מאז השבוע השני במאי זורמים אלינו עוד נתונים המְסַפְּרִים במִסְפָּרִים את מצבנו העגום בתחום החינוך. הנתונים היו אמורים להיות מזעזעים, אבל לכל מי שעובד בתחום החינוך אין הם חדשים.

מאז סוף המאה הקודמת יש הידרדרות מתמדת בהישגים הלימודיים של ילדי ישראל על פי מבחני TIMSS ופיז"ה. ב-1963 היינו המדינה בעלת הישגים הטובים ביותר מבין 13 המדינות המפותחות שהשתתפו במבחני TIMSS. על-פי הישגי פיז"ה 2025 אנחנו "במקום טוב" בין המדינות המתפתחות.

עשרות ספרים, מאות מאמרים ואלפי ראיונות, פוסטים והודעות לעיתונות נכתבו על הסיבות למצב זה. ברור שהקורונה ומצב המלחמה הרצוף מאז ה-7/10/2023 השפיעו על המבחנים ב-2025. אבל לא כל 60 השנים שחלפו בין 1963 ל-2023 היו שנות מלחמה, והקורונה עשתה שמות גם בשאר ארצות העולם, כולל באלו שהיכולת שלהן לקיים לימודים מרחוק הייתה נמוכה מזו שלנו, "אומת ההייטק".

מסוף המאה הקודמת יש הידרדרות מתמדת בהישגים הלימודיים של ילדי ישראל על פי מבחני TIMSS ופיז"ה. ב-1963 היינו המדינה בעלת הישגים הטובים ביותר מבין 13 המדינות המפותחות שהשתתפו במבחני TIMSS

על עצם ה"הישגים" העלובים, בין אם במבחנים פנימיים "מיצב" או "תנופה" ובין אם באלו הבינלאומיים – בשפת האם, באנגלית, במתמטיקה ובמדעים – נכתב רבות.

לא נכתב מספיק על העובדה, שבכל הדוחות שהופקו על פי תוצאות המבחנים הבינלאומיים ישראל ניצבת בתחתית רשימת המדינות מבחינת הכיסוי הסטטיסטי: כ-22% מתלמידי ישראל לא נכללו ואינם נכללים במדגם, דבר שמעמיד בסימן שאלה את היותו "קבוצה קטנה של פרטים שנבחרה מתוך אוכלוסייה גדולה" ולפיכך אין הוא בבחינת "מודל מייצג, כך שניתן יהיה לחקור אותו ולהסיק ממנו מסקנות תקפות על כלל האוכלוסייה, מבלי לבדוק את כולם".

לא נכללים במדגם ערביי מזרח ירושלים, המהווים כ-20% מהערבים החיים במדינת ישראל, וכמעט כל הבנים החרדים. מדי פעם אנחנו קוראים על "ההישג של הכללת חרדים", אבל הנתון האחרון שפורסם מדבר על למעלה מ-10,000 בנות חרדיות לעומת פחות מ-1500 בנים הלומדים בחינוך החרדי. נתון זה פוגע במושג "ייצוג" שהוא לב ההגדרה של מדגם.

נכתב גם רבות על ניסיונות ההסתרה של הציונים על ידי משרד החינוך, על שינויי נוסח, השמטת מלים וביטויים ופרסום לאחר "צנזורה" של הודעות ראמ"ה, שהיא גוף מדעי, וכל הודעה לציבור שלה מנוסחת בקפידה ותוך דיוק מקסימלי, על "האשמת" ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה), שהיא בשר-מבשרו של משרד החינוך בהטיה, משל יש לראמ"ה מה "להרוויח" מזעמו של שר החינוך, ועוד. 

לא נכתב מספיק על העובדה, שבכל הדוחות שהופקו על פי תוצאות המבחנים הבינלאומיים ישראל ניצבת בתחתית רשימת המדינות מבחינת הכיסוי הסטטיסטי: כ-22% מתלמידי ישראל לא נכללו במדגם

נותרה בעינה השאלה על משמעות המספרים, אלה שהצביעו על כישלונם של ילדי ישראל בכל התחומים שנמנו. למשל: מה משמעות העובדה ש-3% מהתלמידים "צלחו" את המבחן במדעים?

הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) חילקה את ההישגים במבחנים שלה ל-4 קטגוריות: רמה 1 – עמידה מלאה בדרישות הסף; רמה 2 – קירבה לסף הנדרש (פערים קלים בלבד, לא מוגדר מהם "פערים קלים"); רמה 3 – פערים משמעותיים מהדרישות (מה פירוש "משמעותיים"?) ורמה 4 – פערים עמוקים מהדרישות (מה פירוש "עמוקים"?)

במבחנים פיז"ה הבינלאומיים, יש חלוקה ל-6 רמות:

• רמה 1: תלמידים מסוגלים לבצע פעולות פשוטות מאוד ולענות על שאלות עם מידע גלוי וברור.
• רמה 2: תלמידים מסוגלים לזהות מידע בסיסי, להשתמש באלגוריתמים פשוטים ולהבין את ההקשר של השאלה ברוב המצבים. רמה 2 נחשבת לרף המינימלי הנדרש כדי לתפקד בעולם המודרני ולהשתלב בשוק העבודה העתידי.
• רמה 3: התלמידים מסוגלים לבצע פרוצדורות מורכבות יותר, להסיק מסקנות פשוטות ולבחור באסטרטגיות פתרון מתאימות.
• רמה 4: התלמידים מפגינים הבנה טובה של מושגים מופשטים יותר, מסוגלים לפתור בעיות מורכבות ולשלב בין סוגי מידע שונים.
• רמה 5: התלמידים יכולים למדל מצבים מורכבים, לחשוב בצורה ביקורתית, לפתח אסטרטגיות מקוריות ולנמק את דרך הפתרון שלהם.
• רמה 6: תלמידים ברמה זו מפגינים חשיבה מתמטית או מדעית מתקדמת מאוד, יצירתיות, יכולת הכללה ופתרון בעיות יוצאות דופן.

החלוקה מובנת על ידי המרה למספרים של ההישגים בכל רמה, כאשר הממוצע הוא 500:

• רמה 1: מתחת ל-358
• רמה 2: 358-420
• רמה 3: 420-544
• רמה 4: 544-607
• רמה 5: 607-669
• רמה 6: 670 ומעלה.

נותרה בעינה השאלה על משמעות המספרים, אלה שהצביעו על כישלונם של ילדי ישראל בכל התחומים שנמנו. למשל: מה משמעות העובדה ש-3% מהתלמידים "צלחו" את המבחן במדעים?

התוצאות של מבחני פיז"ה האחרונים, משנת 2025, טרם פורסמו; התוצאות של מבחני 2022, שנערכו בשל הקורונה ב-2023 (טרם המלחמה "שלנו") הראו, שעל אף הירידה הגדולה בהישגי המדינות המפותחות בשל מגפת הקורונה, "הישגי" תלמידי כיתות ט' בישראל לא הגיעו לממוצע – 500 נקודות – ב-3 התחומים שנבדקו: קריאה, מדעים ומתמטיקה.

לדוגמה: במבחן פיז"ה 2012 התקרבה טורקיה, שרק ב-1999 השתתפה לראשונה במבחנים הבינלאומיים ועדיין לא התגברה אז על רמת האנאלפביתיות הגבוהה של תושביה, להישגי ישראל במתמטיקה. ב-2023 עדיין ניצבו שתיהן בצמידות זו לזו בתחתית רשימת המדינות המפותחות, אבל במדעים טיפסה טורקיה שלושה מקומות מעל ישראל.

זאת ועוד. ישראל ניצבה בראש המדינות מבחינת הפערים בין אוכלוסיות שונות: יהודים וערבים, חרדים ללא-חרדים, בנים לבנות, ילדים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לבינוני ולנמוך.

על אף הפערים הללו, וריבוי המתקשים, רק 2% מתלמידי ישראל הגיע במבחן פיז"ה 2023 לרמה 6, הגבוהה ביותר. ישראל מצליחה עדיין לשמר חלקים גדולים מתהילתה המדעית שנבנתה על יכולותיהם, התמדתם והקרבתם של מדעניה, שטופחו במערכת החינוך הישראלית בעבר. בשל צמצום של המועמדים הפוטנציאליים לתפוס את מקומם של בני הדורות הקודמים, קיים סימן שאלה לגבי עתידה המדעי של ישראל.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה טיפוח המחוננים זכה כבר לפני עשרות שנים לאגף למחוננים ולמצטיינים במשרד החינוך, ובה זכאי כל ילד לאבחון חינמי של מחוננות אם צלח את הבחינה הכיתתית הנערכת בכיתה ב' או ג'.

קיימים למעלה מ-60 מרכזי העשרה בהם לומדים ילדים שהוגדרו כמחוננים – כ-3% מהאוכלוסייה, ומצטיינים – 5-7% מהתלמידים. זאת בנוסף לכיתות הייעודיות, שבהן לומדים תלמידים שהוגדרו כמחוננים שישה ימים בשבוע.

על אף הירידה הגדולה בהישגי המדינות המפותחות בשל מגפת הקורונה, "הישגי" תלמידי כיתות ט' בישראל לא הגיעו לממוצע – 500 נקודות – ב-3 התחומים שנבדקו: קריאה, מדעים ומתמטיקה

לאור ההשקעה העצומה הזאת בילדים כה רבים, הכיצד רק 2% מילדי ישראל צלחו את "רמה 6" במבחנים הבינלאומיים? למה חלק נכבד מהתלמידים שמשרד החינוך הגדיר כמחוננים לא עומדים אפילו ברף ההצטיינות הבינלאומי?

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.