בממשלה מציגים את האיזונים והבלמים על השלטון כמכשול למהלכים ביצועיים. השרים ודוברי הממשלה טוענים כי בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים הם גורמים שלא נבחרו שכביכול "משתקים את הממשלה הנבחרת" ו"מעכבים מדיניות".
לפי טענתם, ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית") מקדמת "משילות" ומשחררת את הממשלה לפעול, ובכך מאיצה גם את הצמיחה במשק.
אבל הראיות הכלכליות מצביעות על ההפך הגמור מטענה זו. המספרים מקשרים בעקביות בין ריסון מוסדי לבין צמיחה, לא שיתוק.
חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה ב-2023 כי ההפיכה המשטרית תעלה למשק בהפסד שינוע בין 15 ל-47 מיליארד שקל בשנה. בפועל, במהלך 2023, בזמן קידום ההפיכה, עוד לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ירד היקף ההשקעות הזרות בישראל וחברות דירוג האשראי החלו להתריע מפני היחלשות מוסדות המדינה.
האם בלמים על השלטון משתקים או מייצבים את הכלכלה?
התומכים בהפיכה המשטרית מתארים את הביקורת השיפוטית כגורם שמעכב צמיחה. המחקר הכלכלי קובע את ההפך.
מחקרם של שטפן פולדט ולארס ווייגט מצא כי לעצמאות מערכת המשפט יש קשר חיובי עם צמיחה כלכלית. לפי המחקר שלהם, מערכת משפט עצמאית שומרת על כללי משחק יציבים גם כשהשלטון מחליף מדיניות בתדירות גבוהה.
מחקר המשך של ווייגט, גוטמן ופולדט העמיק את הממצא. לפי מחקר ההמשך, דווקא במדינות שבהן קיימים בלמים מרובים על השלטון, הקשר בין עצמאות שיפוטית לצמיחה חזק יותר.
בבדיקה שהתמקדה במשטרים פרלמנטריים – שבהם הממשלה נשענת על רוב בפרלמנט, כמו בישראל – מערכת משפט עצמאית נקשרה לתוספת של כאחוז צמיחה בשנה. עם זאת, מספר המדינות שנבדקו היה קטן, ולכן זו אינדיקציה ולא ממצא חד-משמעי. הבלמים אינם מתחרים בצמיחה – הם מזינים אותה.
המחקר חידד הבחנה נוספת. הצמיחה נמצאה קשורה לעצמאות מערכת המשפט רק במדינות בהן בתי המשפט הם עצמאים בפועל, ולא לעצמאות שיפוטית הכתובה בחוק בלבד. כלומר, לא די בהצהרות על עצמאות המערכת אם בפועל היא אינה באמת כזאת.
הסיבה למנגנון פשוטה. בתי משפט עצמאיים אוכפים חוזים ומגינים על זכויות קניין, ובכך מעודדים השקעות שהן קריטיות להתפתחות כלכלית.
המסקנה הזאת נמצאה גם בתחום ההשקעות. מחקרים של בזלי ומולר ושל קוקס וווינגסט מצאו קשר סיבתי חיובי בין מגבלות על הרשות המבצעת לבין היקף ההשקעות הזרות, וירידה בהשקעות כשהפיקוח נחלש.
התאורטיקנים דארון אג'מוגלו וג'יימס רובינסון מיסדו את התובנה. הם הבחינו בין מוסדות שמרכזים את הכוח והעושר בידי אליטה צרה, לבין מוסדות שמאפשרים לרבים להשתתף בכלכלה ומגבילים את השלטון.
לסוג השני שייכים בתי משפט עצמאיים, חקיקה שוויונית החלה על כולם, ומנגנון ציבורי מקצועי שאינו כפוף לגחמות פוליטיות. מוסדות כאלה, שמגנים על זכויות הקניין ועל תחרות הוגנת, הם תנאי מקדים לצמיחה מודרנית המבוססת על חדשנות והון אנושי.
התובנה אינה חדשה. כבר בניתוח של "המהפכה המהוללת" באנגליה של המאה ה-17 הראו הכלכלנים דאגלס נורת' וברי ווינגסט שהגבלת כוח השלטון היא שאפשרה למדינה לגייס הון בזול, משום שהתחייבותה שלא להפקיע אותו נעשתה אמינה.
כמה עלולה החלשת מערכת המשפט לעלות בישראל?
באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל שני תרחישים לעלות ההפיכה המשטרית, אם וכאשר תושלם.
בתרחיש המקל, שבו השפעת החקיקה תדעך מהר, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% מהתוצר בשנה – כ-15 מיליארד שקל. בתרחיש המחמיר, שבו השווקים מניחים שהשפעתה תתמיד, הפגיעה מגיעה ל-2.8% מהתוצר בשנה, כ-47 מיליארד שקל, בכל אחת משלוש השנים.
בנק ישראל הזהיר כי עליית פרמיית הסיכון מייקרת את גיוס החוב של המדינה. במקביל נפגעות ההשקעות במשק, ויורד הביקוש לייצוא הישראלי.
נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר מפני החקיקה וקבע כי משקיעים יושבים על הגדר ואינם אוהבים אי-ודאות. אלה אינם מספרים תאורטיים בלבד. הסימנים הופיעו כבר באותה שנה.
במקביל לפרסום התרחישים חתך בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלו ל-2023 לכ-2.5%, נמוך מההערכה הקודמת. מדובר היה כבר בעדכון החמישי של הבנק לתחזית הצמיחה באותה שנה, וכולם כלפי מטה.
מה קרה בפועל להשקעות בישראל ב-2023?
התחזיות של בנק ישראל לא נותרו על הנייר. במהלך 2023, עוד לפני הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, נרשמה נסיגה חדה בכמה מדדים מרכזיים.
לפי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ההשקעות הזרות הנכנסות ירדו בכ-29% ב-2023 לעומת 2022. דוח של חברת PwC מצא ירידה של 41% בהשקעות הזרות בעסקאות מיזוג ורכישה, וקשר אותה לחשש מהמהפכה המשפטית לאורך רוב השנה.
סך עסקאות המיזוג והרכישה של חברות ישראליות הסתכם באותה שנה בכ-9.8 מיליארד דולר, ירידה של 46% לעומת 2022. מספר העסקאות אף הוא צנח.
בהשקעות ההייטק הצניחה הייתה חדה עוד יותר: כ-68% במחצית הראשונה של 2023. השקל אף הוא נחלש מעבר לדפוס ארוך-הטווח שלו בשיעור של 13% עד 15% מסוף ינואר 2023, במקביל להתקדמות החקיקה.
עם זאת, חלק מהירידה בהשקעות היה חלק ממגמה עולמית, ובנק ישראל מציין שישראל נותרה מדורגת גבוה בהיקף ההשקעות בהשוואה בינלאומית. אך חלק מהירידה בצמיחה ובהשקעות נשא את טביעת האצבע הברורה של ה"רפורמה".
האם דירוג האשראי של ישראל נפגע מההפיכה המשטרית?
דירוג האשראי של ישראל ירד ב-2024, לראשונה בתולדות המדינה. ההסבר המרכזי של סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות היה המלחמה שישראל נמצאה בה והסיכון הגאופוליטי, לא ההפיכה המשטרית.
עם זאת, חברות דירוג האשראי החלו להוריד את תחזית הצמיחה לישראל – כלומר, להזהיר מפני הורדת דירוג – כבר ב-2023, עוד לפני פרוץ המלחמה, ונימקו זאת בקיומה של ה"רפורמה" במערכת המשפט.
חברות הדירוג לא דיברו לפני המלחמה על סיכונים גאופוליטיים (שהיו קיימים, אך הן לא התייחסו לקיומם), אלא הזהירו מפני היחלשות מוסדות המדינה כסיכון לכושר ההחזר של ישראל.
סוכנות דירוג האשראי S&P חתכה את תחזית הצמיחה לישראל ב-2023 בשל מה שהגדירה כ"אי-ודאות פוליטית"; מודי'ס הורידה את אופק דירוג האשראי של ישראל (הדירוג העתידי) מ"חיובי" ל"יציב" על רקע החששות מהחקיקה.
גם בהורדות הדירוג עצמן, ב-2024, שבו סוכנויות הדירוג והצביעו על היחלשות מוסדות שמירת החוק בישראל, כסיבה נוספת להורדה, בנוסף למלחמה שהייתה הסיבה העיקרית.
מודי'ס ציינה את "חולשת הממשל" כאחת הסיבות להורדה, והוסיפה כי מוסדות המדינה לא היו אפקטיביים במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי.
בדוח פירטה מודי'ס דוגמאות – בהן עיכוב של כחודשיים בגיבוש תקציב המדינה, וגירעון תקציבי החורג מהיעד שהממשלה עצמה קבעה.
במהלך 2024 מודי'ס הורידה את הדירוג פעמיים וכך גם -S&P. החברות ציינו בכל המקרים את המלחמה כמניע העיקרי להורדה, אך בנוסף, הצביעו גם על היחלשות מוסדות השלטון בשל החקיקה.
מאז לא בוצעו הורדות אשראי נוספות. בנובמבר 2025 העלתה S&P את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", ובינואר 2026 נקטה מודי'ס צעד דומה. אך הדירוג עצמו נותר ברמתו הנמוכה, והנימוק לשיפור היה בעיקר ירידת הסיכון הביטחוני אחרי הפסקות האש, לא שינוי מוסדי.
ההיחלשות המוסדית לא הפילה את הדירוג לבדה. אך היא הפכה לגורם סיכון קבוע שחברות הדירוג חזרו והזכירו, בדיוק כפי שהספרות הכלכלית חוזה.
האם הבלמים על השלטון הם מעצור או עוגן ליציבות?
מקדמי ההפיכה המשטרית מכנים את הבלמים על השלטון "שחקני וטו" – גורמים כמו ביהמ"ש או היועצים המשפטיים, היכולים לעצור החלטה של הממשלה. הם מציגים אותם כמעצור. אבל בכלכלה המוסדית אותם גורמים הם דווקא עוגן יציבות.
הבלמים מבטיחים שכללי המשחק לא ישתנו באופן שרירותי עם כל חילופי שלטון. זו בדיוק הסביבה שמשקיע לטווח ארוך זקוק לה כדי להזרים הון.
העיקרון פשוט. שלטון שאינו מוגבל אינו יכול להתחייב באופן אמין שלא ישנה את הכללים מחר. דווקא הביקורת השיפוטית – שהממשלה פועלת במרץ כדי להחלישה – היא שהופכת את הבטחות הממשלה לאמינות בעיני משקיעים.
יש לציין שהספרות מכירה בכך שביקורת שיפוטית חלשה יכולה לעיתים להקל על העברת רפורמות נדרשות. על הקשר הרחב בין דמוקרטיה לצמיחה קיימות אף מסקנות סותרות, ולעיתים הפגיעה במוסדות באה בעקבות משבר כלכלי ולא לפניו.
אך בכל מקרה, לעצמאות שיפוטית בפועל ולמגבלות על הרשות המבצעת נמצא קשר עקבי לצמיחה ולהשקעות. במקרה הישראלי גם סדר הזמנים ברור: תגובת השווקים באה אחרי הכרזת הרפורמה, במהלך 2023 ולפני המלחמה.
אומדן בנק ישראל וצניחת ההשקעות ב-2023 הצביעו שניהם על נזק שנגרם דווקא כשהבלמים נחלשו. גם אזהרות חברות הדירוג הלכו באותו כיוון. הטענה על "שיתוק" הופכת את הסיבה והתוצאה.
מי שביקש להסיר את הבלמים בשם המשילות פגע דווקא במה שאיפשר למשק לגייס הון, למשוך השקעות ולצמוח.
הנתונים במבט מרוכז
| תרחיש בנק ישראל | פגיעה שנתית בתוצר | שקלים בשנה | תנאי |
|---|---|---|---|
| מקל | 0.8% | כ-15 מיליארד שקל | השפעת החקיקה דועכת מהר |
| מחמיר | 2.8% | כ-47 מיליארד שקל | השווקים מניחים שההשפעה תתמיד |
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו