מאז הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביום שישי כי הושג הסכם לפירוק חמאס מנשקו, מהלכת ישראל בזהירות רבה בכל הקשור לרצועת עזה.
כאשר החלו לצוץ דיווחים פלסטיניים שבישרו על הסכמה עם חמאס, עוד לפני הודעתו של הנשיא האמריקאי ברשת החברתית שלו, דאג "גורם מדיני ישראלי בכיר" לצנן את האווירה.
בהודעה שהופצה לכתבים המדיניים נאמר: "ישראל דורשת פירוק מלא של חמאס מנשקו, כולל הוצאת הנשק מעזה ופירוז מלא של הרצועה, כתנאי מקדים לכל תהליך […] לא תהיה נסיגה מהקו הצהוב לפני פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה".
לא במקרה, נקודת המחלוקת מול חמאס ברצועת עזה דומה בדיוק לוויכוח מול צבא לבנון. ישראל דורשת, ובצדק, שהגדרת הפירוז תהיה בסמכותה הבלעדית ולא בידי גורם שלישי, לרבות מתווך – ובכלל זה ארה"ב
כלומר, ישראל סתמה באחת את הגולל, לפחות מבחינה הצהרתית, על האפשרות של נסיגה נוספת. כולם יודעים שנסיגות ובחירות הן צירוף מסוכן.
בלילה שבין שישי לשבת ביצעה ישראל כמה תקיפות ברחבי הרצועה נגד מה שתואר בהודעת דובר צה"ל כמחסני אמצעי לחימה ותשתיות. אילו התרחש הדבר לפני יום חמישי, הוא היה בבחינת עץ הנופל ביער. כיום תקיפה כזאת מקבלת משמעות אחרת ומתפרשת מייד כניסיון של ישראל לומר כי מה שהיה הוא שיהיה.
לא במקרה, נקודת המחלוקת מול חמאס ברצועת עזה דומה בדיוק לוויכוח מול צבא לבנון. ישראל דורשת, ובצדק, שהגדרת הפירוז תהיה בסמכותה הבלעדית ולא בידי גורם שלישי, לרבות מתווך – ובכלל זה ארה"ב.
לפי המסתמן כרגע, ישראל נמצאת מחוץ לתמונה: פירוק חמאס מנשקו מופקד בידי צד שלישי, וההגדרה שחמאס נצמד אליה היא הפקדת הנשק בידי גורם שלישי, ולא הוצאתו מהרצועה.
בעניין הזה התנהלו בשבועות האחרונים מאחורי הקלעים מגעים קדחתניים במשולש שבין חמאס, המתווכות – מצרים, קטאר וטורקיה – והשליח המיוחד ניקולאי מלאדנוב. בשלב מסוים מלאדנוב, שזכה עד השבוע להערכה רבה בישראל, אף השמיע איום משמעותי: לפרסם הצהרה שלפיה חמאס הוא שמכשיל את המשך יישום ההסכם בשל סירובו להתפרק מנשקו.
לפי המסתמן כרגע, ישראל נמצאת מחוץ לתמונה: פירוק חמאס מנשקו מופקד בידי צד שלישי, וההגדרה שחמאס נצמד אליה היא הפקדת הנשק בידי גורם שלישי
האיום הזה הלחיץ בעיקר את המתווכות, שחששו כי אמירה כזאת תתפרש בבית הלבן כאור ירוק לישראל לחדש את הלחימה.
גורם מערבי שעודכן במגעים סיפר לזמן ישראל כי מלאדנוב עסק בשבועות האחרונים במגעים מתישים, בשעה שחמאס התעקש על כל פרט: האם מטולי RPG הם חלק מהנשק שיימסר? האם המנהרות התת־קרקעיות מוגדרות כנשק? למי יימסר הנשק? ומה יעלה בגורל ארסנל הרקטות שנותר בעזה?
אלה רק חלק מהפרטים שעלו. בסופו של דבר, אומר הגורם הישראלי בדאגה, הניסוח שהוסכם עליו מעורפל מאוד ופתוח לפרשנות מרחיבה. בישראל מאמינים כי חמאס לא ימסור באמת את נשקו הכבד ואת התשתיות שבנה ברצועה ושנותרו בשליטתו. לעיני המצלמות יימסר חלק קטן מהנשק הקל כפיקדון, אך בפועל לא יתבצע פירוז מלא של חמאס. אחסון והפקדה – כן; פירוז – לא.
בעניין הגדרת הפירוז עולה שוב שאלת הפרשנות האמריקאית: האם וושינגטון תלחץ על ישראל להתחיל לסגת, אפילו באופן מצומצם, ולו רק כדי לשדר שהתהליך שעליו הכריז הנשיא טראמפ מתקדם? עמדתו המקצועית של צה"ל בעניין ברורה: נסיגה מהקו הצהוב מחייבת פירוז מלא של הרצועה וכניסת כוח רב־לאומי המקובל על ישראל.
סיבה נוספת לדאגה הישראלית היא העובדה שמי שמוביל את התהליך בחמאס הוא חליל אל־חיה. גורם צבאי בכיר מגדיר אותו "מנהיג ברוח ה־7 באוקטובר", ובמילים אחרות – ג'יהאדיסט.
העובדה שהמחנה הקיצוני בחמאס הוא שנותן כעת את הטון, ושמצרים, טורקיה וקטאר מיישרות איתו קו, היא בהחלט סיבה לדאגה בישראל.
העובדה שהמחנה הקיצוני בחמאס הוא שנותן כעת את הטון, ושמצרים, טורקיה וקטאר מיישרות איתו קו, היא בהחלט סיבה לדאגה
הגורם המפתיע במשולש המתווכות הוא מצרים. עקרונית, האינטרס של קהיר אמור להיות מנוגד לזה של טורקיה וקטאר בכל הנוגע לחמאס. נוכחות של "האחים המוסלמים" בקרבת הגבול המצרי הייתה תמיד לצנינים בעיני המשטר, כל שכן בעיני הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי, שהדיח מהשלטון את איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי.
ד"ר מיכאל מילשטיין, מומחה לזירה הפלסטינית ולשעבר ראש ענף פלסטינים בחטיבת המחקר באמ"ן, טוען כי זו עדות לעומק המשבר ביחסים בין ירושלים לקהיר. מצרים יישרה בעניין הזה קו עם התומכות היחידות באחים המוסלמים בעולם הערבי. זו בהחלט סיבה לדאגה בישראל, מעבר, כמובן, לחשש מפני לחץ אמריקאי כבד.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו