החלטת בג"ץ מאתמול (חמישי), בתום דיון של חמש שעות בעתירות לביטול בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, מקפלת בתוכה יותר ממה שנדמה שיש בה במבט ראשון.

על ההחלטה הודיעו השופטים נעם סולברג, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן בתום התייעצות של דקות אחדות בירכתי האולם, לאחר שמיעת כלל הצדדים. בהתאם להחלטה, הכנסת נדרשת להודיע עד יום ראשון הקרוב אם היא מסכימה לערוך הצבעה מחודשת לבחירת מבקר המדינה.

השופטים גילו את דעתם בתום הדיון כי מבחינתם יש הצדקה להוצאת צו על-תנאי בעתירות, בכל הנוגע לטענות על הפרת עקרון החשאיות בבחירת מבקר המדינה.

לפני כשבועיים, כזכור, לאחר שבסבב ההצבעה הראשון זכה השופט בדימוס יוסף אלרון ב-60 קולות ועו"ד ראבילו ב-57 קולות, נפוצו ידיעות כאילו ראש הממשלה בנימין נתניהו או מי מטעמו הנחו את חברי הכנסת מהליכוד לתעד את הצבעתם מאחורי הפרגוד, ושבעה מהם אכן פרסמו תיעוד, בסטילס ובווידאו, שבו הם מכניסים למעטפה את הפתק עם שמו של ראבילו. בתום הסיבוב השני התוצאה התהפכה: ראבילו זכה ב-61 קולות ואלרון ב-57.

"בנושא החשאיות על נגזרותיו. כרגע יש עננה, עננה לא רצויה. טעם מר. חלק מההצבעות על פניהן בעייתיות. חברי כנסת פעלו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לכנסת, תוך יצירת כלל חדש שלפיו מותר לצלם"

"בדעתנו להוציא צו על-תנאי", אמר סולברג לקראת תום הדיון, "בנושא החשאיות על נגזרותיו. כרגע יש עננה, עננה לא רצויה. טעם מר. חלק מההצבעות על פניהן בעייתיות. חברי כנסת פעלו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לכנסת, תוך יצירת כלל חדש שלפיו מותר לצלם.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדיון בבג"ץ בעתירות נגד מינוי עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, 18 ביוני 2026

"אנחנו מציעים סעד הליכי שלא מתערב בשיקול דעת הכנסת. בעברית פשוטה: תעשו את זה עוד פעם, מה שתחליטו זה בסדר, רק שזה ייעשה בהליך נקי ותקין".

על אף שהשופטים הודיעו כי ניתן להוציא צו על-תנאי בעתירות, הם החליטו להימנע מכך ולהציע סעד במישור ההליכי – דהיינו, להציע לכנסת לקיים את ההצבעה מחדש, כדי להסיר את העננה. אם הכנסת לא תיענה להצעה, בית המשפט יוציא צו על-תנאי שיחייב את הכנסת לנמק מדוע לא תבוטל ההצבעה הקודמת, ובכך יגיע לאותה תוצאה, בדרך הארוכה.

ניכר בשופטים שנדחקו להחליט כפי שהחליטו בלית ברירה. אם היו יכולים לדחות את העתירות היו עושים זאת, אך הם הבינו שאין מנוס מההחלטה שקיבלו, נוכח זיהום ההצבעה שבה נבחר ראבילו.

במישור המשפטי, החלטת השופטים פירושה קבלת העמדה שעקרון החשאיות לבחירת מבקר המדינה, הקבוע בחוק יסוד מבקר המדינה ובחוק המבקר, איננו הצהרתי בלבד אלא בעל תוקף אופרטיבי.

במישור המשפטי, החלטת השופטים פירושה קבלת העמדה שעקרון החשאיות לבחירת מבקר המדינה, הקבוע בחוק יסוד מבקר המדינה ובחוק המבקר, איננו הצהרתי בלבד אלא בעל תוקף אופרטיבי

חברי הכנסת שתיעדו את עצמם התייחסו לחשאיות כאל זכות הנתונה בכיסם, ושעליה הם רשאים לוותר. בכך הם טועים פעמיים: ראשית, כלל לא בטוח שמדובר בזכות, ושנית, גם אם כן – היא בוודאי לא זכות המצויה בבעלות בלעדית של חבר הכנסת.

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מצלמת את השרה מאי גולן כשהיא משלשלת את שמו של עו"ד מיכאל ראבילו לתיבת ההצבעות במליאת הכנסת, בסיבוב השני לבחירת מבקר המדינה, 3 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חבר כנסת הבוחר לוותר על חשאיות הצבעתו ומפרסם את זהות המועמד שבו תמך, אינו חושף רק את עצמו. בשונה מהבחירות לכנסת, שבהן ציבור המצביעים נספר במיליונים, בבחירות למבקר המדינה משתתפים 120 בעלי זכות בחירה בלבד. בהינתן מידע בדבר הצבעתם של אחדים מהם, היכולת לחשב חישובים בדבר הצבעתם של אחרים עולה באופן משמעותי.

כלומר, חבר כנסת החושף את הצבעתו, חושף במשתמע גם את הצבעתם של חברי כנסת אחרים, וזו בוודאי אינו זכותו.

אך למעשה, חשאיות ההצבעה במליאת הכנסת, מאחורי הפרגוד, היא זכות הנתונה לציבור – והיא מטילה חובה על חבר הכנסת, לא פריווילגיה. הציבור זכאי לדעת שחבר הכנסת הצביע לפי מיטב שיקולו ומצפונו, ולא נאלץ לסחור בהצבעתו זו בשל שיקולי סחר-מכר פוליטיים, או לחצים מראש המפלגה, המשולבים ברמיזות בדבר עתידו הפוליטי.

הציבור גם זכאי לדעת שחבר הכנסת, שאולי יתמנה לשר ביום מן הימים, איננו מאותת למבקר הנבחר כי תמך בו, ובכך לנסות ולשבש ביקורת עתידית של המבקר על תפקודו המיניסטריאלי.

הציבור גם זכאי לדעת שחבר הכנסת, שאולי יתמנה לשר ביום מן הימים, איננו מאותת למבקר הנבחר כי תמך בו, ובכך לנסות ולשבש ביקורת עתידית של המבקר על תפקודו

על חבר הכנסת מוטלת אפוא חובה לשמור על עקרון החשאיות של ההצבעה. אין פירושו של דבר שאסור לו להצהיר, לפני ההצבעה או אחריה, במי הוא תומך; ממילא לפחות עשרה חברי כנסת חותמים מלכתחילה על תמיכתם במועמד מסוים, על מנת שיוכל להירשם כמועמד.

ההצבעה לתפקיד מבקר המדינה: ראש הממשלה בנימין נתניהו מטיל את קולו, שר התקשורת שלמה קרעי וח"כ חנוך מילביצקי מצלמים את עצמם מאחורי הפרגוד בוחרים בעו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד המבקר, 3 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90, מהרשתות החברתיות, מונטז')

אך תיעוד הצבעתו מאחורי הפרגוד, כך שהצילום מהווה ראיה שיש בה כדי לוודא שאכן הח"כ שם פתק מסוים במעטפה – מהווה חציית קו אסור. הציבור זכאי לכך שלא ייווצרו ראיות כאלה. חברי כנסת יכולים להצהיר השכם והערב שתמכו בראבילו, אך חייבת להישמר האפשרות שמאחורי הפרגוד, הם עשו משהו אחר. זו משמעותה של החשאיות.

אם השופטים יאמצו גישה זו – הרי שעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, ועמדת הליכוד כפי שהשמיע בדיון עו"ד אילן בומבך, מיותרת. הם התמקדו בטענה שאין כל ראיה ישירה לכך שראש הממשלה או מי מלשכתו הפעילו לחצים על חברי סיעת הליכוד לתעד את הצבעתם.

הם לא טרחו לתת הסבר סביר אחר לשלל הראיות הנסיבתיות – העובדה שבסבב ההצבעה הראשון איש לא תיעד את עצמו, ואלרון אכן קיבל יותר קולות מראבילו, ובסבב השני פתאום צץ במוחם של ח"כי הליכוד, במקביל, הרעיון לצלם את עצמם, מה שהוביל להתהפכות התוצאה.

על מנת לפסול את ההצבעה במליאה, אין צורך בהוכחה ישירה לכך שנתניהו הפעיל לחצים. עצם התיעוד העצמי של כמה חברי כנסת, שמספרם עולה על פער הקולות בין ראבילו לאלרון, מספיק על מנת להביא לפסלות ההצבעה.

על מנת לפסול את ההצבעה, אין צורך בהוכחה ישירה לכך שנתניהו הפעיל לחצים. עצם התיעוד העצמי של כמה חברי כנסת, שמספרם עולה על פער הקולות בין ראבילו לאלרון, מספיק על מנת להביא לפסלות ההצבעה

כל עורכי הדין שהשתתפו בדיון, הן מצד העותרים והן מצד המשיבים, לא שכחו לרגע שראש ההרכב, סולברג, משמש בימים אלה גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. כל החלטה בנושא צילום מאחורי פרגוד הקלפי, ושמירה על עקרון חשאיות הבחירות, עשויה להיות בעלת השלכות רוחב גם ביחס לבחירות הכלליות.

עו"ד אילן בומבך, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד, בדיון בבג"ץ בעתירות נגד מינוי מיכאל ראבילו למבקר המדינה, 18 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

צריך לומר: כלל לא ברור שאם תתקיים הצבעה מחודשת לבחירת מבקר המדינה, ואף אם ייקבעו כללים קשיחים האוסרים על תיעוד מאחורי הפרגוד במליאת הכנסת, שניתן יהיה למנוע לחלוטין הפעלת לחצים, איומים, דרישות, פניות או בקשות שתכליתן לוודא ציות של חברי הכנסת לרצון המוכתב מלמעלה.

צילום ניתן למנוע, אך זימון לבדיקת פוליגרף, למשל, יותר קשה. יש חשש שהיצירתיות שמאפשרת אווירת העבריינות הפוליטית תקדים בצעד או שניים כל כלל משפטי שנועד להבטיח הצבעה חופשית.

לצד זאת, הטענות בדבר ניגוד העניינים הרחב של ראבילו, שנוכח קשריו הענפים עם נתניהו יתקשה לתפקד כמבקר בהיבטים נרחבים מאוד של תחומי סמכויותיו, לא זכו להתייחסות מצד בית המשפט.

בין אם משיקולים טקטיים – הנוגעים לכך שבית המשפט ממילא מתכוון לפסול את ההצבעה, כך שלא ברור אם ראבילו יכהן כמבקר המדינה בסופו של יום – ובין אם מסיבות אחרות, הטענות שלפיהן יש לפסול את ראבילו מבחירה לתפקיד נוכח ניגודי העניינים שלו, לא זכו לאוזן קשבת.

ואכן, בהקשר הזה מדובר בעתירה מוקדמת: אם ראבילו ייבחר מחדש, הלשכה המשפטית במשרד המבקר תגבש בעניינו הסדר ניגוד עניינים. אם ההסדר יהיה צר מדי, רחב מדי או שיגביל את יכולתו לפעול כמבקר עד כדי איון תפקידו – אז יהיה הזה מועד הנכון לבירור הנושא בבג"ץ.

אם ראבילו ייבחר מחדש, הלשכה המשפטית במשרד המבקר תגבש בעניינו הסדר ניגוד עניינים. אם ההסדר יהיה צר מדי או יגביל את יכולתו לפעול כמבקר עד כדי איון תפקידו – אז יהיה הזה מועד הנכון לבירור הנושא בבג"ץ