נתניהו, שרים בממשלה ומשפיענים התומכים בה טוענים שוב ושוב (בעיקר בריאיונות והופעות בתקשורת עצמה) כי "הציבור איבד את האמון בתקשורת". ערוצי התקשורת המרכזיים, ובראשם ערוץ 12, כאן 11, גלי צה"ל ו-ynet, מכונים לעתים בידי פעילי ימין וטוקבקיסטים "ערוצי התבהלה" ואף "תשקורת".

אבל סקרים מראים כי קרוב למחצית הציבור נותן אמון בכלי התקשורת המרכזיים. זוהי רמת אמון גבוהה לאין ערוך מהאמון הציבורי בממשלה, מהאמון בכנסת, שאינו הרבה מעל אפס, וגם במוסדות ממלכתיים כמו נשיא המדינה.

ערוצים מרכזיים ספציפיים זכו בסקרים לציונים גבוהים עוד יותר: כאן 11, למשל, זכה בסקר ל-60% אמון. לפי סקרים מסוימים, התקשורת זוכה לרמת אמון שנייה רק לאמון בצה"ל.

בנימין נתניהו בריאיון ליונית לוי בחדשות 12, 15 בפברואר 2021 (צילום: צילום מסך, חדשות 12)

האם יש מי שטוען כי לציבור אין אמון בתקשורת?

לעתים קרובות נשמעת בזירה הציבורית בישראל, לרוב בתקשורת עצמה, טענה על "קריסת אמון הציבור בתקשורת", כביכול. זהו אינו תיאור נייטרלי המתבסס על העובדות, אלא טיעון פוליטי לא מבוסס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג שוב ושוב (בין השאר בהופעותיו הרבות בתקשורת) את כלי התקשורת המרכזיים, כמו ערוצי 12 ו-13, למשל כמקור ל"שטיפת מוח ולהנדסת תודעה". רבים מתומכיו אימצו את העמדה.

לפי סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מדצמבר 2025, 77% ממצביעי מפלגות הקואליציה סבורים ש"התקשורת ביקורתית מדי כלפי הממשלה"; רק 8% מהם מצאו את דיווחיה אמינים.

נתניהו ושרים בממשלתו מנסים לקדם מהלכים מעשיים לחיזוק כלי תקשורת שאוהדים אותם ולהחלשת הביקורת נגדם בכלי תקשורת אחרים.

על אלה נמנים "חוק השידורים", שמוביל בימים אלה שר התקשורת שלמה קרעי, הכולל הטבות לערוצי 14 ו-i24 והגברת הפיקוח הממשלתי על המדיה, איומים בסגירת גלי צה"ל וכאן ולחץ לשינויים במערכות שלהם. לפי כתבי האישום נגד נתניהו ב"תיק 3,000" ו"תיק 4,000", נתניהו אף לחץ, לכאורה, על כלי תקשורת מרכזיים – קבוצת ידיעות אחרונות ו-וואלה! – כדי להטות את הסיקור לטובתו.

אלא שכאשר בודקים בפועל את נתוני אמון הציבור הכללי בתקשורת, מתקבלת תמונה הפוכה מטענות רה"מ ותומכיו.

ריאיון עם בנימין נתניהו ב"חמש" עם שרון גל, צילום מסך מערוץ 13

כמה גבוה האמון בערוצי התקשורת שהציבור צורך?

בסקר הצריכה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2024, נשאלו הנסקרים על רמת האמון שלהם ברשימת כלי התקשורת המרכזיים במדינה. בממוצע, 46% מהם הביעו בסקר אמון בכלי התקשורת הללו.

כדי להבין עד כמה זה גבוה, אפשר להשוות למוסדות המדינה: באותה שנה, לפי מדד הדמוקרטיה של המכון, האמון בבית המשפט העליון עמד על 39.5%, בנשיא המדינה על 43%, בממשלה על 25%, בכנסת על 16% ובמפלגות על 10.5% בלבד.

האמון הממוצע בכלי התקשורת גבוה, אפוא, מכול המוסדות הממלכתיים הללו, ובמיוחד מהממשלה עצמה ומהכנסת, ושני רק לאמון בצה"ל, שהגיע בסקר ל-77%.

בתוך הממוצע הזה, ערוצי הטלוויזיה המובילים זוכים לאמון גבוה עוד יותר. האמון הגבוה ביותר נרשם, לפי הסקר, בכאן 11 – 60%. אחריו נמצא האמון בחדשות 12 (54%) ובחדשות 13 (46%). יוצא דופן הוא ערוץ 14: לפי הסקר, האמון בערוץ 14 נמוך בהרבה מאמון הממוצע בכלי התקשורת, ועומד על 35% בלבד.

הפער גדל עוד יותר כשבודקים את הערוץ שהאדם עצמו צופה בו: 85% מצופי ערוץ 14 נותנים בו אמון; בקרב צופי הערוצים האחרים רמת האמון גבוהה אף היא, סביב 70%.

איתמר בן גביר בריאיון, צילום מסך מאולפן ויינט

מחברת הסקר, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט, טכנולוגיה ותקשורת, הצביעה על הטעיה:

קצת פחות ממחצית מהציבור אומר כי הוא 'מאמין לתקשורת', אבל כשמסתכלים מקרוב מבינים כי אין דבר כזה 'תקשורת' כמונח כללי. כששואלים את הציבור מה רמת האמון שלו באמצעי התקשורת שאותם הוא צורך – האמון עולה באופן דרמטי.ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

על רקע זה ניתן להבין נתון אחר, שדוברי הממשלה מצטטים לעתים. לפי סקר אחר של המכון לדמוקרטיה, שבו נשאלו המשתתפים באופן כללי "האם את/ה נותנ/ת אמון בתקשורת", רק כרבע מהציבור (כ-26%) נתנו בה אמון.

ודוק: מדובר באמון ב"תקשורת" באופן כללי ולא ברשימה ספציפית של כלי תקשורת ממשיים. הסקר השני מדד יחס למושג "תקשורת", לא לכלי התקשורת הישראלים שהצופים מכירים (ובכל זאת, הנשאלים בסקר הזה נתנו בה אמון דומה לאמון הציבור בממשלה וגבוה מהאמון בכנסת).

איזה כלי תקשורת זוכה לאמון הגבוה ביותר בישראל?

הכלי האמין ביותר בישראל הוא דווקא השידור הציבורי, שהממשלה מרבה לתקוף. בסקר של החוקרים נמרוד ניר, נמרוד זלדין ואסא שפירא מ-2024, ערוץ הטלוויזיה של תאגיד השידור זכה לציון גבוה יחסית גם בקרב מצביעי הקואליציה.

56.9% ממצביעי הקואליציה הגדירו את "כאן" כאמין. בקרב כלל המשיבים לסקר, התאגיד הוגדר ככלי התקשורת האמין ביותר בישראל. בסקר של המכון בזמן מלחמת 12 הימים ("עם כלביא") ביוני 2025, תאגיד השידור הוביל ברמת האמינות שיוחסה לו הן בקרב הציבור היהודי והן בקרב הציבור הערבי בישראל.

האמון חוצה המחנות בתאגיד השידור הציבורי אינו פרט טכני, אלא נתון הסותר את הנראטיב של הממשלה. כפי שסיכם אורן פרסיקו באתר העין השביעית: "האמון חוצה המחנות של הציבור הישראלי בערוץ כאן 11, מצביע גם על כישלון הקמפיין המתמשך של ממשלת נתניהו נגד השידור הציבורי".

ריאיון עם בן גביר בערוץ כאן 11, אוגוסט 2023 (צילום: צילום מסך מחדשות כאן 11)

מדוע כולם רואים את התקשורת כמוטה נגדם?

ב-1985 ערכו שלושה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ניסוי שהפך לאבן פינה בחקר התקשורת. רוברט ואלון, לי רוס ומארק לפר הקרינו מקבץ זהה של דיווחים טלוויזיוניים על הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה לשלוש קבוצות צופים: אוהדי ישראל, תומכי הפלסטינים וניטרליים.

התוצאה חזרה על עצמה: כל המשתתפים במחקר, משני הצדדים, דירגו את אותם מדגמי סיקור בדיוק כמוטים לטובת הצד היריב – אוהדי ישראל ראו אותם כמוטים לטובת הפלסטינים, ותומכי הפלסטינים – כמוטים לטובת ישראל.

התופעה קיבלה שם: "אפקט התקשורת העוינת" (Hostile Media Effect). זו נטייתם של צרכני חדשות התומכים בצדדים בסכסוך לתפוס את הדיווח כמוטה לטובת היריב. מחקרים הראו כי הנטייה קיימת בלא תלות בתוכן הדיווח עצמו.

הממצא אינו מקרי או מקומי. מחקר מ-2021 בדק כיצד עומק הבחינה משפיע על תפיסת ההטיה, ומצא שמאמר עיתונאי נתפס כפחות מוטה כאשר הנשאלים מעריכים היבטים ספציפיים בטקסט, לעומת הערכת ההטיה הכללית ללא התייחסות לטקסט.

שר התקשורת שלמה דרעי בדיון של הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת בכנסת, 28 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במילים אחרות, תחושת ההטיה גוברת דווקא כשלא בוחנים את התוכן עצמו – בדיוק מה שעושה שאלה כללית בסקר דעת קהל.

וכשבוחנים תוכן בפועל, התמונה מפוצלת ולא חד-כיוונית. מחקרו של ד"ר דורון שולצינר על סיקור מחאת בלפור מצא שכלי תקשורת המזוהים עם המרכז והשמאל נקטו קו אוהד יותר כלפי המחאה, בעוד עיתונים המזוהים עם הימין נקטו קו ביקורתי בהרבה. המפה מכילה ערוצים משני הצדדים, ולא תקשורת כמקשה אחת.

מקורות

• דוח צריכת תקשורת ורשתות חברתיות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה
• בין אמצעי תקשורת והרשתות החברתיות – המכון הישראלי לדמוקרטיה
• זינוק בעלייה – המכון הישראלי לדמוקרטיה
• מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024 – המכון הישראלי לדמוקרטיה
• סקר: כאן 11 הוא כלי התקשורת האמין ביותר בעיני מצביעי קואליציה ואופוזיציה כאחד – העין השביעית
• אל מול ממשלה עוינת, לתקשורת דרוש גיבוי ציבורי – העין השביעית
• תאגיד השידור מוביל, ערוץ 14 בתחתית – וואלה תרבות
• אפקט התקשורת העוינת – ויקיפדיה
• (Mis)perception of bias in print media – PMC
• מחקר חדש: עיתוני הימין מסקרים מחאות בצורה מוטה – זמן ישראל

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.