"ה'נייס גאי' לא עובד יותר. אם הם עומדים פה בחלון ומשתינים עלינו בקשת ומסתלבטים עלינו – אנחנו נגיע לפה כל לילה"; "או שנעשה להם מצעד גאווה פה מול הבית שלהם. בזמן שהם עושים את השירים של שישי בערב, נגיע עם רמקולים בפול ווליום ונחסום להם את הדרך" – אלה מקצת הרעיונות שנשמעו ביום חמישי האחרון בחורשה קטנה הצמודה לבתי כנסת ברחוב נח שברמת אביב.

סיעור המוחות התקיים בסיום הפגנה שנערכה במרכז המסחרי הסמוך נגד החלטת העירייה להקים מקווה על חשבון החורשה הזעירה. עשרות מתושבי השכונה, לצד תומכים שהגיעו מבחוץ, השתתפו בהשקת "המקווה על שם אסף זמיר", בהמשך להפגנה שנערכה שבוע קודם לכן באותו מקום.

בדיון בוועדת נכסים שנערך לפני כחודש אמר מנהל אגף הנכסים, אלי לוי: "לאור הצורך והביקוש הקיימים מצד תושבי ועד השכונה למקווה טהרה באזור, מבקשת המועצה הדתית להקים על המקרקעין מקווה לשירות תושבי השכונה והאזור".

"ועד רמת אביב הירוקה מעולם לא ביקש הקמת מקווה. ההפך הוא הנכון – הוועד נדרש לסוגיה והשיב בצורה נחרצת שאין מקום למקווה בשכונה"

הדיון נערך בפני יו"ר הוועדה וסגן ראש העירייה אסף זמיר, וכן בהשתתפות חברת המועצה מיטל להבי ונציגי ציבור. בהמשך אושרה גם במועצה ההחלטה להקצות את החורשה לטובת הקמת מקווה.

אלא שהוועד לא ביקש את המקווה ואף מתנגד להקמתו. במכתב להנהלת העירייה כתב יו"ר ועד השכונה איתן עקיבא: "ועד רמת אביב הירוקה מעולם לא ביקש הקמת מקווה. ההפך הוא הנכון – הוועד נדרש לסוגיה והשיב בצורה נחרצת, חד־משמעית ושאינה משתמעת לשתי פנים, שאין מקום למקווה בשכונה ואם תעלה הסוגיה או בקשה להקימו יקום קול צעקה ותהיינה התנגדויות רבות".

עומר נחמני מחזיק כרזה עם הכיתוב: "המקווה על שם אסף זמיר", 28 במאי 2026 (צילום: עומר שרביט)

הוא ציין במכתבו כי הוועד מתנגד לכל צעד שישנה את הסטטוס קוו בשכונה החילונית, שבה מתגוררים גם דתיים־לאומיים ופועלת בה, כבר שני עשורים, גם פעילות של חב"ד. הוא דרש שההחלטה תובא לדיון מחודש במועצת העיר, והוסיף כי בימים אלה כבר נבנים מקווה גדול ומרכז דת ברמת אביב החדשה, הסמוכה לשכונה הוותיקה יותר, וכי מדובר ב"מקווה טהרה שייתן מענה לאזור כולו".

במילים אחרות, הטענה שלפיה ועד השכונה מעוניין במקווה התקבלה על סמך מידע כוזב, כפי שטענה גם עו"ד יפעת סולל, שמייצגת עשרות מתושבי רמת אביב הירוקה, בהם תושבי הרחוב שבו אמור לקום המקווה. "תושבי השכונה נדהמו לגלות כי הוחלט על הקמת מקווה ברחוב וזאת תוך הסתמכות על הודעה בדבר דרישה של הוועד השכונתי – הודעה שיסודה בשקר ובהטעיה", כתבה.

נוסף על חב"ד פועל בשכונה גרעין תורני, שאנשיו מתגוררים בדירות שונות. לטענת התושבים, הדירות מתמלאות באורחים שמגיעים מבחוץ, בעיקר בסופי שבוע ובחגים

היא ציינה כי אין לתושבים צורך במקווה, שאף יהווה לטענתם מטרד בלתי סביר, וכי ממילא הם סובלים מעודף מוסדות דת המקובצים ברחוב אחד ומניסיונות השתלטות של קבוצות דתיות שאינן חלק אורגני מהשכונה. כוונתה לחב"ד, שבעבר פעלה באותו מרכז מסחרי בברודצקי שבו נערכה ההפגנה, לאחר מכן בבית מילמן, ולאחרונה העתיקה את הכולל חזרה למשרדים במרכז המסחרי.

נוסף על חב"ד פועל בשכונה גרעין תורני, שאנשיו מתגוררים בדירות שונות. לטענת התושבים, הדירות מתמלאות באורחים שמגיעים מבחוץ, בעיקר בסופי שבוע ובחגים. האורחים מתנקזים לרחוב שבו מוצע להקים את המקווה, ושבו פועלים שלושה בתי כנסת ותיקים.

סולל כתבה כי הכולל פועל באופן לא חוקי, כי האברכים מגיעים מבחוץ, וכי מטרתו "לעסוק במיסיונריות ולהעביר ילדים ומבוגרים על דעתם".

חורשה שעליה עתיד לקום מקווה ברחוב נח עמנואל ברמת אביב, 28 במאי 2026 (צילום: עומר שרביט)

"לא למותר להזכיר כי על אף שהכולל פועל בניגוד לחוק, עיריית תל אביב־יפו, מטעמים שאינם ברורים, אינה פועלת להפסקת פעולתו". למעשה, המקווה הוא רק נדבך קטן בחידוש המאבק של החילונים בחרדים ובחרד"לים, במסגרת מלחמת התרבות שנקטעה לזמן מה עם פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר, לאחר הצלחת המאבק נגד התפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף.

נלחמים בגזלייטינג

"המדינה הוקמה על ידי הציונות החילונית, אז די להגיד לנו שאנחנו פחות טובים מאף אחד, כי אנחנו יותר, מחזיקים את המדינה כלכלית ומשרתים הרבה יותר ולא תגידו לנו איך לחיות", אמר בהפגנה עו"ד עומר נחמני, שמתחילת השנה החליף את נאור נרקיס כמנכ"ל ארגון "חוזרים בתבונה" והיה אחד ממארגני האירוע. נחמני מתכוון להרחיב את המאבק גם למקומות אחרים.

"נגמרו הימים שאנחנו שותקים ומכילים את הגזלייטינג שעושים לנו ומאיימים לנו על המרחב. לא נהיה ליברלים עם מי שהוא לא ליברל. אנחנו יוצאים למלחמה על הבית"

בהמשך דבריו אמר: "נגמרו הימים שאנחנו שותקים ומכילים את הגזלייטינג שעושים לנו ומאיימים לנו על המרחב. לא נהיה ליברלים עם מי שהוא לא ליברל. אנחנו יוצאים למלחמה על הבית שלנו וזה מפחיד ואנחנו מפחדים. כשאנחנו לא נמצאים איפשהו חב"ד נכנסים. אם לא נמלא אותם בתכנים וערכים וממפגשים ותרבות חילונית ייכנסו לשם אנשים אחרים.

"לכן לצד ההזזה של המקווה צריכים ליזום מרחבים של קהילה חילונית ודוברים ודוברות שידברו על הערכים שלנו". בסוף דבריו השמיע שיר שכתב נאור נרקיס, המתמודד בפריימריז של הדמוקרטים, תחת הכותרת: "אסף זמיר לא יקים פה מקווה".

הפגנה במרכז המסחרי ברודצקי ברמת אביב נגד הכוונה להקים מקווה בשכונה, 28 במאי 2026 (צילום: עומר שרביט)

להערכת התושבים שנכחו בהפגנה, סגן ראש העירייה רצה להעביר את ההחלטה על הקמת המקווה כדי לזכות בתמיכת גורמים משיחיים ודתיים לאומיים בהמשך דרכו, כשינסה להיבחר לראשות העיר. זאת, בהמשך לכך שלא תמך ברב ליברלי בבחירות לרב העיר, שבסופן נבחר מועמד ש"ס. התושבים מבטיחים שהוא ישלם על כך מחיר פוליטי.

נועה ביגון, עיתונאית לשעבר וכיום אשת דיגיטל, דיברה בשתי ההפגנות, שאליהן הגיעה כמובילת המאבק המוצלח נגד התפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף. "ישראל זעירא מראש יהודי אמר לאחרונה שכשהם יהיו הרוב הערים ייראו כמו משהו שבין בית אל לבני ברק, בלי תחבורה ציבורית בשבת ועם צניעות במרחב. מה אנחנו צריכים יותר?" אמרה לי בסיום האירוע.

"תמיד צריך להתחשב ברגשות דתיים ולהתקפל, אם זה תפילה בהפרדה או שישי–שבת וחמץ בביה"ח – די! בגלל הרגשות שלהם אין לנו תחבורה ציבורית בשבת וזה מטורף"

"אני חושבת שהכול קשור להכול ואסור שכל שכונה תיאבק בשביל עצמה. אם ניצחתי בכיכר דיזנגוף, אני צריכה לבוא לעזור גם כאן. מזרימים להם מיליונים רק כדי שיחזירו בתשובה בכל הארץ. המאבק בהדתה בדמי, משנות ה־80, כשהיו מלחמות על פתיחת בתי קולנוע בשישי בערב בירושלים שבה גדלתי.

"תמיד צריך להתחשב ברגשות דתיים ולהתקפל, אם זה תפילה בהפרדה או שישי–שבת וחמץ בבית חולים – די! בגלל הרגשות שלהם אין לנו תחבורה ציבורית בשבת וזה מטורף ואני לא מוכנה לקבל את זה, מה גם שהיום זה כבר משיחי ומדינת הלכה". ואכן, הטענה על חוסר ההיגיון והסיכון שבהיעדר תחבורה ציבורית בשבת ראויה להישמע גם מעבר למאבק המקומי.

נועה ביגון במחאה נגד הקמת מקווה ברמת אביב, 20 באי 2026 (צילום: "חוזרים בתבונה")

מי צריך בלנית ורב עיר?

גם עו"ד סולל קשרה בדבריה את אירוע המקווה לתמונה הגדולה של המאבק בממשלה הנוכחית: "זה עוד מאותו הדבר". היא הזכירה את הפקעת מה שנותר מתקציבי החינוך החרדי מידיו של השר יואב קיש, שלדבריה חילק אותם למוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה; האשימה את אריה דרעי בהעברת תקציבים למקוואות "בשביל ג'ובים"; וציינה שלדעתה רב עיר ובלנית הן משרות מיותרות.

"בלנית זו מישהי שאומרת לנשים שכדי להיות טהורות הן צריכות להיכנס לבריכה קטנה ומלוכלכת ולטבול את הראש עם השערות בתוך המים. ב־2026 אני אומרת שאין צורך בבלנית וברבנים עירוניים, כן יש צורך בתרבות וחינוך ראוי גם לילדים חרדים".

"למה צריכים מקווה? יש לנו את הבריכה של הקאנטרי והיא הרבה יותר יקרה. אז רציתי להגיד תודה, אבל פחות. אנחנו בעד מסורת, אבל זו שלנו היא חיה ותן לחיות"

המאייר זאב אנגלמאייר, שאייר את הכרזה "ברוכים הבאים לשכונה חופשית וליברלית", שלח ברכה מוקלטת ומשעשעת, שנצטט רק חלק קטן ממנה: "רמת אביב היא המקום שבו הסטטוס קוו הוא אייס קפה בשבת בבוקר, והדת הרשמית היא פילאטיס מכשירים. אבל פתאום מציעים להניח תפילין בדרך לסופר, לעטות שביס אופנתי במקום כובע מצחייה של נייק, ובונים פה מקווה.

"למה צריכים מקווה? יש לנו את הבריכה של הקאנטרי והיא הרבה יותר יקרה. אז רציתי להגיד תודה, אבל פחות. אנחנו בעד מסורת, אבל זו שלנו היא חיה ותן לחיות".

הדס רגולסקי בהפגנה ברמת אביב, 20 במאי 2026 (צילום: "חוזרים בתבונה")

בהפגנה שנערכה שם שבוע קודם תקפה חברת המועצה הדס רגולסקי חזיתית את חב"ד, שלדבריה כבר קיבלה צו פינוי שלא מומש. "אנחנו בהחלט בדרך להוציא את חב"ד מפה. יש גם גרעין תורני ומנסים להגיד שיש הבדל אבל אין, לשניהם מטרה אחת – מדינת הלכה", אמרה, כפי שאפשר לראות בסרטון המצורף. היא ציינה גם שהם תובעים אותה אישית, אבל היא "לא מפחדת".

בסיום המחאה שמתי את נפשי בכפי במטרה לעמת את החב"דניקים עם הטענות כלפיהם. על תיבות הדואר הופיעו שמות החברות שבשליטת איש שוק ההון יעקב (לוקסי) לוקסנבורג, שספג ביקורת מצד תושבים בשל השכרת המשרדים לכולל, ששכן בעבר בבית מילמן ברמת אביב. בכניסה לישיבה תלויה תמונתו של השר לשעבר אבנר חי שאקי ז"ל עם הרבי מלובביץ'.

הם אכן מקיימים דוכן תפילין ליד הקניון, אך הדגישו כי ביקשו מהחבר'ה שלהם לא להתקרב לבתי הספר. לדבריהם, הבקשה להקמת מקווה לא הגיעה מהם, והיא מונחת על שולחן המועצה הדתית זה שנים

שאקי היה אחד מנסיכי המפד"ל. הוא נהג להתפלל כאחד האדם ולהעביר דבר תורה בבית הכנסת ברחוב אופנהיימר שבאותה שכונה, ובכל מקרה לא השתייך לחב"ד. בראש הישיבה עומד הרב יוסף גינזבורג, שאביו יצחק נודע כמי שחיבר חוברת שבחים למבצע הטבח במערת המכפלה ועוד הגות בסגנון הזה. בשעת הערב החלו לזרום פנימה לומדים ומתפללים למנחה.

הם קיבלו אותי בברכה ולא נראו כמי שמתרגשים מההמולה שהתכנסה לכבודם בחוץ. רובם הזדהו כתושבי השכונה או כתושבי צפון תל אביב, חלקם חוזרים בתשובה בעלי עיסוקים נוספים. הם אכן מקיימים דוכן תפילין ליד הקניון, אך הדגישו כי ביקשו מהחבר'ה שלהם לא להתקרב לבתי הספר. לדבריהם, הבקשה להקמת מקווה לא הגיעה מהם, והיא מונחת על שולחן המועצה הדתית זה שנים.

בית חב"ד בברודצקי ברמת אביב, 28 במאי 2026 (צילום: עומר שרביט)

הם הדפו את ההאשמה בדבר כוונה לשנות את צביון השכונה. "אני כבר 25 שנה פה ולא עשינו מהפכות, כמו בכל מקום בעולם יש בית חב"ד ונותנים שירות ולא באים להפוך את השכונה לאחרת. כולם פה – דתיים ולא דתיים – חיים בהרמוניה וביחד בשלום, בכיף ובאהבה גדולה", אמר אחד מהם. סירבתי בנימוס להצעה להניח תפילין, ונפרדנו כידידים.

כאמור, במקביל לבית חב"ד פועל בשכונה גם גרעין תורני, הממומן על ידי משרד ההתיישבות וגופים נוספים. לדברי התושבים, הדירות שלו ריקות בחלק מהזמן, והאורות בהן נדלקים בערבי שבת וחגים.

"אני כבר 25 שנה פה ולא עשינו מהפכות, כמו בכל מקום בעולם יש בית חב"ד ונותנים שירות ולא באים להפוך את השכונה לאחרת"

"כשאנחנו מקימים דוכן 'החזרה בתבונה' בבני ברק, המשטרה מפנה אותנו בתוך שבע דקות", אומר נחמני בעודנו עומדים ליד החורשה שעליה עתיד לקום המקווה. הוא מבטיח להמשיך את המאבק במקומות נוספים ברחבי הארץ, בין אם מדובר בתפילות בהפרדה במרחב הציבורי, באינפלציית המקוואות במקומות תמוהים או בהתנכלות עירונית לגלידרייה שמעזה לפתוח בשבת.

בין השאר נרשם לאחרונה ניצחון זמני ברחובות, כאשר העירייה החלה לסגת מכוונתה להקים בית כנסת בתוך בית ספר, כפי שנחשף בזמן ישראל.

כולל חב"ד בברודצקי ברמת אביב. 28 במאי 2026 (צילום: עומר שרביט)

הפעם האחרונה שבה הייתי במרכז המסחרי ברמת אביב הייתה בסוף החורף הקודם. שיחים בשרניים וצבעוניים בני עשרות שנים פיארו את המרכז, ותושבים שנאבקו לשמר אותם ניסו לשכנע את העירייה בערכם האקולוגי, שהיה שווה את משקלו בזהב.

זה לא עזר. מישהו בעירייה התעקש שעדיף לשתול שם דשא ועצים, לבזבז השקיה עודפת, לחכות שהאקלום ייכשל ולבסוף להחליף אותו בדשא סינתטי.

אפשר להעריך שהמאבק על צביון השכונה יהיה מיליטנטי יותר מזה של שוחרי השיחים והקיפודים שגרו בהם. בעיריית ת"א וברשויות אחרות יתקשו לנפנף את שוחרי החילוניות באותו אופן, באבחת קבלן גיזום

אפשר להעריך שהמאבק על צביון השכונה יהיה מיליטנטי יותר מזה של שוחרי השיחים והקיפודים שגרו בהם. בעיריית תל אביב וברשויות אחרות יתקשו לנפנף את שוחרי החילוניות באותו אופן, באבחת קבלן גיזום.

דשא שנשתל במקום שיחים בברודצקי ברמת אביב, 28 במאי 2026 (צילום: עומר שרביט)

תגובות: "הליך האישור נעשה כדין"

מאסף זמיר לא נמסרה תגובה.

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "ההחלטה על הקמת המקווה ברמת אביב נעשתה בעקבות פניות מתושבי השכונה ומתפללי בית הכנסת להקמת מקווה בשכונה. צורך שגם עלה בעקבות סגירת המקווה שפעל ברחוב טאגור, כך שכל אזור צפון־מערב העיר נותר ללא מקווה, שירות שהעירייה מחויבת לספק.

"הליך האישור נעשה כדין ואף עבר את אישור מועצת העירייה. נוסיף כי המקווה עתיד לקום בצמידות למבנה בית הכנסת בשטח בייעוד ציבורי, בו כבר ניתן בעבר למועצה הדתית היתר בנייה להקמת מקווה".