ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה ביום ראשון בפרס "הבמה שלהן" לנשים בתפקידי מנהיגות בישראל, לא התכוונה להיות פורצת דרך כשהפכה לרופאה הדרוזית הראשונה בישראל.
בשיחה עם זמן ישראל בסלון ביתה שבפאתי ג'וליס, כפר דרוזי בגליל המערבי, סיפרה ח'יר, בת 58, כיצד בילדותה שמעה "סיפורים על נשים שדיממו למוות או עברו הפלות טבעיות מפני שלא הלכו לרופא גבר".
"זה השפיע עליי מאוד, ורציתי לעזור", אמרה ח'יר, העובדת כיום כגינקולוגית בארבע מרפאות שונות בגליל.
בחברה הדרוזית המסורתית, בדרך כלל אסור לגברים לגעת בנשים, למעט קרובות משפחה מדרגה ראשונה. בשל כך, בדיקות רפואיות על ידי רופאים גברים אינן מותרות.
בחברה הדרוזית המסורתית, בדרך כלל אסור לגברים לגעת בנשים, למעט קרובות משפחה מדרגה ראשונה. בשל כך, בדיקות רפואיות על ידי רופאים גברים אינן מותרות
כיום פועלות בישראל כ-40 רופאות דרוזיות, ציינה ח'יר, אבל בתחילת שנות ה-90 לא הייתה אפילו אחת. היא הייתה הראשונה.
"הבחירה בד"ר נאדיה ח'יר היא בחירה באישה שפרצה מחסומים לא רק עבור עצמה, אלא עבור דור שלם של נשים בחברה הדרוזית", מסר דובר פרס "הבמה שלהן" בהודעה לתקשורת.
"היא הצליחה לשנות תפיסות חברתיות מושרשות והוכיחה כי השכלה, מנהיגות ומימוש עצמי יכולים לחזק קהילה שלמה. השפעתה ניכרת עד היום".
האירוע, שנערך בחסות ד"ר מרים אדלסון ובהנחיית העיתון "ישראל היום", הוקיר אישה אחת בכל אחד משורת תחומים: מעורבות ותרומה לקהילה, ביטחון, בריאות, חינוך, כלכלה ויזמות, מנהיגות צעירה, תרבות וספורט.
לבושה בחולצה צנועה עם הדפס פרחוני ובחצאית ארוכה, ח'יר הציעה לי ענבים, משמשים ומיץ רימונים, ודיברה בפתיחות על האתגרים שניצבו בפניה בדרך להפוך לרופאה.
כשגדלה בפקיעין, המורה שלה לביולוגיה הציעה לה ללכת ללמוד רפואה, משום שהייתה תלמידה מצטיינת. במקביל, ח'יר סיפרה שאימה, שגידלה חמישה ילדים, התמודדה עם מחלות לאורך כל חייה
היא סיפרה שכאשר גדלה בפקיעין, כ-32 קילומטרים מג'וליס, המורה שלה לביולוגיה הציעה לה ללכת ללמוד רפואה, משום שהייתה תלמידה מצטיינת. במקביל, ח'יר סיפרה שאימה, שגידלה חמישה ילדים, התמודדה עם מחלות לאורך כל חייה.
"הייתי בת 18 ורציתי ללמוד רפואה, אבל באותה תקופה היה אסור לנשים דרוזיות ללכת לאוניברסיטה", תיארה. "צעירה שהייתה יוצאת ללמוד, הייתה עלולה לגרום לנידוי משפחתה מהעדה הדרוזית".
כאשר ח'יר התקבלה ללימודי רפואה בטכניון בחיפה בשנת 1985, היא הייתה מבועתת מהמחשבה שאימה הדתייה תנודה מהקהילה.
ואז, יום אחד אחר הצהריים, ח'יר פגשה במקרה ברחוב את מי שהיה אז מנהיג העדה הדרוזית בישראל, השייח' פרג' פאדול. היא אזרה אומץ ואמרה לו שהיא רוצה ללמוד רפואה, "אבל אני כל כך מפחדת שאמא שלי תיענש".
"השייח' הביט בי", נזכרה ח'יר. "ואז הוא אמר, 'אל תדאגי, אני לא אעניש את אמא שלך'. הוא נתן לי את השקט הנפשי הדרוש כדי לצאת ללמוד".
יום אחד אחר הצהריים, ח'יר פגשה במקרה ברחוב את מי שהיה אז מנהיג העדה הדרוזית בישראל, השייח' פרג' פאדול. היא אזרה אומץ ואמרה לו שהיא רוצה ללמוד רפואה, "אבל אני כל כך מפחדת שאמא שלי תיענש"
מיעוט אתני ייחודי
הדרוזים הם זרם מיסטי שהתפצל מהאסלאם השיעי במאה ה-11. אמונותיהם שונות באופן ניכר מהאסלאם המסורתי, והם אינם מקבלים לשורותיהם מתגיירים או מצטרפים חדשים.
ברחבי העולם חיים כיום כמיליון דרוזים, רובם בסוריה, בלבנון, בטורקיה ובירדן. בישראל ישנם כ-180 אלף דרוזים (כולל תושבי רמת הגולן, שלא כולם מחזיקים באזרחות ישראלית).
על פי נתוני משרד הבריאות לשנת 2023, לערביי ישראל – הכוללים מוסלמים, נוצרים ודרוזים – יש ייצוג גבוה באופן חסר פרופורציה במקצועות הרפואה בארץ. הם מהווים כרבע מהרופאים, האחים, האחיות ורופאי השיניים בישראל, וקצת פחות ממחצית מכלל הרוקחים – נתונים שזינקו באופן משמעותי מאז 2010.
כ-43% מכלל הרופאים במגזר הן נשים, כך שרופאות ערביות כבר אינן בבחינת חריג בנוף. "אבל בזמני, נזקקתי לכל כך הרבה אומץ", מדגישה ח'יר.
אפילו הוצאת רישיון נהיגה לפני 35 שנה הייתה עניין מסובך עבורה. באותה תקופה החברה הדרוזית אסרה על נשים לנהוג, וח'יר ידעה שלא תוכל להוציא רישיון נהיגה בתוך כפר דרוזי. "אז הוצאתי רישיון נהיגה בחיפה", היא מחייכת.
אפילו הוצאת רישיון נהיגה לפני 35 שנה הייתה עניין מסובך עבורה. באותה תקופה החברה הדרוזית אסרה על נשים לנהוג, וח'יר ידעה שלא תוכל להוציא רישיון נהיגה בתוך כפר דרוזי. "אז הוצאתי רישיון נהיגה בחיפה"
כיום, נשים דרוזיות חילוניות רשאיות לנהוג בחופשיות, אך בחלק מהמשפחות השמרניות עדיין חל איסור על נשים לשבת מאחורי ההגה.
ג'וליס, שבה מתגוררים כ-7,000 תושבים, היא שילוב מרתק של מסורת ומודרניות. הכפר, השוכן בין גבעות הגליל, מנוקד בבתי קפה ובחדרי כושר מודרניים. ברחובות ניתן לראות צעירות, חלקן לבושות בג'ינס ואחרות בגלימות שחורות ארוכות וברעלות לבנות מסורתיות, כשהן צועדות יחד בסמטאות הצרות והעל-זמניות.
פרופ' טריף בדר, מנכ"ל המרכז הרפואי קפלן ולשעבר קצין הרפואה הראשי של צה"ל (שהוא גם דרוזי בעצמו), סיפר לזמן ישראל כי הוא מכיר את ח'יר מאז תחילת שנות ה-90, כשהשניים עבדו יחד במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
"היא לא פחדה להיות האישה הראשונה בתחומה", אמר בדר. "היא דוגמה חיה לאדם שמציב לעצמו מטרה ועובד קשה כדי להשיג אותה".
ח'יר מודה שכיום, כשהיא רואה נשים דרוזיות לומדות באוניברסיטאות, היא "כל כך גאה בהן". "הן יכולות ללמוד כל מה שהן רוצות, ואף אחד לא ינדה את ההורים שלהן בגלל זה", ציינה בסיפוק.
כיום, כשהיא רואה נשים דרוזיות לומדות באוניברסיטאות, היא "כל כך גאה בהן". "הן יכולות ללמוד כל מה שהן רוצות, ואף אחד לא ינדה את ההורים שלהן בגלל זה", ציינה בסיפוק
היא גאה לא פחות גם בשלוש בנותיה שלה. הנד הנו, בת 29, היא רופאה העובדת בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה. מוניה הנו, בת 23, לומדת הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, ויסמין הנו, בת 22, היא סטודנטית למדעי המחשב בטכניון.
במהלך הריאיון, ח'יר הראתה לזמן ישראל תצלומים של בנותיה, וכן סרטון קצר של מוניה, שזכתה במדליית כסף כשייצגה את ישראל באליפות העולם בקיקבוקסינג בנובמבר 2023.
בסרטון, מוניה מקריינת באנגלית וקוראת לצופות "ללכת אחרי החלומות שלהן".
ח'יר הרימה את מבטה מהמסך, מופתעת בעצמה. "זה בדיוק מה שאני תמיד אומרת לנשים", אמרה ח'יר בהתרגשות גלויה. "מוניה בעצם חולקת איתן את אותו המסר".
ח'יר הרימה את מבטה מהמסך, מופתעת בעצמה. "זה בדיוק מה שאני תמיד אומרת לנשים", אמרה ח'יר בהתרגשות גלויה. "מוניה בעצם חולקת איתן את אותו המסר"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו