לפני כמה שבועות פסק בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי, כי נשים בצה"ל יוכלו להתמיין לכל תפקיד, וכי רק נסיבות מיוחדות ישמשו חריג לזכות זו.

באותה פסיקה בג"ץ הורה לצה"ל לפתוח את פיילוט השריון המתמרן לנשים עד נובמבר 2026, זאת על אף שצה"ל הצהיר בפני בג"ץ כי ממילא התכוון לעשות זאת. הנחיית בג"ץ הופנתה לצה"ל בשל החשש מדחייה נוספת, אחרי שצה"ל דחה פעם אחר פעם את פיילוט השריון המתמרן לנשים.

בחלק מעניין של פסק הדין כתב השופט נעם סולברג כי כבר ביולי 2024 עדכן צה"ל את בית המשפט ש"לאחרונה הורה הרמטכ"ל לקיים תחקיר ולמידה ייעודיים העוסקים בלחימת הנשים במלחמת 'חרבות ברזל', וזאת בנוסף לתחקירים שמתנהלים בצה"ל בהקשרי לחימה".

השופט סולברג קיבל את הודעת צה"ל בדבר קיומו של תחקיר על לחימת נשים במלחמה כמעט ללא סייג, אף שחלפו קרוב ל־24 חודשים מאז שהצבא עדכן בכך את בית המשפט

לפי אותה הודעה, שצוטטה בפסק הדין, הליך התחקור טרם הושלם. השופט סולברג ציין כי לאחר השלמת התחקיר, יבחנו הגורמים הרלוונטיים בצה"ל אם יש בו כדי להשליך על שילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים.

בהמשך פסק הדין חוזר השופט סולברג על הדברים ואף מסתמך על הודעת צה"ל באשר לביצוע תחקיר בנושא לוחמת הנשים. סולברג: "לאחר שהוצאו הצווים על תנאי התקבלו החלטות חדשות נוספות, כמפורט לעיל, בדגש על פתיחת התנסויות בחי"ר ניוד, בשריון המתמרן ובסיירת מטכ"ל.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, בדיון על גיוס חרדים לצה"ל, 29 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"בעקבות השתתפות נשים בלחימה במהלך המלחמה, מתבצע בצה"ל תחקיר עומק שבעקבותיו צפויות להתקבל החלטות חדשות נוספות. השינויים שחלו בתשתית העובדתית הם כה מהותיים, שבהתאם להלכותיו של בית משפט זה, ברי כי אין עוד מקום להמשיך ולברר סוגיות נוספות המתעוררות במסגרת העתירות".

השופט סולברג קיבל את הודעת צה"ל בדבר קיומו של תחקיר על לחימת נשים במלחמה כמעט ללא סייג, אף שחלפו קרוב ל־24 חודשים מאז שהצבא עדכן בכך את בית המשפט. עד לפרסום פסק הדין, עצם קיומו של תחקיר ייעודי כזה, הבוחן את לחימת הנשים במלחמת 7 באוקטובר, לא היה ידוע לציבור.

בעקבות האזכורים הללו, והסתמכות בית המשפט העליון על הודעת צה"ל בנושא, זמן ישראל פנה לדובר צה"ל לפני יותר משבועיים בשאילתה ספציפית: היכן עומד שלב התחקיר והלמידה בנושא לחימת נשים במלחמה? מתי התחיל התחקיר? מי מוביל את התחקיר? מתי אמור צוות המתחקרים לפרסם את מסקנותיו?

זמן ישראל פנה לדובר צה"ל לפני יותר משבועיים בשאילתה ספציפית: היכן עומד שלב התחקיר והלמידה בנושא לחימת נשים במלחמה? מתי התחיל התחקיר? מי מוביל את התחקיר? דובר צה"ל לא סיפק תשובות

כמו כן שאלנו את דובר צה"ל על עמדת השופט סולברג, שלפיה צפויות החלטות מדיניות נוספות בעקבות תחקיר, ואם כך, למה הכוונה? למרות חלוף הזמן הרב, דובר צה"ל לא סיפק תשובות, ואף לא מענה מינימלי.

לפני כמה ימים תקפו חברי ועדת החוץ והביטחון את הרמטכ"ל אייל זמיר בנושא שירות הנשים בצה"ל. לדברי חלק מהמשתתפים בישיבת התדרוך ביום ראשון, חברי הכנסת המתנגדים לשירות קרבי של נשים אמרו לרמטכ"ל שתלמידי ישיבות הסדר צפויים לנטוש את שורות השריון והתותחנים בשל נוכחות נשים לוחמות.

הרמטכ"ל אייל זמיר בסיור בדרום לבנון. 15 באפריל 2026 (צילום: דובר צה"ל )

זמיר השיב להם בישירות: "אף אחד לא יפגע (משירות נשים). צה"ל לא יודע לתפקד בלי נשים, בטח לא בלחימה". עוד אמר זמיר שאין כוונה לשנות את אופי צה"ל, מתח ביקורת על הלחצים המגזריים והוסיף כי צה"ל פועל לפי פקודת השירות המשותף.

כמה חברות כנסת החברות בוועדה פנו אתמול (רביעי) לרמטכ"ל בבקשה לקיים פגישה בנושא השירות השוויוני והראוי לנשים בצה"ל. בהובלת ח"כ מרב מיכאלי (הדמוקרטים), הן כתבו לזמיר כי חודש לאחר פסק הדין של בג"ץ, טרם ננקט מהלך ממשי ליישום הפסיקה, אף ש"מדובר בעתירות שהוגשו כבר בשנת 2020 ולאחר שש שנים של הליכים בהם צה"ל דחה את פתיחת המסלולים לנשים".

לצד ח"כ מיכאלי, גם תא"ל במילואים שרון ניר (ישראל ביתנו), ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) וח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) – כולן חברות בוועדת החוץ והביטחון – ביקשו מהרמטכ"ל להתייחס לכך שנשים בצה"ל "נאלצות להתמודד עם מגוון פרקטיקות של הדרה, הקטנה ופגיעה בזכויותיהן, החל בביזוי מגדרי וכלה בזכות לשוויון הזדמנויות".

"כבר עשורים אנחנו שומעות ש'כמעט כל צה"ל פתוח לנשים', אבל ה'כמעט' הזה אומר ש־10% מצה"ל סגור בפניהן, וזה החלק ממנו צומח הפיקוד הבכיר והנהגת הצבא"

ח"כ מיכאלי אמרה לזמן ישראל שהיא לא מבינה כמה עוד פיילוטים צריך לערוך "בשביל להיווכח שנשים הן בני אדם. כבר עשורים אנחנו שומעות ש'כמעט כל צה"ל פתוח לנשים', אבל ה'כמעט' הזה אומר ש־10% מצה"ל סגור בפניהן, וזה החלק ממנו צומח הפיקוד הבכיר והנהגת הצבא".

אם יצליחו חברות הכנסת לקבל מזמנו של הרמטכ"ל, אולי יוכלו לבקש ממנו למסור פרטים על אותו תחקיר שמתקיים כביכול בנוגע ללוחמת נשים במלחמה.

10 הלוחמות הראשונות שסיימו את ההכשרה של יהל"ם, 16 באפריל 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בתוך כך מתנהל קרב ציוצים, טורי דעה וכתבות באשר לדיווחים על נטישת דתיים את שירות המילואים הקרבי ביחידות התותחנים. הדיווחים על כך, כולל ציוץ של תא"ל במילואים ארז וינר, נועדו ללחוץ את צה"ל שלא להתקדם עם הכשרת נשים בשריון מתמרן.

הטענה כביכול היא שאם הדתיים נטשו את שירות המילואים בתותחנים, מה יקרה כשהמגמה תתפשט לשריון אחרי שלוחמות ישלימו את הפיילוט המבצעי וישובצו ביחידות מתמרנות.

הוויכוח בנושא מתנהל כאילו נטישת הדתיים היא עובדה מוגמרת, אף שלא ברור על מה הם מסתמכים. חלק מהגורמים המצייצים הם עמותות חרד"ליות המתנגדות קטגורית לשירות נשים בצה"ל. אף אחד לא הציג נתון מהשטח המלמד כי גברים דתיים אכן נטשו בהמוניהם את שירות המילואים בתותחנים.

פנינו לדובר צה"ל בבקשה לנהל את הדיון על שירות המילואים בתותחנים על בסיס עובדות, מידע ונתונים, ולא על השערות ושמועות. אך גם כאן, דובר צה"ל מסר שלא תהיה התייחסות

בהחלט ייתכן שיש מי שנטשו. האם אלה סיפורים אנקדוטליים שנארזו ושווקו כהשלכה של שירות קרבי של נשים בתותחנים? ידוע לכול שיש קושי אמיתי להשלים מאות ימי מילואים בעת הזו, ממגוון סיבות, ולאו דווקא בשל נוכחות נשית.

פנינו לדובר צה"ל בבקשה לנהל את הדיון על שירות המילואים בתותחנים על בסיס עובדות, מידע ונתונים, ולא על השערות ושמועות. אך גם כאן, אחרי שבועיים של פניות ובקשות חוזרות ונשנות, דובר צה"ל מסר שלא תהיה התייחסות לשאילתה.

לוחמות טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)

בתוך כך, הכתב הצבאי של מקור ראשון דיווח על תוכנית צה"לית להסב את אחת מחטיבות התותחנים במילואים לחטיבה מגדרית, דהיינו חטיבה שישרתו בה גברים בלבד, וכך תימנע שהייה בסמוך לנשים לוחמות בתותחנים.

זמן ישראל פנה לדובר צה"ל בבקשה לתגובה על תוכנית שכזו, ותשובתו הייתה: "בעת הזו אין תוכנית מעשית בנושא, עבודות רלוונטיות ככל שיהיו יוצגו לבחינה בצירי העבודה הרלוונטיים. לאור הצורך המבצעי וההכרח במיצוי מירבי של המשאב האנושי, צה"ל בוחן כל העת אפשרויות להגדלה והרחבה של סד"כ המשרתים ואופן המיצוי שלהם".

"לאור הצורך המבצעי וההכרח במיצוי מירבי של המשאב האנושי, צה"ל בוחן כל העת אפשרויות להגדלה והרחבה של סד"כ המשרתים ואופן המיצוי שלהם"

קשה להבין מהתשובה למה הכוונה. האם צה"ל מנסה להגדיל את סדר הכוחות בתותחנים באמצעות גיוס יותר נשים לוחמות, או שמא הפרדה מגדרית של חטיבות המילואים בתותחנים היא הכיוון.

מבירורים שערכתי בעבר בנושא כוחות הסדיר בתותחנים עלה שכ־30% מהלוחמים בחטיבת תותחנים סדירה הן נשים. השיעורים הללו אמורים להשליך גם על שיבוץ הנשים במילואים בתותחנים, אך הדבר אינו ודאי.