דוח חדש של מכון "זולת", המתפרסם כאן לראשונה, קובע כי מאז מתקפת שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה "התבססה תפיסה רווחת שלפיה מימוש חירויות הביטוי וההפגנה בציבור הערבי מהווה איום ביטחוני שיש לסכל מראש, או לכל הפחות להגבילו באופן משמעותי.

"תפיסה זו לא הייתה נחלתם של גורמים שוליים בלבד, אלא אומצה על ידי רשויות המדינה – כולל המשטרה, פרקליטות המדינה, היועצת המשפטית לממשלה, בית המשפט העליון, הממשלה וחברי הכנסת – והוכשרה גם באקדמיה, בשוק העבודה, בתקשורת ובקרב חלקים ניכרים בציבור הישראלי".

הדוח, הנושא את הכותרת "אם תדבר יבוא שוטר – השתקת הציבור הערבי במלחמה", גורס כי כבר מהחודשים הראשונים שאחרי הטבח, וביתר שאת בהמשך המלחמה, נוצלו לרעה מצב החירום והאיום על ישראל לצורך השתקה ודיכוי של שיח מחאה לגיטימי בחברה הערבית, בלי קשר למהות השיח או לחומרתו.

הדוח טוען כי הטבח הנורא נוצל לצורך דיכוי שיטתי של אזרחי ישראל הערבים, אף שלא היה להם כל חלק בטבח של שבעה באוקטובר

במילים אחרות: הדוח טוען כי הטבח הנורא נוצל לצורך דיכוי שיטתי של אזרחי ישראל הערבים, אף שלא היה להם כל חלק בטבח של שבעה באוקטובר.

עורך הדין איתי מק, מחבר הדוח (שחיבר גם את הדוח המתריע מפני שימוש פסול של המשטרה לצורך פגיעה בטוהר הבחירות), בחן שורה של מקרים משבעה באוקטובר ועד לחודשים האחרונים.

עו"ד איתי מק בבית המשפט (צילום: אמיר בן־דוד)

לטענתו, "הבעת עמדה ביקורתית (בחברה הערבית, א"ה) נתפסה כתמיכה בטרור וכבגידה, והמחיר שנגבה עליה היה כבד וכרוך לא פעם בפגיעה בביטחון האישי, בנידוי חברתי, בהשעיה או פיטורים מהעבודה, בהליכים משמעתיים באוניברסיטאות או בפתיחת חקירות פליליות".

אחד מ"כוכבי" הדוח הוא, כצפוי, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המנסה להפוך – ויש הטוענים כי אף מצליח – את משטרת ישראל למיליציה המוציאה לפועל את מדיניותו הגזענית, באמצעות פגיעה בזכויות אזרח בסיסיות, פגיעה בזכות ההפגנה והמחאה, פוליטיזציה של הפעלת כוח משטרתי, מעצרי שווא, פקודות בלתי חוקיות בעליל לשוטרים בשטח ועוד.

הדוח קובע כי מדיניות המשטרה תחת בן גביר בכמעט שלוש השנים האחרונות התבססה בשטח על התפיסה שלפיה "מתן אפשרות לציבור הערבי לממש את חירויות הביטוי וההפגנה שלו כמוה כהכשר לתמיכה בחמאס".

בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" עסק בן גביר באופן מסיבי בניסיונות להסית נגד אזרחי ישראל הערבים, מתוך כוונה או תקווה שליבוי היצרים יוביל להתקוממות בערים המעורבות בדומה ל"שומר החומות" – דבר שלא קרה

בהקשר זה ראוי להזכיר כי בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" עסק בן גביר באופן מסיבי בניסיונות להסית נגד אזרחי ישראל הערבים, מתוך כוונה או תקווה שליבוי היצרים יוביל להתקוממות בערים המעורבות בדומה ל"שומר החומות" – דבר שלא קרה, כידוע.

הדוח מספק כמה דוגמאות מזמן אמת, ובהן:

• הצהרה של בן גביר מ־23 באוקטובר 2023: "כשאני דיברתי על תרחיש כמו 'שומר החומות' אנשים אמרו לי 'הזוי' […] יש אויבים אכזריים גם בתוך ערביי ישראל וצריך להיות ערניים".
• מסיבת עיתונאים מ־11 בנובמבר 2023, שבה הנחה בן גביר את מפכ"ל המשטרה "להיערך לתרחיש של 'שומר חומות 2', שלדעתי הוא בפתח, ולתרחיש של פריצות ליישובים".

התרחישים כידוע לא התרחשו, אולם מחבר הדוח טוען כי המסר חלחל היטב לשורות הפוליטיקאים, לובשי המדים ומפקדיהם. זאת אף שמפכ"ל המשטרה הבהיר במהלך דיון בכנסת כי בנוגע לאזרחי ישראל הערבים "צריך להגיד מילה טובה. יש פה התנהגות מופתית, יש לנו כמעט אפס אירועים של חיכוך".

למרות "ההתנהגות המופתית" והיעדר האיום הממשי, הדוח מצביע על שורה של דוגמאות שבהן המשטרה שינתה את מדיניותה והכבידה על חופש הביטוי והמחאה הלגיטימיים של אזרחי ישראל הערבים.

כך, למשל, בוטל כנס יהודי–ערבי בחיפה ב־26 באוקטובר 2023, שבו היו אמורים להשתתף יושב ראש הכנסת לשעבר אברהם בורג ויושב ראש ועדת המעקב של הציבור הערבי בישראל, מוחמד ברכה. המשטרה הודיעה לבעל האולם המארח כי אם יקיים את הכנס, האולם עלול להיסגר.

הדוח מונה שורה ארוכה של פגיעות בפועל בחירויות הביטוי וההפגנה של הציבור הערבי, שלפחות על פניהן אינן קשורות – בוודאי לא באופן ישיר – להסתה לטרור או לאלימות

במקביל החל גל של ביטולים בתחום התרבות: נדחתה הקרנת הדוקו "1948 – לזכור ולשכוח", שהופק על ידי תאגיד השידור הציבורי, והמשטרה אסרה על הקרנת הסרט התיעודי "לוד" ביפו.

שני הסרטים האלה – שיכולים בהחלט להיתפס על ידי הציבור היהודי כשנויים במחלוקת מבחינת המסרים שלהם – אינם קשורים כלל לאירועי אוקטובר ולהשלכותיהם. השר בן גביר בירך: "מגבה את המפכ"ל ומשטרת ישראל בפעולותיה נגד ההסתה".

מפגינים נגד המלחמה בעזה בחיפה, 20 בינואר 2024 (צילום: פלאש90)

המשטרה שואפת להיות העורך הראשי של שלטים ברחוב

הדוח מונה שורה ארוכה של פגיעות בפועל בחירויות הביטוי וההפגנה של הציבור הערבי, שלפחות על פניהן אינן קשורות – בוודאי לא באופן ישיר – להסתה לטרור או לאלימות.

כך, למשל, הודיע השר בן גביר כבר בינואר 2023: "הנחיתי היום את משטרת ישראל לאכוף איסור הנפת כל דגל אש"ף שמגלה הזדהות עם ארגון טרור מהמרחב הציבורי" – הצהרה שגובתה בהחלטה בשטח של המפכ"ל, ובהמשך גם של מפקד מחוז חוף במשטרה.

זאת, אף שבית המשפט העליון הכיר בפסיקותיו בכך שהנפת דגל כשלעצמה חוסה תחת חופש הביטוי, ואף שבחוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה נקבע כי אכיפה בגין הנפת דגל תתבצע רק כאשר "מתעורר חשד ממשי לעבירה של הזדהות עם ארגון טרור או גילוי אהדה כלפיו, או כאשר קיים חשש ברמת הסתברות גבוהה להפרה חמורה של שלום הציבור".

ביולי עצרה המשטרה שתי מפגינות שהניפו דגל פלסטין בהפגנה בחיפה, שבה השתתפו חמישה אנשים. השופט דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרן, וקבע כי הנפת דגל פלסטין אינה עילה למעצר

האיסור על הנפת דגלים התרחב ככל שהמלחמה התמשכה, ולא אחת המשטרה לא הסתירה שהעילה המרכזית לאכיפה היא ניסיונות השתקה בלבד.

ב־15 באפריל נאסרה הנפת דגלים בעצרת לציון יום הנכבה בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, שבה השתתפו רק עשרות בני אדם; עשרה ימים אחר כך פשטה המשטרה על משרדי חד"ש ומק"י בנצרת ועצרה פעילים, בנימוק ש"במקום היו דגלי פלסטין, מיצגים המהווים חומר הסתה".

חודש אחר כך התגאה ראש עיריית לוד בכך שבתהלוכה במרכז העיר "בפעם הראשונה המשטרה אכפה את הנפת דגלי פלסטין ולא היה אף דגל".

מפגין נגד מדיניות ממשלת נתניהו בתל אביב, 20 בינואר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

ביולי עצרה המשטרה שתי מפגינות שהניפו דגל פלסטין בהפגנה בחיפה, שבה השתתפו חמישה אנשים. השופט דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרן, וקבע כי הנפת דגל פלסטין אינה עילה למעצר או להפסקת מחאה.

הדוח מספק גם שפע של דוגמאות למקרים שבהם הפרה המשטרה את החוק ואת פסיקת בית המשפט העליון בכל הנוגע להנפת שלטי מחאה.

בניגוד לדגל, המהווה גם סמל לאומי, בכל הנוגע להנפת שלטים הפסיקה נראית ברורה ונחרצת אף יותר: שורה של החלטות הבהירו כי המשטרה אינה רשאית לשמש עורכת ראשית של שלטים, לצנזר תוכן ביקורתי או מתריס, או לפגוע בזכות הביטוי באמצעות כיתוב – גם אם הוא בוטה או מכעיס – למעט, כמובן, במקרים של חשד לביצוע עבירה פלילית, למשל הסתה לרצח.

בין השלטים שהדוח מונה את החרמתם – לרבות מעצרים בחלק מהמקרים – מופיעים שלטים כמו "חופש לעזה", "די להפצצות בעזה", "לעצור את רצח העם בעזה", "יש אזרחים בעזה", "די לטבח" ועוד

בין השלטים שהדוח מונה את החרמתם – לרבות מעצרים בחלק מהמקרים – מופיעים שלטים כמו "חופש לעזה", "די להפצצות בעזה", "לעצור את רצח העם בעזה", "יש אזרחים בעזה", "די לטבח" ועוד. כל אלה הם שלטים שעשויים להרגיז, אך אינם מהווים הסתה לפי שום תבחין משפטי קיים.

ואכן, בכמה מקרים הבהירו קצינים בשטח כי יאסרו הנפה של כל שלט המגלה הזדהות כלשהי עם עזה או מביע ביקורת על הצדקת המלחמה, גם אם שלטים אלה אינם כוללים הסתה כלשהי. בתגובתה לעתירת האגודה לזכויות האזרח הכחישה המדינה כי קיימות "הנחיות עקרוניות של המשטרה המונעות נשיאת שלטים כנגד המלחמה במסגרת מחאות".

ואולם, למרות הוראות חוזרות ונשנות, ניכר כי בשטח חלק מהשוטרים צפצפו בגלוי על חלק מההנחיות והתדרוכים, והמשיכו ליישם מדיניות המנוגדת להוראות החוק.

שלט של מפגין שנתפס על ידי המשטרה לאחר שנעצר, 6 ביוני 2026 (צילום: דוברות המשטרה)

רדיפה אחרי אנשי אקדמיה ואומנים

הדוח מפרט גם שלל אירועי הסתה נגד חברי כנסת ערבים, וכן אירועים שונים ומגוונים של "השתקת עובדים, אומנים ואקדמאים ערבים". למשל, מעצרה המתוקשר של דלאל אבו אמנה, לאחר שפרסמה ביום הטבח פוסט עם תמונת דגל פלסטין וציטוט מפסוק בקוראן: "אין מנצח מלבד אלוהים".

לאחר "קרנבל" שלם, שכלל איומים והפגנות שנערכו ליד ביתה בהשתתפות ראש עיריית עפולה, אבי אלקבץ, שבעצמו הוביל בעבר קמפיינים גזעניים נגד תושבי עירו הערבים; שורה של התנכלויות נגדה ונגד משפחתה; ומעצר משפיל – הודיעה הפרקליטות: "לאחר בחינת נסיבות המקרה הוחלט לסגור את התיק".

ד"ר עבד סמארה, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים השרון בפתח תקווה, הושעה מתפקידו כשבועיים אחרי הטבח, בעקבות תלונות על "תמיכה בטרור" בעמוד הפייסבוק שלו.

לטענת הדוח, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה כשלו, או לא עשו מאמץ מספק, להילחם במגמת המשטרה להצר את חופש הביטוי והמחאה בקרב החברה הערבית

שר הבריאות אוריאל בוסו הצהיר כי תמך במהלך ועודד את בית החולים להשעות את הרופא הבכיר. בוסו סיפק הנמקות בדבר "דברי תמיכה בארגון הטרור שטבח ורצח בדם קר מאות יהודים", שייחס לכאורה לד"ר סמארה.

סמארה מצדו פרסם הבהרה בעמוד הפייסבוק שלו, שלפיה מדובר בכלל בתמונה מלפני שנתיים, הרבה לפני הטבח; כי הוא אינו תומך בפעילות טרור בשום צורה; וכי כל המהלך נעשה מאחורי גבו, בלי שאיש בהנהלת בית החולים ניסה אפילו לברר איתו את הפרטים – שהתבררו כלא רלוונטיים במקרה הטוב, וכוזבים ממש במקרה הרע.

קחו 4 דקות וצפו בסרטון הזה. ד"ר עבד סמארה מבית חולים השרון השקיע את כל החיים שלו במערכת הבריאות הישראלית. הוא מטפל כבר שנים מכל הנשמה ביהודים ובערבים. אבל ברגע אחד החיים שלו קורסים: מפטרים אותו, מאשימים אותו "בתמיכה בטרור" ובצידוד בחמאס. המציאות היא הפוכה, אבל האם האמת בכלל משנה? pic.twitter.com/OcC3fFyuSU

— Alon-Lee Green – ألون-لي جرين – אלון-לי גרין ???? (@AlonLeeGreen) October 24, 2023

בבדיקה התברר כי הטענה אכן התבססה על תמונת הפרופיל של סמארה מיוני 2022, שנה וחצי לפני הטבח, שבה מופיע איור של דגל האסלאם והכיתוב: "אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו".

לטענת הדוח, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה כשלו, או לא עשו מאמץ מספק, להילחם במגמת המשטרה להצר את חופש הביטוי והמחאה בקרב החברה הערבית.

"פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה לא וידאו במהלך המלחמה שההנחיות שקבעו (שלפיהן יש לאזן בין העמדה לדין של מפגינים בעבירות הסתה לבין הכרה בחשיבות חירויות המחאה, א"ה) ייושמו בשטח באופן מלא ושוויוני.

הדוח מציין כי ההיתר הזמני בוטל בתחילת 2024, וכי האינפלציה בפתיחת תיקים בגין מקרים בודדים זכתה לביקורת גם מתוך משרד המשפטים, והקלה על גורמי השיטור בשטח להפריז ברדיפה אחר התבטאויות בודדות

"הם הגנו על עמדת המשטרה בעתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע לדיכוי חירויות הביטוי וההפגנה בציבור הערבי, וקבעו כי מניעת הפגנות או הגבלתן מוצדקת שכן הן מהוות איום על הסדר הציבורי והביטחון", נכתב.

כדוגמה מזכיר הדוח את החלטתו של פרקליט המדינה, עורך הדין עמית איסמן, להתיר לחטיבת החקירות במשטרה להורות על חקירת חשודים בעבירות הסתה ללא אישור מהפרקליטות, במקרים של התבטאות בודדת וחד־משמעית, "על רקע היותה של ישראל במלחמה ובשעות חירום, במקרים מובהקים של גילויי תמיכה בארגוני הטרור ובמעשיהם הרצחניים".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ההיתר הזה הביא לאינפלציה משמעותית בחקירות על רקע הסתה לאלימות ולטרור: כבר ב־25 באוקטובר הודיעה המשטרה: "110 חשודים נעצרו בחשד להסתה לאלימות וטרור"; וש"מתחילת הלחימה טופלו מעל 270 פרסומים המעודדים לאלימות, הסתה, תמיכה והזדהות עם ארגוני טרור".

הדוח מציין כי ההיתר הזמני בוטל בתחילת 2024, וכי האינפלציה בפתיחת תיקים בגין מקרים בודדים זכתה לביקורת גם מתוך משרד המשפטים, והקלה על גורמי השיטור בשטח להפריז ברדיפה אחר התבטאויות בודדות. ואכן, בכנס ביולי 2024 הודה גם פרקליט המדינה איסמן כי ייתכן שהייתה פרשנות מופרזת להיתר, שנמשכה גם לאחר שבוטל:

"נתקלנו לאחרונה במספר מקרים שבהם משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניינן של התבטאויות ללא קבלת אישור הפרקליטות כמתחייב מהנחיית פרקליט המדינה", אמר איסמן, ואישר כי המשטרה ייחסה לחשודים עבירות של בגידה או הפרעה לסדר הציבורי, לכאורה ללא קשר ישיר להתבטאות עצמה, ובניגוד להנחיות הפרקליטות.

"המסר של רשויות המדינה לציבור הערבי היה ברור", טוען לסיכום מחבר הדוח, "אסור להתנגד למלחמה, להביע כאב על ההרג והרעב בעזה, לפקפק בגרסת הממשלה וכוחות הביטחון או להביע סולידריות עם קורבנות פלסטינים בעזה"

לשם השוואה, הדוח ממחיש כי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה "החליטו לא לפתוח בחקירה פלילית לגבי לפחות שמונים התבטאויות של אישי ציבור וחברי כנסת יהודים נגד האוכלוסייה הפלסטינית […] גם במקרים שבהם פורסמו סרטונים והודעות ברשתות החברתיות שקראו לשרוף, להרוס ולמחוק יישובים פלסטיניים או קראו להרוג אזרחים – במפורש ובמשתמע".

"המסר של רשויות המדינה לציבור הערבי היה ברור", טוען לסיכום מחבר הדוח, "אסור להתנגד למלחמה, להביע כאב על ההרג והרעב בעזה, לפקפק בגרסת הממשלה וכוחות הביטחון או להביע סולידריות עם קורבנות פלסטינים בעזה. מי שעשה זאת עלול היה להיות מסווג כתומך טרור או כבוגד, והסתכן בפגיעה בביטחונו האישי, בפיטורים או בהעמדה לדין".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לפני הדיון בבג"ץ על הדחתו, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מהשר לביטחון לאומי בן גביר לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.