הפגנות החרדים ביומיים האחרונים אינן מקריות. צה"ל והמשטרה הגבירו לאחרונה את מעצרי האברכים העריקים, וזה מוציא את ראשי המגזר מכליהם.

בגלי צה"ל פורסם שלשום (שלישי) כי שלושה מנכדיו של אריה דרעי, חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, מוגדרים עריקים ונמצאים בסכנת מעצר. האם יש קשר בין ההשתמטות המשפחתית ליוזמת החקיקה נגד מעצר עריקים שמנסה דרעי להעביר בכנסת בימים אלה? תשפטו אתם.

מאחורי העיסוק הפוליטי האינטנסיבי בגיוס חרדים ובחוק הארכת שירות החובה עומד שעון חול פוליטי שהולך ואוזל. בצה"ל התריעו כבר לפני חצי שנה כי חייבים להשלים את חוק הארכת שירות החובה, כך שהשירות הסדיר יעמוד על 36 חודשים, עוד לפני פיזור הכנסת. ללא התקנות הללו, ב־1 בינואר ישתחררו מצה"ל אלפי חיילי סדיר אחרי 32 חודשי שירות, ללא מי שימלא את מקומם.

בצה"ל נמצאים בימים אלה במאמץ קדחתני לבניית תוכנית חירום כדי למלא את הוואקום שייווצר. בתרחיש הגרוע, אם חוק הארכת שירות החובה לא יעבור, כל חייל שישתחרר החל מ־1 בינואר יקבל מייד צו 8

באגף כוח האדם בצה"ל נמצאים בימים אלה במאמץ קדחתני לבניית תוכנית חירום כדי למלא את הוואקום שייווצר. בתרחיש הגרוע, אם חוק הארכת שירות החובה לא יעבור, כל חייל שישתחרר החל מ־1 בינואר יקבל מייד צו 8 לעוד תקופה של עד חצי שנה, בהתאם לנחיצותו המבצעית.

כלומר, המדינה לא תרוויח מכך דבר – להפך, היא רק תפסיד. משכורתו של חייל מילואים צעיר ממוצע גבוהה מזו של חייל סדיר. מבחינה מבצעית, צה"ל ישמר את כוח האדם הנחוץ ללחימה במעין כפייה. מבחינה כלכלית, המדינה תשלם יותר, הרבה יותר.

אלפי חרדים מפגינים מחוץ לכלא הצבאי בבית ליד במחאה על מעצר עריקים, 17 ביוני 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

"מדובר בגריעה של פלוגה בחודש מהמערך הלוחם", אומר גורם בכיר במטכ"ל בשיחה עם זמן ישראל. "המשמעות של זה היא צמצום משמעותי של כוח האדם הלוחם, שצריך למלא משימות שרק הולכות ומתרבות".

החשבון שמציג צה"ל פשוט: הארכת שירות החובה ל־36 חודשים תאפשר שחרור מיידי של 8,000 חיילי מילואים והורדת עול המילואים השנתי בחזרה לממוצע של 70 ימים. כיום הוא עומד על כמעט 100 ימים, והמספר הזה לא צפוי להשתנות בקרוב.

הבעיה באישור החוק החדש חונה אצל הפוליטיקאים. חברי האופוזיציה בוועדת החוץ והביטחון לא מוכנים להצביע בעד הארכת השירות הסדיר, בטענה – מוצדקת מבחינתם – שהמהלך מגדיל את העול ופוטר את המשתמטים. כלומר, הוא רק מנציח את המצב. חברי האופוזיציה מתנים את אישור הארכת השירות בהעברת חוק גיוס שוויוני, וזה כאמור אינו נמצא כלל על הפרק.

במילים אחרות, צה"ל נקלע כאן למבוי סתום בשל מאבק פוליטי. "שבועיים מכריעים", מגדירים זאת בצה"ל, מתוך הבנה שבסופם הכנסת נכנסת לתקופת פיזור, שלא תאפשר לחוקק את החוק

במילים אחרות, צה"ל נקלע כאן למבוי סתום בשל מאבק פוליטי. "שבועיים מכריעים", מגדירים זאת בצה"ל, מתוך הבנה שבסופם הכנסת נכנסת לתקופת פיזור, שלא תאפשר לחוקק את החוק.

הרמטכ"ל וראש אכ"א ניסו בשבועות האחרונים להסביר לפוליטיקאים כי ניתן להפריד בין חוק הארכת השירות לבין חוק הגיוס, וכי הדבר עדיין ישרת את מטרות צה"ל – שכאמור מתנגד מאוד לנוסח חוק הגיוס הנוכחי. הטענה של מערכת הביטחון היא ששירות של 36 חודשים יהיה הבסיס שיחייב בעתיד את כולם, כולל החרדים שיגיעו במסגרת חוק גיוס חדש.

חיילים בכותל המערבי בירושלים, 6 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בצה"ל מגדירים זאת מרוץ נגד הזמן. החוק אושר בקריאה ראשונה לפני כמה חודשים, והוא עבר גם את משוכת האוצר.

בהצעת החוק נקבע כי החיילים שייאלצו להמשיך את שירותם יפוצו כספית כחיילים בשירות קבע, נוסף על חבילת פיצוי נוספת. גם האוצר, כמו צה"ל, צריך את החוק הזה. עלות שירות המילואים כאמור גבוהה משמעותית מזו של הצבא הסדיר, וזה כסף שניתן להפנות לאפיקים אחרים.

בינתיים לא נראה שראש הממשלה נכנס לעובי הקורה. הוא טרוד בימים אלה בזירות אחרות: לבנון, איראן והבחירות. אולי לאו דווקא בסדר הזה.