בשבועות האחרונים המערכת המוניטרית בישראל עוברת טלטלה החורגת מהתנודות השגרתיות. בעוד הדולר האמריקאי מפגין חולשה גלובלית ומאבד גובה מול מרבית המטבעות המרכזיים בעולם, השקל הישראלי לא רק מצטרף למגמה – הוא מוביל אותה בעוצמה שמותירה אבק למטבעות אחרים.
המטבעות המובילים בעולם התחזקו בממוצע בכ־2% מול הדולר. השקל זינק בשיעור כפול ואף יותר מכך, ואף חצה לראשונה זה 31 שנים את רף שלושה השקלים לדולר.
הסיבות לנסיקה מגוונות: שילוב של ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל על רקע ההתפתחויות האזוריות, ובהן הדיווחים על הפסקות אש מול איראן ולבנון; זרימות הון משמעותיות כתוצאה מהצלחות טכנולוגיות וביטחוניות; פערי ריבית שנותרו גבוהים; ועליות בבורסות ניו יורק, שמשפיעות גם הן על המטבע המקומי.
שקל חזק מדי הוא פצצה מתקתקת ליצואנים ולחברות ההייטק. חברות אלה מוכרות את שירותיהן ומוצריהן בדולרים, אך משלמות משכורות והוצאות תפעוליות בשקלים
כל אלה הפכו את השקל לחזק במיוחד. אולם מה שנתפס כתעודת כבוד לכלכלה הישראלית הופך במהירות לנטל כבד על מנועי הצמיחה שלה.
שקל חזק מדי הוא פצצה מתקתקת ליצואנים ולחברות ההייטק. חברות אלה מוכרות את שירותיהן ומוצריהן בדולרים, אך משלמות משכורות והוצאות תפעוליות בשקלים. כשהדולר נחלש, היצואנים מקבלים פחות שקלים על אותו מוצר, אך נדרשים לשלם את אותן הוצאות בשקלים.
הייסוף בערך השקל חותך בבשר החי של שולי הרווח. כשהשקל מתחזק ב־5% בתוך שבועיים – המשמעות היא ירידה דרמטית בהכנסות בשקלים. לעיתים, כמה אחוזים בודדים הם ההבדל בין עסק רווחי לעסק שנכנס להפסדים. מדובר באיום אסטרטגי על כושר התחרות של המשק.
המצב מעלה שאלה: מדוע אף אחד מהמוסדות הממשלתיים אינו פועל למתן את התחזקות המטבע? אחת הסיבות לכך שבנק ישראל אינו מתערב בשלב זה ורוכש דולרים היא שמדובר במגמה עולמית, שקשה להשפיע עליה. אין בכך כדי לשלול התערבות עתידית, אך לעת עתה הבנק עקבי במדיניות אי־ההתערבות שלו.
התקווה של התעשיינים מופנית אפוא לממשלה. היא אולי לא תוכל לבלום את ההתחזקות, אך כן להאט אותה במידה מסוימת. מה עומד לרשותה?
הייסוף בערך השקל חותך בבשר החי של שולי הרווח. כשהשקל מתחזק ב־5% בתוך שבועיים – המשמעות היא ירידה דרמטית בהכנסות בשקלים. לעיתים, כמה אחוזים בודדים הם ההבדל בין עסק רווחי לעסק שנכנס להפסדים
הפתרון הראשון, המקובל בעולם, הוא קרן עושר. הרעיון פשוט: להוציא דולרים מהמשק. במקום להזרים את המטבע הזר פנימה ולהציף את השוק, המדינה משקיעה חלק ניכר ממנו בחו"ל – ובכך מפחיתה את הלחץ לייסוף השקל.
בישראל כבר קיימת קרן כזו, שנועדה לנהל את ההכנסות מגז טבעי. אולם היא ממוקדת במטרה ספציפית ואינה בנויה להתמודד עם השינויים הרחבים הנוכחיים, ולכן ספק אם תספק פתרון למצב.
הפתרון השני הוא הרחבה מואצת של השקעות בתשתיות. אף שנראה כי מדובר בצעד מרוחק משוק המט"ח, הקשר קיים: הגדלת השקעות בתחבורה, אנרגיה, דיגיטציה ובנייה ציבורית מגדילה את הביקושים במשק – ובהם גם את הביקוש לייבוא של ציוד ושירותים, וכך גם למט"ח. כתוצאה מכך פוחת חלק מהלחץ לייסוף השקל.
עם זאת, מדובר במהלך איטי, הדורש תכנון ואישורים, והוא גם יקר. חשוב מכך, הוא אינו מספק מענה מיידי לשער הדולר בטווח הקצר, ועלול להגדיל את הגירעון והחוב אם לא יבוצע במשמעת תקציבית.
הפתרון השלישי הוא המעניין והישים ביותר. הגופים המוסדיים – קרנות פנסיה, הגמל וההשתלמות – משקיעים סכומים גדולים של כספי הציבור בחו"ל, בעיקר במניות אמריקאיות הנקובות בדולרים. כאשר הבורסות בארה"ב עולות, שווי ההשקעות בדולרים גדל – ולעיתים נוצר עודף חשיפה למט"ח ביחס למדיניות שנקבעה.
הקרב על השקל אינו מתנהל רק בחדרי המסחר – הוא גם מבחן ליכולתה של הממשלה לשמור על כושר התחרות של המשק הישראלי
כדי לאזן את החשיפה, המוסדיים מבצעים מכירה של דולרים וקונים שקלים. בשוק קטן יחסית כמו השוק הישראלי, מכירות בהיקפים של מיליארדי דולרים יוצרות לחץ משמעותי על שער החליפין. במשך שנים התקיימה קורלציה כמעט מלאה בין מדד S&P 500 לבין חוזקו של השקל: כאשר המדד עלה – השקל התחזק; וכאשר ירד – המוסדיים נדרשו לרכוש דולרים והשקל נחלש.
התעשיינים הציעו פתרון יצירתי: לבצע את פעולות הגידור של המוסדיים באמצעות עסקאות "מעבר לדלפק" מול בנק ישראל. כך, במקום שהמוסדיים ימכרו דולרים בשוק החופשי בכל עלייה בוול סטריט, הבנק יספוג את הדולרים ישירות מהם. מהלך כזה עשוי להפחית את הלחץ על השקל, אך בשלב זה נראה כי בנק ישראל אינו נלהב מהרעיון.
בהיעדר צעדים כאלה, עיני היצואנים נשואות לממשלה שתספק להם חמצן בדמות הקלות רגולטוריות, סיוע כספי ועידוד רכש מקומי.
שתיקת הממשלה מול הצעות אלה משמעה הפקרת היצואנים וההייטק למערבולת הפיננסית של השקל. חשוב לזכור: הקרב על השקל אינו מתנהל רק בחדרי המסחר – הוא גם מבחן ליכולתה של הממשלה לשמור על כושר התחרות של המשק הישראלי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו