בחדשות 12 דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שדחף לפתיחת חקירת שב"כ נגד ערוץ 12 בחשד ל"הדלפה", זאת, לפי הדיווח, בניגוד לעמדתו של ראש שב"כ דוד זיני, שהסביר בישיבת קבינט לפני כמה ימים שהחקירה לא תועיל בדבר. 

כעת, לפי הדיווח, מתברר שבלחץ פוליטי הורה זיני על פתיחה בחקירה. 

הקואליציה צפויה להעביר בשבוע הקרוב שורה של הצעות חוק שנויות במחלוקת בקריאה שנייה ושלישית. זהו שבוע החקיקה האחרון לפני שהכנסת תפוזר לקראת הבחירות שייערכו ב-20 או ב-27 באוקטובר.

בכוונת הממשלה לאשר חוק יסוד המעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד" של העם היהודי ומדינת ישראל. המפלגות החרדיות דחפו לאישור החוק כחלק ממאבקן המתמשך להבטיח שגברים חרדים ימשיכו לקבל פטור גורף מגיוס לצה"ל.

הנוסח העדכני של החוק, שאושר ביום חמישי בוועדת הכנסת, כבר אינו משווה במפורש את לימוד התורה לשירות צבאי. עם זאת, חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד טען כי הסרת הסעיף המרכזי "אינה משנה את מהות החוק".

אילוז הזהיר כי עיגון לימוד התורה כערך מעין-חוקתי בלי לציין במפורש כי לא ניתן להשתמש בו להצדקת פטור מגיוס, עדיין "ישמש בפועל להכשרת השתמטות ולהמשך תקצוב והטבות" לתלמידי ישיבות. במקביל, הודיע הערב אילוז כי לא ישתתף בפריימריז בליכוד ויפרוש מהמפלגה.

חברי כנסת באופוזיציה טענו כי מאחר שהחוק יהפוך את לימוד התורה לערך היחיד שמעוגן במפורש בחוק יסוד – להבדיל משירות צבאי, טיפול בלוחמים נפגעי פוסט-טראומה או ערכים לאומיים אחרים – הדבר מעלה בפועל את מעמדו של לימוד התורה מעל לכל שאר הערכים.

הממשלה גם שואפת להעביר חקיקה האוסרת על מעצר והעמדה לדין של צעירים חרדים המשתמטים משירות בצה"ל. על פי נוסח הצעת החוק שפרסמה ועדת החוץ והביטחון, הוראת השעה תקפיא מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה אחרים נגד תלמידי ישיבות למשך 90 יום, אך בפועל האיסור יהיה תקף לשישה חודשים.

בצה"ל, וכן היועצת המשפטית של הוועדה, מתנגדים לחקיקה. גם האופוזיציה מנסה לבלום אותה בדרכים מנהליות בטענה שהיא מקודמת באופן פסול כ"נושא חדש", שנוסף להצעת חוק אחרת ללא דיון מספק.

במקביל למניעת מעצר עריקים, הממשלה מתכוונת לאשר חוק המאריך את שירות החובה למשרתים מ-30 ל-32 חודשים. מהלכים קודמים להארכת שירות החובה ל-36 חודשים נדחו בינתיים.

הצעת חוק נוספת שאמורה לעלות לקריאה סופית מחלישה את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה וממסדת הליך שיאפשר לממשלה להדיח את מי שעומד בראשו.

בשל קוצר הזמן, הצעת החוק המקודמת כעת כבר לא תפצל את התפקיד לשניים – יועץ משפטי ותובע כללי – כפי ששאפה הקואליציה לאורך הליך החקיקה. במקום זאת, סמכויות התביעה הפלילית יישארו בינתיים בידי היועץ המשפטי לממשלה. הקואליציה, ככל הנראה, מתכוונת לנסח בעתיד הצעת חוק נפרדת לפיצול התפקיד.

בנוסף, הקואליציה מקווה לאשר את חוק התקשורת שניסח השר שלמה קרעי. החוק יעניק לממשלה שליטה משמעותית על גופי השידור, אתרי החדשות ואמצעי תקשורת אחרים, והוא כולל סעיפים שנועדו להיטיב עם ערוץ 14, המזוהה עם הקואליציה.

הייעוץ המשפטי של הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתחו ביקורת על הצעת החוק, והזהירו כי היא פוגעת בחופש העיתונות ומאפשרת התערבות פוליטית בתקשורת.

קידום החוק נתקל בקשיים עקב סעיף שהמפלגות החרדיות מתנגדות לו, הנוגע לאפליקציית שידורים ממשלתית שתפעל גם בשבת.

כחלק מהסכם קואליציוני עם מפלגת ש"ס, חוק הכשרות צפוי גם הוא לעבור, מה שיחזיר לרבנות הראשית את השליטה הבלעדית על מערך הכשרות בישראל.

הצעת החוק השנויה מאוד במחלוקת להקמת ועדת חקירה פוליטית באשר למחדל ה-7 באוקטובר – במקום ועדת חקירה ממלכתית – עברה בקריאה ראשונה ביום שני. עם זאת, לא ברור אם יוותר מספיק זמן כדי להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית לפני מועד פיזור הכנסת המתוכנן.

עומאן ואיראן הסכימו להמשיך בשיחות בדרגים הטכניים והפוליטיים, במטרה להגיע להסכם על התנועה הימית במצר הורמוז בהתאם לחוק הבינלאומי. כך דיווחה סוכנות הידיעות הממלכתית של עומאן.

במקביל, רשת CNN דיווחה מפי מקור המעורה בפרטים כי עומאן גיבשה הצעת פשרה להסדרת נתיבי השיט במצר.

על פי ההצעה, התנועה הימית במצר תנוהל דרך שני נתיבים שיישלטו בנפרד. עם זאת, בדיווח הודגש כי ההסכם בעניין טרם גובש סופית.

תצלומי לוויין בלעדיים שהגיעו לידי CNN ונותחו על ידי הרשת מעידים כי ייתכן שאיראן מנסה לשקם את מתקני הגרעין שלה. פעילות זו מעלה תהיות אם איראן הפרה את מזכר ההבנות שנחתם בסוף חודש יוני.

זמן קצר לאחר פרסום התיעוד, נמסר מהבית הלבן ל-CNN כי "הממשל עוקב מקרוב אחר האתרים הללו מכיוון שאיראן אינה יכולה להחזיק באורניום המועשר".

ממשלת איראן טרם הגיבה לבקשה לתגובה. 

Exclusive satellite imagery obtained and analyzed by CNN shows signs Iran may be attempting to rebuild its nuclear facilities. The activity raises questions as to whether Iran violated the memorandum of understanding signed in late June.

Shortly after this video was published,… pic.twitter.com/fYPjnprVAe

— CNN (@CNN) July 11, 2026

יו"ר רע"ם מנסור עבאס אמר כי לא ירוץ במשותף עם שאר המפלגות הערביות בבחירות הקרובות.

אף שמוקדם יותר השנה רמז עבאס כי ככל הנראה יתמודד יחד עם חד"ש, תע"ל ובל"ד, הוא אמר בריאיון לחדשות 12 כי לא יעשה זאת.

ארבע המפלגות הערביות חתמו בינואר על הסכם המחייב אותן לפעול יחד להחייאת הרשימה המשותפת לקראת הבחירות השנה. עם זאת, המשא ומתן נתקע במשך חודשים, בעיקר בשל התעקשותו של עבאס שהבלוק יהיה טכני לחלוטין – זאת כדי לשמר את יכולתה של רע"ם להצטרף לקואליציה, צעד ששאר המפלגות הערביות מתנגדות לו.

בחד"ש טוענים כי שלוש המפלגות קיבלו בסופו של דבר את הדרישה הזו. גורם המעורה בפרטי המשא ומתן אמר לזמן ישראל כי המכשול העיקרי שנותר בשיחות היה דרישת רע"ם שהמפלגות האחרות יתחייבו לא להתנגד או להפיל כל ממשלה שהמפלגה האסלאמית תבחר להצטרף אליה.

עם זאת, אין כל ערובה לכך שמי מהאישים המתמודדים על החלפתו של נתניהו אכן יישב עם רע"ם בקואליציה. רע"ם הצטרפה לממשלתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד ב-2021, ובכך הפך עבאס למנהיג המפלגה הערבית הראשון שעושה זאת מזה חמישים שנה.

בסיס הבוחרים של רע"ם מגיע מקרב הקהילות הבדואיות המסורתיות בנגב. במשך עשרות שנים נותרו המפלגות הערביות כמעט תמיד מחוץ למעגל קבלת ההחלטות בפוליטיקה הישראלית. המפלגות היהודיות החרימו אותן בטענה שהן קיצוניות, בעוד שהן עצמן היו לרוב מסויגות מהצטרפות לממשלה ישראלית, שלתפיסתן מתייחסת אליהן כאזרחים סוג ב' ומדכאת פלסטינים.

בהנהגתו של עבאס סללה רע"ם נתיב אחר, ושיתפה פעולה בגלוי עם ממשלתו הקודמת של בנימין נתניהו. לאחר שפרשה מהרשימה המשותפת, רע"ם התמודדה לבדה ב-2021 על בסיס מצע הדוגל בנכונות להשפיע מבפנים באמצעות פתיחות להצטרפות לממשלה, במטרה להגיע להישגים מדיניים ממשיים עבור ציבור בוחריה.

סקרים שפורסמו לאחרונה בזמן ישראל מראים כי גם רע"ם וגם ברית של המפלגות הערביות זוכות בארבעת המנדטים הדרושים כדי להיכנס לכנסת.