מרץ 25' היה אחד החודשים השחורים בקדנציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא שחורים במובן של טראומה או טרגדיה בהכרח, אלא במונחים של מרקר שחור. החל מאמצע מרץ אפשר לספור ביומן יותר חורים שחורים מאשר בגבינה שוויצרית.
אולי זה לא מקרי: אחרי הכול, ב־16 במרץ הודיע ראש הממשלה על כוונתו לפטר את ראש שב"כ רונן בר, איום מתמשך שמומש לבסוף כמה ימים אחר כך בהחלטת ממשלה שהזניקה גלי מחאה גדולים, עתירות לבג"ץ ומיני משבר חוקתי. ניכר שנתניהו, או אנשי לשכתו, לא ממש רצו לחשוף את טיב פעילותו של מנהיג המדינה סביב האירועים הללו.
עיון בחלקים מיומנו של ראש הממשלה במחצית הראשונה של 2025 ממחיש כיצד למד נתניהו, או למדה לשכתו, דווקא את הלקח הלא נכון מהיומנים שפורסמו בשנים הקודמות.
עיון בחלקים מיומנו של ראש הממשלה במחצית הראשונה של 2025 ממחיש כיצד למד נתניהו, או למדה לשכתו, דווקא את הלקח הלא נכון מהיומנים שפורסמו בשנים הקודמות
במקום להפגין יותר שקיפות ופתיחות – בעיקר כדי שניתן יהיה לשפוט אם הוא באמת עובד 18–20 שעות ביממה, כפי שדובריו מתרברבים מעת לעת, ובעיקר מה הוא עושה במהלכן – ראש הממשלה הולך ומסתגר וטורח להסתיר במכוון כמחצית מיומנו מהציבור.
יד נעלמה בלשכתו של נתניהו עברה ומחקה מאות מפגשים, ישיבות ואירועים בטרם אישרה את פרסום היומן לציבור, בעקבות בקשת חופש מידע של עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", שחשף גם את היומנים הקודמים שסיקרנו בעבר.
ביומן הפעילות הקודם, לשנת 2023, ובעיקר בחודשים שקדמו למחדל שבעה באוקטובר, המחשנו עד כמה דלילה הייתה פעילותו של נתניהו בתחומים החשובים באמת לתפקוד המדינה, לצד אינפלציה מרשימה של פעילות פוליטית־מפלגתית וקואליציונית.
היומן ההוא היה עשיר בחלקי ימים שנסגרו לפגישות פוליטיות במצודת זאב, בשעות ארוכות שהוקדשו לאירועים שסומנו תחת התיוג "פרטי", ובאין־ספור פעילויות שעיקרן היה תחזוק ושיפוץ הקואליציה הרעועה.
באה שנת 2024, שנת המלחמה בעזה ובהמשך בלבנון, ונתניהו מצא דרכים חדשות לערפל את פעילותו הפוליטית והפרטית, תהא אשר תהא.
כעת מתפרסם יומנו של ראש הממשלה לחודשים ינואר עד אוגוסט, וניכר שמישהו עשה כאן חתיכת עבודה על המסמך: ימים שלמים נמחקים ונעלמים מההיסטוריה, במסגרת מסמך שערכו המעשי הולך ופוחת
אף ששיטות אלה אינן תואמות את הכללים המפורטים בחוק חופש המידע, המחייבים צירוף הנמקה להשחרה שאינה נובעת ממה שמסומן כ"ב"מ" (ביטחון המדינה), נתניהו פשוט החל בשנה זו להשחיר שורות על גבי שורות ללא נימוק או סיוג כלשהו.
אם ב־2023 אפשר היה לפחות להבחין בין אירוע "פוליטי", למשל פגישה עלומה במצודת זאב, לבין אירוע "פרטי", שטיבו לא ברור, במיוחד כשהוא מתרחש באמצע היום, הרי שב־2024 היכולת הזאת נשללה מאיתנו כמעט לחלוטין.
כעת מתפרסם יומנו של ראש הממשלה לחודשים ינואר עד אוגוסט, וניכר שמישהו עשה כאן חתיכת עבודה על המסמך: ימים שלמים נמחקים ונעלמים מההיסטוריה, במסגרת מסמך שערכו המעשי הולך ופוחת.
לאורך מרבית השבוע אין פירוט מינימלי, ומה שגלוי הוא בעיקר אירועים מבוימים, רובם עם "הגברת נתניהו"; מפגשים עם שרים, ללא פירוט הנושא; ראיונות לכלי תקשורת בחו"ל, ויש כאלה הרבה; ומעת לעת מפגשים ושיחות עם ראשי מדינות.
השאר – פוליטי, אישי ואפילו משפטי – מוסתר מהציבור, כנראה במכוון.
גם אם נרצה, לא נוכל לדעת מתי ראש הממשלה נפגש עם טייקון, ישב עם עורכי דינו או תחזק את הקואליציה. איכשהו עולה הרושם שהאירועים החשובים באמת מוסתרים מהציבור. התוצאה היא יומן דליל ואקראי למדי, שלא משקף באופן אמין את הקרוסלה המופרעת שנקראת מדינת ישראל.
גם אם נרצה, לא נוכל לדעת מתי רה"מ נפגש עם טייקון, ישב עם עורכי דינו או תחזק את הקואליציה. איכשהו עולה הרושם שהאירועים החשובים באמת מוסתרים מהציבור
אוריך ולוק מנהלים את המדינה?
ביום ראשון, 16 במרץ, יום ההודעה הגורלית על פיטוריו של ראש שב"כ בר, נתניהו הסתגר עם דובריו ויועציו הקרובים ל"שיחת דוברים" ב־09:00 בבוקר: יונתן אוריך, עופר גולן, עומר דוסטרי, עומר מנצור, טופז לוק ודובר הליכוד גיא לוי. החבורה, שלפחות חלקה מנהלת דה פקטו את מכונת הרעל ומערכת המסרים, התכוננה להודעה הדרמטית.
הם נפגשו עם ראש הממשלה שוב בצוהרי היום בלשכה, הפעם רק אוריך, דוסטרי ולוק, ופעם נוספת ב־18:00 בערב. ב־19:00 התקיימה ככל הנראה הפגישה עם בר, שבה הודיע לו ראש הממשלה על פיטוריו, אך זו הושחרה ביומן, אף שאינה עוסקת בביטחון ואף לא סומנה כ"ב"מ".
מדוע מסתיר ראש הממשלה את קיומה של הפגישה? מייד אחריה התחיל סבב טלפוני של תיאומים פוליטיים עם השרים שלמה קרעי, יריב לוין, אבי דיכטר, ישראל כ"ץ, ניר ברקת, מירי רגב וגילה גמליאל. יממה שלמה שהוקדשה כמעט כולה למסגור הפוליטי של צעד שנוי במחלוקת, המטלטל את שירות הביטחון הכללי ומעיד על הבהילות להרחיק את האחריות ל־7 באוקטובר מהדרג המדיני.
הימים הבאים, לקראת החלטת הממשלה על הפיטורים, לא נראים טוב יותר, ודאי שלא מנקודת מבטם של הציבור וצרכיו, שראש הממשלה כמעט אינו עוסק בהם.
ב־17 במרץ הלו"ז מושחר כולו מ־08:00 בבוקר ועד היציאה מהלשכה סמוך לחצות. כן, ראש הממשלה "עובד 16 שעות ביממה", אך בכל אותו היום אין, לפחות על פניו, אף פגישה אחת שעוסקת בענייני המדינה: רק עניינים מושחרים שלמישהו יש עניין להסתיר אותם, וכאמור יכולים להיות פוליטיים או אישיים.
ביום שישי ממשיכים המפגשים הפוליטיים או האישיים, המושחרים כולם. אין אפילו משבצת אחת של פעילות בלו"ז שראש הממשלה מאפשר לציבור להציץ אליה, אף שאף אחת מהן אינה ביטחונית
ב־18 במרץ הלו"ז כולל גם פעילות מדינית (דיון במועצה לזכויות אדם ובהנהלת איפא"ק), אבל הבוקר מושחר, כרגיל. גם 19 במרץ מוסתר מהציבור, למעט מפגש אחד עם הסנאטור ג'ון פטרמן ורעייתו, יחד עם "גברת נתניהו", כפי שהיא מכונה ביומן.
למוחרת, כאמור, מאושרים הפיטורים בממשלה, וביום שישי ממשיכים המפגשים הפוליטיים או האישיים, המושחרים כולם. אין אפילו משבצת אחת של פעילות בלו"ז שראש הממשלה מאפשר לציבור להציץ אליה, אף שאף אחת מהן אינה ביטחונית.
במהלך סוף השבוע השתוללה המחאה ברחובות ישראל, עם הפגנות גדולות בערים המרכזיות. קשה לחשוב על תקופה מתוחה יותר: עשרות חטופים נמקו בעומק עזה, תוכניות לחזור ללחימה מלאה ברצועה והדחה מתוכננת של ראש שב"כ במהלך שמריח מפוליטיזציה ומנקמה.
אבל גם במוצאי שבת, מי שמוליכים את השיח הפנימי בלשכה על ההתמודדות עם המשבר הם הדוברים, במפגש הקבוצתי הקבוע: דוסטרי, לוי, גולן ולוק. אחר כך לו"ז שלם שמושחר, כרגיל.
אם בשבוע שאחריו ראש הממשלה עבד "יום ולילה" למען הציבור בישראל, בפתרון הצונמי המדיני והצבאי שעימו מתמודדת ישראל ובסוגיית החטופים הנמקים במנהרות, אין לכך כל ביטוי גם ביומן של השבוע שאחריו.
ביום שני נסגר הבוקר כולו לעניין "פרטי" עד השעה 16:00 אחר־הצוהריים. באותו היום העיד ראש הממשלה במשפט האלפים, שבו הוא הנאשם המרכזי. איך בדיוק זה נופל תחת ההגדרה "פרטי"?
זה אחד השבועות המתוחים שנרשמו כאן: ברחבי הארץ התקיימו הפגנות, וראש הממשלה ושריו החריפו את המתקפה על בר בעקבות פרסום, מתוזמר היטב, על בדיקה שקיים שב"כ בנוגע לחשדות להשפעה פוליטית בתוך המשטרה. גם העימות מול היועצת המשפטית לממשלה התנהל במלוא עוצמתו, ובעזה שב הצבא להילחם ברפיח ובמקומות נוספים ברצועה, בכוח מוגבר של שתי אוגדות.
אבל בלו"ז נראה שראש הממשלה מסתגר בענייניו: ביום ראשון, שוב, לו"ז מושחר שרובו המוחלט אינו ביטחוני, כלומר עניינים פוליטיים או אישיים. ביום שני נסגר הבוקר כולו לעניין "פרטי" עד השעה 16:00 אחר־הצוהריים.
לאן נעלמה מצודת זאב?
אולם באותו היום העיד ראש הממשלה במשפט האלפים, שבו הוא הנאשם המרכזי. איך בדיוק זה נופל תחת ההגדרה "פרטי"? האם מישהו בלשכת ראש הממשלה מנסה למחוק את האירוע המביך הזה מהתיעוד הרשמי ביומן?
אחר כך מופיעים "צילומים" בלשכה ומפגשים קצרים עם שר האוצר ועם רון דרמר. ושוב, לו"ז מושחר ללא נימוק להמשכו של הערב.
גם בהמשך השבוע היומן נראה כמו לוח דמקה, שבו השחור מנסה להשתלט על הלבן. וביום שישי, שוב וכמעט כרגיל, לו"ז ממושך ומושחר.
ביומן של 2023 נהג ראש הממשלה לנמק את ההשחרה בימי שישי תחת התיוג "פוליטי", כאשר במהלך רוב היום עסק בפגישות פוליטיות, למשל במצודת זאב. כעת אפילו בונוס השקיפות הזעיר הזה נעלם
ביומן של 2023 נהג ראש הממשלה לנמק את ההשחרה בימי שישי תחת התיוג "פוליטי", כאשר במהלך רוב היום עסק בפגישות פוליטיות, למשל במצודת זאב. כעת אפילו בונוס השקיפות הזעיר הזה נעלם, ולמעיין ביומן נותר לתהות מה מסתתר מאחורי המחיקות.
אגב, באותו שבוע, באופן חריג, גם השבת עמוסה בפגישות, אולי לנוכח מה שמסתמן כמשבר חוקתי נרחב, וגם הן, כמובן, מושחרות.
דגמתי חודש "דרמטי" נוסף: תחילת יוני עמדה אף היא בצל המשך הלחימה העצימה בעזה, ומשבר פוליטי בקואליציה סביב חוק הגיוס ואיומי המפלגות החרדיות לפרק את הממשלה.
בתוך כך, נתניהו נערך לתחילת החקירה הנגדית שלו בתיק האלפים. והלו"ז, בהתאם, מושחר כמעט לגמרי: כך ב־1 ביוני, ב־2 ביוני וב־3 ביוני, אז מתחדש האירוע "הפרטי" הקרוי משפט ראש הממשלה. כך גם ביום למוחרת. יום חמישי הוקדש ברובו לביקור בדרום, אבל בשישי חזר הדפוס של השחרה מוחלטת, שרק חלקה הקטן נבע ממניעים ביטחוניים.
מדובר בלו"ז של ראש ממשלה שהבהיר לא אחת כי אין לו בעיה לתפקד כמנהיג אחת המדינות המורכבות בעולם, במקביל למשפט שמתקיים שלוש פעמים בשבוע. בפועל, אין הוכחה שבשבוע הדרמטי של תחילת עדותו הוא היה מרוכז בדברים חשובים אחרים.
ראש הממשלה הבהיר כי אין לו בעיה לתפקד כמנהיג אחת המדינות המורכבות בעולם, במקביל למשפט שמתקיים שלוש פעמים בשבוע. בפועל, אין הוכחה שבשבוע הדרמטי של תחילת עדותו הוא היה מרוכז בדברים אחרים
גם בשבוע שלאחר מכן השחיר ראש הממשלה חלקים נכבדים מיום ראשון, שבחלקים הגלויים שלו אפשר למצוא צילומים בלשכה והקלטת סרטון לשירות הלאומי; את כל יום שני, למעט טקס האזכרה לחללי אלטלנה; וחלקים נכבדים מיום שלישי, שבאמצעו התקיימה פגישה עם נשיא ארגנטינה.
למעשה, מי שרוצה להבין מה עושה ראש הממשלה, איך הוא מנהל את המדיניות שלו ולאן מופנה הקשב הציבורי שלו, יתקשה לראות ביומן המדולדל הזה מקור מהימן.
ב־13 ביוני פרצה המלחמה מול איראן, והלו"ז הביטחוני השתלט על הכול. סוף סוף נראה היומן כמושחר מסיבות מוצדקות וביטחוניות, כמעט במלואו. עם סיום הלחימה ב־24 ביוני חזרה גם מדיניות ההשחרה לסירוגין. בסך הכול, לפחות מחצית מהיומן מושחרת, בלי ניסיון להצדיק או לנמק.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו