ביום רביעי אמור לעלות להצבעה במליאת הכנסת חוק יסוד: לימוד תורה. מציעי החוק הם חברי הכנסת של אגודת ישראל ודגל התורה, מסיעת יהדות התורה. הוא הונח על שולחן הכנסת כבר ביולי 2023, שריד לעולם ישן של לפני המלחמה. כמו הניסיונות להחזיר את הזמן לאחור ולהשיב את החיים לתקופה שלפני הטבח, כך גם החוק הזה. הוא לא רלוונטי, מגוחך ואין שמץ של סיכוי פוליטי להעבירו.

החוק הזה הוכן לאורו של ההסכם הקואליציוני בין מפלגות ש"ס ויהדות התורה לבין הליכוד. למעשה, ההסכם הקואליציוני הולך הרבה יותר רחוק מלשון החוק. בהסכם הובהרה חריפות הדרישות: העברת חוק יסוד: לימוד תורה עוד לפני הקמת הממשלה כתנאי להקמתה. בפועל, ביהדות התורה הבינו שזה לא יקרה, ולכן שילבו בהסכם התחייבות שחוק היסוד יעבור לפני תקציב 2023. זה לא קרה.

כמו כן, מובטח בהסכם הקואליציוני תיקון לחוק שירות ביטחון להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, כלומר חוק השתמטות. בהסכם נכללו גם התחייבויות נוספות כלפי החרדים: עיגון חוקי לגופי תיאום בין צה"ל לישיבות, תקצוב גופי התיאום, הרחבת התמיכות לישיבות, ביטול הצורך בהוכחת חובת פעילות של שנתיים מראש לשם קבלת תמיכות, הגדלת תקציב הישיבות ועוד.

הרעיון שמאחורי החוק מנוסח בדברי ההסבר: עידוד לימוד תורה חוצה מגזרים, וכן: "מי שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה משמעותית יחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל"

ובכן, שלוש שנים אחרי שחוק היסוד נוסח, ושנתיים ושמונה חודשים אחרי תחילת המלחמה, המפלגות החרדיות מורידות את חוק היסוד מהמדף ודורשות להצביע עליו.

הרעיון שמאחורי החוק מנוסח בדברי ההסבר: עידוד לימוד תורה חוצה מגזרים, וכן: "מי שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה משמעותית יחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי וכי תהיה לכך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם".

משה גפני ויצחק גולדקנופף במליאת הכנסת, 29 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

עוד מצוין בדברי ההסבר כי החוק מיועד לגבור באופן ספציפי על פסיקת בג"ץ שחייבה את הכנסת לחוקק חוק גיוס שוויוני, בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון, וכי ניתן לגבור על אותה פסיקה באמצעות חקיקה, ובמיוחד חוק יסוד. המטרה היא גם לקבע את נושא לימוד התורה בחוק יסוד, כדי שערך זה יוצב אל מול ערך כבוד האדם וחירותו, כך שלא ניתן יהיה עוד לבוא ולדרוש שוויון לכולם.

כלומר, חוק היסוד דורש להשוות את מעמדם של לומדי התורה למעמדם של חיילים המשרתים בשירות סדיר ובקבע. למי "שמשרת" בלימוד תורה תהיה לכך השלכה על זכויותיו, דהיינו עוד תקציבים, ועל חובותיו, דהיינו פטור מלא.

אחרי שחוק הפטור מגיוס בניצוחו של ח"כ בועז ביסמוט כשל באופן טוטאלי, קשה לראות שיימצא בכנסת רוב כלשהו לחוק יסוד שכזה, אפילו בקריאה טרומית. מי שיצביע עבורו מהמפלגות הציוניות עשוי לחסל לעצמו את הקריירה הפוליטית.

אחרי שחוק הפטור מגיוס בניצוחו של ח"כ בועז ביסמוט כשל באופן טוטאלי, קשה לראות שיימצא בכנסת רוב כלשהו לחוק יסוד שכזה, אפילו בקריאה טרומית

סיעת הציונות הדתית, למשל, אומנם לא פרסמה הודעה ספציפית נגד חוק היסוד, אך יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' ירד מהגדר ופרסם הודעה נגד ביקוריהם אתמול של ח"כ אריה דרעי מש"ס וח"כ יצחק גולדקנופף מאגודת ישראל אצל משתמטים היושבים בבתי המעצר.

זמן ישראל פנה לחברי הכנסת דן אילוז, שרן השכל, אלי דלל ומשה סעדה כדי לברר אם בכוונתם לתמוך בחוק או להתנגד לו. ח"כ אילוז אמר שמדובר ב"חוק יסוד חילול התורה, עיוות של התורה. התורה היא לא בריחה מאחריות אלא להיפך. אצביע נגד". שאר חברי הכנסת הנ"ל לא השיבו, אך קשה לראות אותם זורמים עם דבר החקיקה הזה, גם במחיר של הפרת המשמעת הקואליציונית.

יו"ר ש"ס אריה דרעי מסתודד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת סיעה של ש"ס בכנסת, 23 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהתנהגותם של דרעי, משה גפני וגולדקנופף ניכר שהם יודעים זאת היטב. לחוק הזה אין סיכוי. הם מעוניינים להציב את ההצבעה מול עיני הליכודניקים כדי שיוכלו לנופף בכך בפני ציבור הבוחרים שלהם.

למעשה, לוויכוחים בתוך הקואליציה על חוק יסוד זה היה אתמול "אירוע השקה", כשדרעי ביקש להציף אותו בוועדת השרים לחקיקה, אך גילה שמציעי החוק הם חברי הכנסת של דגל התורה וחברת כנסת אחת מאגודת ישראל, ולפיכך הוא לא יספיק לקבל קרדיט על המהלך.

לכן נדחתה ועדת השרים לחקיקה מיום ראשון ליום שלישי, כלומר מחר, ואחרי שתתקיים שם הצבעה יועבר חוק היסוד למליאה להצבעה ביום רביעי הקרוב.

חברי הכנסת של המפלגות החרדיות, המבקרים בבתי המעצר ומעודדים צעירים חרדים להתמיד בהתנגדות, מלבים את המשך המאבק וההסתגרות של החברה החרדית

אם הקואליציה לא תתיישר עם דרעי, כך הוא איים לפי פרסום של ישי כהן ב"ערוץ 12", ש"ס ויהדות התורה יראו את עצמן מנותקות מחקיקה משותפת עם הליכוד. על איומים מהסוג הזה נותר לנחור בבוז. שמענו אותם במשך ארבע שנים, והם מעולם לא קוימו. למרבה הצער, המפלגות החרדיות רוצות בחוק פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה בדיוק כפי שבליכוד רוצים בו.

אירועי השבועות האחרונים, ההפגנות בבית שמש ובירושלים, תקיפת קציני צה"ל וקציני משטרה, חסימות הרכבת ותקיפת ביתו ורכבו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, מצביעים על התהום העמוקה שנפערה בין הציבור החרדי ומנהיגיו לבין שאר החברה הישראלית.

אריה דרעי לאחר ביקור תלמידי הישיבות העצורים בכלא 10: "היועמש"ית האנרכיסטית המודחת עשתה הכל כדי לטרפד את חוק הגיוס. זה השליך גם על היועצים המשפטיים בכנסת, כל סיכום שסיכמנו איתם הופר בגלל הלחץ התקשורתי והלחץ של היועמש"ית האנרכיסטית.
"כואב הלב שהגענו למצב כזה שבארץ ישראל לוקחים בן… pic.twitter.com/h70JGNlX1U

— ישי כהן (@ishaycoen) June 7, 2026

חברי הכנסת של המפלגות החרדיות, המבקרים בבתי המעצר ומעודדים צעירים חרדים להתמיד בהתנגדות, מלבים את המשך המאבק וההסתגרות של החברה החרדית.