מכתבם של שלושת השופטים הבכירים בבית המשפט העליון, שנשלח אתמול (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין, מוביל למסקנה חד־משמעית: שופטי העליון קיבלו החלטה אסטרטגית ליטול לידיהם את היוזמה למינוי שופטים לכלל בתי המשפט, הסובלים ממחסור חמור בשופטים.

הם אינם ממתינים עוד ללוין. כשם שרוב חברי הוועדה לבחירת שופטים פעלו למינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ללא שיתוף פעולה מצד שר המשפטים, כך יעשו – אם לוין ימשיך באותו קו – גם ביחס למינוי שופטים, בטרם תוקפא עבודת הוועדה בתקופת הבחירות.

הרקע להתחממות הגזרה בימים האחרונים נעוץ בעתירה תלויה ועומדת של התנועה למען איכות השלטון, בדרישה לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, כדי למנות שופטים לכל בתי המשפט שבהם יש תקנים פנויים.

התנהלותו של לוין היא עוד מאותו דבר – אותה גישה לעומתית, מניפולטיבית ועוינת כלפי המערכת, שאותה הפגין לאורך כל כהונתו כשר המשפטים. מבחינת העיתוי, שוב הוא פועל רק ברגע האחרון

לפני חודשיים הוציאו השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי־שטייניץ צו על תנאי בעתירה, המחייב את לוין לנמק מדוע לא יפעיל את סמכותו בהתאם לחוק בתי המשפט ויכנס את הוועדה. הדיון המסכם בעתירה אמור להתקיים בעוד שבועיים.

אמש (ראשון) אמור היה שר המשפטים להגיש את תצהיר התשובה לצו על תנאי. אולם לא איש כלוין יפעל בהתאם לכללים. במקום זאת הוא הגיש הודעת עדכון ובקשה למחיקת העתירה, נוכח כוונתו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לסדרת ישיבות בחודשים יוני ויולי, כדי למנות שופטים לבתי משפט שונים.

שר המשפטים יריב לוין ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא, 10 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

להודעתו צירף מכתב שהפיץ בסוף השבוע האחרון לחברי הוועדה, שבו פירט כי בכוונתו להתמקד במינוי שופטים לבתי המשפט לתעבורה, למשפחה ולנוער, תוך המשך הימנעות ממינוי שופטים לעליון, עד אשר "יושם סוף לווטו האוטומטי על מועמדים מצוינים שביקשתי למנות".

התנהלותו של לוין היא עוד מאותו דבר – אותה גישה לעומתית, מניפולטיבית ועוינת כלפי המערכת, שאותה הפגין לאורך כל כהונתו כשר המשפטים. מבחינת העיתוי, שוב הוא פועל רק ברגע האחרון, כאשר לוח הזמנים של עתירה תלויה ועומדת נגדו מחייב אותו לעשות כן – בדיוק כפי שאירע בפרשת מינויו של עמית לנשיא העליון.

לוח הזמנים שלוין מתכנן מכוון לחלון הזמן היחיד שנותר, לפני שעבודת הוועדה לבחירת שופטים תושבת ממילא עם כניסת המערכת הפוליטית לתקופת בחירות, לכל המאוחר בשלהי חודש יולי.

ועוד תרגיל: על אף שבמכתבו לוין הזמין כביכול את חברי הוועדה להציע מועמדים נוספים מטעמם לפרסום כעת, המועד שקבע לישיבת הוועדה, 7 ביוני, מותיר ליתר החברים רק עד סוף השבוע הנוכחי זמן לגבש רשימה מטעמם

מאחר שהכללים מחייבים לפרסם את שמות המועמדים למינוי 45 ימים לפני מועד כינוס הוועדה, נותרו למעשה רק החודשים יוני ויולי. ועוד תרגיל קטן: על אף שבמכתבו הזמין כביכול את חברי הוועדה להציע מועמדים נוספים מטעמם לפרסום כעת, המועד שקבע לישיבת הוועדה, 7 ביוני, מותיר ליתר החברים רק עד סוף השבוע הנוכחי זמן לגבש רשימה מטעמם.

גם ההקפאה הנמשכת של מינויים לבית המשפט העליון מלמדת שדבר לא השתנה מבחינת שר המשפטים. אך כוונתו להתמקד כעת במינויים דווקא לבתי המשפט לתעבורה, למשפחה ולנוער, אף שהיא נראית כמעין היענות לצורכי המערכת, משקפת גם היא את העוינות הנמשכת של השר לכל דבר המריח כמו עבודה שיטתית ושקילת שיקולים ענייניים.

השופטים דפנה ברק־ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שלושת השופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים – הנשיא עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז, פנו אתמול במכתב פומבי ויוצא דופן אל שר המשפטים, והצביעו על הכוונות האמיתיות המסתתרות מאחורי יוזמתו החדשה.

נכונותם של השופטים להשיב בפומבי לשר המשפטים בסגנון עוקצני גם היא תקדימית, ברוח הימים האלה שבהם מערכת המשפט מצויה על קרקע שטרם נחרשה.

"אנו שמחים על כך שזיהית – הגם שבאיחור ניכר – את הקשיים שמתעוררים נוכח סירובך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים", הם כתבו בפתח מכתבם. עמית, סולברג וברק־ארז כמובן אינם יושבים בהרכב שידון בעתירה בעניין החובה למנות שופטים. אך רוח הדברים תגיע, בלי ספק, אל גרוסקופף וחבריו.

"התקנים במכתבך מנותקים לחלוטין מצורכי המערכת והשטח; לא נותנים מענה לצרכים אקוטיים אחרים, דוגמת תחום המעצרים; ודומה שנובעים משיקולים זרים. לא זו מפת הצרכים האמיתית"

השופטים הבכירים תיארו במכתבם כי "תהליך העבודה" של לוין, שהוביל להחלטתו לפעול למנות שופטים דווקא לבתי המשפט לתעבורה, למשפחה ולנוער כלל אינו תהליך עבודה. הוא אומנם נפגש עם נשיאי בתי משפט השלום, אך התעקש לעשות זאת ללא נוכחותם המתבקשת של נשיא העליון (שבו אינו מכיר) ושל מנהל בתי המשפט, צחי עוזיאל.

נוסף על כך, לוין בחר להתעלם מהמחקרים השיטתיים הקיימים בהנהלת בתי המשפט, המשרטטים את תמונת החוסרים המלאה של שופטים בכלל בתי המשפט.

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן במליאת הכנסת, 7 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"מכתבך מתעלם באופן בוטה מהמחסור האקוטי בשופטים בבתי המשפט המחוזיים", כתבו השופטים חברי הוועדה לשר המשפטים, "זאת ועוד: במכתבך אתה מציין כי קיים צורך בהוספת תקני שיפוט בבתי משפט ובתחומים מסוימים – מבלי שקיימת עבודת מטה סדורה שתומכת בכך.

"התקנים במכתבך מנותקים לחלוטין מצורכי המערכת והשטח; לא נותנים מענה לצרכים אקוטיים אחרים, דוגמת תחום המעצרים; ודומה שנובעים משיקולים זרים. לא זו מפת הצרכים האמיתית שתיתן מענה לצורכי האזרח".

רק לשם דוגמה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב חסר תקן דחוף של שופט מיסים, וזאת "בהינתן שהתדיינויות בנושאי מס בשווי של מיליארדי שקלים ממתינות לבירור בבית משפט זה".

פרסום רשימות המועמדים מטעם חברי הוועדה בימים הקרובים, לצד הדיון הצפוי בעתירה בעוד שבועיים, יסמנו אם גם הפעם, בחסות בג"ץ, יזכו חברי הוועדה לאמנציפציה מתכתיביו של השר

ובמילים פשוטות: המדינה עתידה לזכות להכנסה נוספת של מיליארדי שקלים מכספי מיסים, אך לוין מעכב זאת בהתעלמו מהצורך בשחרור הפקק בבית המשפט שדן בכך. וזוהי רק דוגמה אחת לנזקים ששר המשפטים גורם.

שר המשפטים ממשיך לנסות ולהשליט תודעה שלפיה קיים כלל שלפיו מינויים בוועדה לבחירת שופטים חייבים להיעשות בקונצנזוס מלא.

שר המשפטים יריב לוין בכנס הימין השני בתל אביב, 31 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מלבד הציניות הרבה הגלומה בהעמדת הפנים הזאת – שהרי את ההפיכה המשטרית לוין וחברו שמחה רוטמן מקדמים באופן לעומתי ודורסני, ללא קונצנזוס – הרי שבפועל אין כלל כזה. כפי שכבר הוסבר ללוין בפרשת מינוי עמית לנשיא, דרישתו לקונצנזוס היא למעשה ניסיון ליטול לעצמו זכות וטו, שהחוק לא העניק לו.

הכיוון ברור: הוועדה לבחירת שופטים תכונס, ושופטים חדשים יתמנו.

פרסום רשימות המועמדים מטעם חברי הוועדה בימים הקרובים, לצד הדיון הצפוי בעתירה בעוד שבועיים, יסמנו אם גם הפעם, בחסות בג"ץ, יזכו חברי הוועדה לאמנציפציה מתכתיביו של השר, ויוכלו למנות שופטים לערכאות הזקוקות להם בדחיפות.