הגרוע בתולדותינו

עם התפזרות הכנסת וסיומה של קדנציה איומה במיוחד, חובה להעריך גם את מורשתו של האיש הנורא שעמד בראשה. קשה להימנע מהמסקנה שבנימין נתניהו הוא הגרוע במנהיגי ישראל מאז הקמתה.

המבחנים שאציע כאן מאפשרים גם להעניק לו הישג נוסף ולמנות אותו בין הגרועים במנהיגי העם היהודי לדורותיו, אם לא הגרוע שבהם. זאת לא אמירה זועמת, למרות שהאיש ראוי לכל מידה של זעם וטינה. קביעה בסדר גודל כזה מחייבת אמות מידה כלשהן.

למשל: הפער בין האפשרויות שנמסרו לידיו עם בחירתו לבין המציאות שהותיר אחריו בלכתו. בין העוצמה שקיבל לבין השימוש שעשה בה. במבחנים האלה אני מבקש למדוד אותו.

קשה להימנע מהמסקנה שנתניהו הוא הגרוע במנהיגי ישראל מאז הקמתה. המבחנים שאציע כאן מאפשרים למנות אותו גם בין הגרועים במנהיגי העם היהודי לדורותיו, אם לא הגרוע שבהם – קביעה המחייבת אמות מידה כלשהן

האמריקאים, החוגגים השנה מאתיים וחמישים שנה לעצמאותם, הפכו את דירוג נשיאיהם לספורט לאומי. רבים מהם אומרים שקל להם יותר לדרג את הגרועים שבנשיאים מאשר את הטובים שהיו.

ליהדות יש גרסה עתיקה ותובענית עוד יותר של אותה ביקורת ציבורית. היא הכירה את הכוח מקרוב ופיתחה כלפיו מסורת עמוקה ובריאה של חשד וריסונים. כבר במקרא מופיע המלך כמי שיש להגביל את כוחו ויצריו. מאז העמיד כל דור את מנהיגיו הכושלים למשפט הזיכרון, כי "את הרע צריך לראות כדי להילחם בו" (נתן אלתרמן).

שלושה אישים היסטוריים מציבים שלושה מבחנים שונים של שלטון, ושלושתם יחד משרטטים את קווי המתאר של כישלונות נתניהו.

1. רחבעם בן שלמה – שעל פיו נקבע מבחן האחריות החברתית

רחבעם בן שלמה ירש מאביו ממלכה שלמה, שלא חסרו בה מתחים פנימיים; שבטיים, דתיים, וכלכליים.

המיסוי הכבד ועבודות כפייה שלא חולקו באופן שוויוני הצריכו תבונה וריסון. ואלה, חסרו מאוד ליורש היהיר. לתלונות העם השיב באדנות יהירה, וגילה מהר מאוד ששלום ממלכתו תלוי ברגישות ולא בשוטים ועקרבים. הפילוג המיידי היה לבלתי נמנע ורחבעם נחקק בזיכרון היהודי כמי שירש ממלכה שלמה וחילק אותה במו ידיו. מלך חצי העם הראשון.

ליהדות יש גרסה עתיקה ותובענית של ביקורת ציבורית כלפי מנהיגים. היא הכירה את הכוח מקרוב ופיתחה כלפיו מסורת עמוקה ובריאה של חשד וריסונים. כבר במקרא מופיע המלך כמי שיש להגביל את כוחו ויצריו

2. אבא סיקרא – ראש הבריונים בירושלים הנצורה

המסורת ואגדותיה בחרו לספר את חורבן הבית השני כאירוע של חורבן פנימי יותר מאישומה של רומא המחריבה: "מפני חטאנו [שלנו] גלינו מארצנו".

הקנאים שבתוך העיר שרפו את מחסני התבואה, שיספו ורצחו זה את זה בניסיון לכפות מלחמה פנימית וחיצונית על הציבור כולו, ובכללם על אלה שלא היו שייכים למעגל תומכיהם.

כשנתבע אבא סיקרא על ידי רבי יוחנן בן זכאי שביקש לדעת "עד מתי אתם עושים כך וממיתים את האנשים ברעב? אמר לו: מה אעשה? אם אומר להם דבר, יהרגוני". מבחן אבא סיקרא הרוצח הוא פשוט וקשה: האם אתה כמנהיג מסוגל לרסן את הקיצונים שבבסיס תמיכתך או שהפכת לעבד נרצע של אותו בייס שטיפחת, מחנה צמאי הדמים?

3. מבחן הורדוס – מבחן אישיותו של השליט

מפעלי הבנייה של הורדוס היו אדירים, מן המקדש המחודש ועד קיסריה ומצדה, אך הפחד מאובדן הכתר איכל בהדרגה גם את נאמניו ומקורביו.

הוא שאב את הלגיטימיות שלו מרומא, הוא היה "ליגה אחרת". אבל לבבות נתיניו, ואפילו רעייתו ובני ביתו הפכו לקורבנות חשודים של פרנויות וגחמות שלא היה להן סוף. בני משפחתו שילמו בחייהם על חרדותיו ועל חוסר הביטחון העצמי הרעיל שלו. מהורדוס ואילך מלווה מבחן האישיות את המנהיגות היהודית; מתי שימור הכס הופך לחשוב הרבה יותר מבני עמו ונתיניו שלמענם נועד השלטון.

הקנאים בעיר שרפו מחסני התבואה, שיספו ורצחו. מבחן אבא סיקרא הרוצח פשוט וקשה: האם אתה כמנהיג מסוגל לרסן את הקיצונים שבבסיס תמיכתך או שהפכת לעבד נרצע של אותו בייס שטיפחת, מחנה צמאי הדמים

* * *

עד כאן מעט מההיסטוריה. מדינת ישראל החזירה את העם היהודי אל המבחנים האלה בלבוש מודרני. אחרי דורות של תלות באחרים קמה מדינה, יש לנו ריבונות עצמאית ויכולת להגן על עצמנו.

ההישגים האדירים האלה נושאים בחובם את האתגר העתיק מכולם: ריסון הכוח וכיבוש היצרים להפעיל אותו. ובעברית מדוברת: איך עם שנפגע משנאתם של אחרים, לא יעשה גם הוא את שהיה שנוא עליו יותר מכל.

מנהיגי ישראל לדורותיהם נבחנו בשאלה הזאת, וגם מי שנשאו באחריות לכישלונות קשים ידעו ברגעי מבחן להתעלות ולהכריע. מנחם בגין, שהיה טרוריסט לפני הקמת ישראל, שהוביל את ישראל למלחמה מיותרת בלבנון, ידע גם לחתום על שלום עם מצרים, האויבת הצבאית המרכזית של ישראל. במסגרתו פינה את "אדמות הקודש" של סיני עד גרגיר החול האחרון. יצחק רבין, שנושא באחריות לייסוד מפעל ההתנחלויות הארור, לשנים ארוכות של כיבוש ולמדיניות שבירת העצמות, העז בערוב ימיו לשנות כיוון. אפשר להתווכח על דרכם, אבל שניהם הבינו ברגע המכריע שהשלטון נועד לאפשר שינוי היסטורי, גם במחירים אישיים ופוליטיים כבדים.

ונתניהו? הוא קיבל מדינה עם עוצמה, יכולות והזדמנויות ששום מנהיג יהודי לפניו לא החזיק בהן יחד. לרחבעם הייתה ממלכה צעירה, לאבא סיקרא עיר נצורה ולהורדוס חסות רומית. נתניהו קיבל מדינה חזקה, חברה יצירתית, תמיכה בינלאומית נרחבת וברית אמריקאית עמוקה. הוא כיהן בשלטון יותר מכל ראש ממשלה אחר בתולדות ישראל. מן העוצמה הזאת הייתה אמורה להיגזר אחריות חסרת תקדים. אבל נתניהו, כמו רחבעם, אבא סיקרא והורדוס, נכשל בכל מבחניו. הוא השתמש בעוצמה הישראלית אך לטובת הישרדותו הפוליטית. מהאופורטוניזם הנרקיסיסטי הזה התפתחו מדיניות הביטחון שלו, יחסו למוסדות המדינה, קריעת החברה ובחירת שותפיו.

נתניהו קיבל מדינה עם עוצמה, יכולות והזדמנויות ששום מנהיג יהודי לפניו לא החזיק בהן, וכיהן בשלטון יותר מכל ראש ממשלה בתולדות ישראל. אך הוא השתמש בעוצמה הישראלית רק לטובת הישרדותו הפוליטית

כישלון מדיניות הביטחון

מדיניות הביטחון שלו היא הפרק הראשון בספר כישלונותיו המפואר להחריד. נתניהו ראה בסכסוך הפתוח מצב שאפשר לנהל לאורך זמן, כל הדרך אל הסיפוח המלא ומניעת כל הסדר שמדינה פלסטינית עצמאית במרכזו.

מכאן צמחה תפיסתו שלפיה חמאס חזק הוא נכס ישראלי. מזוודות המזומנים מקטאר קיימו לא רק את שלטון חמאס אלא גם את שלטון נתניהו. הכול היה כשר לשם ההחלשה השיטתית של הרשות הפלסטינית, ההפרדה המכוונת בין עזה לגדה וקבורת כל אפשרות של הסדר.

אף שבאסון ה-7 באוקטובר 2023 פעלו כוחות נוספים, זאת הייתה המדיניות שלו על כל רכיביה, שהייתה הגורם המרכזי בהכשרת הקרקע. אסון ה-7 באוקטובר צמח בערוגות הגינה שנתניהו עצמו טיפח. והטבח הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל התרחש במשמרתו של מי ששיווק את עצמו עשרות שנים כשומר ישראל. עד היום הוא מסרב לומר את שתי המילים שמסורת האחריות תובעת ממנו: אני אחראי. ככה זה עם עבריינים נמלטים.

כישלון הקרע הפנימי

הכישלון השני התגלה בבית פנימה. כמו רחבעם, נתניהו קיבל לידיו חברה רבת מתחים, ובמקום לשמור על המסגרת המשותפת הפך את הקרע לקונספציה.

המאבק של הימין במערכת המשפט החל שנים רבות לפני משפטיו, אך נתניהו העניק לו צורה חדשה, כאשר משפטו הפלילי וצרכיו האישיים נפגשו עם האידאולוגיה של שותפיו, בייחוד שני הנערים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. כך הפכה מחלוקת חוקתית לגיטימית למתקפה על עצם האיזונים של המשטר. התוצאה קרעה את החברה הישראלית וטלטלה מיליונים אל הרחובות וההגירה.

מדיניות הביטחון היא הפרק הראשון בספר כישלונותיו. נתניהו ראה בסכסוך הפתוח מצב שניתן לנהל לאורך זמן, בדרך לסיפוח מלא ומניעת הסדר ומדינה פלסטינית. מכאן צמחה תפיסתו שלפיה חמאס חזק הוא נכס ישראלי

כישלון אובדן היכולת לרסן את מחנהו

הכישלון השלישי, העמוק ביותר, הוא אובדן היכולת לרסן את מחנהו. יורשיהם האידאולוגיים של סכינאי ירושלים, הסיקריקים של עוצמה יהודית והציונות הדתית, יושבים היום סביב שולחן הממשלה ומחזיקים בידיהם הן את הפגיונות והן את המפתחות להישרדותו.

נתניהו מכיר היטב את ההסתה שלהם. הוא הרי תמיד עומד על המרפסת ורואה את האלימות בשטח ואת החתירה תחת מוסדות המדינה, אך פעם אחר פעם נמנע מהצבת גבול שמא תתפרק לו הקואליציה. המנהיג שהציג את עצמו כמבוגר האחראי של הימין נעשה בהדרגה בן ערובה של קיצוניו.

במקביל העמיקה התלות שלו בתמיכה חיצונית. הוא הפך את עצמו לווסאל של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, הבוס הגדול. בריתו עם הימין הדתי האמריקאי ועם תנועות אוונגליסטיות, הרואות בנו שחקני משנה בדרמת אחרית הימים שלהן, טשטשה את הגבול בין טובתה של ישראל לבין צורכי הברית הפוליטית של מנהיגה.

הישענות גוברת על אהדה משיחית מבחוץ ועל גיוס הפחד מבפנים החליפה אצלו את המקור המהותי ביותר של לגיטימיות דמוקרטית – אמון האזרחים בשלטונם. הכפפת המדינה להישרדות האישית התגלתה בכיעורה הגדול ביותר ביחסו לחטופים. פדיון שבויים עד לתקופתו ביטא במסורת היהודית את קדימותו של האדם הממשי על פני מטרות מופשטות. ממשלה שהייתה רואה בשיבתם את חובתה העיקרית הייתה בוחנת כל מהלך צבאי ומדיני שהיה מקדם את השבתם.

אצל כולם כן, לא אצל נתניהו. בעבורו גורלם של החטופים היה רק חלק מן החשבון הקואליציוני, ומכיוון שהתארכות המלחמה האריכה את חיי הממשלה, נתניהו גזר שוב ושוב את גורלם למוות ולשבי. כי מטרת הישרדותו קידשה את כל אמצעיו.

הכישלון העמוק ביותר הוא אובדן היכולת לרסן את מחנהו. יורשיהם האידאולוגים של סכינאי ירושלים, סיקריקי עוצמה יהודית והציונות הדתית, יושבים היום סביב שולחן הממשלה ומחזיקים בפגיונות ובמפתחות להישרדותו

הכפפתה של המדינה לצרכיו הפוליטיים גבתה מחירים גם מן היחסים עם יהדות העולם. ישראל נועדה להיות תשובה לחוסר הביטחון היהודי, ותחת נתניהו הפכה עבור רבים למוקד הסכנה הגדול ביותר לקיום היהודי בדורותינו ולשאלה מוסרית מכאיבה. חלקים הולכים וגדלים ביהדות העולם הליברלית, חווים את ישראל כמקור של מבוכה אתית המחייבת ריחוק. צעירים יהודים המבקשים לחיות יהדות של צדק מתקשים לזהות את עצמם במדינה המדברת בשמם בשעה שהיא מועלת בערכיהם ומתעלמת מסבלם של בני אדם הנתונים לשליטתה.

* * *

עכשיו אפשר לחזור אל הקביעה שבה פתחתי ולדייק אותה. ההיסטוריה גדולה תמיד מאדם יחיד, ונתניהו לא ברא לבדו את כל חוליי ישראל. חומרת מורשתו נובעת מצירוף מלא זדון וחסר תקדים: מנהיג שעמד במשך זמן כה ארוך בראש מדינה חזקה, והותיר אחריו כישלון ביטחוני עמוק, חברה ועם שסועים שמוסדותיהם ואמונתם נשחקו בידיו הגסות.

בכל אחד מן המבחנים שהציבו הדמויות הקדומות הוא נכשל. הוא העמיק את הפירוד ונעשה תלוי בקיצוני מחנהו, ומעל שני הכישלונות האלה ריחפה ההכרעה המתמשכת להעמיד את המשך שלטונו מעל חובותיה היסודיות של המדינה.

מנהיג נמדד, כאמור, לפי הפער בין האפשרות שנמסרה לידיו לבין המציאות שהותיר אחריו, בין העוצמה שקיבל לבין השימוש שעשה בה. במבחן הזה הוא ראוי למקום הקשה ביותר בתולדות המנהיגות הישראלית, ואולי גם בתולדות המנהיגות היהודית.

מנהיג נמדד לפי הפער בין האפשרות שנמסרה לידיו לבין המציאות שהותיר אחריו, בין העוצמה שקיבל לבין השימוש שעשה בה. במבחן הזה נתניהו ראוי למקום הקשה ביותר בתולדות המנהיגות הישראלית

אחרי נתניהו תידרש ישראל לתיקון עמוק בהרבה מהחלפת שלטון. היא תצטרך לשוב אל החשד היהודי הקדום בכוח, אל ההבנה שריבונות זקוקה לריסון כדי להישאר אנושית, ולבנות מחדש את הברית בין ביטחון לאחריות, עד שיתברר שיהדות שיש לה צבא יכולה להיות גם יהדות שיש לה מצפון.

היום שאחרי נתניהו יתחיל בהכרה פשוטה: הכוח היהודי נועד להציל חיים, לא להציל שוב ושוב את מי שאוחז בו.

אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.