מטה הקמפיין של מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט שוכן בבניין משרדים מעל סניף "יוחננוף" בצומת מורשה, בדיוק בנקודה שבה כביש 5 נפגש עם כביש 4. זהו אזור שיש אליו גישה מהירה מכמה מהכבישים הסואנים ביותר במדינה.

סרטון השקת הקמפיין של איזנקוט, שהוקרן אתמול (שלישי) בערב ההשקה, הראה את איזנקוט צועד בכבישים וברחובות ראשיים ברחבי ישראל. באחת הסצנות הוא עולה במעלית השקופה של הבניין שבצומת מורשה. אירוע ההשקה עצמו נערך במועצה אזורית דרום השרון, מרחק כמה קילומטרים מצומת מורשה.

אם מפת הכבישים של ישראל הייתה הופכת למפה פוליטית, איזנקוט היה כביש 4. הוא מבקש לכבוש את הרצועה הפנים־ישראלית הרחבה של מעמד הביניים, מאזור השרון הצפוני ועד דרום השפלה: הבוחרים מאבן יהודה ומכפר סבא, דרך צומת מורשה, פתח תקווה, קריית אונו וחולון, ועד ראשון לציון.

אם מפת הכבישים של ישראל הייתה הופכת למפה פוליטית, איזנקוט היה כביש 4. הוא מבקש לכבוש את הרצועה הפנים־ישראלית הרחבה של מעמד הביניים, מאזור השרון הצפוני ועד דרום השפלה

זו ישראל של מי שנוסעים לעבודה בכל בוקר, עומדים בפקקים, משלמים משכנתה, מגדלים משפחות ומנהלים חיים תובעניים. לא ישראל של האלפיון העליון ולא של השוליים האידאולוגיים, אלא של המרכז הישראלי העובד והלומד.

אם ממשיכים בהכללה הזו, נפתלי בנט ויאיר לפיד הם כביש 2, כביש החוף: ישראל המבוססת, הליברלית וההייטקיסטית, אנשי הים והחוף. בנט, יליד חיפה, ולפיד, בן צפון תל אביב, מייצגים את הרצף שמתחיל בפארק ההייטק של חיפה, משקיף מערבה אל הים מזכרון יעקב ומקיסריה, ממשיך בהרצליה פיתוח ומסתיים ברכיבה על קורקינט חשמלי למגדלי המשרדים של תל אביב ולפארק הירקון.

יו"ר ישר! גדי איזנקוט במהלך השקת קמפיין הבחירות של המפלגה במועצה אזורית דרום השרון, 30 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנימין נתניהו והליכוד הם הציר שעל ההר. הם כביש 60 מצומת תפוח ועד אפרת, עם הצטלבות במחלף בנציון נתניהו שעל כביש 443. רק לאחרונה קיים ראש הממשלה, אלוף במיתוג ובשיווק, אירוע שלם להחלפת שמו של הכביש: מכביש 60 ל"דרך התנ"ך".

הציר שחותך את הגדה המערבית מצפון לדרום ומחבר את ההתנחלויות לירושלים קיבל מיתוג מקראי חדש, בהשראה אוונגליסטית מובהקת ובניחוח של ה־"Bible Belt" ("חגורת התנ"ך") האמריקאי.

אם להמשיך בקו המחשבה תשתיתי הזה, את הבחירות בישראל ינצח מי שיפצח את כביש 1, כלומר מי שיצליח לאחוז בתל אביב ובירושלים, בירידות ובעליות, בעתיק ובחדש בעת ובעונה אחת.

את הבחירות בישראל ינצח מי שיפצח את כביש 1, כלומר מי שיצליח לאחוז בתל אביב ובירושלים, בירידות ובעליות, בעתיק ובחדש בעת ובעונה אחת

בלי זיקוקים, בלי רוקנרול

אירוע ההשקה של מפלגת ישר! היה מתוקתק עד הפרט האחרון. שום דבר לא היה מאולתר. מאחורי איזנקוט התנוסס דיוקן ענק שלו, כמעט בגודל של שלט חוצות, שליווה אותו לאורך כל הנאום. היה ברור שהושקעה מחשבה בכל פרט, וגם בנאום עצמו.

איזנקוט עבר את המבחן בהצלחה, אף שניכר שהבמה עדיין אינה אזור הנוחות שלו. הוא נראה כמו אדם שמרגיש הרבה יותר טבעי בחדר תדרוכים מאשר תחת זרקורים.

יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, משיק את קמפיין הבחירות של המפלגה, 30 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

גם הבחירה במיקום לא הייתה מקרית. לא תל אביב, לא שדרות רוטשילד ולא האנגר בנמל. דרום השרון, על קו התפר שבין העיר לפרברים, שידר בדיוק את המסר שהקמפיין מבקש למכור. איזנקוט אינו רץ על קולות תל אביב וגם לא על ההתיישבות האידאולוגית. הוא מכוון אל ישראל של כביש 4.

האולם היה מלא עד אפס מקום, אבל זו לא הייתה עצרת עם אדרנלין באוויר. הייתה שם תחושת סדר, רצינות ומשמעת. בזה אחר זה עלו לבמה חברי הרשימה והציגו את עיקרי תפיסת עולמם במילים קצרות ובכותרות. הפעילים מחאו כפיים בנימוס. חלקם לבשו חולצות שעליהן נכתב "ישר עם איזנקוט".

בצד הבמה ישבו פעילים עם דגלים, וכולם נעמדו יחד לשירת "התקווה" כשהנאום הסתיים. אבל איש לא טיפס על כיסאות, איש לא רקד, ואיש לא התנהג כאילו נולד כאן כוכב רוק פוליטי. וזה בסדר, כי את העונה הפוליטית של 2026 מלווה עננה כבדה של פגעי המלחמה, ובמרכזה אב שכול בולט אחד, מבין אלפי משפחות שכולות חדשות בישראל.

גם מבחינה דמוגרפית המסר היה ברור. הקהל לא היה צעיר, אופנתי או אינסטגרמי. איזנקוט עדיין לא מצא את ה"יונתן" שלו, זה שמתחבר לבני ה־20 וקצת

גם מבחינה דמוגרפית המסר היה ברור. הקהל לא היה צעיר, אופנתי או אינסטגרמי. איזנקוט עדיין לא מצא את ה"יונתן" שלו, זה שמתחבר לבני ה־20 וקצת. אצל בנט ולפיד כבר צירפו קצין צעיר שני, רס"ן שחר ורון, ומבינים שצריך לדבר ישירות אל דור בוגרי המלחמה.

מנגד, הרכב הרשימה של איזנקוט על הבמה היה מרשים: חמש נשים וארבעה גברים. תמונה חריגה לטובה בפוליטיקה הישראלית.

אחרי שיסתיימו שיבוצי הרשימות והשקות הקמפיינים, המשימה החשובה ביותר תהיה סידור הגוש. בגוש השינוי משחררים מדי פעם הצהרות המעידות על ביטחון במעמדו הפוחת של נתניהו.

מפלגת ישר! משיקה את קמפיין הבחירות שלה במועצה אזורית דרום השרון, 30 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כך, למשל, יו"ר אופוזיציה יאיר לפיד, דיבר השבוע בישיבת סיעת "ביחד" והתייחס למסיבת העיתונאים שנתניהו קיים במוצאי שבת. "על מה אתה מדבר? אתה לא תקים יותר אף ממשלה בישראל. יהיו בחירות ואתה תפסיד. על אסונות משלמים. על חוסר תפקוד משלמים. נתניהו יפסיד ומדינת ישראל תינצל", אמר לפיד.

מובן שראשי גוש השינוי מבקשים להקרין ביטחון בהצלחת הקמפיינים ונחרצות באשר ליכולתם להרכיב את הממשלה הבאה, אבל הגוש של נתניהו טרם התפרק. בגוש השינוי צריכים להביט בעיניים פקוחות על כל רוחב הזירה, מן הקצה שלה ועד המרכז המתנדנד. האחריות על הסדרת הגוש נופלת בימים אלה על כתפיו של איזנקוט, אף שבנט, יו"ר ביחד, ולפיד מנוסים ממנו בהרבה פוליטית.

אם כל הקבוצה הזו לא תשים לב, מפלגת רע"ם, שמביאה לידי ביטוי כעת ארבעה מנדטים של המיעוט הערבי, עוד עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה. בסקרים האחרונים, שבהם נבדק איחוד של חד"ש־תע"ל עם בל"ד, הן השיגו כחמישה–שישה מנדטים, ורע"ם השיגה ארבעה.

אם כל הקבוצה הזו לא תשים לב, מפלגת רע"ם, שמביאה לידי ביטוי כעת ארבעה מנדטים של המיעוט הערבי, עוד עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה

התוצאה של רע"ם מביאה לידי ביטוי את קולותיהם של כ־3.4% מהמשיבים בסקר, כאשר אחוז החסימה הוא 3.25%. דהיינו, אם שיעור ההשתתפות ברמה הלאומית יהיה גבוה מאוד, מפלגות שמפלרטטות סביב אחוז החסימה עלולות ליפול מתחתיו.

בדיוק כפי שקרה למפלגת "הימין החדש" של בנט ואיילת שקד במערכת הבחירות הראשונה של 2019, כאשר השניים התרוצצו במשך כמה ימים וחיפשו 1,400 קולות כדי להגיע לרף הדרוש. אם רע"ם בהובלת מנסור עבאס לא תעבור את אחוז החסימה, כל הפנטזיות על החלפת הממשלה יקרסו באחת. הגוש יקרוס.

יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, מוביל ישיבת סיעה בכנסת, 25 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מרכיב נוסף שמסבך את המפה הפוליטית הוא ריבוי מועמדי לשון המאזניים. קיימת קבוצה הולכת וגדלה של מתמודדים ותיקים וחדשים המכריזים על כניסה לזירה הפוליטית, כשמטרתם היא להביא לכך שהליכוד ומפלגות ישר! ו/או ביחד יקימו יחד קואליציה.

לא קוראים לכך "ממשלת אחדות לאומית", כי אין מדובר בשאיפה להקים מערך שוויוני, אלא בממשלת הסכמות לאומית או בממשלה רחבה.

מרכיב נוסף שמסבך את המפה הפוליטית הוא ריבוי מועמדי לשון המאזניים. קבוצה של מתמודדים ותיקים וחדשים, שמטרתה היא להביא לכך שהליכוד ומפלגות ישר! ו/או ביחד יקימו יחד קואליציה

המועמדים שמציעים איחודים בין המחנות הפוליטיים רבים, אם כי לא ברור שיש להם ציבור מצביעים משמעותי. עם הקבוצה הזו נמנים בני גנץ, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, איילת שקד, יועז הנדל, דדי שמחי, ובימים האחרונים גם ראשת עיריית בית שמש לשעבר עליזה בלוך ומנהל תיאטרון אספקלריא, האב השכול חגי לובר.

סקרים ראשונים מראים שאיחוד בין גנץ, הנדל ושמחי מניב שבעה מנדטים. הסקר נותן תשובה רק ליום שבו נערך, ואין לו יכולת לחזות את התוצאה בסוף אוקטובר.

בני גנץ בישיבת סיעת כחול לבן בכנסת, 26 במאי 2025 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

אך אם הקבוצה הנ"ל, בסידור זה או אחר, תהפוך ללשון מאזניים, ומספר המנדטים של הליכוד יהיה גבוה ממספר המנדטים של המפלגה הגדולה ביותר בגוש השינוי, היא עשויה להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה ולחסום הקמת ממשלת שינוי בישראל.