התקופה הארוכה (כמעט 19 שנה במצטבר) בה כיהן נתניהו כראש ממשלת ישראל הייתה רצופה כשלים ניהוליים, שחזרו על עצמם לאורך השנים, ללא עקומת למידה נראית לעין.

הדפוס שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר חזר על עצמו שוב ושוב גם בתחומים אזרחיים: ניהול כושל וחוסר פיקוח על ביצוע החלטות שהתקבלו, התרעה מוקדמת ומתועדת, ואחריה החלטה – או הימנעות מהחלטה – שמנעה תיקון בזמן והוליכה לתקלות קשות ואסונות. 

את כל אלה ניתן לזהות באסון מירון ובאסון הכרמל; בניהול משבר הקורונה כ"מערכה של איש אחד"; בכשל המתמשך בפינוי תושבי הצפון והדרום במלחמה, ביוקר המחיה בכלל והדיור בפרט, שלא נפתרו במשך יותר משני עשורים.

זה בולט במעמסה הכלכלית ההולכת וגדלה של החברה החרדית – בעיה שנתניהו עצמו הפגין בזמן כהונתו כשר האוצר הבנה מעשית כיצד לצמצם, ובחר שלא ליישם אותה כראש ממשלה – וזה נראה במצב החינוך והתחבורה הציבורית, מקומות שבהם עשורים של תקציבים הופנו למקומות הלא נכונים. אותו דפוס בדיוק חוזר גם בהזנחה המתמשכת של הצפון והדרום לעומת המרכז.

הכשלים לא היו רק של נתניהו, אבל בשל אורכה של תקופת שלטונו, הוא נשא באחריות המיניסטריאלית המלאה, וההחלטות התקבלו על ידיו, או לפחות בידיעתו ובתיאום איתו.

אנדרטה לזכר הנספים בשרפה בכרמל (צילום: Dr. Avishai Teicher, ויקיפדיה)

האם ניתן היה למנוע את האסון בשריפה בכרמל?

בדצמבר 2010 פרצה השרפה הגדולה בתולדות המדינה עד אז ביערות הכרמל, ו-44 בני אדם נהרגו בה.

כמעט שנה לפני האסון, בדצמבר 2009, התקיים דיון אצל ראש הממשלה – שהיה נתניהו – שבו דרשו נציגי משרד הפנים 433 מיליון שקל לשיפור מערך הכבאות. שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, הכיר במצב הקשה, אך התנה את המימון ברפורמה מבנית במערך.

מבקר המדינה קבע בדוח הביקורת על השרפה שראש הממשלה – שהיה אז נתניהו – נשא ב"אחריות כוללת" לאסון, ואילו שטייניץ ושר הפנים דאז, אלי ישי,  נשאו ב"אחריות מיוחדת". 

בין ההתרעה לאסון עברה כמעט שנה שלמה, שבה לא נעשה דבר.

כוחות ההצלה מפנים הרוג אחרי אסון ההילולה במירון, 30 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

האם ניתן היה למנוע את אסון מירון?

באסון מירון, בליל ל"ג בעומר התשפ"א – 2021, נמחצו למוות 45 גברים ונערים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי. מדובר באחד האסונות האזרחיים הגדולים בתולדות המדינה.

בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, ביולי 2022, הציג בנימין נתניהו קו שהתבסס בעיקר על שתי טענות: שלא ידע ולכן לא חלה עליו אחריות, ושהאחריות הייתה של הדרגים המקצועיים.

ועדת החקירה פרסמה ב-2024 את מסקנותיה הסופיות ודחתה את הטענות הללו. הוועדה קבעה שיש יסוד סביר לכך שנתניהו ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל באופן לקוי, ושהליקויים עלולים להביא לאסון ולעלות בחיי אדם.

הוועדה קבעה שעל ראש הממשלה מוטלת אחריות לאתר ביוזמתו נושאים המסכנים חיי אדם, במיוחד לאחר שהבעיה עלתה שוב ושוב במשך שנים בלי להיפתר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד המפכ"ל קובי שבתאי לאחר האסון במירון, 30 באפריל 2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

הוועדה מצאה שריבוי אינטרסים ולחצים פוליטיים השפיעו לרעה על תהליך קבלת ההחלטות באתר במשך שנים, ומנעו ניסיונות לשפר אותו. חלוקת סמכויות עמומה בין גורמים רבים שיתקה כל החלטה, ובנייה מסוכנת ובלתי חוקית נפוצה באתר כמעט בלי הפרעה.

עורכת הדין גליה קליין מהמשרד לשירותי דת ניסתה לגבש תקנות לצמצום הקהל. קליין העידה בפני הוועדה: "לא הייתה לנו אפשרות לקבל החלטות עצמאיות, וגם לשר לא היה שיקול דעת".

כמו באסון הכרמל, גם באסון מירון ההתרעה על הסיכון הייתה מוקדמת ומתועדת. מה שמנע תיקון לא היה חוסר ידיעה, אלא לחץ פוליטי שגבר על שיקול דעת מקצועי – ואי-לקיחת אחריות.

כיצד נוהל משבר הקורונה?

מבקר המדינה קבע בדוח מיוחד ממאי 2024 שבחלק גדול מתקופת מגפת הקורונה קיבל נתניהו החלטות מהותיות בלי לשתף את הממשלה או את קבינט הקורונה, שבקושי התכנס. הטלת סגרים נעשתה בלי דיון מסודר בהשלכות ההרסניות על חיי האזרחים, וגם ההקלות ניתנו בפתאומיות ובניגוד לעמדת המומחים.

מנהלת אכיפה ארצית קורונה בתל אביב<br />ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו<br />השר לביטחון פנים אמיר אוחנה<br />ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן<br />הממונה על המאבק בנגיף הקורונה פרופ' נחמן אש<br />Photo by Kobi Gideon / GPO

בתקופת עלייה חדה בתחלואה, בין מאי לדצמבר 2020, אפשרה המדינה כניסה של כ-101 אלף נוסעים בחודש דרך נתב"ג – לעומת כ-9,700 בתחילת המגפה, וזאת, בלי לבחון את עמדת משרד הבריאות בנוגע לחשש מהגעת זנים חדשים של הנגיף לישראל.

ישראל הייתה אמורה להיערך למשבר כזה באמצעות רשות החירום הלאומית (רח"ל). הרשות הוקמה ב-2007 בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, במטרה לתאם בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה במצבי חירום – ובהם, על פי הגדרתה הרשמית, מגפה.

אלא שעוד לפני התפרצות הקורונה קוצצו כמחצית מתקני הרשות, וסמכויותיה הועברו בהדרגה לפיקוד העורף. מבקר המדינה הגדיר את הקיצוץ הזה כ"ליקוי חמור". כשפרצה המגפה, לא היה גוף מתפקד שהוביל את התיאום הלאומי הנדרש. מדור בדיקת העובדות של אתר "גלובס", המשרוקית, בדק שאילתה של ח"כ עופר שלח על השאלה, מי היה אמור לנהל את המשבר, ולא מצא תשובה. 

משבר לאומי שהצריך שיתוף רחב של דרג מקצועי וממשלתי הפך ל"מערכה של איש אחד".

המחאה החברתית, 2011 (צילום: Flash90/אורי לנץ)

האם יוקר המחיה בישראל החמיר בתקופת נתניהו?  

יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ובתקופת נתניהו הוא החריף עוד יותר. בין השנים 2002 ל-2025 עלו מחירי הדיור בישראל ביותר מ-250%, בעוד שכר המינימום עלה ב-162% בלבד. הזינוק הגדול ביותר במחירי הדירות (שכונה בזמנו "בועת הנדל"ן", אף שאותה "בועה" לא התפוצצה מעולם) חל בשנים 2009-2010. 

משבר הדיור עמד ברקע המחאה החברתית של קיץ 2011, בעיצומה של כהונת נתניהו, וממשיך ללוות את כהונותיו מאז. עליית המחירים האטה בתחילת ואמצע העשור הקודם, אבל אחר כך המשיכה ביתר שאת.

בעיית הדיור היא רק פן אחד של יוקר המחיה. נתניהו הבטיח פעמים רבות מאוד לצמצם את יוקר המחיה בישראל – אך בפועל, בתקופתו הוא דווקא החמיר, לפחות בשני התחומים הבסיסיים ביותר – דיור ומזון.

עד 2007, מחירי המזון בישראל היו קרובים לממוצע המדינות המפותחות (מדינות OECD), כיום הם הרבה מעליו; עד 2011 הם היו זולים מאשר בכמה מהמדינות היקרות בעולם: אוסטריה, דנמרק, הולנד, פינלנד ושוודיה (מדינות שהשכר בהן גבוה לאין ערוך מאשר בישראל). כיום סל המזון הישראלי יקר אפילו מהממוצע באותן מדינות ב-27%.

מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד,18 ביולי 2011 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

מחקר חדש של ד"ר שרית מנחם-כרמי מאוניברסיטת רייכמן מצביע על כמה גורמים מרכזיים להתייקרות המזון בישראל: מדיניות ממשלתית שלא לקחה בחשבון את קצב גידול האוכלוסייה; דרישות כשרות מחמירות ויקרות; סחר חקלאי כמעט אפסי עם מדינות שכנות; מע"מ גבוה על מוצרי מזון; ומבנה שוק ריכוזי עם חסמי תחרות ויבוא.

בכיר בתעשיית המזון התראיין לכתבה של סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, ותיאר בריאיון כיצד דרישות הכשרות מחייבות השבתה מוחלטת של קווי הייצור בכל סוף שבוע: "אנחנו חייבים להשבית כליל את המחלבות ואת כל שרשרת הייצור".

דרישות הכשרות והמע"מ הגבוה, לפי הערכתה של מנחם-כרמי, מסבירים כשליש מיוקר המחיה העודף בהשוואה לאירופה. בכירי תעשיית המזון שהתראיינו לאותה כתבה העריכו את חלקם בכפליים מכך.

יוקר המחיה בישראל הוא תוצר של החלטות מדיניות ספציפיות: כשרות, מע"מ, יבוא ופטורים מגזריים – שכולן ניתנות לשינוי, ואף אחת מהן לא שונתה.

בנימין נתניהו לצד חברי הכנסת החרדים יצחק גולדקנופף ומשה גפני לפני ההצבעה במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה, 1 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה היא אחריות נתניהו לגידול בהטבות לחברה החרדית? 

החברה החרדית זוכה להטבות גדולות מממשלת ישראל שמכבידות על כלכלת המדינה ועל פעילות צה"ל. רוב החרדים לא מתגייסים וכמחצית מהגברים החרדים לא עובדים, אלא מתקיימים מקצבאות שמאפשרות להם ללמוד במשך כל חייהם. שיעור הילודה של החרדים גבוה מאוד, ולכן הבעיה הולכת ומחמירה.  

לפי אומדן שפרסם העיתונאי וחוקר החברה החרדית שחר אילן ב"כלכליסט", החברה החרדית מקבלת כיום מדי שנה שירותים ציבוריים בשווי הגבוה בכ-35–36 מיליארד שקל מתרומתה הכוללת לקופת המדינה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-54%, לעומת כ-86.5% בקרב גברים יהודים לא-חרדים, ושכרם הממוצע נמוך בכ-71% מזה של האחרונים.

לפי תחזית הלמ"ס, אם לא ישתנה דבר, יותר משליש מכלל כוח העבודה בישראל ב-2065 יהיה חרדי – לעומת כעשירית בלבד היום. נטל כלכלי כזה, לפי אותה תחזית, יוטל על ציבור עובדים קטן יותר.

ב-2003 הוביל נתניהו, בזמן שכיהן כשר האוצר בממשלתו של אריאל שרון, קיצוץ חד בקצבאות הילדים כחלק מהתוכנית הכלכלית "תוכנית ההבראה למשק".

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מחקר של המוסד לביטוח לאומי מ-2009 מצא שבעקבות הקיצוץ, חלה ירידה בילודה בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. כלומר, נתניהו עצמו הפגין בעבר הבנה מעשית של אחד הכלים היחידים שהוכחו כמשפיעים על שיעור הילודה של החרדים, ובעקיפין – ככלי שיכל, כנראה, לבלום את הגידול בהיקף האזרחים שאינם עובדים מבחירה, אינם מתגייסים ובכך מכבידים על תפקוד המדינה.

מאז שובו לשלטון, ובמיוחד מאז 2022, בחר נתניהו בכיוון ההפוך בדיוק. כדי להבטיח לעצמו רוב פרלמנטרי, בנה קואליציות עם מפלגות חרדיות לא-ציוניות שהתנו את השתתפותן בהגדלת תקציבי הישיבות ובהרחבת הפטור מגיוס.

גם בשנים האחרונות, בעיצומה של מלחמה שדרשה גיוס נרחב של חיילי מילואים, קידמה הקואליציה את "חוק יסוד לימוד תורה" ואת חוק החסינות לעריקים חרדים – מהלכים שהעמיקו עוד יותר את פערי הנטל.

בזמן כהונתו כראש הממשלה, בחר נתניהו שוב ושוב במדיניות שחיזקה את התלות של החברה החרדית במדינה – כי הישרדותו הפוליטית הצריכה זאת.

משתתפים בבני ברק לוקחים חלק בהפגנה נגד גיוס בני הציבור החרדי לצה"ל, 29 ביוני 2026 (צילום: פלאש90)

משבר התחבורה: כיצד הוזנחה התחבורה הציבורית?

מבקר המדינה קבע בדוח כי תכנון תשתיות התחבורה בישראל התבסס במשך עשורים ארוכים על עידוד השימוש ברכב פרטי, בעוד ההשקעה בתחבורה ציבורית ובתשתית מסילתית נותרה מעטה. דוח המבקר קבע כי מדובר בכשל מערכתי מתמשך. התוצאה: פקקים בלתי פוסקים, כאוס ברכבות וצפיפות תנועה מהגבוהות ב-OECD.

נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ כיהנו יחד בתפקיד כמעט כעשור ברציפות. לפי המבקר, שניהם התגאו בכבישים ובמחלפים שחנכו – אותם פרויקטים שהמבקר מזהה כחלק מהבעיה, לא כפתרון לה. 

הכשל נמשך גם בעשור הנוכחי, בכהונת נתניהו כרה"מ ומירי רגב כשרת התחבורה.  דוח נוסף של מבקר המדינה מאוקטובר 2025 מצא ליקויים חמורים בהתנהלות משרד התחבורה: היעדר תוכנית אסטרטגית ואי-בדיקת כדאיות כלכלית של פרויקטים בתחבורה ציבורית.

מירי רגב על אוטובוס בעת השקת אפליקציית התשלום לתחבורה ציבורית, דצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דוח נוסף מצא שהעיכובים בהשלמת פרויקטים תחבורתיים, כמו המטרו, למשל,  גרמו לאזרחי ישראל נזק של עשרות מיליארדי שקלים.  העלות המצטברת של הגודש בכבישים למשק נאמדה כבר ב-2019 בכ-35 מיליארד שקל בשנה. 

גם בקדנציה הנוכחית של נתניהו לא צלחה רפורמת התחבורה הציבורית שנועדה לטפל בבעיה: בעוד שחוקים למען משתמטי גיוס ונגד תקשורת חופשית קודמו במהירות, הרפורמה בתחבורה הציבורית נפלה מסדר היום.

התקציבים הופנו לכבישים ולא לתחבורה ציבורית, ורפורמות נדחו כשלא שירתו את מפת האינטרסים הקואליציונית.

פינוי תושבי הצפון והדרום: כאוס שנמשך חודשים

מבקר המדינה קבע בדוח מיוחד מפברואר 2026 כי "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי תושבי הצפון והדרום במלחמת 'חרבות ברזל' ובקליטה שלהם".

כ-210 אלף תושבים פונו והתפנו בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, מהם כ-130 אלף ביוזמת הממשלה. הם נקלטו בכ-700 בתי מלון, בלי תוכנית לאומית מאושרת מראש.

מפונים במלון ליאונרדו בטבריה. 13 בנובמבר 2023 (צילום: עומר שרביט)

המבקר ציין שכבר ממלחמת לבנון השנייה ב-2006, כמעט שני עשורים לפני המלחמה, נדרשו ממשלות ישראל להסדיר את הטיפול באוכלוסיית העורף בחירום ולא עשו זאת.

הוא ציין גם שפנה באופן אישי לראש הממשלה בעניין מחלוקת סמכויות בין שר הביטחון לשר הפנים בנושא הפינוי, ונתניהו לא יישב אותה.

כשלים דומים התגלו אחר כך בשיקום עוטף עזה מהאסון שפקד את האזור. מבקר המדינה קבע בדוח מפברואר השנה כי יותר משנתיים וחצי לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, שיקום יישובי הנגב המערבי עדיין רחוק מלהיות שלם.

הממשלה החליטה כבר באפריל 2024 על תקציב פיתוח של חמישה מיליארד שקל לשיקום העוטף, אך שנה לאחר מכן הוא עדיין לא מומש במלואו. גם חוק שחוקק במיוחד באפריל 2025, שהגדיר את "חבל התקומה" כאזור מיקוד לאומי וחייב שיקום מואץ, לא האיץ את הקצב בפועל.

מפונים מבארי במלון בים המלח. 20 באוקטובר 2023 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

המבקר מתח ביקורת חריפה במיוחד. לדבריו, "לא ניתן לקבל שטרם גובש פתרון ממשלתי חלופי סדור לתושבים", וקרא לנתניהו באופן אישי לפעול ללא דיחוי – כך נכתב בדוח, לפי אתר מבקר המדינה.

ראש מנהלת תקומה משה אדרי התפטר באוגוסט 2024, לפי דיווחים – בשל התנהלות הממשלה. עד אוגוסט 2025 משרד החינוך והמנהלת אף לא גיבשו תוכנית תמרוץ למורים לשנת הלימודים הבאה.

האזהרה ניתנה 17 שנה מראש, ונותרה בלי מענה עד שהמלחמה חייבה אלתור.

האם נתניהו טיפל במחסור ברופאים ובמיטות בפריפריה?

מערכת הבריאות בישראל מתפקדת היטב, אבל סובלת ממחסור חמור בכוח אדם ובציוד. מספר מיטות האשפוז הכללי בישראל עומד על 1.716 לאלף תושבים – פחות ממחצית מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 3.81. בדרום ובצפון הארץ המצב חמור עוד יותר מהממוצע הארצי הנמוך הזה.

צוותי רפואה מפגינים מחוץ לבית המשפט בתל אביב במחאה על המהפכה המשפטית. 19 ביולי 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

גם מספר הרופאים בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות. המצב החמיר בשנים האחרונות, בין השאר בגלל שרופאים עזבו את ישראל. המחסור העיקרי הוא בפריפריה: מספר הרופאים לאלף נפש עומד בדרום על פחות משניים, לעומת פי 2.5 מכך בתל אביב. המלחמה החריפה עוד יותר את המחסור הקיים ברופאים ובמיטות רפואה בפריפריה.

המחסור ברופאים ובמיטות אשפוז, וכן במורים, אינו תופעה חדשה, אבל הוא טופל רק מעט לאורך כל שנות כהונתו הארוכות של נתניהו, ולכן החמיר. דוח השוויוניות בבריאות שפרסם משרד הבריאות ביוני 2025 מצא שתושבי הצפון והדרום חיים בממוצע פחות שנים מהממוצע הארצי.

להזנחה הזאת יש גם מחיר דמוגרפי מצטבר. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא מגמה מתמשכת של הגירה מהפריפריה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה שהרכב הגילים בפריפריית הצפון והדרום שונה באופן משמעותי מזה שבמרכז – סימן למבנה אוכלוסייה שאינו מתחדש באותו קצב בכל אזורי הארץ.

הזירה שבה טיל ששוגר מלבנון לעבר ישראל וגרם נזק בקריית שמונה, 30 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

כשצעירים ובעלי מקצוע עוזבים, ומי שנשאר מזדקן במקומות עם פחות שירותי בריאות ותשתית, הפער בין מרכז לפריפריה לא מצטמצם – הוא מתעצם.

ב-19 שנות שלטונו של נתניהו לא הצטמצמו המחסור ברופאים ובמיטות אשפוז והפער בשירותי הבריאות בין מרכז לבין צפון ודרום הארץ, ואף החמירו. 

טבלת נתונים מסכמת

שאלות שעולות מן הנתונים

מה קבעה ועדת החקירה על אחריות נתניהו לאסון מירון?

שיש יסוד סביר לכך שנתניהו ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל באופן לקוי במשך שנים, ושהליקויים עלולים לסכן חיי אדם. עם זאת, בשל אופיו הייחודי של תפקיד ראש הממשלה הנבחר, הוועדה לא נתנה המלצה אופרטיבית בעניינו.

מה קרה באסון הכרמל, ומה הקשר לנתניהו?

שנה לפני האסון דרשו במשרד הפנים תקציב דחוף לכיבוי אווירי, בדיון שהתקיים אצל נתניהו עצמו. התקציב הותנה ברפורמה מבנית ולא הועבר. מבקר המדינה קבע שנתניהו, לצד שרי האוצר והפנים יובל שטייניץ ואלי ישי, נושא באחריות כוללת לאסון שבו נהרגו 44 בני אדם.

איך ניהל נתניהו את משבר הקורונה?

לפי מבקר המדינה, "בחלק גדול מהתקופה קיבל החלטות מהותיות לבדו, בלי לשתף את הממשלה או את קבינט הקורונה. סגרים והקלות ננקטו בלי דיון סדור בהשלכותיהם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים בלשכתו בירושלים, 23 באפריל 2009 (צילום: AMMAR AWAD / POOL / AFP)

האם מצוקת הדיור נפתרה?

לא. מחירי הדיור עלו בכ-250% מאז 2002, לעומת עלייה של 162% בשכר המינימום. 

למה המזון בישראל יקר יותר מבאירופה?

לפי מחקר מכון אהרן, סל המזון הישראלי יקר ב-27% מהממוצע של מספר מדינות אירופיות, מהעשירות והיקרות בעולם, בעיקר בגלל דרישות כשרות מחמירות, מע"מ גבוה וחסמי יבוא ותחרות – כולם תוצרים של מדיניות ממשלתית שלא שונתה.

מה הקשר בין נתניהו לתלות הכלכלית של החברה החרדית?

כשר אוצר ב-2003 הוביל נתניהו קיצוץ בקצבאות הילדים שהוכח כמפחית ילודה חרדית. כראש ממשלה מאז 2009, ובמיוחד מאז 2022, הוא בנה קואליציות עם מפלגות חרדיות תמורת תקציבים והמשך הפטור מגיוס – מדיניות הפוכה לזו שהוא עצמו הוביל בעבר.

למה נמצאת ישראל במשבר תחבורה מתמשך?

מבקר המדינה קבע שעשורים של תכנון תשתיות התבססו על עידוד השימוש ברכב פרטי במקום בתחבורה ציבורית – הכשל שנתניהו ושרי התחבורה כ"ץ ורגב אחראים לו בשני העשורים האחרונים. נתניהו וכ"ץ אף התגאו בפרויקטים (כבישים ומחלפים) שהמבקר זיהה כחלק ממנו.

בנימין נתניהו במהלך קמפיין הבחירות של 2009 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

מה היה הכשל בפינוי תושבי הצפון והדרום?

מבקר המדינה קבע ש"לא הייתה תוכנית פינוי וקליטה מאושרת ומעודכנת כשפרצה המלחמה, חרף אזהרה שקיימת מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006". הוא ציין שפנה אישית לנתניהו לגבי מחלוקת סמכויות בין משרדי הביטחון והפנים, וזו לא יושבה.

האם הזנחת הפריפריה היא תופעה חדשה?

לא. הפערים בבריאות, בתעסוקה ובדמוגרפיה בין מרכז לפריפריה מתועדים שנים ארוכות ולא צומצמו. מבקר המדינה מצא שגם שיקום הנגב המערבי אחרי ה-7 באוקטובר, שהיה יכול להיות הזדמנות לתיקון, מתעכב בגלל אותם כשלים מבניים.

מקורות עיקריים: "כלכליסט" – ועדת החקירה לאסון מירון; ynet – המלצות ועדת אסון מירון; ynet – העדות על התערבות הדרג הפוליטי; ynet – עדות נתניהו בוועדת החקירה; ynet – דוח מבקר המדינה על אסון הכרמל; המכון הישראלי לדמוקרטיה – אחריות גורמי הממשל באסון הכרמל; "שקוף" – ניהול משבר הקורונה; "וואלה" – קיצוץ רח"ל לפני הקורונה; "גלובס" – כיווץ רשות החירום הלאומית; ynet – מעצמת יוקר מחיה; זמן ישראל – הצונאמי של החברה החרדית; N12 – כשל מערכתי בתחבורה; כאן חדשות – דוח המבקר על משרד התחבורה; מבקר המדינה – עיכובי המטרו; "כלכליסט" – עלות הגודש בכבישים; מאקו – נפילת רפורמת התחבורה; מבקר המדינה – פינוי תושבי הצפון והדרום; ynet – פערי בריאות מרכז-פריפריה; איגוד רופאי בריאות הציבור – רופאים בדרום; כלכליסט – מחסור ברפואה בפריפריה; מבקר המדינה – שיקום חבל התקומה; מרכז המחקר והמידע של הכנסת – פערי תעסוקה ושכר

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית