קרוב לארבעה חודשים אחרי שנחתמה בפרמיה נדיבה על מחיר השוק, עסקת המכירה של "צים" נתקלת בחומה בצורה מצד הדרגים המקצועיים והפוליטיים. משרדי החקלאות, הכלכלה והתחבורה כבר פרסמו את התנגדותם המוחלטת, ומסתמן שגם במשרד הביטחון יציגו עמדה דומה – אם לשפוט לפי עמדת רשות החירום הלאומית, שמזהירה מפני פגיעה בעצמאות נתיבי ההובלה.

הספינה הזו כנראה לא תפליג, אלא אם כן יו"ר קרן פימי יצליח לשכנע את שרי הביטחון והאוצר ואת ראש הממשלה להתעלם מהאזהרות של גורמי המקצוע. בשלב זה רשות החברות הממשלתיות אוספת את חוות הדעת של המשרדים, וכן נתונים מהחברה עצמה, כדי לבחון אם המכירה עומדת בהוראות צו האינטרסים מכוח מניית הזהב של המדינה. בהמשך החומר הזה יובא להחלטת השרים.

"צים" נסחרת בוול סטריט ללא גרעין שליטה, ובעלי העניין שלה הם משקיעים מוסדיים מהארץ ומהעולם. העסקה דווחה בפברואר לפי מחיר של 35 דולר למניה. באותו זמן זינקה המניה בבורסה, אך נעצרה ב־29 דולר בשל חוסר הוודאות בנוגע לסיכויי השלמת המהלך. "צים" אמורה להימכר במלואה, כאשר חלק הארי יימכר להאפאג־לויד, שבין בעלי מניותיה גם קרנות מערב הסעודית ומקטאר.

גם במשרד הכלכלה מתנגדים לכך ש"חברה כזו תעבור לשליטה חלקית של מדינות שכרגע לא מקיימים איתן יחסים דיפלומטיים, וגם בשל העובדה שזה חיוני לתובלה הישראלית"

חלק קטן, הכולל 16 אוניות, יועבר לידי קרן פימי ללא תמורה. במילים אחרות, ישי דוידי, יו"ר הקרן, מקבל אותן בחינם בזכות תעודת הזהות הישראלית, שמכשירה אותו כבעלים לפי תנאי צו האינטרסים. כחיזוק למהלך גויס גם גבי אשכנזי. אלא שלפי מחזיקי העניין, דרגים מקצועיים ומשקיפים חיצוניים, שאר התנאים בצו לא מתממשים: החברה מאבדת יתרון לגודל, וישראל מאבדת עצמאות בסחר הימי.

התנגדות גורפת במשרדי הממשלה

"כל פעם שקיבלנו מידע חדש זה רק חיזק את ההתנגדות שלנו", אמר צדוק רדקר, מנהל רשות הספנות והנמלים, בדיון שנערך בתחילת השבוע בוועדת הכספים. הוא ציין שהנמל החדש בחיפה הוא חברה ישראלית המופעלת על ידי הסינים, וכי גם נמל חיפה הוא חברה ישראלית שגאוטם אדאני ההודי מחזיק ב־70% ממנה. "ההבדל בין נמלים לחברת ספנות הוא שבנמל כל התשתיות הפיזיות נמצאות פה.

ספינה של צים (צילום: צים)

"אם הבעלים נוטש עדיין אפשר להמשיך להפעיל. ב'צים' מדובר על נכסים צפים – אם עוצרים אותם ביוון הם לא יגיעו לארץ. יש כמה נמלים בארץ, 'צים' יש רק אחת. אין עוד", הוסיף.

גם במשרד הכלכלה מתנגדים לכך ש"חברה כזו תעבור לשליטה חלקית של מדינות שכרגע לא מקיימים איתן יחסים דיפלומטיים, וגם בשל העובדה שזה חיוני לתובלה הישראלית", כפי שאמרה אנאל ממן ממנהל סחר חוץ במשרד.

"בצים ישראל החדשה לא יהיו קווים למזרח הרחוק, והמשרד שלנו שם דגש מיוחד על פיתוח הקשרים עם מזרח אסיה. כוננו הסכמים לאזור סחר חופשי וממשיכים לפתח את הקשרים האלה"

ההתנגדות נובעת מכך ש"בצים ישראל החדשה לא יהיו קווים למזרח הרחוק, והמשרד שלנו שם דגש מיוחד על פיתוח הקשרים עם מזרח אסיה. כוננו הסכמים לאזור סחר חופשי וממשיכים לפתח את הקשרים האלה, ומבחינתנו זה יכול להוות בעיה", הוסיפה. רשות החירום הלאומית כבר פרסמה את התנגדותה להעברת השליטה לידיים זרות בשל ההשלכות על רציפות האספקה בחירום.

במהלך הדיון אותת סגן ראש רח"ל, יוסי שפירא, כי זו גם הנטייה בעמדת משרד הביטחון, שתוצג בקרוב. הוא ציין כי ישראל היא מדינת אי, וכי בשלוש השנים האחרונות היו "אמברגואים מפה ומשם" ואוניות שלא הגיעו לכאן בגלל שביתות עובדים, למרות הסכמים עם הנהלות חברות הספנות. "יש חשיבות לעצמאות ישראלית בכל נושא ועניין והתרחיש לא הולך להיות קל בעתיד", סיכם.

מכולות של צים בנמל חיפה. 14 בנובמבר 2011 (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

"מתנגדים לפיצול ולחברה רזה"

עד שרשות החברות תגיש את חוות הדעת, כבר הוגשה ל"צים" הצעה מתחרה. חיים סקאל ומשקיעים נוספים מציעים 4.5 מיליארד דולר – 300 מיליון דולר יותר מההצעה הקיימת – וכן מענקים בסך רבע מיליארד דולר לעובדי החברה. רק אם הממשלה תפסול את המכירה להאפאג־לויד ולפימי, תוכל הצעה זו להיבחן ברצינות.

דוגמה למחזוריות בענף הספנות התקבלה כבר ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, כאשר "צים" עברה להפסד של 86 מיליון דולר בעקבות ירידה בביקוש להובלה. המנכ"ל אלי גליקמן יוחלף בחודשים הקרובים בחן ליכטנשטיין, ועם פרסום התוצאות לרבעון ציין כי המלחמה נגד איראן תשתקף במלואה ברבעון השני – בעליית מחירי הדלק, שתקוזז בעליית תעריפי ההובלה.

בשיחה עם זמן ישראל יו"ר ועד עובדי "צים" מציין כי בחוות הדעת שהגיש אלוף במילואים גיורא איילנד, לבקשת הוועד, נכתב שהמדינה זקוקה למינימום של 50 אוניות בחירום, וכי פחות מזה לא יספק את הצרכים

"אנחנו מקווים ומאמינים שהמדינה תפיל את העסקה בגלל ההיבטים הכלכליים והאסטרטגיים", אומר אורן כספי, יושב ראש ועד העובדים.

אורן כספי, יו"ר ועד עובדי צים (צילום: אופיר שפיגל תקשורת)

בשיחה עם זמן ישראל הוא מציין כי בחוות הדעת שהגיש אלוף במילואים גיורא איילנד, לבקשת הוועד, נכתב שהמדינה זקוקה למינימום של 50 אוניות בחירום, וכי פחות מזה לא יספק את הצרכים.

"גם אנחנו כאנשי ספנות ותיקים יודעים שזה לא מספיק ויודעים מה צים עושה בשגרה ובחירום, לעומת ישי דוידי, שלא יודע כלום על הפעילות. גם הרגולטורים יודעים את זה, ואנחנו מקווים שלאחר שהמדינה תפיל את העסקה, ההצעה של סקאל תיכנס לתוקף, בהיותה טובה יותר מבחינה כלכלית וכזו שמשאירה את החברה ישראלית ובגודלה הנוכחי – כך שכולם יהיו מרוצים.

"אזור הצפון וחיפה גם כך לא משופעים במקומות עבודה, וזה ישאיר כאן אלפי משרות במעגלים ישירים ועקיפים. לכן זו ההצעה הטובה ביותר לכולם – גם לממשלה, גם לאזור הצפון, גם לעיר חיפה ולתושביה וגם לעובדים", הוסיף כספי על ההבדל בין שתי ההצעות.

לדבריו, אם דוידי וקרן פימי היו רוכשים את החברה כולה, לא הייתה לו התנגדות לעסקה שמעניקה את החלק הישראלי של צים ללא תמורה.

"אנחנו מתנגדים לפיצול ולמבנה הרזה. גם אם לך ולי היו מציעים חברה במתנה היינו לוקחים, וזו לא הטענה שלי כלפי דוידי. זה לא ברמה האישית, אלא שחברה קטנה, מצומצמת ורזה לא תענה על הצרכים של המדינה"

"אנחנו מתנגדים לפיצול ולמבנה הרזה. גם אם לך ולי היו מציעים חברה במתנה היינו לוקחים, וזו לא הטענה שלי כלפי דוידי. זה לא ברמה האישית, אלא שחברה קטנה, מצומצמת ורזה לא תענה על הצרכים של המדינה. אם ההצעה של פימי תיפסל, אז ההצעה של סקאל תהיה רלוונטית, והיא טובה יותר מבחינה כלכלית ומשאירה את העובדים ואת החברה בישראל, על הגודל והפריסה הבינלאומית".

"רק הגדולים שורדים"

"צים" מעסיקה כ־1,100 עובדים ישראלים, שמתוכם העסקה שעל הפרק תבטיח משרות רק ל־120. המשמעות היא שמאות עובדים ישירים ועקיפים חוששים לפרנסתם. כולם עובדים בחיפה, ורובם מתגוררים בצפון. מעבר לכך, כספי מציין כי יש משמעות לחברה בעלת זיקה ישראלית, שמעמידה את כל 160 אוניותיה לטובת המדינה ומסייעת בהבאת אנשים בחירום.

ספינת משא של האפאג־לויד – ענקית הספנות הגרמנית שרכשה חלק מצים. נמצאת בבעלות חלקית של קטאר וערב הסעודית, 2022 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)

"ספנות קווית זה כמו קווי אוטובוס שנוסעים כל יום באיקס תחנות. במהלך 'חרבות ברזל' הוצאנו אחד מהקווים האלה במיוחד ופגענו בקווים וברווחיות בשביל להביא אנשים שנתקעו בחו"ל וחיוניים למשק, בעיקר רופאים ואנשי ביטחון – ואת זה אף חברה אחרת לא תעשה. הם הגיעו בטיסות לקפריסין ומשם עלו לאונייה של צים לנמל חיפה".

לאחרונה פורסם כי גבי אשכנזי נשכר כלוביסט בתשלום בידי האפאג־לויד כדי להכשיר את העסקה. בהתייחס לכך אמר כספי: "הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, לא יכול לעבוד בשירות קטאר וסעודיה ולפגוע בריבונות הימית של המדינה! אנחנו קוראים לאשכנזי לפגוש אותנו ולחזור בו!"

"החברה הזו לא תרוויח כסף, כי רק הגדולים שורדים. אין חברות ספנות קווית בינלאומיות שהן קטנות, כי הגודל הוא החוסן"

על המחזוריות בקווים השונים ועל הכוונה לצמצם את החברה הישראלית הוא אומר כך: "בשנים הטובות צריך לדעת למקסם רווחים וגם ברעות לצמצם הפסדים. כפי שכתב הכלכלן שלמה מעוז, יש קווים שמרוויחים וכאלה שמפסידים. כשהסחר באטלנטי מרוויח, אולי הוא מפסיד בסין ולהפך; או כשבמזרח התיכון מפסידים, באפריקה מפסידים או באינטר־אסיה.

"תמיד יש משהו שמפצה על הסחר העולמי, אבל ברגע שאתה חברה נישתית עם קו אחד לאטלנטי, שהוא הכי הפסדי בחברה, אז איזה קו יפצה להם על ההפסדים? החברה הזו לא תרוויח כסף, כי רק הגדולים שורדים. אין חברות ספנות קווית בינלאומיות שהן קטנות, כי הגודל הוא החוסן. אנחנו עדיין מחכים לחוות הדעת הקריטית של שרי הביטחון והאוצר, ומצופה מהם שיפילו את העסקה.

מכולות של צים בנמל חיפה. 14 בנובמבר 2011 (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

"אני מדבר גם כאזרח מודאג שגר וחי פה. ראיתי במילואים מה קורה כשאין עצמאות בתחום החימושים, ואני לא רוצה שלא תהיה עצמאות גם בתחום הימי. 'האפאג' מוחזקת בחלקה על ידי קטארים וסעודים שמנסים להשיג דריסת רגל בישראל, משקיעים בחברות סייבר ישראליות, ועכשיו גם בספנות ישראלית – ובסוף הם יקבלו זכות למנות דירקטורים.

"צים נבנתה מכספי השילומים כי בן־גוריון הבין שצריך עצמאות. נכון שהפריטו את החברה בבורסה בצורה פרועה, אבל עכשיו צריך לתקן: יש דברים שאסור להפריט, כמו מים ותשתיות לאומיות. מישהו מעלה על דעתו להפריט את רפא"ל?"

"משקיעים מקטאר יכולים לקנות היום עד 24% מהחברה, והמדינה יכולה לעצור את זה. כמובן שמישהו צריך לשבת, לעקוב ולאכוף, וכאן המדינה נרדמת בשמירה"

כן, חצי ממניות רפא"ל יונפקו.
"אז זו פשיטת רגל. אם מנפיקים בבורסה הישראלית, עוד קשה להשתלט עליה, אבל להנפיק בחו"ל זו בכייה לדורות. משקיעים מקטאר יכולים לקנות היום עד 24% מהחברה, והמדינה יכולה לעצור את זה. כמובן שמישהו צריך לשבת, לעקוב ולאכוף, וכאן המדינה נרדמת בשמירה".