JavaScript is required for our website accessibility to work properly. היחלשות התמיכה ברחוב העזתי רק גורמת לחמאס להיאחז חזק יותר בנשק | זמן ישראל
אישה פלסטינית מצביעה בבחירות המקומיות – הראשונות מזה שני עשורים בעזה, דיר אל־בלח, 25 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
AP Photo/Abdel Kareem Hana

היחלשות התמיכה ברחוב העזתי רק גורמת לחמאס להיאחז חזק יותר בנשק

חמאס הפסיד בקלפי לרשימות המזוהות עם הפת"ח ולטכנוקרטים, אך הוכיח שליטה מלאה מאחורי הקלעים ● במקביל, השיחות על פירוק הנשק מקרטעות, ישראל מגבירה בהדרגה את הלחץ הצבאי, והנהגת הארגון מתלבטת בין קו ניצי לפרגמטי ● ברקע מרחפת גם אפשרות לכפיית חזרת הרשות הפלסטינית לעזה ● פרשנות

בישראל עקבו השבוע אחרי הבחירות למועצה המקומית בדיר אל־בלח, ברצועת עזה. לא משום שמדובר בעיירה חשובה, אלא משום שמדובר בבחירות הראשונות ברצועה זה 20 שנה. המעקב התמקד בעיקר בהלכי הרוח ובאופן שבו ינהג חמאס, שהדיר את עצמו רשמית מהבחירות הללו, אך בהחלט נכח מאחורי הקלעים.

במהלך יום הבחירות בשבת, פעל חמאס לחזק את רשימת "דיר אל־בלח תג'מענא" – כביכול רשימה לא משויכת מפלגתית, אך כזו שמייצגת את האינטרסים שלו. הוא אף השתמש יום קודם לכן באימאמים במסגדים בדיר אל־בלח, שקראו לתמוך ברשימה. בשבוע שקדם לבחירות סיפרו נציגי החמולות בעזה לגורמים בישראל כי חמאס גם הציע להן כסף כדי לתמוך ברשימה.

בסופו של דבר זכתה "דיר אל־בלח תג'מענא" בשני מושבים בלבד מתוך 15, בעוד רשימה המזוהה עם הפת"ח זכתה בשישה מושבים, ורשימה נוספת – ללא שיוך מפלגתי – של טכנוקרטים קיבלה חמישה מושבים. ברשות הפלסטינית מיהרו לחגוג; גם מבחינתם היה מדובר בנייר לקמוס של המצב בשטח. בעיניהם, תוצאות הבחירות מעידות על שינוי כיוון ואמירה נחרצת נגד חמאס ברחוב הפלסטיני.

בשבועיים האחרונים ישראל מעלה בקצב איטי את הטמפרטורה ברצועה. לפחות חמש תקיפות מהאוויר כוונו נגד מה שבמערכת הביטחון מגדירים "יעדי איש", כלומר סיכולים ממוקדים בשטח שנמצא בשליטת חמאס

אלא שגם חמאס מבין היטב את התמונה, ומבחינתו זו יכולה להיות עוד סיבה שלא לוותר כעת על הנשק. בעניין הזה הדיווחים היוצאים מקהיר, שם מתנהלים הדיונים על יישום השלב השני, אינם אחידים.

ביום שני השבוע אמר שר החוץ האמריקאי כי הוא מעודד מסימנים חיוביים שהעבירו לו מצרים וטורקיה בעניין פירוק חמאס מנשקו. אלא ששלשום, בעדכון למועצת הביטחון של האו"ם, אמר חאלד חיארי, עוזר מזכ"ל האו"ם למזרח התיכון, כי העובדה שחמאס והמתווכות עדיין לא הגיעו להסכמות בעניין פירוק הנשק מעלה משמעותית את הסיכוי לחידוש הלחימה.

ועדת הבחירות ממיינת את רשימות המועמדים בבחירות המקומיות הראשונות מזה שני עשורים בעזה, דיר אל־בלח, 25 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
ועדת הבחירות ממיינת את רשימות המועמדים בבחירות המקומיות הראשונות מזה שני עשורים בעזה, דיר אל־בלח, 25 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

חיארי אינו טועה. בשבועיים האחרונים ישראל מעלה בקצב איטי את הטמפרטורה ברצועה. לפחות חמש תקיפות מהאוויר כוונו נגד מה שבמערכת הביטחון מגדירים "יעדי איש", כלומר סיכולים ממוקדים בשטח שנמצא בשליטת חמאס.

בישראל מזהים את גרירת הרגליים של חמאס במשא ומתן, ובמקביל עוקבים אחרי ניסיונות השיקום שלו ברצועה. עצם העובדה שאִפשר ואִבטח את הבחירות בדיר אל־בלח היא עוד הוכחה למידת השליטה שלו ברצועה.

בעדכון שניתן בשבוע שעבר למערכת הביטחון הוצגו נתונים שלפיהם המאמץ של הארגון להפעיל מחדש את המערך הממשלתי והמוניציפלי ברצועה נמצא גבוה בסדר היום שלו. 14 מתוך 17 משרדי הממשלה חזרו לאחרונה לפעול, לאחר שבמהלך המלחמה פעלו רק חמישה, ו־13 מתוך 27 רשויות מקומיות חידשו את פעילותן.

הרושם בישראל הוא שהמצב הסטטי הזה מתאים לחמאס. העובדה שהקשב הישראלי מופנה ללבנון ולאיראן משרתת את הארגון פעמיים: היא מאפשרת לו להתבסס בזירה הפנים־עזתית, וגם להמשיך את הפסקת האש

הנתון המוניציפלי משמעותי יותר מכפי שהוא מצטייר, שכן חמאס שולט כיום רק ב־47% משטח הרצועה – כלומר בפחות ממחצית השטח. בחלק שבשליטת ישראל (הקו הצהוב) חלק גדול מהרשויות המקומיות כבר אינן קיימות.

הרושם בישראל הוא שהמצב הסטטי הזה מתאים לחמאס. העובדה שהקשב הישראלי מופנה ללבנון ולאיראן משרתת את הארגון פעמיים: היא מאפשרת לו להתבסס חזק יותר בזירה הפנים־עזתית, וגם להמשיך את הפסקת האש באמצעות מריחת הדיונים על שלב ב'.

חליל אל-חיה בריאיון לסוכנות AP באיסטנבול שבטורקיה, 24 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
חליל אל־חיה בריאיון לסוכנות AP באיסטנבול שבטורקיה, 24 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

השאלה היא מי יחליט ומתי שהדיונים מוצו ולא ניתן להתקדם מכאן. ישראל יכולה לעשות זאת באמצעות חזרה ללחימה, אלא שהסיכוי לכך נמוך, בשל החזיתות האחרות שנותרו פעילות ומאיימות יותר. אפשרות אחרת היא שינוי פנימי בחמאס, וכאן נכנסות לתמונה הבחירות להנהגת הארגון.

שני השמות הבולטים מושכים כל אחד לכיוון אחר: חליל אל־חיה מכוון לשימור הנשק של הארגון והשליטה שלו בעזה, ומולו חאלד משעל, הדוגל בכיוון פרגמטי יותר, כזה שיכול להתגמש כעת כדי להבטיח את הישרדות הארגון. בינתיים, לפחות, הגישה הניצית של אל־חיה היא זו שמכתיבה את הטון.

ויכולה להיות גם אפשרות שלישית, שתהיה רעה מאוד לחמאס ורעה מעט פחות לישראל: מהלך שבו המתווך ניקולאי מלאדנוב, בגיבוי אמריקאי וערבי, יכפה על הצדדים כניסה של הרשות הפלסטינית לעזה

ויכולה להיות גם אפשרות שלישית, שתהיה רעה מאוד לחמאס ורעה מעט פחות לישראל: מהלך שבו המתווך ניקולאי מלאדנוב, בגיבוי אמריקאי וערבי, יכפה על הצדדים כניסה של הרשות הפלסטינית לעזה, בכובע חדש ותחת מיתוג שונה.

במקרה כזה קשה לראות את חמאס מבליג – ואת ישראל שותקת. זה אולי רחוק, אך רמזים קלים בכיוון הזה כבר נשמעים.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 630 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.