מוכה אך עדיין נושם, חמאס צפוי לקיים בשבועות הקרובים בחירות פנימיות שנדחו זמן רב, וזאת כדי לבחור מנהיג חדש ולשכה מדינית חדשה.
ההצבעה, שתתקיים אחרי מערכה צבאית שנמשכה שנים ונועדה לפרק את שלטון ארגון הטרור ברצועת עזה, צפויה לספק אינדיקציה ברורה לכיוון העתידי של חמאס. במקביל, היא נועדה לשדר את המשך קיומו כישות מאורגנת ואת יכולתו להקרין עוצמה.
ההצבעה מתקיימת על רקע משא ומתן איטי שמטרתו לפרק את הארגון מנשקו ולהציב הנהגה זמנית בעזה במסגרת תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
לדברי ד"ר מיכאל מילשטיין, הבחירות יאותתו אם חמאס מתכוון להמשיך להילחם בישראל על השליטה בעזה, או שמא הוא יעבור לעמדה פחות תוקפנית שנועדה לקנות את הזמן הדרוש לשיקום כוחו ברצועה ומעבר לה.
לדברי ד"ר מיכאל מילשטיין, הבחירות יאותתו אם חמאס מתכוון להמשיך להילחם בישראל על השליטה בעזה, או שמא הוא יעבור לעמדה פחות תוקפנית שנועדה לקנות את הזמן הדרוש לשיקום כוחו ברצועה ומעבר לה
"הבחירות האלה עוסקות בשאלה איזו זירה תוביל את חמאס", אמר מילשטיין, העומד בראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
לפי דיווחים בתקשורת הערבית, ההצבעה צפויה כעת להתקיים בשבועות הקרובים, באיחור של כשנה לעומת המועד המתוכנן, אם כי העיתוי המדויק עדיין אינו ברור.
חמאס מקיים בדרך כלל בחירות להנהגה אחת לארבע שנים, אך ההצבעה האחרונה, שתוכננה תחילה ל-2025, נדחתה בשל המלחמה שפרצה בעקבות טבח השבעה באוקטובר שביצע ארגון הטרור. במהלך המלחמה חיסלה ישראל את מרבית המפקדים הבכירים של הארגון, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי.
עם זאת, שרידים רבים של שלטון חמאס ושל כוחו הצבאי נותרו על כנם מאז נכנסה לתוקף הפסקת האש באוקטובר 2025. הדבר ניכר בעיקר בכ-47% משטח עזה שאינם נתונים לשליטת צה"ל, ושבהם חיים כמעט כל הפלסטינים ברצועה.
הלשכה המדינית של חמאס, שמרכזה ברובו מחוץ לעזה, מנהלת את סדרי העדיפויות האסטרטגיים של הארגון, לרבות בזירה הדיפלומטית, ומכוונת גם את הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, הפועלת בעיקר בעזה ובגדה המערבית.
הלשכה המדינית של חמאס, שמרכזה ברובו מחוץ לעזה, מנהלת את סדרי העדיפויות האסטרטגיים של הארגון, לרבות בזירה הדיפלומטית, ומכוונת גם את הזרוע הצבאית של חמאס, הפועלת בעיקר בעזה ובגדה
לדברי מילשטיין, ההיררכיה נותרה על כנה: ההנהגה בחו"ל היא זו שמקבלת את ההחלטות האסטרטגיות, והזרוע הצבאית מוציאה אותן לפועל.
הבחירות נערכו באופן היסטורי בחשאיות, כאשר רק כמה מאות עד כמה אלפי בכירים משתתפים בהצבעה בהסתר, וחמאס שומר את התוצאות בחשאי כדי להגן על אנשיו מחשיפה לניסיונות חיסול של ישראל.
ואולם ב-2021, ביטחונו של הארגון בהתבססותו האיתנה בעזה – כאשר אפילו ישראל הכירה בשלטונו דה-פקטו ברצועה – הוביל אותו לקיים את ההצבעה בגלוי ולהודיע רשמית מי נבחר לתפקידים בלשכה המדינית.
הפעם, העריך מילשטיין, התהליך צפוי להיות מוגבל יותר וחשאי הרבה יותר, וזאת לנוכח המכות הקשות שספג חמאס בכמה חזיתות מקבילות.
"ב-2021 חמאס קיים בחירות בקרב כ-20 אלף איש בעזה – כמעט בחירות פומביות. אי אפשר לעשות את זה בעזה ב-2026", אמר מילשטיין, וציין את ההרס העצום ברצועה ואת הפגיעה הנרחבת באנשי חמאס. המקום היחיד שבו הוא סבור שניתן לקיים כיום הצבעה מאורגנת באופן ריאלי הוא בחו"ל.
"ב-2021 חמאס קיים בחירות בקרב כ-20 אלף איש בעזה – כמעט בחירות פומביות. אי אפשר לעשות את זה בעזה ב-2026", אמר מילשטיין, וציין את ההרס העצום ברצועה ואת הפגיעה הנרחבת באנשי חמאס
ההצבעה בזירות אחרות תהיה גם היא מאתגרת, לפחות בחלקה, בשל פעולות ישראל נגד הנהגת חמאס מאז מתקפת השבעה באוקטובר.
"כל הנהגת חמאס בגדה המערבית נעצרה ונכלאה מאז השבעה באוקטובר, וגם מבנה ההנהגה בתוך בתי הכלא פורק", אמר מילשטיין, בהתייחסו לצעדים שנקט שירות בתי הסוהר בישראל. צעדים אלו שמו קץ למערכת הארגון הפנימית ולאוטונומיה הקודמת של האסירים הביטחוניים הפלסטינים, ובהם אנשי חמאס.
למרות המגבלות הללו, מילשטיין הדגיש כי התיאום בין הנהגת חמאס בחו"ל לבין הזרוע הצבאית שלו בתוך עזה נותר חזק וצפוי להימשך גם לאחר בחירת מנהיג חדש, שכנראה יישאר מחוץ לרצועה בעתיד הנראה לעין.
"היכולת של אלה שמחוץ לעזה לשלוט במה שקורה ברצועה נותרה גבוהה מאוד", אמר. "בישראל אומרים לא פעם שיש נתק, שהם לא מתקשרים – זה שטויות. יש התייעצות מתמשכת עם אלה שנמצאים בתוך עזה – מוחמד עודה, עלי עמודי, עז א-דין חדאד – אבל ההיררכיה ברורה: ההחלטות האסטרטגיות מתקבלות מחוץ לרצועה, והם מיישמים אותן".
"בישראל אומרים לא פעם שיש נתק, שהם לא מתקשרים – זה שטויות. יש התייעצות מתמשכת עם אלה שנמצאים בתוך עזה, אבל ההיררכיה ברורה: ההחלטות האסטרטגיות מתקבלות מחוץ לרצועה, והם מיישמים אותן"
חמישיית ההנהגה
לחמאס לא היה מנהיג נבחר מאז יולי 2024, אז נהרג אסמאעיל הנייה – שנבחר ב-2021 לכהונה שנייה כראש ארגון הטרור – מפצצה שהטמינה ישראל בטהרן. בעקבות החיסול הודיע חמאס כי יחיא סנוואר, בכיר הארגון בעזה, יתפוס את מקומו כמנהיג, בלי לקיים בחירות פנימיות.
סנוואר, לשעבר מפקד באל-קסאם שנחשב לאדריכל מתקפת השבעה באוקטובר, נכנס לתפקיד בעודו מסתתר מתקיפות ישראליות ברצועה. כהונתו נמשכה שלושה חודשים בלבד, לפני שנהרג באזור רפיח.
מאז מותו, חמאס לא מינה רשמית יורש או מנהיג זמני. עם זאת, דיווחים שונים מצביעים על כך שמאז הובל הארגון בידי חמישייה של בכירים היושבים מחוץ לעזה, בעיקר בקטאר ובטורקיה.
לפי הדיווחים, החבורה כוללת את ח'ליל אל-חיה, סגנו של סנוואר וראש צוות המשא ומתן של הארגון; חאלד משעל, העומד בראש ההנהגה החיצונית של חמאס ועמד בראש הארגון לפני הנייה; מוחמד דרוויש, ראש מועצת השורא המייעצת; זאהר ג'בארין; וניזאר עוודאללה. רובם היו בעזה, אך עזבו את הרצועה זמן קצר לפני 7 באוקטובר 2023.
הבכירים הללו נראו בשנתיים האחרונות בפגישות רבות עם נציגים מקטאר ומטורקיה, וכן בקהיר במהלך המשא ומתן על הפסקת האש בעזה.
הצטרפות חמאס לעסקת הפסקת האש של טראמפ הדגישה את יכולתו של הארגון לקבל החלטות אסטרטגיות גם בלי מנהיג יחיד בראש – תכונה המובנית בתוך המבנה של חמאס.
אף שהארגון בנוי באופן היררכי, הוא גם שומר על היכולת לפעול באופן מבוזר, כאשר פלגים בגדה המערבית, בעזה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל מסוגלים לפעול באופן עצמאי זה מזה
אף שהארגון בנוי באופן היררכי, הוא גם שומר על היכולת לפעול באופן מבוזר, כאשר פלגים בגדה המערבית, בעזה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל מסוגלים לפעול באופן עצמאי זה מזה.
גם לאחר שבכירים רבים בעזה נהרגו, ההנהגה החיצונית הצליחה למלא את החלל, להמשיך לקבל החלטות ולשמור על קשר שוטף עם אלה שנותרו בתוך הרצועה.
חמאס פועל גם לפי עקרון ה"שורא", או ההתייעצות, המחייב קבלת החלטות מהותיות באופן קולקטיבי ולא בידי אדם יחיד. ובכל זאת, מילשטיין ציין כי ההנהגה בעלת חמשת הראשים מייצגת רגע חריג בתולדות חמאס, וכי הארגון צפוי לשאוף לחזור לדמות יחידה בצמרת שתכוון את דרכו.
זהותו של אותו אדם, והזירה שממנה הוא מגיע, צפויות להיות גורם מרכזי בעיצוב מסלול הארגון בשנים הבאות, ובמיוחד בכל הנוגע למרכזיותה של עזה בסדרי העדיפויות שלו.
עזה או הישרדות
הבחירות הקרובות הן "מאבק על הישרדות התפיסה ששלטה בחמאס ב-20 השנים האחרונות – מאז שהארגון השתלט בכוח על רצועת עזה – ולפיה עזה היא היהלום שבכתר של חמאס", אמר מילשטיין.
הבחירות הקרובות הן "מאבק על הישרדות התפיסה ששלטה בחמאס ב-20 השנים האחרונות – מאז שהארגון השתלט בכוח על רצועת עזה – ולפיה עזה היא היהלום שבכתר של חמאס", אמר מילשטיין
חמאס, שהעדיף את הרצועה כזירת ההשקעה המרכזית שלו, בנה את הזרוע הצבאית שלו בעזה וביסס בה את שלטונו האזרחי.
מתקפת השבעה באוקטובר העמידה למבחן את התבססות כוחו שם, תוך סיכון שלטונו במובלעת, חייהם של מיליוני פלסטינים – עשרות אלפים מהם נהרגו בסופו של דבר – ואת עתידה כולו של הרצועה.
מקומה של עזה בסדרי העדיפויות של הארגון קריטי כעת במיוחד, כאשר חמאס מנהל מאמצים להגיע להסכמות על השלב השני של עסקת הפסקת האש בעזה, שלב שעשוי לשלול ממנו את השליטה האזרחית במובלעת.
מקומה של עזה בסדרי העדיפויות של הארגון קריטי כעת במיוחד, כאשר חמאס מנהל מאמצים להגיע להסכמות על השלב השני של עסקת הפסקת האש בעזה, שלב שעשוי לשלול ממנו את השליטה האזרחית במובלעת
בעוד השלב הראשון של הפסקת האש דרש מעט מעבר להפסקת פעולות האיבה, חמאס ניצב כעת בפני החלטות מיידיות ומשמעותיות יותר לגבי עתידו בעזה, לרבות כמה כוח יישאר בידיו, האם יוותר על נשקו, והאם יקיים הפסקת אש ארוכת טווח עם ישראל.
חמאס אומנם לא נקב בפומבי בשמות המועמדים המובילים בבחירות הקרובות, אך שתי הדמויות שהוזכרו בתדירות הגבוהה ביותר בחודשים האחרונים – אל-חיה ומשעל – מייצגות חזונות שונים בתכלית לגבי חשיבותה של עזה בסדר היום הרחב יותר של חמאס.
הם חלוקים גם בשאלה אם הרצועה צריכה להישאר הזירה המרכזית של הארגון, או לפנות את מקומה לטובת בניית כוחו בחזיתות אחרות נגד ישראל.
אל-חיה קשור קשר הדוק לרצועת עזה. הוא נולד וגדל שם, ובילה את כל חייו בשטח הרצועה עד לטבח השבעה באוקטובר. ימים ספורים לפני המתקפה הוא עזב את הרצועה עם בכירים נוספים בלשכה המדינית של חמאס בעזה ועבר לקטאר, שם הוא שוהה מאז.
למרות מקום מגוריו הנוכחי, אמר מילשטיין, "הוא לא מהחוץ – הוא עזתי בכל מובן", וזאת מבחינת סדרי העדיפויות שלו והדגש שהוא שם על השקעה ברצועה. עבור אל-חיה, הסביר מילשטיין, "חשוב הרבה יותר להמשיך לפתח את סוגיית השליטה בעזה ואת עניין הבנייה [הצבאית] מחדש".
העדפה זו משתקפת גם בתפקידו. עד הריגתו של סנוואר, אל-חיה שימש כסגנו – כלומר, למעשה, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה. לאחר מותו של סנוואר, חמאס כינה את אל-חיה כמנהיג הארגון בעזה, אף שאל-חיה אינו נמצא שם בפועל ולא נערכו בחירות פנימיות רשמיות לתפקיד.
אל-חיה, המוגן לפי דיווחים מפני התנקשות ישראלית בזכות ערבות אמריקאית לביטחונו, הפך לאחד הפנים הציבוריות המוכרות יותר של חמאס, והוא מופיע מול המצלמות כדי לשאת נאומים מרכזיים בשם הארגון ברגעים היסטוריים.
אל-חיה, המוגן לפי דיווחים מפני התנקשות ישראלית בזכות ערבות אמריקאית לביטחונו, הפך לאחד הפנים הציבוריות המוכרות יותר של חמאס, והוא מופיע מול המצלמות כדי לשאת נאומים מרכזיים בשם הארגון
הוא גם הוביל את המשא ומתן להפסקת אש, ובנה מעין יחסי עבודה עם שליחי טראמפ סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, דבר המשקף את מעמדו הבכיר ואת יוקרתו הבינלאומית.
למרות שהסכים לעסקה שכוללת לכאורה את סילוק חמאס מהשלטון בעזה ואת פירוק הארגון מנשקו, אל-חיה גם שידר במקביל עמדות שמציבות את שליטת הארגון בעזה בראש סדר העדיפויות וכיעד אסטרטגי ששווה להמשיך להילחם עליו מול ישראל.
משעל, לעומת זאת, נקט אסטרטגיה אחרת, כזו הרואה את הישרדות חמאס על ידי שמירה על שקט בעזה ושיפור היחסים עם הרשות הפלסטינית, לדברי מילשטיין. "מבחינת אנשי עזה, חשוב הרבה יותר להמשיך לפתח את המשילות ואת המאבק [נגד ישראל]", אמר מילשטיין. "אבל משעל, בשיח שלו, מדבר על פיוס עם פת"ח ועל בחירות [כלל-פלסטיניות]".
בשונה מאל-חיה, משעל נולד בגדה המערבית ובילה את רוב חייו בחו"ל. מאז 2011 הוא יושב בקטאר. במהלך כהונתו כמנהיג חמאס בין 2011 ל-2017, משעל קידם מאמצי פיוס עם פת"ח, והוא המשיך לקרוא לפיוס כזה גם לאחר שעזב את התפקיד.
המסר הזה נמשך גם במהלך המלחמה הנוכחית בעזה. ביוני 2024, בנאום בכנס בביירות, אמר משעל כי ארגון מחדש של "הבית הפלסטיני" – בהתייחס לפיוס בין הפלגים הפלסטיניים היריבים – הפך לחיוני. "איננו יכולים להמתין עד סוף המערכה; עלינו לטפל בכך בעיצומה של המערכה", אמר.
ביוני 2024, בנאום בכנס בביירות, אמר משעל כי ארגון מחדש של "הבית הפלסטיני" הפך לחיוני. "איננו יכולים להמתין עד סוף המערכה; עלינו לטפל בכך בעיצומה של המערכה", אמר
מילשטיין תיאר את המחלוקת כ"מאבק על דגשים", והדגיש כי אין לראות בעמדתו של משעל עמדה "מתונה". הוא ציין שהיא אינה משקפת סטייה אידיאולוגית יסודית מעמדתו הרחבה של חמאס בדבר המשך העימות האלים עם ישראל.
"זו עמדה פרגמטית", אמר מילשטיין. "מה שחשוב לו הוא שימור חמאס, וזה חשוב כרגע יותר מהשאלה מתי יתקיים הסבב הבא מול ישראל [בעזה]".
לדברי מילשטיין, גישה זו עשויה לכלול נכונות לרסן את כוחו של חמאס, בין היתר באמצעות פשרה עם פת"ח, התחייבות לרגיעה ארוכת טווח, או ויתור על מידה מסוימת של שליטה בעזה – וכל זאת בתמורה להבטחת הישרדותו המלאה של הארגון.
הגורם האיראני
מעל ההצבעה ירחף ככל הנראה הצל של איראן, שסיפקה לחמאס לאורך השנים מאות מיליוני דולר בשנה, ידע טכנולוגי בתחום הנשק ואימונים צבאיים, ושעשויה לנסות ולסכל את מועמדותו של משעל להנהגה.
הקשרים בין טהרן לחמאס התהדקו משמעותית לאחר הדחתו של משעל ב-2017, בעיקר באמצעות אסמאעיל הנייה ויחיא סנוואר, שנשענו על התמיכה האיראנית בתכנון ובביצוע מתקפת השבעה באוקטובר.
הקשרים בין טהרן לחמאס התהדקו משמעותית לאחר הדחתו של משעל ב-2017, בעיקר באמצעות אסמאעיל הנייה ויחיא סנוואר, שנשענו על התמיכה האיראנית בתכנון ובביצוע מתקפת השבעה באוקטובר
אל-חיה, סגנו של סנוואר, נתפס כמי שממשיך את הקו הזה בתוך חמאס ושומר על קשרים הדוקים עם טהרן. משעל, מנגד, הסתכסך עם איראן כבר ב-2011, כאשר הוא ומנהיגים אחרים של חמאס שישבו בדמשק גורשו מסוריה לאחר שמתחו ביקורת על משטר אסד, בעל ברית מרכזי של איראן.
התכתבויות בין חמאס לאיראן שנחשפו על ידי צה"ל במהלך המלחמה בעזה, מלמדות כי גם שנים לאחר מכן היחסים בין משעל לטהרן נותרו מתוחים, וכי גורמים איראניים ביקשו אקטיבית לדחוק אותו הצידה מתהליך קבלת ההחלטות בחמאס.
באחד המכתבים הללו כתב מחמוד סעיד איזאדי, ראש ענף פלסטין במשמרות המהפכה של איראן, לסנוואר ב-2021 כי "מדיניותו השגויה" של משעל נושאת באחריות לרבים מהכישלונות והבעיות שהתעוררו בציר ההתנגדות, "מפני שלא מילא את תפקידו ולא עשה שימוש במעמדו המנהיגותי והמשפיע".
באותו מכתב הבהיר איזאדי כי איראן מתנגדת בתוקף להצבת כוח צבאי של חמאס שהוקם בתמיכתה בלבנון, תחת פיקודו של משעל, וזאת למרות תפקידו הרשמי כראש הזרוע החיצונית של חמאס.
הסוגיה הזו עלתה גם בתוך חמאס עצמו. לפי מסמכים שעל פי הדיווחים נתפסו במהלך המלחמה בעזה, סנוואר כתב להנייה ב-6 במרץ 2023 והמליץ לו שלא לכלול את משעל במשלחת של חמאס לאיראן. הוא הדגיש את הצורך להבטיח לטהרן כי התמיכה הכספית שלה לא תועבר בשום אופן לזרוע החיצונית של חמאס בראשות משעל.
סנוואר כתב להנייה ב-6 במרץ 2023 והמליץ לו שלא לכלול את משעל במשלחת של חמאס לאיראן. הוא הדגיש את הצורך להבטיח לטהרן כי התמיכה הכספית שלה לא תועבר בשום אופן לזרוע החיצונית בראשות משעל
מילשטיין אמר כי שלל החומרים שנתפסו במהלך המלחמה "ממחיש עד כמה האיראנים סלדו ממשעל – עד כמה הם לא אהבו אותו".
אם משעל, שמרכז הכובד שלו נמצא במפרץ, יתמנה בכל זאת למנהיג חמאס, היחסים בין הארגון לטהרן עלולים להתערער שוב. עם זאת, מילשטיין ציין כי לעמדת איראן יש כנראה פחות משקל בשלב זה, משום שיכולתה להפעיל השפעה נחלשה בשל העומס על משאביה בעקבות שבועות של תקיפות אמריקאיות וישראליות.
איראן ראתה במשעל מי שמבקש לצמצם את השפעתה על חמאס ולהעדיף במקום זאת קשרים עם מדינות המפרץ כגון קטאר, כך שבחירתו עשויה להחריף משמעותית את המתיחות בין טהרן לחמאס. "מעמדה [של איראן] ירד בתוך חמאס בכל מקרה", אמר מילשטיין.
בהיעדר תמיכה איראנית חזקה, חמאס צפוי להמשיך להישען על המדינות המארחות את הנהגתו ובעיקר טורקיה וקטאר. במישור זה, אמר מילשטיין, אין הבדל משמעותי בין המועמדים, שכן גם משעל וגם אל-חיה יושבים כיום בקטאר ומקיימים קשרים יציבים עם דוחה.
חמאס צפוי להמשיך להישען על המדינות המארחות את הנהגתו ובעיקר טורקיה וקטאר. במישור זה, אמר מילשטיין, אין הבדל משמעותי בין המועמדים, שכן גם משעל וגם אל-חיה יושבים כיום בקטאר
קיימת גם אפשרות שאף אחד משני המועמדים לא ייבחר לבסוף, ושחמאס יבחר במקום זאת בדמות של פשרה – אדם בעל פרופיל נמוך יחסית, ללא עמדה אידיאולוגית ברורה לגבי עתיד התנועה, כגון ראש מועצת השורא מוחמד דרוויש או מוחמד נסר, בכיר אלמוני יחסית שהיה חלק מהצוות שניהל את המשא ומתן במצרים על הפסקת האש בעזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו