הבחירות הקרובות הן לא עוד סיבוב של הבטחות. הבחירות האלו הן רגע של הכרעה על הבית.
במשך שנים הורגל הציבור לפוליטיקה של צעקות: נבחרי ציבור שדיברו אל האזרחים "בגובה העיניים" על משילות וגאווה, אבל כשהגיעו לרגע האמת השאירו אותנו עם סל קניות שזינק מ-500 ל-750 שקל.
הצבעה עבור סיסמאות נועדה להעניק עוצמה, אך הבוחרים קיבלו מציאות שבה המדינה פשוט הפסיקה לעבוד עבורם. השאלה ב-2026 כבר לא צריכה להיות, מיצועק חזק יותר? אלא מי המועמד שמחזיק ביושרה שלטונית ובמצפן ערכי שלא מתכופף מול קבוצות לחץ.
הגיעה השעה לדרוש מההנהגה מעשים ותוכניות עבודה במקום רעש תקשורתי.
יוקר המחיה – לא גזירת גורל, אלא כשל ביושרה
בואו נדבר על האמת ששורפת לנו בכיס. יוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל, אלא תוצאה של "קונספציה" כלכלית שכשלה.
בזמן ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', עסוק בשיקולים מגזריים ובהצגת מספרים, המונופולים הגדולים והיבואנים הבלעדיים ממשיכים לחגוג על חשבון כולנו. למה אנחנו משלמים יותר? כי הממשלה הנוכחית מפחדת להתעמת עם מוקדי הכוח האמיתיים, כפי שמעיד מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כדי להיאבק ביוקר המחיה, הממשלה צריכה להפסיק לעבוד עבור המקורבים ולהתחיל לעבוד עבור האזרחים. אמינות המנהיגות הממלכתית נמדדת בהצגת תוכנית עבודה מפורטת המעוגנת ישירות בפרוטוקולי הדיונים הרשמיים של ועדות הכנסת.
תוכנית זו אינה מבטיחה קצבאות ונדבות, אלא מפעילה מנועי צמיחה אזוריים, במטרה להביא את התעשייה המתקדמת, מרכזי הפיתוח וההייטק ישירות לכרמיאל ולירוחם – כדי שהמשכורת של האזרחים תגדל באמת והעתיד של הילדים יהיה כאן, ליד הבית.
שיקום קו העימות – המשימה הלאומית של הדור
המלחמה האחרונה הוכיחה, למי שעוד היה לו ספק, כי הפריפריה היא חומת המגן של מדינת ישראל. לכן, המושגים "שיקום קו העימות" ו"שיקום הפריפריה" אינם יכולים להיות עוד סעיפים תקציביים עמומים שנסגרים בדילים ליליים לטובת מוסדות מגזריים.
מפלגות וארגונים אף עתרו לבג"ץ נגד העברת כספים קואליציוניים בטענה שנעשתה בניגוד לחוק, מתוך תפיסה לפיה מדובר בפגיעה באינטרס לאומי עליון הדורש ניהול מקצועי ושקוף.
הציבור בישראל זקוק למנהיגות שרואה בחיזוק התשתיות בצפון חובה מוסרית, ולא טובה פוליטית. תושבי קו העימות זכאים לשירותי בריאות, חינוך וביטחון אישי ברמה אחת בכל חלקי הארץ.
הגינות כלפי תושבי הפריפריה תושג רק באמצעות יישום אגרסיבי של החלטות ממשלתיות רחבות, כדוגמת החלטת הממשלה להשקעת 13 מיליארד שקלים בצפון, לצד תיקון הכשלים המבניים המופיעים במחקרים על יישום תוכנית "תנופה לצפון" של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
| מדד השוואתי | המדיניות הקיימת | החלופה הממלכתית |
|---|---|---|
| התמודדות עם יוקר המחיה | שיקולים מגזריים, מספרים שחוקים וקצבאות זמניות | פתיחת שוק המזון לייבוא חופשי ופירוק קרטלים |
| תעסוקה בנגב ובגליל | הזנחה של מוקדי התעסוקה והשארת הפריפריה מאחור | הבטחת פיתוח אזורי באמצעות הבאת הייטק ותעשייה מתקדמת |
| ניהול תקציבי | סגירת סעיפים תקציביים בדילים פוליטיים ליליים | ניהול מקצועי ושקוף והקצאת משאבים מבוססת חובה מוסרית |
זהות יהודית מתוך ענווה וחיבור
רבים באוכלוסייה תוהים האם מנהיגות ממלכתית יכולה לשמור על הלב היהודי של המדינה. אבל יהודים דתיים, מסורתיים, מאמינים או בעלי זהות מוצקה אינם צריכים לצעוק כדי להוכיח את יהדותם אלא חיים אותה באמת.
זהות יהודית לא צריכה להיות קרדום לחפור בו, אלא גשר שמחבר בין תושבי הגליל, הנגב והמרכז, יהודים דתיים וחילונים ותושבים אחרים של הארץ.
התפיסה הממלכתית מייצגת יהדות של ערבות הדדית, שהיא הערך הכי עמוק במסורת שלנו, הקובע שאין מדינה בלי שכולנו נהיה ערבים זה לזה. השאיפה היא למדינה יהודית שמכבדת את השבת ואת המסורת מתוך הסכמות רחבות ומאור פנים, ולא מתוך כפייה שיוצרת קרע בעם.
הזהות היהודי היא המצפן המוסרי שמוביל את נבחרי הציבור לדאוג לחלש, להוריד את המחירים ולשמור על הבית של כולנו מאוחד.
האם הדרך הממלכתית נחושה מספיק מול מוקדי הכוח?
יש מי שיטען כנגד גישה זו, כי הדרך הממלכתית לוקה בפשרנות יתר וכי מנהיגיה חסרים את ה"שיניים" הפוליטיות הנדרשות כדי להילחם במונופולים וביבואנים הבלעדיים.
הטענה היא שמול מוקדי כוח כלכליים ומגזריים כה מבוצרים, סגנון עבודה ממלכתי ושקט עלול להתגלות כרך מדי ולא יצליח להביא לשבירת המשק.
זאת, במיוחד לאור העובדה שוועדת הריכוזיות מעדכנת באופן רציף את רשימות הגורמים הריכוזיים במשק ומציגה תמונת מצב מורכבת של שליטת תאגידי ענק. זוהי ביקורת לגיטימית שנשמעת לעיתים קרובות בקרב מצביעים המחפשים יד חזקה ומלחמות חזיתיות.
עם זאת, המציאות מוכיחה שדווקא הפוליטיקה הצעקנית היא זו שנכנעה פעם אחר פעם לקבוצות לחץ תמורת הישרדות פוליטית ומנעה תחרות אמיתית. עוצמה מבנית אינה נמדדת ברעש ברשתות החברתיות, אלא ביושרה שלטונית שמסוגלת לחוקק חוקי תחרות נוקשים, לפתוח את השווקים לייבוא ללא פחד ממקורבים, וליישם החלטות רשות התחרות ללא פשרות.
הדרך הממלכתית אינה דרך של ויתורים, אלא של עוצמה שקטה וניהול אחראי.
הזמן להכרעה – אמינות מול פוליטיקה של שיסוי
מאחורי הפרגוד יש לשאול מי פועל מתוך יושרה ומי מציע פתרונות אמיתיים ליוקר המחיה. הבחירה ב-2026 היא בין המשך הצעקות לבין מעבר למנהיגות שאומרת את האמת. זהו הזמן להחזיר את האמון, לשקם את הפריפריה ולהבטיח חיים בכבוד ובביטחון.
רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו