בשנות ה־80 שווקה רחובות כעיר המדע ופירות ההדר, בזכות מכון ויצמן ושפע הפרדסים שפוזרו ברחבי העיר.

עצי התפוזים הוחלפו מזמן בשכונות ובשיכונים, כחלק מגידול האוכלוסייה; ואילו בשכונות החילוניות או המעורבות, אלה שבהן מתגוררים בין היתר מדענים, הציבור כבר החל להתרגל: כמעט 20 שנה שהעמותות החרדיות מצליחות להשתחל לתוך ההקצאות הציבוריות, תוך דחיקת צורכי הציבור הכללי.

מסתמנת כאן מעין שיטה: עמותה של חב"ד או של ארגון חרדי אחר, על שרשוריהן הרבים ולעיתים העקומים, פונה ומבקשת בית כנסת, כולל או מקווה בשכונה חילונית, ואיכשהו נפתח בפניה נתיב אישורים פשוט יחסית.

מבט על ישיבת ועדת ההקצאות באפריל האחרון חושף סיפור מוכר: קרוב ל־200 עמותות דת שונות הגישו בקשות לסיוע מהעירייה. מספר העמותות בכל שאר התחומים גם יחד עומד על פחות ממחצית

בדרך, כפי שחשפנו, המנהל התקין ושוויון ההליך נזנחים: ועדת ההקצאות אינה מקיימת דיון מהותי, או שהציבור אינו מעודכן; חובות של מיליונים נשמטים להם; או שמבנה קטן שנועד לבית כנסת מתעצם למפלצת בטון עם אופציות לאירועים.

המשותף לכל האירועים האלה הוא לא רק ההליך, שתקינותו מוטלת בספק, אלא בעיקר התוצאה: הציבור הרחב מנושל בהדרגה מנכסיו, מהשטחים הציבוריים שנותרו לקיום מאורעות החיים שאינם קשורים קשר הדוק לדת: תנועות נוער, מועדונים חברתיים, מרכזים לקשיש, מתקני ספורט וכיוצא בזה.

כשזה קורה בשכונות שבהן הרוב הדומם אינו חרדי, נדמה שנותרות בעיקר שתי אפשרויות: לקטר או לפנות לבית המשפט.

ראש עיריית רחובות לשעבר רחמים מלול מלווה את אריה דרעי בביקורו בעיר, 31 בינואר 2017 (צילום: Yaacov Cohen/Flash90)

הדחתו של רחמים מלול, איש ש"ס במקור שעמד בראש העירייה במשך שלוש קדנציות, הייתה אמורה לסמן שינוי בגישה הזאת, לטובת ראייה רחבה יותר של צורכי הציבור הכללי. מתן דיל נבחר על גלי הבטחות לייצר הליך שוויוני והוגן יותר בתחום ההקצאות הציבוריות. בפועל, חלק מהתושבים מרגישים מרומים.

מבט על ישיבת ועדת ההקצאות באפריל האחרון חושף סיפור מוכר: קרוב ל־200 עמותות דת שונות הגישו בקשות לסיוע מהעירייה. מספר העמותות בכל שאר התחומים גם יחד – חינוך, קשישים, מזון, התנדבות, עולים, איכות סביבה, תנועות נוער וכיוצא בזה – עומד על פחות ממחצית המספר הזה. יותר מ־40 עמותות דת לא הגישו מסמכים תקינים; 12 מתוכן מתויגות כ"פסולות".

חשוב להדגיש שלא מדובר רק בבתי כנסת, המהווים רק כרבע מבקשות התמיכה. 35% מהבקשות הן למטרות "הפצת תורה" וכרבע לטובת כוללים. ואכן, ידוע שלא אחת בתי כנסת בשכונות חילוניות או מעורבות הופכים בהדרגה למרכזי לימוד עבור תלמידים שמובאים מחוץ לשכונה או מחוץ לעיר.

בוקר אחד התעוררו הורים לכ־600 תלמידים וגילו שהעירייה הכניסה מבנה יביל עצום לתוך מתחם בית הספר. המבנה נמסר לעמותת חב"ד המקומית, ומייד צויד וזווד בארונות קודש, עזרת נשים, שולחנות תפילה ועוד

במקום לוח – ארון הקודש

גם על רקע ה"סטטוס קוו" העקום הזה, הסיפור שחשפנו על "הסוס הטרויאני" של חב"ד, בית הכנסת שהוצב בתוך מתחם בית הספר היסודי שז"ר, נשמע מופרע ומופרך. בוקר אחד התעוררו הורים לכ־600 תלמידים בבית הספר וגילו שהעירייה הכניסה מבנה יביל עצום לתוך מתחם בית הספר. המבנה נמסר לעמותת חב"ד המקומית, ומייד צויד וזווד בארונות קודש, עזרת נשים, שולחנות תפילה ועוד.

להנהלת בית הספר ולהורים מכרו נציגי העירייה לוקשים. סיפרו להם שהמבנה ישמש בכלל ללימודים, אלא שבהיעדר ביטוח נאסרה כניסת התלמידים למתחם; ניסו לטעון שקיימת הקצאה, אף שאין הקצאה, אין אישור וגם לא התקיים דיון במוסדות; גרסו שמדובר בפתרון זמני עד שחב"ד תיכנס להקצאה אחרת שכבר אושרה במבנה סמוך, אלא שאז התברר שההקצאה במבנה הסמוך נפסלה בעבר, ועדיין לא אושרה גם הפעם, בין היתר משום שהיא מעל מעון של פעוטות.

שיעור ריקוד בכיתת הספח של אולם הספורט בבית ספר שז"ר, שמשמש גם כבית כנסת

בקיצור, פרטאץ' חגיגי בחסות העירייה, ערבוב מוזר ולא תקין בין לימודים לרבנים, וגזילת שטחי חינוך לטובת מוסדות דת, ללא אישור או מנהל תקין.

ואז קרה דבר מעניין: הציבור התעורר במלוא העוצמה והתקומם. חברת המועצה איטל בציר־אלשיך נטשה את הקואליציה במחאה על המהלך, הנהגת ההורים הודיעה שלא תסכים לסידור הזה, וארגוני מחאה כמו "רחובות מתעוררת" המקומית ו"חוזרים בתבונה" הארצית התייצבו לצד המאבק. גם מועמד הדמוקרטים נאור נרקיס שם את רחובות במוקד מאבקיו המתוקשרים.

במקביל נודע שהגלידריה המקומית "אוטלו" סופגת קנסות בלתי הוגנים מפקחי העירייה ב"אשמת" פתיחה בשבת. הציבור החילוני נקרא להתייצב, והפעם נענה בהמוניו: חברי מועצה, אישי ציבור ומאות תושבים הצביעו ברגליים והציפו בשבת שעברה את סניף הגלידריה, תוך שהם מעניקים לזכיינים תמיכה מורלית וכלכלית.

ראש העירייה דיל, מסתמן, נבהל. אולי הבין שאפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל קשה יותר לעבוד על כולם תמיד. "הנחיתי לפעול בעצימות גבוהה כדי לקדם את הקצאת הקבע מחוץ לבית הספר"

ראש העירייה דיל, מסתמן, נבהל. אולי הבין שאפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל קשה יותר לעבוד על כולם תמיד. הוא מיהר לפרסם פוסט שבו הבטיח שינוי במדיניות: "אני שומע את הביקורת ואני בהחלט מקבל אותה. מסכים שישנם דברים שהיו צריכים להיעשות אחרת. גם אני עלול לטעות מפעם לפעם.

"הנחיתי לפעול בעצימות גבוהה כדי לקדם את הקצאת הקבע מחוץ לבית הספר, ובמקביל למצוא גם פתרונות נכונים יותר".

עיריית רחובות לא מאפשרת לשני עסקים על רחוב הרצל לפעול שבת – גלידה אוטלו וקפה נוק – ונותנת להם קנסות.
עיריית רחובות לא מאפשרת לציבור החילוני לחיות את חייו.
בואו לחזק את העסקים האלה, לא רק בשבת, אלא כל השבוע. pic.twitter.com/6DFka7Jmbi

— הפורום החילוני (@forum_hiloni) May 16, 2026

בינתיים, שלא כהרגלה, מיהרה העירייה להסתייג מאירוע ענק שחב"ד תכננה בתוך מתחם בית הספר תחת הכותרת "מקבלים את התורה ברחובות". בתגובה לפניית ההורים הבהירה הנהלת העירייה כי האירוע תוכנן ללא ידיעתה, והורתה לבטלו. כך ראוי.

אם יצליח המאבק בבית ספר שז"ר, יוכלו ההורים לרשום ניצחון ללא עזרתו של בית המשפט, שיתערב מבחוץ ויכפה על העירייה, כפי שקרה בעבר, לפעול באופן תקין על פי הוראות החוק. מעבר לחיסכון בזמן, באנרגיה ובכספים, יהיה כאן איתות ברור: לרוב הדומם יש כוח, קול, גישה למדיה ובעיקר אפשרות להשפיע על גורלו ועל סגנון חייו, לו רק יעשה בה שימוש מושכל.