1

חילופי דברים לא שגרתיים, בלשון המעטה, נרשמו ביום שני בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת. בשיאו של הדיון הטיח נציג האופוזיציה ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) בנציגת המחלקה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהמשרד הפר את החוק ברגל גסה במשך תקופה ארוכה ונטל לעצמו סמכויות שאינן מעוגנות בדבר.

הנציגה המשרדית התפתלה, וכשנדחקה אל הקיר השיבה "זו התשובה הטובה ביותר שאני יכולה לתת כרגע". שזה, במשפטית מדוברת, "מודה באשמה".

הדיון נסוב על נוסח חדש של תקנות למניעת זיהום מים וקרקע מקווי דלק, שהמשרד להגנת הסביבה מבקש לשנות ופרסם בתחילת החודש להערות הציבור.

השינוי טומן פוטנציאל לנזק אדיר: המשרד מבקש להסמיך את השר לאשר בעת צורך ביטחוני – שאותו יקבע קצין בדרגת תא"ל – הזרמת נפט ודלק בצנרת שלא נבדקה על פי הנהלים ולא נמצאה תקינה

השינוי המדובר טומן פוטנציאל לנזק אדיר: המשרד מבקש להסמיך את השר/ה לאשר בעת צורך ביטחוני הזרמת נפט ודלק בצנרת שלא נבדקה על פי הנהלים ולא נמצאה תקינה.

ה"צורך הביטחוני" יוגדר על ידי קצין בדרגת תא"ל (למשל – ראש רשות החירום הלאומית), שיבקש מהמשרד לאשר את ההזרמה.

ח"כ יוראי להב-הרצנו מוצא מחדר הוועדה במהלך דיון בוועדת הכנסת, 9 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השינוי הזה מתהלך על הקו העדין שבין ביטחון לסביבה. הדעת נותנת שבמצב חירום לאומי, כשצריך להזרים דלקים מנקודה לנקודה במדינה לצרכים דחופים (למשל: דלק למטוסים) – יש הצדקה לקחת סיכון גם במחיר הכבד של דליפה שתפגע בסביבה ובבריאות הציבור.

החשש הוא שבחסות נימוקי ביטחון האפשרות הזו תהפוך לפירצה שהרבה נפט יזרום בה, למשל לצרכים המסחריים של קצא"א. לפי הנוסח המוצע האישור להפעלת קווי נפט שלא עברו בדיקת תקינות יהיה תקף לעד 6 חודשים, והרגולטור יוכל להאריך אותו ל-6 חודשים נוספים. זה כבר לא אירוע ביטחוני נקודתי – זה נצח.

כשצריך להזרים דלקים מנקודה לנקודה במדינה לצרכים דחופים יש הצדקה לקחת סיכון. החשש הוא שבחסות נימוקי ביטחון האפשרות הזו תהפוך לפירצה שהרבה נפט יזרום בה, למשל לצרכים המסחריים של קצא"א

צנרת שמוליכה דלק ונפט נמצאת לרוב מתחת לאדמה ובאופן טבעי מהווה מקור פוטנציאלי לזיהום קרקע ומי תהום. מפעיל קו דלק נדרש להתקין מערכות לבקרה על דליפות ולבצע בדיקות תקינות תקופתיות. אם קו דלק נמצא תקול אסור להפעיל אותו עד שהליקויים יתוקנו והוא יעבור בהצלחה בדיקת תקינות נוספת.

לפי התקנות החדשות של המשרד להגנת הסביבה, כשצץ צורך ביטחוני (או כשקצין בדרגת תא"ל סבור כך), אפשר לחזור להזרים דלקים גם בלי שהצינור הוכח כתקין.

אזור דליפת הנפט בערבה, לאחר שסדק בצינור הנפט אילת-אשקלון גרם לדליפה חמורה שסיכנה את שמורת עברונה, 1 בדצמבר 2014 (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

לא מיותר להזכיר את תאונות הנפט הקשות שאירעו בצנרת של קצא"א בנחל צין ובשמורת עברונה בערבה, שם זרמו לטבע 5 מיליון ליטר נפט גולמי שזיהמו את הקרקע לעשורים. בימים אלה – 12 שנים אחרי אירוע הדליפה – עוסקים אנשי רשות הטבע והגנים בניסיונות פינוי וטיהור של האדמה בעברונה. "התקנות האלה נכתבו באדמה שאי אפשר לשקם", אומר ח"כ להב-הרצנו.

אבל הדיון בוועדה הלך צעד נוסף קדימה, מעבר לשינוי המבוקש בתקנות. בדברי ההסבר לתקנה, המשרד להגנת הסביבה ציין ש"בחודש אוקטובר 2023 עלה הצורך מגורמי הביטחון לאפשר הפעלת קווי דלק לצרכים ביטחוניים אף אם טרם הושלמה לגביהם בדיקת תקינות הנדרשת לפי התקנות".

לא מיותר להזכיר את תאונות הנפט הקשות שאירעו בצנרת של קצא"א בנחל צין ובשמורת עברונה בערבה. גם היום, 12 שנים אחרי, אנשי רשות הטבע והגנים עדיין עוסקים בניסיונות פינוי וטיהור של האדמה בעברונה

רגע, תהה להב-הרצנו בקול, אם הצורך התעורר לפני כמעט שלוש שנים, ורק עכשיו אתם משנים את נוסח התקנה, מה עשיתם עד עכשיו?.

נציג המשרד להגנת הסביבה השיב: "עם פרוץ המלחמה עלה הצורך ממשרד הביטחון ואנחנו כמשרד יצרנו תנאים סביבתיים לאותה הזרמה שכללו בקרות, דרישה להורדת ציוד חירום לכל תרחיש שלא יהיה והגברה של סיורים".

להב-הרצנו הקשה: "אז הזרמתם דלק בניגוד לחוק?". נציג המשרד הסביר: "לא אנחנו הזרמנו. קצא"א ותש"א (החברה הממשלתית לתשתיות אנרגיה, א"ל) שפעלו לפי הנחיות שלנו. הסיבה שזה עולה עכשיו זה כנראה משום שהמסגרת הרגולטורית לא מספיקה". להב-הרצנו חזר ושאל: "אז פעלתם בניגוד לחוק?".

דליפת הנפט בערבה, ליד באר אורה, בעקבות סדק בצינור הנפט אילת-אשקלון, 4 בדצמבר 2014 (צילום: רשות הטבע והגנים)

בשלב הזה להב-הרצנו פנה לעו"ד מעיין פורת-גנץ מהלשכה המשפטית של המשרד, שניסתה לעזור לנציג לנסח את תשובותיו, והציע לה להפסיק ללחוש מהצד ולהשיב למיקרופון, וכך עשתה.

עו"ד פורת-גנץ: "לאור פנייה של משרד הביטחון ומשרד המשפטים ולאור הצורך הביטחוני נתנו את האפשרות להזרים".
להב-הרצנו: "מכוח איזה חוק?"
עו"ד פורת-גנץ: "מה שעשינו היה בתיאום עם משרד המשפטים, איפשרנו את הדבר הזה".
להב-הרצנו: "מכוח מה? את רשות ממשלתית שחייבת לפעול בהתאם להוראות החוק".
עו"ד פורת-גנץ: "זו התשובה הטובה ביותר שאני יכולה לתת".

יועמ"שית המשרד הסבירה כי "לבקשת משרד הביטחון ומשרד המשפטים ולאור הצורך הביטחוני נתנו את האפשרות להזרים". להב-הרצנו: "מכוח איזה חוק?"

לאור הטענה שמשרד המשפטים היה בסוד העניין, פנה להב-הרצנו ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.

"במשך למעלה משנתיים וחצי אפשר המשרד להגנת הסביבה הפעלת קווי דלק בניגוד לדין", כתב, "וכעת הממשלה מבקשת לעגן בדיעבד בתקנות התנהלות שכבר יושמה בפועל".

אזור דליפת הנפט בערבה, לאחר שסדק בצינור הנפט אילת-אשקלון גרם לדליפה חמורה שסיכנה את שמורת עברונה, 1 בדצמבר 2014 (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

"חוקי מדינת ישראל אינם המלצה שניתן לסטות ממנה כשהדבר נוח לממשלה. פעם אחר פעם נעשה שימוש בנימוקים ביטחוניים כדי לעקוף הוראות חוק מפורשות.

"לנוכח חומרת הדברים, אבקש לדעת האם אכן ניתנה חוות דעת או הנחייה מטעם משרד המשפטים שאיפשרה את הפעלת קווי הדלק בניגוד לדין", כתב הרצנו. היועמ"שית עדיין לא השיבה.

"לנוכח חומרת הדברים, אבקש לדעת האם אכן ניתנה חוות דעת או הנחייה מטעם משרד המשפטים שאיפשרה את הפעלת קווי הדלק בניגוד לדין", כתב הרצנו. היועמ"שית לא השיבה

"יש לי השגות לגבי התקנות", אומר להב-הרצנו לזמן ישראל, "כשר לא הייתי חותם עליהן, אבל זה לא רלוונטי, זכותם להעביר תקנות שאני מתנגד להן וברגע שמאשרים אותן הממשלה יכולה לעבוד מכוח החוק. אבל אם עובדים בלי חוק, מה המשמעות של כל החוקים של המדינה אם ברגע שרוצים משנים אותם בהינף קולמוס של אני לא יודע מי?". 

מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.

דליפת הנפט בערבה, ליד באר אורה, בעקבות סדק בצינור הנפט אילת-אשקלון, 9 בדצמבר 2014 (צילום: מרק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט/פול)

2

בשעות אחר הצהריים של יום שני, ה-30 במרץ 2015, נערך טקס חגיגי בעמק הצבאים בירושלים. העמק הושק רשמית כאתר טבע עירוני במעמד ראש העירייה דאז, ניר ברקת. מאבק שנמשך שנים הגיע לסיומו, תושבי האזור ואנשי החברה להגנת הטבע חגגו, ובכן, את הניצחון המוחלט.

בפרספקטיבה של 11 שנים, קשה להאמין שיש אדם אחד שיכול לטעון ברצינות שההחלטה להפוך את עמק הצבאים למובלעת ירוקה בתוך ירושלים הייתה טעות

ואכן, כולם ניצחו. בפרספקטיבה של 11 שנים, קשה להאמין שיש אדם אחד שיכול לטעון ברצינות שההחלטה להפוך את העמק למובלעת ירוקה בתוך רשת הכבישים והבטון הירושלמית הייתה טעות. קשה להאמין שיש אדם אחד שסבור בדיעבד שמוטב היה לכסות את העמק באספלט ובניינים.

זה נכון, אגב, לגבי הרוב המכריע של המאבקים הסביבתיים שהתקיימו בערים והסתיימו בהצלחה. מישהו יכול לטעון שזו הייתה טעות להקים את פארק קריית ספר בתל אביב במקום שורה של בנייני משרדים שהיו בתוכנית המקורית?.

צבאים בעמק הצבאים, ינואר 2026 (צילום: אביב לביא)

כתמים ירוקים ואתרי טבע עירוני מעניקים לעיר ולתושביה ערך אדיר. עכשיו מתברר שגם ערך כלכלי. בכנס שנערך בשבוע שעבר בטירת הכרמל על נחלים עירוניים, הוצגה עבודה של חברת "מדלן", שמתמחה בעולם הנדל"ן בישראל.

העבודה בחנה את ערך הדירות והנדל"ן בשכונת גבעת מרדכי, הסמוכה לעמק הצבאים בירושלים, מאז שהעמק יצא לדרך, בהשוואה למחירי הנדל"ן בשאר חלקי העיר.

כתמים ירוקים ואתרי טבע עירוני מעניקים לעיר ולתושביה ערך אדיר, ועכשיו מתברר שגם ערך כלכלי – עלייה של 78.4% במחיר הממוצע למ"ר בשכונת גבעת מרדכי הסמוכה לעמק

בשורה התחתונה: מי שקנה דירה בגבעת מרדכי ב-2014 – שנה לפני השקתו הרשמית של עמק הצבאים – עשה עסקה חלומית. בעוד שמחיר ממוצע למ"ר ברחבי ירושלים עלה בין השנים 2014 ל-2026 ב-51.8%, בגבעת מרדכי נרשמה באותה תקופה עלייה של 78.4%.

ב-2014 עמד המחיר הממוצע למ"ר בירושלים על כ-21,800 ₪, לעומת 19,400 בגבעת מרדכי – שהייתה אז שכונה מתחת לממוצע העירוני. כיום המחירים למ"ר בגבעת מרדכי גבוהים בכ-4.5% מהממוצע בשאר חלקי העיר. מהפך.

עמק הצבאים, ינואר 2026 (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

"רואים את המגמה הזו בכל העולם – השקעה בשיקום נחלים ובפיתוח פארקי טבע היא מנוע שדוחף את הכלכלה העירונית ואת ערכי הנדל"ן", אמר טל קופל, מנכ"ל מדלן, שהציג את הנתונים.

"רואים את המגמה הזו בכל העולם – השקעה בשיקום נחלים ובפיתוח פארקי טבע היא מנוע שדוחף את הכלכלה העירונית ואת ערכי הנדל"ן", מסביר מנכ"ל מדלן. היום, לאט ובאיחור, מתחילה תנועה הפוכה 

בישראל עשו במשך שנים את כל הטעויות האפשריות וכלאו את הנחלים בתעלות בטון ובצינורות. היום, לאט ובאיחור, מתחילה תנועה הפוכה של החזרת עטרת הנחל ליושנה, למשל בנהריה עם הגעתון.

עתידות: אם התוכניות בנהריה יוגשמו, מי שיקנה היום נכס בשדרות הגעתון יחייך כל הדרך אל הבנק בעשור הבא.

עמק הצבאים, ינואר 2026 (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

3

לפני מספר שנים עשתה רכבת ישראל מהלך מבורך: תחנת סבידור (תל אביב מרכז), התחנה השנייה הכי עמוסה ברשת הרכבות (כ-13 מיליון נוסעים בשנה), זכתה לכניסה חדשה על גשר מודעי.

הכניסה הזו משרתת את הנוסעים שמגיעים מכיוון צפון תל אביב, רמת גן ובעיקר את הרבים שעובדים במתחם הבורסה ומשתמשים ברכבת על בסיס קבוע.

לפני מספר שנים עשתה רכבת ישראל מהלך מבורך והוסיפה כניסה צפונית לתחנת סבידור (תל אביב מרכז). רק שמאז שפרצה המלחמה – הכוונה לזו שהחלה לפני שלוש שנים – הכניסה הזו יותר סגורה מאשר פתוחה

רק שמאז שפרצה המלחמה – הכוונה לזו שהחלה לפני שלוש שנים – הכניסה הזו יותר סגורה מאשר פתוחה. בשלב מסויים נפתחה ואז החלו עבודות בכביש והיא שוב נסגרה לחלוטין וכיום פתוחה בלוח זמנים חלקי ומוזר – בין 15:00 ל-20:00. בשעות העומס בבוקר היא נעולה.

הרכבת טוענת למחסור כרוני במאבטחים, שלדבריה רבים מהם זומנו למילואים, וסוגרת כניסות ולעיתים גם תחנות שלמות כי אין מי שיעמוד בהן ויבדוק את התיקים.

אנשים מחוץ לתחנת הרכבת סבידור מרכז בתל אביב במהלך המלחמה עם איראן, 5 במרץ 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הסגירה של כניסת גשר מודעי מאלצת את הנוסעים שמגיעים ל/מאזור הבורסה לעיקוף גדול ומייגע דרך מגרש החנייה ומתחם תחנות האוטובוס, וכמובן שמי שלא מודע לכך שהכניסה סגורה ומגיע זמן קצר לפני שהרכבת יוצאת יפסיד אותה כמעט בוודאות.

הסגירה של כניסת גשר מודעי מאלצת את הנוסעים לעשות עיקוף גדול ומייגע, וכמובן שמי שלא יודע שהכניסה סגורה ומגיע זמן קצר לפני הרכבת יפסיד אותה כמעט בוודאות

ברכבת, בתגובה, שוב מייחסים את הסגירה למחצה של הכניסה למחסור במאבטחים בגלל המצב הביטחוני, אבל מבטיחים שבזמן הקרוב כניסת מודעי תיפתח על מלא (מבלי לפרט מתי זה בדיוק "הזמן הקרוב").

נדמה שלא מיותר להזכיר שוב: לפרטים הקטנים האלה יש השפעה גדולה על האמון של הנוסעים בתחבורה הציבורית בכלל וברכבת בפרט. כשמתיישבים בקרון הממוזג והרכבת מפליגה לדרכה זו חוויית נסיעה טובה. חבל שביותר מדי מקרים צריך לעבור מסלול מכשולים כדי להגיע לרגע הזה.

תחנת הרכבת תל אביב סבידור מרכז באזור ארלוזורוב, 21 במאי 2026 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

4

עוד מתוך תחרות הצילומים "ים ישראלי": כשקרקעית הים משמשת כפח. או בעצם כפחית.

צולם על ידי חן הודיה סויסה ליד חוף בת ים. 

מתוך תחרות הצילומים "ים ישראלי": פחיות בקרקעית הים ליד חוף בת ים, יוני 2026 (צילום: חן הודיה סויסה)