בעוד כחצי שנה ייערכו הבחירות לכנסת ה-26, ולפחות שתיים מהמפלגות המובילות בסקרים אינן זכאיות כרגע למימון מפלגות, מכיוון שהן אינן מיוצגות בכנסת היוצאת.

מפלגתו של גדי איזנקוט, "ישר!", ומפלגתו של נפתלי בנט, "בנט 2026", אומנם זוכות בסקרים ל-14 עד 25 מנדטים, אך את כספי מימון הקמפיין הציבורי הן יוכלו לקבל רק לאחר הבחירות, כנגזרת ממספר חברי הכנסת שיצליחו להכניס למליאה. משמעות הדבר היא שהמימון המפלגתי לא יגיע לקופתן לפני תחילת 2027.

מפלגות חדשות נהגו בעבר להישען על תרומות של אזרחים פרטיים (המוגבלות בתקרת חוק) או ליטול הלוואות ישירות מהבנקים. כיום, אחת השיטות המרכזיות להזרמת חמצן כלכלי לקמפיין היא העמדת ערבויות.

מפלגות חדשות נהגו בעבר להישען על תרומות של אזרחים פרטיים (המוגבלות בתקרת חוק) או ליטול הלוואות ישירות מהבנקים. כיום, אחת השיטות המרכזיות להזרמת חמצן כלכלי לקמפיין היא העמדת ערבויות

ערבות היא התחייבות של תומך או גורם בעל אמצעים לפרוע את חובות המפלגה כלפי ספקים או כלפי הבנק, במקרה שהמפלגה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה – אם לא תצליח להיכנס לכנסת או תכניס הרבה פחות ח"כים משציפתה.

שתי צורות המימון הללו – הלוואות וערבויות – חוסות תחת חובת דיווח למבקר המדינה ושקיפות מלאה לציבור, והמידע לגביהן מתפרסם באתר המבקר.

שלט של ועדת הבחירות המרכזית שנתלה בירושלים ונועד לעודד הצבעה בבחירות, 24 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

10 מיליון שקלים לבנט, 11 מיליון לאיזנקוט

סכום הערבות הגבוה ביותר שקיבל נפתלי בנט עומד על 2 מיליון שקלים, והוא הועמד על ידי היזם אסף ונד, מנכ"ל חברת הביטוח "היפו" (Hippo), שהונפקה ב-2021 לפי שווי של 5 מיליארד דולר.

במקביל, בנק דיסקונט העניק למפלגתו של בנט הלוואה בגובה 2 מיליון שקלים, שהועברה בשני תשלומים שווים (מיליון שקלים כל תשלום) במהלך פברואר ומרץ 2026.

בנק דיסקונט העניק למפלגתו של בנט הלוואה בגובה 2 מיליון שקלים, שהועברה בשני תשלומים שווים (מיליון שקלים כל תשלום) במהלך פברואר ומרץ 2026

יזם בולט נוסף שחתם לבנט על ערבות בגובה מיליון שקלים הוא יואב שוהם, ממייסדי חברת הבינה המלאכותית AI21 Labs ומדען מוביל בתחום. שורת אישים נוספים חתמו על ערבויות בגובה מיליון שקלים כל אחד:

• גיל רובינשטיין, יזם נדל"ן.
• עומר קפלן, יזם הייטק וממייסדי "איירון סורס".
• דונה רז לוי, לשעבר מנהלת קשרי ממשל ומדיניות חוץ ב"גוגל".
• עומר שווילי, מנכ"ל Investing.com.
• ניר נובק, מבעלי "אלקטרה טרגט", המשמש גם כמנהל הקמפיין וראש המטה של בנט.

בנט עצמו חתם אף הוא על ערבות אישית בגובה מיליון שקלים. בסך הכול, המפלגה מתנהלת כיום עם תקציב של כ-10 מיליון שקלים.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט נואם בכנס באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, 22 בינואר 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

גדי איזנקוט, שנכנס לזירת ההתמודדות הרבה אחרי בנט, הצליח לגייס קופה גדולה אפילו יותר – כ-11 מיליון שקלים באמצעות ערבויות והלוואות. המפלגה נטלה, החל מספטמבר 2025 ועד לאחרונה, הלוואות בסך 5.1 מיליון שקלים מבנק דיסקונט.

בגזרת הערבויות, ניתן למצוא אנשי עסקים בולטים: מאיר אדסט, ממייסדי "סולאראדג'", העמיד ערבות של מיליון שקלים.

אישים נוספים העמידו ערבויות בגובה חצי מיליון שקלים כל אחד, ובהם אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט, ד"ר רן גושן, איש העסקים רוני קצין, האוצרת שירה דוידי, אלוף (מיל.) חגי שלום, ד"ר הילה רענני, איש העסקים ירון גזית וזוהר גילון – מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי.

בנוסף, איזנקוט הצליח לגייס תרומות בגובה של עד 14 אלף שקלים (המקסימום המותר בחוק לפרטיים). ברשימת התורמים ניתן למצוא את איל ולדמן, צבי סטפק, משה קפלינסקי, טל ברנוח, וכן את התא"לים במיל' טל רוסו ורונן מנליס (הפעילים בקמפיין ומלווים את איזנקוט מקרוב).

איזנקוט הצליח לגייס תרומות בגובה של עד 14 אלף שקלים (המקסימום המותר בחוק לפרטיים). ברשימת התורמים ניתן למצוא את איל ולדמן, צבי סטפק, משה קפלינסקי, טל ברנוח, טל רוסו ורונן מנליס

מפלגה חדשה נוספת היא מפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל, שהצליחה לגייס כ-570 אלף שקלים מסוף דצמבר 2025 ועד היום. מי שחתם עבורה על ערבות בגובה 300 אלף שקלים הוא אלדד רפפורט. כמו כן, מופיעה תרומה בסך 11 אלף שקלים שהעניק למפלגה איש העסקים רוני דואק.

גדי איזנקוט בכנס של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, 6 בינואר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הבנקים התרחקו, הכנסת הפכה לכספומט

יחסי המפלגות בישראל עם המערכת הבנקאית ידעו לא מעט עליות ומורדות. בעבר, נהגו המפלגות לקחת הלוואות מבנקים מסחריים (בעיקר מבנק הפועלים). אולם, לאחר שמספר מפלגות – כדוגמת "קדימה" – התנהלו בפזרנות ונקלעו לחובות כבדים, החלו הבנקים להערים קשיים, והפוליטיקאים נותרו פעמים רבות ללא אפיקי מימון.

בין השנים 2019 ל-2022, תקופה שבה נערכו חמש מערכות בחירות רצופות, הבנקים המלווים מיהרו להדיר את רגליהם ולא קפצו על ההזדמנות לעשות עסקים עם הפוליטיקאים. הסיכון היה ברור: מפלגה שתרד מתחת לרף של 1% מסך הקולות לא תהיה זכאית למימון בחירות בדיעבד, ולא תוכל להחזיר את חובותיה.

כדי להתגבר על מצוקת האשראי הזו, ובמיוחד בסבבי הבחירות התכופים, שינו חברי הכנסת את החוק והפכו למעשה את כנסת ישראל לגוף בנקאי המלווה להם כספים מתוך התקציב.

כדי להתגבר על מצוקת האשראי הזו, ובמיוחד בסבבי הבחירות התכופים, שינו חברי הכנסת את החוק והפכו למעשה את כנסת ישראל לגוף בנקאי המלווה להם כספים מתוך התקציב

עד שנת 2022 התקשו המפלגות להחזיר את החובות לכנסת מכספי מימון המפלגות השוטף. אולם כיום, כשהכנסת ה-25 עומדת סוף-סוף להשלים את ימיה ולהגיע לסוף הקדנציה, טבלת החזרת הכספים לכנסת צפויה להיות מאוזנת.