הממשלה הקציבה כסף לטיפול בבריאות הנפש - אך לא השתמשה בו

ישראלים רבים מאוד נקלעו למצוקה נפשית בצל האירועים הקשים של התקופה. במרפאות בריאות הנפש שורר מחסור עצום בכוח אדם. הממשלה העלתה את שכר המטפלים אך לא הגדילה את התקנים. רפורמת "נפש אחת" נועדה לשפר את הטיפול בחיילים פגועי נפש, הכנסת אישרה אותה אך הממשלה לא מימשה את רוב התקציב שהוקצב לה.

במערכת החינוך, מספר התקנים של פסיכולוגים חינוכיים לא עלה מזה כ-35 שנה. ותקציב מרכזי החוסן דווקא קוצץ, בטענה שמצב החירום הסתיים – שאינה נכונה, מה גם שרוב נפגעי הנפש מגיעים לטיפול אחרי משברים ולא במהלכם.

מבקר המדינה, שלרוב נמנע מלציין שמות של בעלי תפקידים, ציין את שר הבריאות, אוריאל בוסו, ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, כאחראים למשבר החמור בבריאות הנפש. זאת, לפי המבקר, כיוון שהם לא נערכו לגידול העצום במספר המטופלים באירוע של פינוי המוני, אף שהכירו תרחישים לאירוע כזה. 

האם במגזר הציבורי יש מספיק פסיכולוגים ופסיכיאטרים?

בשנים האחרונות נוצר מחסור עצום במטפלי בריאות הנפש בישראל. מגפת הקורונה והסגרים, המשברים הפוליטיים, ובעיקר – הטבח ב-7 באוקטובר וגל המלחמות שפרצו בעקבותיו חוללו מצוקה נפשית אצל ישראלים רבים מאוד.

חדר ספא במלון המלך שלמה שהוסב לחדר טיפולים של הפסיכולוגית עדי שהרבני-סיידון לנפגעי המלחמה, אוקטובר 2023 (צילום: "בנפשנו", מערך סיוע נפשי ראשוני שהוקם בידי מחאת בריאות הנפש)

פסיכולוגים ופסיכיאטרים מעריכים שמספר האנשים שנקלעו למצוקה נפשית כלשהי בעקבות הטבח הגיע למאות אלפים, מהם עשרות אלפים שנקלעו למצוקה חמורה. לאלה נוספו אחר כך רבבות חיילים, רבבות מפונים מהצפון והדרום ורבבות נפגעים במלחמות עם איראן שנמצאים במצוקה נפשית קשה. 

לפי דוח מחלקת המחקר של עמותת נט"ל, שיעור הישראלים עם תסמיני פוסט-טראומה זינק בזמן המלחמה מ-16.2% ל-29.8% מהאוכלוסייה, לעומת ממוצע של 3.9% במדינות המפותחות (מדינות OECD).

המספר העצום של הנפגעים פגש מערכת בריאות שהיו חסרים בה תקנים כבר בעשור הקודם לפני המשברים הללו. לפי איגוד הפסיכיאטריה, ב-2023 הועסקו במערכת הציבורית כ-800 פסיכיאטרים בלבד, ועוד לפני המלחמה היה חוסר של כ-300. דוח ועדת מלמד מצא כי ב-2022 אוישו כ-87% מהתקנים.

בפסיכולוגיה המצב דומה: מבקר המדינה העריך כבר ב-2020 – עוד לפני מגפת הקורונה – כי היה קיים חוסר של כ-400 משרות פסיכולוגים. עם פרוץ המגפה, זמני ההמתנה לפסיכולוגים במרפאות ציבוריות הגיעו לשנה עד 16 חודשים, ונוצרו תורים ארוכים אפילו במרפאות פרטיות.

מאז נוספו תקנים של פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, אך אלה לא התקרבו אפילו לרמה שיכולה להדביק את הביקוש והצורך. בשבועות הראשונים אחרי הטבח, העניקו סיוע למפונים בבתי המלון אלפי מתנדבים – פסיכולוגים ופסיכיאטרים שעזבו את מרפאותיהם הפרטיות – רובם חברי ארגון מחאת בריאות הנפש שהפך בן-לילה לארגון סיוע.  

מטפלים רבים גויסו למילואים, כדי לסייע לרבבות החיילים שעברו פגיעות נפשיות, מה שיצר מחסור חריף עוד יותר במטפלים בנפגעים אזרחיים.

פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מעריך שנדרשות כ-1,500 משרות נוספות כדי להדביק את הפער.

דוכן המערך הפסיכו-סוציאלי במלון שפיים, שם נמצאים עו"ס ופסיכולוגים שמלווים עקורים מכפר עזה, אוקטובר 2023 (צילום: מלי דוד)

שכר מטפלי הנפש עלה – מדוע זה לא מספיק?

בספטמבר 2024 נחתם הסכם קיבוצי לרופאים שבו הוגדרה פסיכיאטריה של המבוגר כמקצוע במצוקה ושכר המומחים הועלה ב-6,000 שקל.

באפריל 2025 נחתם הסכם לפסיכולוגים בשירות הציבורי, ובו העלאה של כ-40% בשכר היסוד, המדורגת עד להבשלה מלאה ב-2027, ותוספת של 30 מיליון שקל למלגות מתמחים. זאת, במסגרת של תוכנית לאומית בתקציב של 1.4 מיליארד שקל לחיזוק בריאות הנפש.

אבל מספר המטפלים אינו מספיק כך שהעלאת השכר לא פותרת את כל הבעיה. לפי סקירה של מרכז אדוה, בכמעט כל מקצועות הטיפול אין מפתח תקינה שקובע כמה מטופלים נדרשים לכל מטפל. המהלך המשלים הנדרש – תוספת תקנים גדולה וקביעת תקינה – לא בוצע ולא ברור אם ומתי יבוצע.

באשר לתוכנית הלאומית בהיקף 1.4 מיליארד שקל, הסקירה של מרכז אדוה קובעת כי "לא ברור אילו כלים היא מציעה כדי להתמודד עם המחסור בכוח האדם. שכר גבוה יותר מחלק מחדש את אותם מטפלים בין המערכות. הוא אינו מייצר מטפל אחד נוסף".

איציק סעידיאן (צילום: צילום מסך, חדשות 12)

האם רפורמת "נפש אחד" יצאה לדרך ועובדת?

במאי 2021, בעקבות אירוע קשה בו פגוע נפש, נכה צה"ל, איציק סעידיאן, הצית את עצמו, הושקה באגף השיקום במשרד הביטחון רפורמת "נפש אחד" לחיזוק ושיפור הטיפול בנפגעי הנפש. הרפורמה תוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל. אבל 62% מהתקציב של הרפורמה כלל לא נוצל.

מתוך 461 מיליון שקל שיועדו לטיפול בהלומי קרב נוצלו 64.5 מיליון – כלומר 14%. אושרו 95 תקנים חדשים, אבל רק חלקם אוישו. בממשלה טוענים כי "המדינה עשתה את המרב במגבלות התקציב", אך הטענה אינה עומדת במבחן הזה: הכסף היה, והוא הוחזר.

בדיון בוועדה המיוחדת לפיקוח על הסרת חסמים בכנסת בדצמבר עלה כי ארבע שנים לאחר שהרפורמה הוצגה, מומשו ממנה שני סעיפים בלבד, וכי כספים שיועדו להלומי קרב לא הגיעו ליעדם.

במקום הסיוע המשפטי המסובסד שהובטח בהחלטת ממשלה, נכי צה"ל המבקשים הכרה בנכותם פונים עד היום לעורכי דין פרטיים.

בינתיים גדל הצורך. באוקטובר  אשתקד טופלו באגף השיקום במשרד הביטחון 81,700 מטופלים, כ-38% מהם – 31 אלף – בגין פגיעות נפש – שיא של כל הזמנים.

צוות מטפלי בריאות הנפש באגף השיקום של משרד הביטחון בחיפה (צילום: גל אמיר)

15% מהתקנים באגף השיקום אינם מאוישים; היחס בין מטפלים למטופלים באגף עומד על אחד ל-3,200.

היחס לאותם מטופלים תועד גם בדרך אחרת. לאחרונה נחשף כי אנשי מילואים שהוכרו באגף השיקום בגין נכות נפשית נגרעו משירות מילואים, וכי ההודעות שהופצו בעקבות עצירת הנוהל חשפו בפני יחידותיהם את מצבם.

כאשר המליצה ועדת מור יוסף ביוני השנה על רפורמה בשיקום, הזהירו באוצר כי היישום יגדיל את ההוצאה בכ-2.5 מיליארד שקל בשנה ודרשו בחינה מחודשת.

האם משרד החינוך הגדיל את מספר הפסיכולוגים במערכת?

הקורונה והמלחמה יצרו מצוקה נפשית בקרב מספר גדול מאוד של ילדים. אבל משרד החינוך לא עדכן את תקן כוח האדם של השירות הפסיכולוגי החינוכי למעלה מ-35 שנה. התקן עומד על פסיכולוג/ית אחד/ד לאלף תלמידים, ובפועל, בשל תקנים שאינם מאוישים, היחס הוא אחת לכ-1,500.

אבחון ילדים בפסיכולוגיה התפתחותית. אילוסטרציה (צילום: iStock)

ב-2024 כ-30% מהתקנים של פסיכולוגים חינוכיים לא היו מאוישים – כאלף תקנים. באופקים עמד שיעור האיוש ב-2023 על 51%, ובשדרות על כ-67%. זמן ההמתנה למפגש ראשון עם פסיכולוגית חינוכית עמד על 55 יום בממוצע.

מבקר המדינה קבע כי אף ששלוש שנים לפני הביקורת הועברה למשרד האחריות על הגיל הרך, הוא לא התייחס לצורך להעניק שירותי פסיכולוגיה חינוכית למסגרות בגיל הזה.

מדוע קוצץ תקציב מרכזי החוסן, למרות המצוקה?

ב-2024 עמד תקציב מרכזי החוסן הקהילתיים, שקיימים מאז הקורונה ומטפלים בנפגעים של האירועים החדשים, על 134 מיליון שקל. ואילו בתקציב שנת 2025 תקציב המרכזים עבר קיצוץ חד מאוד ונחתך ל-35 מיליון שקל בלבד.

הממשלה הצדיקה את הקיצוץ בטענה ש"הצורך דועך עם שוך הלחימה". גורמי מקצוע מציינים את ההפך: טראומות עולות ביתר שאת דווקא בשלב שאחרי המלחמה; מה גם שהמלחמה בעזה נמשכה גם ב-2025, וביוני אשתקד פרצה גם מלחמה עם איראן.

ישראלי במקלט בצפת עקב ירי טילים מאיראן. 7 ביוני 2026 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

במשך 2025, כשהתברר שלא ניתן להפעיל את המרכזים בתקציב כה קטן, נוספו תקציבים בהיקף של 40 מיליון שקל, אך בתקציב 2026 בוטלו שוב התוספות והתקציבים קוצצו שוב לכ-35 מיליון. בשל הקיצוץ, משך הטיפול המרבי לכל נפגע נפש קוצר מ-36 פגישות ל-24.

בביקורת עומק של מבקר המדינה בארבעה מרכזי חוסן נמצא כי באף אחד מהם לא אויש תקן הפסיכיאטר.

התנודתיות הזו אינה תקלה, אלא שיטה. בתקופת המלחמה התבסס החלק הארי של תקציבי מרכזי החוסן בצפון ובדרום על תקציבי חירום – כלומר על כסף שאינו מעוגן בבסיס התקציב.

מרכז אדוה קבע כי "שירותי טיפול נפשי אינם יכולים להישען על תגובות אד הוק או על מנגנוני חירום, ושהם חייבים להיות תחום קבוע על סדר יומה של הממשלה ולא רק בשעת משבר. באזור שבו סבבי הלחימה חוזרים, תקצוב חירום מבטיח שהמערכת תפורק ותיבנה מחדש בכל פעם".

בית שנפגע מירי רקטי של חזבאללה, עכו, 25 באוגוסט 2024 (צילום: פלאש90)

מרכזי החוסן מתוקצבים בין השאר בכספים קואליציוניים המועברים למשרד הבריאות. לפי אדוה, "בתחילת 2024 הועבר עיקר התקציב הקואליציוני לארבעה מרכזי חוסן בגדה המערבית (יהודה ושומרון), על חשבון תקצוב מרכזי חוסן באזורים שנפגעו עוד יותר במלחמה, בעיקר בצפון ובדרום".

המחיר של אי-הטיפול גדול מהמחיר של הטיפול. לפי דוח נט"ל, כ-80 אלף ישראלים נמצאים בסיכון גבוה לאבד את מקום עבודתם בשל מצוקה נפשית; והעלות הישירה והעקיפה של התפתחות כזאת, אם תתרחש, נאמדת במאות מיליארדי שקלים.

המחקר העולמי מלמד שדולר המושקע בטיפול מוקדם בבריאות הנפש חוסך ארבעה דולר שיוקדשו לשיקום בהמשך. תקציב שלא נוצל אינו חיסכון, אלא דחיית הוצאה גדולה יותר.

מי נושא באחריות המיניסטריאלית לבריאות הנפש?

מבקר המדינה, שנוהג שלא להזכיר שמות מבוקרים, חרג ממנוהגו בדוח שפרסם בפברואר 2025 ומתח ביקורת על שר הבריאות דאז אוריאל בוסו ועל מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב, שלא וידאו מראש כי המשרד ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים, אף שהיה קיים תרחיש ייחוס לפינוי נרחב.

שר הפנים משה ארבל (מימין) ושר הבריאות אוריאל בוסו בישיבת הסיעה של ש"ס בכנסת, 10 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המבקר העיר לשר על שלא הבטיח שמשרדו ערוך בהתאם לתרחיש. משרד הבריאות דחה את הדוח וכינה אותו "מסמך החוטא לאמת המקצועית ומזיק לציבור".

על סדרי העדיפויות אפשר ללמוד מדברי השר עצמו. בדצמבר 2023, עם העברת כארבעה מיליארד שקל לקופות החולים, אמר בוסו כי זו בשורה היסטורית "שהיא חלק מההתחייבות שלנו בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו על ידי יו"ר ש"ס אריה דרעי".

באותה תקופה עמד תקציב בריאות הנפש על כ-6% מתקציב הבריאות, לעומת 12% עד 16% במדינות מערב אירופה – למרות שבישראל שיעור נפגעי הנפש, כאמור, גדול פי כמה וכמה.

ביולי 2025 פרשה ש"ס מהממשלה ובוסו התפטר. כחודש לא כיהן שר בריאות כלל. לאחר מכן קיבל חיים כץ את תיקי הבריאות והרווחה בנוסף לתיירות ולבינוי ושיכון.

ב"דה מרקר" דווח בדצמבר כי "במערכת הבריאות מתריעים שהמשרד אינו יכול לתפקד ללא שר קבוע בקשב מלא". החלטות ועדת סל התרופות ל-2026 הוגשו באיחור של כשלושה חודשים בשל אותו משבר קואליציוני. כלומר, בשנה שבה נרשם שיא במספר מתמודדי הנפש, לא כיהן במשרד הבריאות שר במשרה מלאה.

משה בר סימן טוב בטקס לרגל חזרתו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, 12 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לסיכום: שלושה נתונים מסכמים את התמונה: 14% מתקציב הלומי הקרב נוצל, 35 שנה לא עודכן תקן הפסיכולוגיה החינוכית, וארבעה משרדים מוחזקים בידי שר אחד. שלוש שאלות:

כאשר מדינה מחזירה 62% מתקציב שהקצתה לשיקום נכי צה"ל מפני שאין מי שיאייש את התקנים, מה משמעותה של הכרזה על תקציב חדש בלי יעד גיוס והכשרה מספרי לצידו?

כאשר תקן כוח אדם במערכת החינוך אינו מעודכן 35 שנה, ובאופקים אוישה רק מחצית ממנו, מי מהמתמודדים בבחירות מתחייב לקבוע מפתח תקינה מחייב למטפלי בריאות הנפש, ומתי?

וכאשר עיקר התקציב הקואליציוני למרכזי החוסן הופנה ביו"ש בעוד המרכזים בדרום מקוצצים, מי מהמתמודדים מוכן להתחייב שתקצוב טיפול נפשי ייקבע לפי צורך מדיד, ולא בהסכם קואליציוני?

מקורות

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.