבלי שלמדינות הערביות תהיה אפשרות להגיב לכך:
"אם ממשל טראמפ מתכוון לחתור לקידום עסקאות תוך הדרת מדינות המפרץ, החשופות ישירות לנקמה איראנית, המדינות הללו לא יחרישו. הן יבחנו מחדש את מכלול יחסיהן עם ארצות הברית: לא במונחים של גירוש כוחות אמריקאיים או פירוק בסיסים, אלא בדרך של ארגון מחדש של מערכת היחסים הביטחונית באופן שישקף את סדרי העדיפויות הביטחוניים שלהן, ולא מתוך לוגיקה של נקמנות או נתק מאינטרסים אסטרטגיים משותפים".
"אם טראמפ מתכוון לחתור לקידום עסקאות תוך הדרת מדינות המפרץ, החשופות ישירות לנקמה איראנית, המדינות הללו לא יחרישו. הן יבחנו מחדש את מכלול יחסיהן עם ארה"ב"
ב"אל-ערבי אל-ג'דיד", כלי תקשרות קטארי ותיק, הפרשן הפלסטיני אוסמה אבו-אורשייד מאשים את טראמפ בשקרים והתנהלות מאפיוזית, גם כאשר קטאר מופצצת מדי יום על ידי משמרות המהפכה האיראניים:
"האירוניה היא שטראמפ אמר בנאומו כי הפלת המשטר באיראן אינה אחת ממטרותיו, למרות שבנאום הכרזת המלחמה בסוף פברואר האחרון הוא רמז על רצונו בשינוי משטר כשקרא ל'עם האיראני הגדול והגאה' להשתלט על הממשלה, בטענה שזו 'עשויה להיות ההזדמנות היחידה שלכם מזה דורות'. למרות זאת, הוא טוען כעת כי 'שינוי המשטר התרחש בגלל חיסולם של כל מנהיגיהם המקוריים. כולם מתו. הקבוצה החדשה הרבה פחות קיצונית והרבה יותר רציונלית'.
"האם ההנהגה האיראנית החדשה אכן 'פחות קיצונית ויותר רציונלית', כפי שהוא טוען, או שהיא דבקה בהתנגדותה לא פחות מההנהגה הקודמת? אני חושב שהתשובה ברורה.
"הדבר נכון גם לגבי מצר הורמוז, שטראמפ חזר והצהיר כי יפתח אותו בכוח אם איראן לא תפתח אותו מרצונה. בנאומו, הטיל טראמפ את האחריות לפתיחתו על 'המדינות שמקבלות נפט דרך מצר הורמוז', שעליהן 'לקחת אחריות ולשמור עליו… עליהן להוביל בהגנה על הנפט שבו הן תלויות כל כך', זאת בהתבסס על הטענה שלארה"ב יש עודפי ייצור של נפט וגז. כלומר, טראמפ הצית את האש, ואז דרש מאחרים לכבות אותה בטענה שהם הנפגעים העיקריים ממנה".
למרות שהביקורת יותר בוטה (כרגיל) בתקשורת הקטארית ויותר מעומעמת בזאת הסעודית, אין ספק בכך שבמדינות ערב חששו מאוד מהמלחמה באיראן, מבינות שהיא עלולה להסתיים באופן כזה שרק יזיק להן.
למרות שהביקורת יותר בוטה (כרגיל) בתקשורת הקטארית ויותר מעומעמת בזאת הסעודית, אין ספק בכך שבמדינות ערב חששו מאוד מהמלחמה באיראן, מבינות שהיא עלולה להסתיים באופן כזה שרק יזיק להן
חוק עונש מוות למחבלים הוציא את השד מהבקבוק בסוריה
השבוע, בעוד שכל העולם עסוק במה שמתרחש באיראן, נשיא סוריה אחמד א-שרע קיים ביקורים מדיניים חשובים בגרמניה ובבריטניה במטרה להדק את הקשרים הנרקמים ובעיקר להבטיח השקעות החיוניות להחייאת הכלכלה הסורית וחיזוק המשטר.
השבוע הזה היה יכול להיות מושלם עבור א-שרע, אם לא גל הפגנות אנטי-ישראליות שפרץ בעקבות אישורו של חוק עונש מוות למחבלים בכנסת. ההפגנות יצאו לפועל בדרום סוריה – דרעה וקונייטרה – ואז התרחבו לאוניברסיטאות הגדולות בחלב ודמשק.
לפי העדויות, מי שנטל בהן חלק היו גם אלמנטים המזוהים עם המשטר הקודם, וגם אסלאמיסטים תומכי אל-קאעדה ודאעש – הגורמים הכי קיצוניים במדינה שמה שמאחד אותם זה סלידה מארה"ב וישראל והקו הפרו-מערבי בו נוקט הממשל הסורי החדש.
הקולות שבקעו מההפגנות הזועמות בערים אלה הבטיחו שבפעם הבאה הטילים שיפלו ישראל "יבואו לא רק מכיוון איראן" ברמז עבה למדי. גם הנושא הפלסטיני לא נשכח, הוא שריר וקיים, והאיום על ישראל טרם הוסר.
הקולות שבקעו מההפגנות הזועמות בערים אלה הבטיחו שבפעם הבאה הטילים שיפלו ישראל "יבואו לא רק מכיוון איראן" ברמז עבה למדי. גם הנושא הפלסטיני לא נשכח, הוא שריר וקיים, והאיום על ישראל טרם הוסר
????BREAKING: Syrian Protester In Dara'a Says "The Syrian Border Will Ignite"
Mass demonstrations all across Syria now, as at least 2 groups declare war on Israel. All in support of Palestinian prisoners. pic.twitter.com/BUXXLfVwpd
— MintPress News (@MintPressNews) April 1, 2026
הקו הנוקשה הזה נוגד באופן מוחלט את מדיניותו של א-שרע, שמהיום הראשון בשלטון רומז לכך שהוא אינו מתנגד לשיתוף פעולה עם ישראל ואף מקיים מו"מ ישיר עם גורמים ישראלים בתיווך ארצות הברית.
בשנה שעברה א-שרע הצטרף לקואליציה אמריקאית נגד דאעש, וגם הצעד הזה לא התקבל יפה על ידי הקיצונים הלאומניים והאסלאמיסטיים שכעת חולקים אויב משותף – המשטר הסורי החדש.
ייתכן מאוד שהחוק שיזם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ייפסל על ידי בג"ץ או לעולם לא יופעל; אך בשלב הזה הוא כבר גורם לנזק משמעותי למדינת ישראל גם במערב וגם במזרח התיכון.
במקום להרגיע את השטח, ממשלת נתניהו-בן גביר מחממת אותו. במקום לשפוך מים על המדורה, הקיצונים הישראלים מוסיפים עוד שמן על מנת לתדלק מלחמת נצח בכל החזיתות, כי רק כך ימשיכו להחזיק בשלטון.
במקום להרגיע את השטח, ממשלת נתניהו-בן גביר מחממת אותו. במקום לשפוך מים על המדורה, הקיצונים הישראלים מוסיפים עוד שמן על מנת לתדלק מלחמת נצח בכל החזיתות, כי רק כך ימשיכו להחזיק בשלטון
השבוע במזרח התיכון: המצור על כנסיית המולד
ב-2 באפריל 2002, בעיצומו של מבצע "חומת מגן" ועל רקע האינתיפאדה השנייה, התפתח בבית לחם משבר שהפך לדרמה בינלאומית כאשר כמאתיים פלסטינים חמושים, ובהם 39 מבוקשים, התבצרו בכנסיית המולד.
החמושים ניצלו את קדושת האתר מתוך הנחה שישראל תימנע מפריצה למקום המקודש לכל הזרמים בנצרות, ואף החזיקו בכמרים כבני ערובה תחת איומי נשק.
במשך 39 ימים עמד העולם מלכת מול המצור שסוקר בשידור חי, בזמן שגורמים בכירים מהוותיקן, האו"ם וארה"ב פעלו באופן נמרץ על מנת לתווך בין הצדדים ולמנוע מרחץ דמים באתר הקדוש.
במשך 39 ימים עמד העולם מלכת מול המצור שסוקר בשידור חי, בזמן שגורמים בכירים מהוותיקן, האו"ם וארה"ב פעלו באופן נמרץ על מנת לתווך בין הצדדים ולמנוע מרחץ דמים
בזמן שצה"ל הפעיל את המצור, בתוך הכנסייה התדרדרו התנאים ובחילופי אש נהרגו שמונה חמושים ואיש כמורה שנורה על ידי המתבצרים עצמם.
לבסוף הושג הסדר לפיו בני הערובה ישוחררו. בתמורה, 26 פלסטינים גורשו לעזה בעוד ש-13 המבוקשים הבכירים ביותר הוגלו לקפריסין ומשם למדינות שונות באירופה. המבוקש הבכיר ביותר, עבדאללה דאוד, הועבר בסופו של דבר למאוריטניה לאחר שלא נמצאה לו מדינה מארחת באירופה או במזרח התיכון.
עם סיום המצור נחשפה האמת המרה, כאשר בני הערובה העידו על התנהגות אלימה, איומים וביזה של תשמישי קדושה יקרי ערך מצד החמושים, מה שהותיר חותם קשה על המקום המקודש ביותר לעולם הנוצרי ועל זיכרון הלחימה בבית לחם.












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו