נער בן 15 מספר כי נעצר בעזה בתחילת דצמבר 2023. כשעיניו מכוסות בפלנלית וידיו כבולות באזיקונים, הוא הוסע במשאית עם עשרות עצורים אחרים. לדבריו, כשביקשו מים, נאמר להם לשתות את השתן של עצמם. הוא הופשט, הוכה והוטח עירום על הקרקע, ולאחר מכן נלקח למתקן צבאי, שם נחקר על חמאס ועל המנהרות, והואשם בהשתתפות במתקפת הטרור הרצחנית ב־7 באוקטובר 23'.

לדבריו, במשך 54 ימים הוא נחקר ועונה, בין השאר באמצעות חשמול במחט שהוחדרה לכתפו. הגישה למים נמנעה ממנו, והוא אולץ להישאר בתנוחות מכאיבות במשך 12 שעות. לבסוף שוחרר במעבר כרם שלום כשהוא רעב, מפוחד וסובל מקור. משם נלקח בידי סוכנות סיוע לבית ספר כלשהו, שבו שהה במנותק מבני משפחתו.

נער אחר, שהוחזק בשדה תימן, סיפר כי שהה בתא עם כ־70 מבוגרים ונאלץ לעמוד במשך שעות כשידיו מורמות, כעונש. לדבריו, ידיו ורגליו דיממו בשל אזיקי המתכת, והוא ישן ארבע שעות ביממה בלבד, על מזרן ותחת שמיכה דקה בחורף. עוד סיפר כי בעת ששכב על בטנו עם יתר העצורים, נכנסו חיילים לתא עם כלבים ושיסו אותם בכלואים. הוא תיאר את 23 ימי המעצר כימים הגרועים בחייו.

לדבריו, במשך 54 ימים הוא נחקר ועונה, בין השאר באמצעות חשמול במחט שהוחדרה לכתפו. הגישה למים נמנעה ממנו, והוא אולץ להישאר בתנוחות מכאיבות במשך 12 שעות

ילדים שנעצרו בעזה ושוחררו במעבר לא קיבלו טיפול רפואי, ולא נעשה ניסיון להסדיר את הקשר בינם לבין קרוביהם, שממילא לא ידעו היכן הם נמצאים. הם גם לא זכו ליחס השמור לקטינים. אחד מהם סיפר כי בעודו אזוק ועיניו מכוסות, אמר לו חייל שהוא "הולך לישראל, לגיהינום". נער אחר סיפר כי ביקש להיות עם נשים וילדים, אך חייל השיב לו שהוא "שייך לארגוני הטרור וישלם את המחיר".

אסטרטגיה מכוונת

העדויות האלה מובאות בדוח שפרסמה ועדת החקירה של האו"ם, שכותרתו "מהות הילדים נהרסה: הפגיעה המכוונת של ישראל בילדים פלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023". מדובר בכתב האשמה חמור מאין כמוהו נגד ישראל, ובו סקירה של הפגיעות בילדים פלסטינים מתחילת המלחמה ועד סוף מרץ האחרון.

חיילים עוצרים צעיר פלסטיני במהלך עימותים בעיר חברון שבגדה המערבית, 25 באוקטובר 2022 (צילום: MOSAB SHAWER / AFP)

ועדת החקירה הוקמה בידי האו"ם בתחילת העשור, ומאז פרסמה דוחות על הפרות זכויות האדם שמבצעת ישראל בשטחים. לאחר מתקפת חמאס פרסמה הוועדה ממצאים שלפיהם ארגוני הטרור ביצעו פשעים נגד האנושות, ובהם רצח, פגיעה וחטיפה של ישראלים, לרבות ילדים. בניגוד לדוחות קודמים, שעסקו במלחמה בכללותה, זהו הדוח הראשון המוקדש לפגיעה בילדים פלסטינים.

הדוח כולל סקירה מקיפה של השפעתן של הפעולות הצבאיות, הפגיעה במוסדות חינוך ובריאות, העקירה בכפייה, אלימות המתנחלים והפגיעה בתשתיות על ילדים בגדה המערבית וברצועת עזה. לצורך הכנתו הסתמכה הוועדה על מאות מקורות מידע גלויים, שאומתו באמצעים פורנזיים, וכן על מסמכים רפואיים, חוות דעת של מומחים וראיונות עם נפגעים, ובהם הילדים עצמם.

הטענה המרכזית בדוח היא שחלק ניכר מהפגיעות בילדים לא היה תוצאה אגבית של הלחימה, אלא נועד לפגוע בעצם קיומה של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה כקבוצה

הוועדה מציינת כי פנתה 13 פעמים לממשלת ישראל בבקשות לקבלת מידע ולשיתוף פעולה, אך לא נענתה. הטענה המרכזית בדוח היא שחלק ניכר מהפגיעות בילדים לא היה תוצאה אגבית של הלחימה, אלא נועד לפגוע בעצם קיומה של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה כקבוצה, שכן הילדים הם ההמשכיות הביולוגית שלה. עוד נטען כי יש יסוד סביר להאמין שמדובר באסטרטגיה מכוונת.

חודש וחצי לאחר פרסום הדוח, הוא זכה לסיקור מועט בישראל. לפיכך בחרו הארגונים הורים נגד מעצרי ילדים והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לתרגם פרק מתוכו העוסק במעצרי ילדים. השימוש במעצרים מנהליים נגד ילדים מהגדה המערבית הגיע בשנה האחרונה לשיא, כפי שעולה מנתוני שב"ס עצמו.

שוטרים עוצרים צעיר פלסטיני במהלך הפגנה בשער שכם בעיר העתיקה בירושלים, 19 באוקטובר 2021 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

הדוח מציין כי ילדים מעזה הוחזקו במתקני צה"ל ושירות בתי הסוהר, מבלי שקרוביהם ידעו היכן הם מוחזקים ומה מצבם. הילדים מתארים אלימות, עינויים והתעללות מרגע מעצרם ולאורך תקופת החזקתם.

העדויות כוללות מכות, כבילה ממושכת באזיקונים עד כדי דימום, גישה בלתי מספקת למים ולמזון ומניעת שינה. כמו כן, מובאות עדויות על תקיפות באמצעות כלבים, וכאמור, במקרה אחד גם על חשמול. בפרק העוסק באלימות מינית ומגדרית מוזכרים ילדים וילדות שנותרו בעירום חלקי וצולמו במצבים משפילים, בשעה שחיילים לעגו להם, איימו לפגוע בהם ואף גרוע מכך.

העדויות כוללות מכות, כבילה ממושכת באזיקונים עד כדי דימום, גישה בלתי מספקת למים ולמזון ומניעת שינה. כמו כן, מובאות עדויות על תקיפות באמצעות כלבים, וכאמור, במקרה אחד גם על חשמול

חלק מהטענות קשה לאמת, אך אחרות תועדו ופורסמו, ואי אפשר להכחישן. כך, למשל, תועדו עצורים כשהם עירומים, וחלק מהתמונות אף פורסמו בידי החיילים עצמם. כמו כן, פורסמו תנאי הכליאה הירודים, המחסור במזון, במים, בשמיכות ובביגוד, התפרצות מחלת הסקביאס, וכן ענישה באמצעות החזקה ממושכת בתנוחות מכאיבות – תנאים שבוודאי אינם מתאימים לילדים.

אין מחלוקת גם על מותו של וליד אחמד, נער בן 17 מרמאללה, שנכנס לכלא מגידו כשהוא בריא, נדבק בסקביאס, רזה עד שלבסוף איבד הכרה ומת. בנתיחה שלאחר המוות נקבע כי הוא סבל מתת־תזונה חמורה ומקוליטיס, וכי בשילוב עם מחלת העור קרס גופו. במהלך חצי השנה שבה הוחזק בכלא הוא התלונן כמה פעמים על הירידה במשקלו ועל חבלה בראשו, כך שהנהלת הכלא הייתה מודעת למצבו.

חייל צה"ל עוצר צעיר פלסטיני בגדה המערבית, 9 בספטמבר 2022 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

שיא במעצרים מנהליים לילדים

במקום להפנות את אחמד לקבלת טיפול מתאים, אפשרו למצבו להוסיף ולהתדרדר בתנאי הכליאה הקשים. עד לפני כמה חודשים עדיין הוחזקה גופתו בישראל, לצד גופותיהם של עשרות ילדים אחרים שמתו בעת שהיו במעצר.

כדי לבסס את הטענה שישראל מתייחסת לילדים כאל פעילי טרור, הובאו בדוח אמירות של ניסים ואטורי ("למחוק את עזה", "כל ילד ברצועה הוא מחבל מרגע לידתו"), מירב בן ארי ("הילדים העזתים הביאו את מותם על עצמם"), איתמר בן גביר ("לירות בכל מי שמתקרב לגבול עזה, גם בילדים") ועמית הלוי ("בבית החולים שיפא יש 300 תינוקות שהם מחבלים").

בסיכום הדוח המליצה הוועדה להפסיק את השימוש במעצרים שרירותיים ובמעצרים מנהליים של ילדים; לשים קץ לעינויים, להתעללות וליחס בלתי אנושי כלפי ילדים במעצר; להעביר את הטיפול בעניינם מבתי משפט צבאיים לבתי משפט אזרחיים; ולהפסיק לתייג אותם כטרוריסטים.

כדי לבסס את הטענה שישראל מתייחסת לילדים כאל פעילי טרור, הובאו בדוח אמירות של ואטורי ("כל ילד ברצועה הוא מחבל"), מירב בן ארי ("הביאו את מותם על עצמם"), בן גביר ("לירות בכל מי שמתקרב לגבול, גם בילדים")

כמו כן, הומלץ לפרסם מידע על הילדים העצורים ועל מקום הימצאם, להעבירו לצלב האדום ולהשיב את גופותיהם של ילדים שמתו במעצר.

"הדוח רווי בכשלים"

משרד החוץ פרסם מסמך ארוך התוקף את הלגיטימיות של הדוח ומאשים את מחבריו בחוסר ניטרליות ובקידום נרטיב שנקבע מראש. במשרד הלינו על כך שניתנו להם עשרה ימים בלבד להגיב לפני הדיון במועצת זכויות האדם, וטענו כי בדוח נפלו כשלים מתודולוגיים, ובהם היעדר מקורות התומכים בטענות והסתמכות על עדויות של צדדים שלישיים ועל מידע שנאסף בידי גורמים אחרים.

ילדים ממתינים לקבלת מנות מזון במטבח צדקה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, 20 בדצמבר 2025 (צילום: Eyad Baba / AFP)

עוד נטען כי חלק ניכר מהמידע סופק בידי סוכנויות הסיוע של האו"ם, שקיבלו אותו מחמאס או מגופי תקשורת העוינים את ישראל. ככלל, נטען כי לוועדה אין היכולת המקצועית לבצע את הניתוחים שהיא מתיימרת לערוך בתחומים מקצועיים כגון רפואה, אסטרטגיה צבאית והסקת מסקנות משפטיות.

בסיכום הדברים נכתב: "ישראל מגנה את ההאשמות השערורייתיות והלא מבוססות שהופיעו בדוח הזה ובקודמיו. אנו דוחים את המסגור החד־צדדי והמוטה של הקונפליקט, את המחיקה של המעשים הבלתי חוקיים של חמאס וארגונים חמושים פלסטיניים אחרים וההשלכות על ילדים פלסטינים, וכן את המזעור או המחיקה של ההשלכות של הקונפליקט על אזרחים ישראלים.

"בדומה לדוחות קודמים של הוועדה, הדוח הזה רווי בכשלים עובדתיים ומתודולוגיים. הוא אינו מהימן, אינו מבוסס עובדתית ונעדר כל סמכות משפטית"

"בדומה לדוחות קודמים של הוועדה, הדוח הזה רווי בכשלים עובדתיים ומתודולוגיים. הוא אינו מהימן, אינו מבוסס עובדתית ונעדר כל סמכות משפטית, ולכן יש לדחותו".

בשירות בתי הסוהר דיווחו לפני שנתיים כי יותר מ־1,700 עצורים פלסטינים נדבקו בסקביאס בבתי הכלא מגידו, קציעות ועופר. כאמור, גם קטינים סובלים ממחלת העור. לפי נתוני שב"ס למחצית הראשונה של השנה הנוכחית, מספר הקטינים הפלסטינים שהוחזקו במעצר מנהלי הגיע במרץ האחרון לשיא של 191 – כמעט פי שניים מ־103 הקטינים שהוחזקו במעצר מנהלי בינואר 2025.

המעצר המנהלי הפך למסלול הכליאה הדומיננטי, וכמחצית מהילדים מוחזקים במסגרתו ללא הגשת כתב אישום. גם משכי ההחזקה התארכו במידה דרמטית: מספר הקטינים המוחזקים כך במשך יותר משנה זינק בתוך שנה פי שמונה, לכ־50, ויש גם מי שמוחזקים במעצר מנהלי יותר משנתיים. מספרם הכולל של הילדים המוגדרים אסירים ביטחוניים הגיע במרץ לשיא של 383.

"העניין המרכזי הוא להחזיר לילדים את הזכות להיות ילדים ולשאול איפה הם ומה קורה איתם", אומר טיטי כרמל, מנכ"ל ארגון "הורים נגד מעצרי ילדים". לדבריו, הבחירה להתמקד דווקא בילדים ולהפנות אליהם זרקור חשובה עוד יותר לנוכח מדיניות הממשלה, המטשטשת ומוחקת את ההבדלים בינם לבין בגירים ושוללת מהם את הזכות להיות ילדים.

"אני מתייחס לדברים האלה בזהירות רבה, כי מאז 7 באוקטובר נעשה שימוש פוליטי רב גם באלימות המינית. אבל יש עוד ועוד קולות שעולים מהשטח, וצריך לכל הפחות להכיר אותם ולהתייחס אליהם"

הוא מציין ש"זה הדוח הראשון שמתייחס לילדים וקושר בין מעצרי ילדים, הריגתם ואלימות מתנחלים – הכול כחלק מתמונה אחת, ולא כגורמים נפרדים". באשר למהימנות הדוח, הוא אומר: "גם אם לוקחים את הטענות כפי שהן וגם אם לא, יש עוד ועוד דוחות וגורמים שמציגים את התמונה הזו של התנאים שבהם מוחזקים הילדים".

"אני מתייחס לדברים האלה בזהירות רבה, כי מאז 7 באוקטובר נעשה שימוש פוליטי רב גם באלימות המינית. אבל יש עוד ועוד קולות שעולים מהשטח, וצריך לכל הפחות להכיר אותם ולהתייחס אליהם. לכן תרגמנו את הדוח, כי גם כדי להתווכח עם משהו צריך להתמודד עם הטענות כפי שהן. אני לא צריך לשפוט מה אמת ומה לא, אבל זה נמצא שם וצריך להכיר את זה".

שוטרי משמר הגבול עוצרים צעיר פלסטיני במהלך הפגנה מחוץ לשער האריות בעיר העתיקה בירושלים, 17 ביולי 2017 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

ילדים ללא הגנה

"היום המצב הוא שיש מספר גדול של ילדים כלואים, ומבחינתנו תנאי החזקתם עולים לכל הפחות כדי יחס אכזרי ובלתי אנושי, ובמקרים מסוימים אף כדי עינויים של ממש", אומרת עו"ד מירב בן יצחק, מנהלת המחלקה המשפטית בוועד הציבורי נגד עינויים. לדבריה, "הילדים מוחזקים בתנאים זהים לאלה של בגירים, וזו בעיה.

"יש דברים שהובאו בדוח ואנחנו יודעים שנעשו כלפי בגירים, כמו העובדה שהוליכו אותם וצילמו אותם בעירום והשאירו אותם שעות ללא בגדים. אנחנו יודעים שהייתה אלימות מינית בשדה תימן, וברור שזה חל גם על הילדים. הם מקבלים מזון שאינו מספק ילדים שצריכים לגדול, ולעיתים גם באיכות גרועה.

"היום המצב הוא שיש מספר גדול של ילדים כלואים, ומבחינתנו תנאי החזקתם עולים לכל הפחות כדי יחס אכזרי ובלתי אנושי, ובמקרים מסוימים אף כדי עינויים של ממש"

"במשך שנים אסירים ביטחוניים היו מבשלים לעצמם, והייתה קנטינה שבה יכלו להשלים את המזון שקיבלו. היום זה כבר לא קורה, וגם הילדים סובלים מאותה בעיה. אמורים לאפשר להם להתקלח פעם ביום, אך זה לא קורה, ולחלקם אין בגדים להחלפה. כל אלה, בשילוב הצפיפות וההיגיינה הירודה בבתי הכלא, יוצרים קטסטרופה: הסקביאס, הגרדת ומחלות העור מזינים זה את זה.

"הדוח מחריד וקשה לקריאה. האלימות שהם חווים אינה שונה מזו שמבוגרים חשופים אליה. הם נעצרים בלילה, אינם רואים את הוריהם, והמשפחות אינן יכולות להפקיד עבורם כסף בקנטינה. החקירות אינן מתנהלות בהכרח בהתאם לכללים הנוגעים לחקירת ילדים, ולכך מצטרפים תנאי המעצר והמחיה. אין שום טיפול ייחודי שמביא בחשבון את טובת הילד.

כוחות הביטחון עוצרים נער במהלך עימותים עם פלסטינים במחנה הפליטים שועפאט במזרח ירושלים, 25 בינואר 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

"כמו הנער בן ה־17 שמת בכלא, אנחנו רואים אנשים מבוגרים שמצבם מתדרדר בשל בעיות עור והיגיינה. לא מחליפים להם בגדים, והם אינם מקבלים ביקורים או קנטינה, והקטינים נמצאים בתוך אותו הפול.

"אין שום מקום אחר שבו הילדים והבגירים נתונים לאותה שלילת זכויות. זה לא נקבע בחקיקה, אלא בפקודות שב"ס ובהחלטת מדיניות. למה הם נחשבים לאיום ביטחוני כמו מבוגרים? ילדים לא אמורים להיתפס בצורה הזו".

בישראל יש הגנות על ילדים במעצר ובכליאה, שבתי המשפט מקפידים עליהן, אך כשמדובר בפלסטינים הכללים האלה אינם חלים עליהם, וזה חמור מאוד

אפילו אם הם חשודים בטרור?
"אם הם עצירים מנהליים, אין הליך – פשוט שמים אותם בכלא. אנחנו אמורים לבחון את טובת הילד, לתת לו כלים ולבוא מתוך רצון טוב, כדי שמה שקורה לו עכשיו לא יצלק אותו עד סוף חייו.

"צריך לנסות לצמצם את הפגיעה, כדי שיוכל להשתקם ולצאת לחיים בוגרים. בישראל יש הגנות על ילדים במעצר ובכליאה, שבתי המשפט מקפידים עליהן, אך כשמדובר בפלסטינים הכללים האלה אינם חלים עליהם, וזה חמור מאוד".