בשבוע שעבר, בתוך מהומה בה הניפו חברות כנסת מהאופוזיציה שלטי "גברים" ו"נשים" משני צדי חדר הוועדה, אישרה ועדת החינוך של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת "חוק זכויות הסטודנט". לפי ההצעה, מוסדות יוכלו להקים, או להשאיר על כנם, מסלולי לימוד אקדמיים בהפרדה מגדרית לתואר שני ושלישי.

ההצעה, ביוזמת ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), מגדירה מסלולים נפרדים כחלק מ"חופש הפעולה של המוסד האקדמי", כביכול, ולא כאפליה.

בניגוד לטענתה של ח"כ הר-מלך, הפרדה מגדרית מהווה אפליה גם אם היא נעשית מתוך בחירה של המוסד הציבורי בו היא מתקיימת.

בנוסף, הצעת החוק הזו אינה נקודת פתיחה של החקיקה. זוהי תחנה – אחת מיני רבות – במסע שיטתי של חקיקה שנמשך שנים, בניסיון למתוח את גבולותיו של פסק דין של בג"ץ, שהתיר הפרדה זמנית ומוגדרת בהיקף צר, כדי לעקוף את הפסיקה ואת חוק היסוד האוסר אפליה, שעליה הפסיקה התבססה.

סטודנטים באוניברסיטה העברית, אפריל 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

האם החוק מתיר לבצע הפרדה מגדרית במוסדות אקדמיים?

ביולי 2021 קבע בג"ץ, פה אחד, כי מדיניות האוסרת על מרצות ללמד במסלולים לגברים בלבד היא אפליה פסולה שיש לבטלה לאלתר.

ברוב של שלושה מול שניים התיר בב"ץ הפרדה בכיתות בתואר ראשון בלבד, כאמצעי מוגבל לשילוב הציבור החרדי – אך אסר על הפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוס, פסל את הרחבתה לקבוצות דתיות נוספות, ואף הזהיר מפורשות מפני "זליגה" של ההפרדה מרחבים שלא אושרו.

מאז, הקואליציה הולכת צעד-צעד בניסיון למתוח את הקו שהציב בג"ץ ולעקוף אותו. בדצמבר 2024 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעתה של סון הר-מלך, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שקבעה כי אין מקום לשנות פסק דין שנתן מענה מאוזן לסוגייה.

במאי 2025 עברה ההצעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת רוב של 48 מול 40. וכעת – האישור לקריאה שנייה ושלישית, צעד אחד לפני אישור החוק.

שתי נשים חרדיות צועדות בחג הסוכות בשכונת בורו פארק שברובע ברוקלין, ניו יורק, 4 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Kathy Willens, File)

האם לימודים בהפרדה מגדרית מקדמים נשים חרדיות?

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), טען כי הצעת החוק להרחבת הלימוד בהפרדה מגדרית מבטיחה "חופש בחירה, לא כפייה". סוכות והר-מלך מציגים אותה כהרחבת חירות, כביכול: מוסדות הלימוד אינם מחויבים להציע מסלולים בהפרדה מגדרית וההשתתפות של הסטודנטים והסטודנטיות בהם היא וולונטרית, כך שההפרדה אינה נכפית על איש.

אלא שהיועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד תמי סלע, ציינה כי לא הוכח שהפרדה נדרשת לשם השגת תחליף החוק. סלע אמרה כי ניתן לטעון שקיימת חלופה מידתית יותר להפרדה.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אוסר על אפליה מכל סוג, כולל אפליה מגדרית (על בסיס ההבטחה לשוויון זכויות במגילת העצמאות). האיסור על מרצות ללמד סטודנטים גברים במסלולים הנפרדים הופך את המסלולים, בהגדרה, לאפליה אסורה, וזאת, גם אם מוסד הלימוד, הסטודנטים והסטודנטיות בחרו בכך.

לכן בג"צ הורה לצמצם את ההפרדה המגדרית באקדמיה ואסר להרחיב אותה. "בחירה" שמתלווה אליה ביטול ההגנה שהעניק בג"ץ למרצות מפני אפליה – אינה בחירה חופשית, אלא הסדר של אפליה שמישהי – המרצה – משלמת את מחירו.

הר-מלך טוענת כי הצעת החוק נועדה לקדם נשים חרדיות, כביכול. לדבריה, החוק "יקדם נשים ממגזרים שלא זכו לקידום, ויאפשר להן לפרוץ תקרת זכוכית". אבל הנתונים מספרים סיפור הפוך.

לפי נתוני המל"ג, כשני שלישים מבוגרי החינוך החרדי באקדמיה הן כבר היום נשים. מי שסובלים מתת-ייצוג בלימודים האקדמיים הם דווקא הגברים החרדים: רק כ-13% מהם אקדמאים, לעומת כ-46% בכלל האוכלוסייה. זאת, לפי נתוני המל"ג, בשל העובדה שרבים מהם לא למדו לימודי ליבה בבתי הספר, ולא בגלל המפגש בין המינים בכיתות הלימוד. 

כלומר: האיסור על מרצות ללמד במסלולי פוגע בנשים ולא מקדם אותן כפי שטוענת הר-מלך. פרופ' יופי תירוש, שהובילה את העתירות לבג"ץ, כינתה את התוצאה שהצעת החוק מנסה להשיג: "גטאות אקדמיים לנשים חרדיות".

גם מועצת האקדמיה הלאומית למדעים – הגוף האמון על ייעוץ מדעי לממשלה – הביעה התנגדות נחרצת להצעת החוק והזהירה כי תוביל להדרה שיטתית של מרצות ואף יפגע במעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם.

"קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)

האם לימודים בהגדרה מגדרית נעשים בתנאים שווים?

הניסיון בלימודים בהפרדה מגדרית לתואר ראשון מלמד כבר ש"נפרד" אינו "שווה". פרופ' מיכל פרנקל מפורום הפרופסוריות אמרה כי לימודים בהפרדה הם "נחותים מבחינה אקדמית".

באקדמיה מזהירים כי בתארים מתקדמים, הנשענים על מעבדות, קבוצות מחקר ומפגש בין-תחומי, הפער צפוי להעמיק ולייצר "תארים סוג ב'".

גם דעת הקהל אינה מזדהה עם הצעת החוק: לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 55% מתנגדים להצעת החוק ורק 36% תומכים בה; 63% מתנגדים להפרדה במרחב הציבורי האקדמי.

האם ההצעה להרחבת ההפרדה המגדרית עוקפת את בג"ץ?

בהצעת החוק הוסרה המילה "בלבד" מהמשפט "בכיתות הלימוד בלבד" שנמצאה בה קודם-לכן. בנוסח שאושר בוועדה נקבע כי במוסדות "נפרדים" תותר הפרדה גם מחוץ לכיתה – בקפיטריות, בספריות ובמסדרונות. הסעיף הזה סותר מפורשות את פסיקת בג"ץ, שהגבילה את ההפרדה לכיתות גם לתואר ראשון.

ח"כ יוסף טייב (ש"ס) אף ביקש להרחיב את ההפרדה לכלל מתחם המוסד. במילים אחרות: הזליגה שבג"ץ הזהיר מפניה ב-2021 מתוכננת עכשיו, במפורש, בחקיקה.

לסיכום: ההפרדה המגדרית באקדמיה החלה כחריג שנועד לשלב חרדים בלימודים. חמש שנים ושורת ניסיונות חקיקה אחר כך, היא מבקשת להתפרש על כל תואר, כל מקצוע וכל מרחב.

שלוש שאלות:

• כשהיתר חריג, שנועד להנגיש השכלה, הופך תוך חמש שנים למדיניות המרחיבה את ההפרדה המגדרית לכל תואר ולכל מרחב – האם עדיין מדובר בהנגשה, או כבר בהדרה שיטתית של הנשים?
• אם כשני שלישים מהסטודנטים החרדים באקדמיה הן נשים, כיצד בדיוק, חוק שאוסר על מרצה אישה ללמד את תלמידיה "מקדם נשים"?
• וכשהסוגיה מונחת בפני הבוחרים בבחירות: מי מהמתמודדים מוכן לומר במפורש היכן עובר הגבול בין כבוד לאורח החיים החרדי, לבין הדרת נשים מהמרחב הציבורי?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.