נתחיל מהסוף: בבחירות הקרובות, ועד להודעה חדשה, אין הצדקה לריצה עצמאית של רשימה ירוקה לכנסת.
אם סתיו שפיר משתמשת באופציית ההתמודדות בראשות התנועה הירוקה כמנוף להפעלת לחץ על מרצ, זה לגיטימי לגמרי, חלק מכללי המשחק הפוליטיים.
אבל אם בסופו של דבר האיום ייצא לפועל – ובמסגרת הטירלול הפוליטי הכללי של העידן הזה כבר התממשו תסריטים מופרכים יותר – הנזק יהיה אדיר.
במקרה כזה, התסריט הסביר ביותר הוא שהתנועה הירוקה תקבל עשרות אלפי קולות אבל לא תעבור את אחוז החסימה, ותגרור אל מתחת אליו גם את מרצ ואולי גם את העבודה.
לעומת LOSE-LOSE-LOSE מפואר כזה, המחדל של הימין הקיצוני בבחירות 2019 א' – אבדן של 300 אלף קולות – ייראה כמו תקלה קטנה.
תאורטית, ובטווח הארוך, לחזון התנועה הירוקה הישראלית – בדומה לתנועות משמעותיות בחלק ממדינות המערב – יש פוטנציאל מעניין. כאשר הדור של גרטה תונברג יקבל זכות הצבעה, אולי הפוטנציאל הזה גם יתורגם למנדטים.
בינתיים, דפוסי ההצבעה בפוליטיקה הישראלית נחתכים לפי שבטים ולפי מושגי ימין-שמאל מסורתיים. ובמפה הזו, למרבה הצער, אין סיכוי שתנועה ירוקה בראשות סתיו שפיר תצליח לקבל אפילו קול אחד של ליכודניק מאוכזב, או של מתנחל עם מודעות סביבתית מפותחת.
גם מעבר לסיטואציה הפוליטית הנקודתית, יש שורה של שאלות עקרוניות, שאלות של הגדרה עצמית והשקפת עולם, שהתנועה הירוקה צריכה להתמודד איתן: האם מדובר בעצם בתנועת שמאל עם דגש ירוק חזק? ואם כן, מה הערך המוסף שלה על פני מרצ? הרי לניצן הורוביץ, תמר זנדברג ומוסי רז יש קילומטראז' מרשים של פעילות ומודעות בנושאי סביבה.
דפוסי ההצבעה בארץ נחתכים לפי שבטים ולפי מושגי ימין-שמאל מסורתיים. אין סיכוי שתנועה ירוקה בראשות סתיו שפיר תצליח לקבל אפילו קול אחד של ליכודניק מאוכזב, או של מתנחל עם מודעות סביבתית מפותחת
ואם זו לא תנועת שמאל, אלא תנועה ירוקה בלבד שמנסה לקרוץ גם לאנשי ימין עם זיקה לסביבה – האם המשמעות היא שאין לה עמדה בנושאי הסכסוך, ביטחון ומדיניות?
האם בכלל יש מקום בישראל – כל עוד המזרח התיכון החדש לא הפציע ושלום אזורי לא פרץ – לתנועה פוליטית שאין לה שום זיהוי או סדר יום מדיני-בטחוני?
אבל עם כל הכבוד לשאלות העקרוניות, כרגע מונחת על השולחן סוגיה הרבה יותר בוערת: איך מנצחים בבחירות.
בהקשר הזה, סתיו שפיר צדקה עד כה כמעט בכל מה שאמרה: הסרבנות של עמיר פרץ לריצה משותפת של גוש שמאל גדול עלולה להכניס אותו להיסטוריה כמי שחתום על מבצע ההישרדות האדיר של הנאשם בנימין נתניהו.
הסרבנות של מרצ להמשיך את השת"פ עם שפיר עלולה להשאיר גם את מרצ וגם את שפיר – שכבר הוכיחה שהיא אטרקטיבית לקהלים לא מבוטלים (מקום שני בפריימריז של העבודה, לפני איציק שמולי הפופולרי) – מתחת לאחוז החסימה.
אם העבודה, המחנה הדמוקרטי ומרצ לא ייצאו במהלך גדול ומשותף לוויתור על האגו והאינטרסים הצרים, הן עלולות להיות חתומות על מבצע ההתאבדות המרשים בתולדות הפוליטיקה הישראלית.
את כל זה שפיר אומרת כבר כמה שבועות – והכל נכון; אבל אם כל הגוש מתעקש להתאבד, זה לא אומר שהיא צריכה להיות זו שנותנת את הדחיפה הקטנה האחרונה אל התהום. וזה בדיוק מה שריצה נפרדת עם התנועה הירוקה עלולה לעשות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המפלגה האחרונה שניתן לקרוא לה "מפלגת נישה", היא המפלגה הירוקה. זו המפלגה היחידה שמסתכלת באופן הוליסטי על כלל הבעיות שמעסיקות את כל דרי המדינה, היום ובעתיד. היא היחידה שמתעמקת בשורשי הבעיות ובפתרון הראוי להן ולא בפתרון ביניים שיראה טוב לקראת הבחירות הבאות.
מרצ הפכה למפלגת נישה שמתעסקת בעיקר בנושא אחד, כדברי מוסי רז: "הקו שלנו של סיום הכיבוש ושותפות יהודית-ערבית". נושאים אחרים שהתהדרה בהם בעבר, כמו סביבה, נעלמו לחלוטין.
העבודה מציגה עצמה כמפלגה חברתית ומתחמקת מנושאים אחרים שעלולים לפגוע בציפיה שלה למשוך מצביעי ימין.
רק הירוקה, אינה מתחמקת ומחפשת פתרון שורשי לבעיה. במקום לחפש פתרון מדיני או צבאי למלחמות ולריב מה עושים עם פליטים או מהגרי עבודה, שם מבינים אלה מגיעים ממקום של מחסור במזון ובמים, שאותם ניתן לפתור רק בעזרת ניצול משאבים מחושב. בירוקה מבינים שאם לא נעצור את משבר האקלים, נראה כאן מלחמות וגלי פליטים גרועים בהרבה. רק הירוקה מקדמת את הגרין ניו דיל, התכנית הכלכלית המודרנית שנותנת מענה לחוסר צדק חברתי.
הירוקה גם מובילה את המאבק בשחיתות ובקשרי הון-שלטון, מאבק שהוא חלק מרכזי באג'נדה הירוקה. זהו היום הנושא המרכזי בבחירות, אז איך ניתן לטעון שהירוקה לא רלוונטית?
אם מרצ והעבודה יתעקשו לרוץ לבד, הירוקה תאלץ גם היא לרוץ לבד, ואז היא תגרוף 4-6 מנדטים (https://www.zman.co.il/68945/)
ומשם תמשיך ותהפוך לכח מרכזי בפוליטיקה, בדומה למפלגות ירוקות ברחבי העולם. מרצ והעבודה יעלמו ואיתם קולות רבים.
לכן, במקום להאבק על הקולות בכנסת ולהסתכן באבדן קולות, עקב אחוז החסימה, צריך לצאת קודם לפרימריז פתוחים בגוש, שיקבעו את השיבוץ ברשימה ואז לצאת יחד לבחירות בכנסת.
דבר אחד לא יקרה, למרות חלומותיהם כמה אנשים במרצ ובעבודה. הירוקה לא תעלם מהשטח. היא תרוץ, בשאיפה לריצה משותפת, אבל אם לא ישאירו לה ברירה, היא תרוץ בעצמה ותוכיח את כוחה.
התיפיה במרצ שהירוקה לא תרוץ כלל, היא מקוממת ואנטי דמוקרטית. הם כך הם חושבים, שיתנו קודם דוגמה ויפרשו בעצמם. הירוקה הביאה יותר קולות ממרצ למחנ"ד ועוד הרבה היו נוספים, אם מרצ לא היתה מעלימה את הירוקה בקמפיין. מאות אלפי בוחרים רותים ייצוג ירוק בכנסת ולמרצ הקטנה אין שום זכות לדרוש לקחת מהם את הייצוג. בטח, כאשר היא מתעקשת לרוץ לבדה, עם קהל מצביעים דועך של שני מנדטים.