נתיבי הסחר בים השחור שוב ניצבים במוקד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

המשבר הנוכחי מזכיר מאוד את מה שאירע בשנים 2022 ו־2023, כאשר המצור הימי הרוסי השבית את הייצוא מאוקראינה דרך הים וטלטל את שוקי החקלאות ברחבי העולם. אלא שהפעם המצב שונה בכמה היבטים מהותיים – וכך גם דרכי ההתמודדות האפשריות איתו.

ב־23 ביולי הודיעה אוקראינה כי התנועה הימית לשלושת נמליה שנותרו פעילים בים השחור נעצרה למעשה. במהלך יולי תקפה רוסיה בטילים ובכטב"מים 57 אוניות סוחר אוקראיניות וזרות, הן בנמלים והן בלב ים.

לדברי שר החקלאות של אוקראינה, המגזר החקלאי במדינה ניצב השנה בפני אובדן ישיר של הכנסות מייצוא בהיקף של 1.5 עד שלושה מיליארד דולר. דרך נתיבי הים השחור עובר כ־90% מהייצוא החקלאי של אוקראינה

בין הספינות שהותקפו הייתה גם "גולדן ליאו" – ספינת מטען בבעלות טורקית שהפליגה תחת דגל גינאה ביסאו. ב־19 ביולי פגעו בה שלושה טילים רוסיים במים הפתוחים מול חופי אודסה והרגו עשרה בני אדם; האונייה עצמה טבעה ב־27 ביולי. עד אז כבר צמצמו התקיפות השנה את ייצוא התבואה של אוקראינה בכשליש והכפילו את עלויות ההובלה הימית אל המדינה וממנה.

בדומה ל־2022 ול־2023, אז המצור הימי הרוסי הותיר מיליוני טונות של תבואה אוקראינית תקועות והוביל למשבר מזון עולמי, גם הפעם נמלי אוקראינה בים השחור מושבתים בשל התקיפות – אף שרוב התשתיות בהם עדיין פעילות. המלאים אומנם מצטברים, אך ההיצע בשוקי התבואה העולמיים מצטמצם.

טביעת אוניית המטען "גולדן ליאו" מול חופי אודסה לאחר תקיפה רוסית שבה נהרגו עשרה בני אדם, בעת שיצאה מנמל אודסה, 19 ביולי 2026 (צילום: Oleksandr GIMANOV / AFP)

לדברי שר החקלאות של אוקראינה, המגזר החקלאי במדינה ניצב השנה בפני אובדן ישיר של הכנסות מייצוא בהיקף של 1.5 עד שלושה מיליארד דולר. דרך נתיבי הים השחור עובר כ־90% מהייצוא החקלאי של אוקראינה, וכן חלק הארי של ייצוא מוצרי הכרייה והפלדה שלה. מגזרים אלה מניבים יחד כשלושה רבעים מהכנסות המט"ח של המדינה.

זו הסיבה שב־27 ביולי הפצירה אוקראינה באו"ם לסייע להבטיח מעבר בטוח בים השחור, כפי שהארגון הצליח לעשות באופן זמני ב־2022. בכירים אוקראינים האשימו את רוסיה בפשעי מלחמה ובטרור כלכלי בשל תקיפותיה נגד אוניות מטען אזרחיות ומסופי תבואה. לטענתם, רוסיה מחזיקה את ביטחון המזון העולמי כבן ערובה, ממש כפי שעשתה לפני ארבע שנים.

הבכירים האוקראינים השוו את הפגיעה הרוסית בשרשראות אספקת המזון לשיבושים בנתיבי האנרגיה במצר הורמוז, והזהירו כי מדינות מתפתחות עלולות להתמודד עם רעב ועם עליות מחירים חדות. אלא שהמשבר הנוכחי שונה מקודמו בכמה מובנים מרכזיים.

האיחוד האירופי נחלץ אז לעזרתה של אוקראינה – הוא פתח עבורה נתיבי ייצוא דרך נמלי נהר הדנובה ברומניה ובבולגריה, וכן נתיבים יבשתיים לשווקים הבינלאומיים דרך מרכז אירופה, באמצעות רכבות ומשאיות

בשנים 2022 ו־2023 הטילו ספינות מלחמה רוסיות מצור ימי במובנו הקלאסי על נמלי אוקראינה. כלי שיט ומוקשים יצרו טבעת חנק סביב חופי אודסה ומנעו כניסה ויציאה של אוניות אוקראיניות וזרות.

המצור החל בתחילת 2022, בדיוק כאשר אוקראינה החזיקה במלאי עצום מסוף השנה הקודמת. הממגורות האוקראיניות היו מלאות עד אפס מקום, וכ־20 מיליון טונות של תבואה נותרו תקועות.

ספינת המטען "גולדן ליאו" לאחר תקיפת טילים רוסית בים השחור, 19 ביולי 2026 (צילום: Handout / Ukrainian Navy / AFP)

המשבר הורגש ברחבי העולם, לרבות באפריקה, באסיה ובמזרח התיכון – אזורים שבהם עשרות מדינות מעוטות הכנסה תלויות בתבואה האוקראינית. המחירים זינקו, ואף שהמחסור לא הוביל לרעב של ממש, הוא גרם למצוקה קשה ולחוסר יציבות באספקת המזון.

האיחוד האירופי נחלץ אז לעזרתה של אוקראינה – הוא פתח עבורה נתיבי ייצוא דרך נמלי נהר הדנובה ברומניה ובבולגריה, וכן נתיבים יבשתיים לשווקים הבינלאומיים דרך מרכז אירופה, באמצעות רכבות ומשאיות. ההסדר העניק לאוקראינה גלגל הצלה ואפשר לה למכור את סחורותיה בשוקי האיחוד האירופי, ובהם פולין, הונגריה וסלובקיה.

אלא שהחקלאים המקומיים התקשו להתחרות בזרם הפתאומי של תוצרת ותבואה זולות – ויצאו למחאות סוערות. הפוליטיקאים הגיבו בהטלת מגבלות על ייבוא מוצרים חקלאיים מאוקראינה, בניגוד למדיניות האיחוד האירופי.

ביולי 2022 תיווך האו"ם ביוזמת התבואה של הים השחור – הסכם שאפשר הפעלת נתיב ימי בטוח לייצוא מזון ודשנים, בתמורה להקלה במגבלות המערביות על הייצוא מרוסיה

ביולי 2022 תיווך האו"ם ביוזמת התבואה של הים השחור – הסכם שאפשר הפעלת נתיב ימי בטוח לייצוא מזון ודשנים, בתמורה להקלה במגבלות המערביות על ייצוא מזון ודשנים מרוסיה. רוסיה פרשה מההסכם פחות משנה לאחר מכן, ומאז היא תוקפת ומשבשת את תנועת הספנות בנתיבי הים השחור.

כששבה ופנתה לאו"ם ביולי, קיוותה אוקראינה להתערבות דומה, ואף השתמשה באותה רטוריקה. אלא שעד כה, המשבר הנוכחי לא חולל בשוקי המזון טלטלה דומה לזו שנרשמה לפני ארבע שנים – לפחות לעת עתה.

שדות חיטה בטיביליסקאיה, רוסיה (צילום: AP Photo/Vitaly Timkiv, File)

"בפברואר 2022 המלאים החקלאיים באוקראינה היו מלאים עד אפס מקום", הסביר אולג ניבייבסקי מבית הספר לכלכלה של קייב. "לכן ההשפעה הייתה כה קשה". הפעם, לעומת זאת, אוקראינה כבר הספיקה לייצא את היבול האחרון שלה לפני שרוסיה השביתה את הנמלים, ושוקי התבואה העולמיים נהנים ממלאים גדולים יחסית, לדבריו.

ויש גם הבדל מהותי נוסף: הפעם לא מדובר במצור פיזי. רוסיה אינה מונעת מהאוניות לעבור, אלא תוקפת אותן ופוגעת בצוותים ובמטען. הסיכון כבר גבוה עד כדי כך שאוניות סוחר פשוט נמנעות מהגעה לאזור. מחירי ההובלה ופרמיות הביטוח מפני סיכוני מלחמה זינקו – ובחלק מהמקרים קשה למצוא כיסוי ביטוחי.

כתוצאה מכך, בעלי אוניות רבים מפעילים בחוזים סעיפי "כוח עליון" ומבטלים עסקאות חכירה. התבואה נשארת בנמלים, אף שהנתיב הימי עצמו פתוח. במילים אחרות, לא מדובר במצור צבאי אלא בשיתוק מסחרי שנובע מהסיכון ומהעלויות.

זהו מנגנון של פיצוי, לא של הגנה. הביטוח עשוי להפוך את ההפלגה לכדאית מבחינה כלכלית עבור בעלי האונייה, אך אינו מפחית במאומה את הסיכון הפיזי לחייהם של הימאים

המצב הזה מצביע גם על פתרון אפשרי: ביטוח סיכוני מלחמה במחיר סביר, למשל באמצעות מנגנון פיצוי בגיבוי המדינה. אלא שמאחורי החישוב הכלכלי הקר הזה מסתתרת דילמה מוסרית כבדה, בדומה לזו שמתעוררת במצר הורמוז. ביטוח כזה נועד לכסות הפסדים כספיים – אובדן כלי השיט או המטען, וכן תשלומי פיצויים במקרה שאנשי צוות נהרגים או נפצעים.

זהו מנגנון של פיצוי, לא של הגנה. הביטוח עשוי להפוך את ההפלגה לכדאית מבחינה כלכלית עבור בעלי האונייה, אך אינו מפחית במאומה את הסיכון הפיזי לחייהם של האנשים שעל סיפונה.

ספינות משא נראות בים סמוך למצר הורמוז, 1 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)

במפרץ הפרסי, לאחר שהלחימה חיסלה למעשה את הכיסוי המסחרי לסיכוני מלחמה החל ממרץ 2026 והפרמיות זינקו פי חמישה, הקימה ארה"ב תוכנית לביטוח משנה ימי בהיקף של 20 מיליארד דולר. התוכנית מעניקה כיסוי לאונייה עצמה, למטען, לסיכוני מלחמה ולחבויות משפטיות. היא עדיין פועלת, אך הצלחתה מוגבלת: רוב חברות הספנות ממשיכות להימנע מהגעה למפרץ.

רשת הביטחון הפיננסית פתרה אומנם את בעיית הביטוח, אך לא את הסכנה לחיי המלחים. סטיבן קוטון מהפדרציה הבינלאומית של עובדי התחבורה (ITF) סיכם זאת היטב: "לא מדובר בתאונות או בנזק אגבי, אלא בפעולות מכוונות נגד אזרחים, שאין להם כל חלק בסכסוך ואין להם שום יכולת להימלט ממנו".

שום מטען, שום חוזה ושום לחץ מסחרי אינם שווים את חייו של יורד ים, הדגישה הפדרציה. "כל עוד אין ביטחון אמיתי, אף כלי שיט לא צריך לחצות את אזור המלחמה הזה כשעל סיפונו צוות אזרחי".

גם הכבישים ומסילות הברזל במרכז אירופה אינם ערוכים לכמויות העצומות שאוקראינה נדרשת לשנע. יחדיו, הם יוכלו במקרה הטוב לטפל במחצית מהקיבולת של נמלי הים השחור

החלופה המיידית היא לחזור לנתיבי הייצוא החלופיים שפעלו בשנים 2022 ו־2023. חלק מהמטען יוכל להיות מנותב בסתיו אל נתיבי נהר הדנובה, לאחר שמפלס המים יעלה מהשפל ההיסטורי שבו הוא נמצא כעת, וכן דרך היבשה למרכז אירופה.

אלא שהפתרון הזה מניח שמדינות מרכז אירופה יסכימו לשתף פעולה – הנחה שאינה מובנת מאליה כלל. נכון לעכשיו אין אפילו דיון על פתיחה מחודשת ומלאה של שוקי האיחוד האירופי לתוצרת אוקראינית, כפי שנעשה ב־2022.

אנשים משתזפים בחוף באודסה בזמן שהספינה "גולדן ליאו" עולה באש בעקבות תקיפת טילים רוסית, 19 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Michael Shtekel)

וגם אם יימצא הרצון הטוב, הנתיבים החלופיים פשוט אינם מסוגלים לפצות על הקיבולת שאוקראינה איבדה עם השבתת נמלי המים העמוקים שלה – כ־2.5 עד 3.5 מיליון טונות בחודש. לפי מקורות אוקראיניים, הייצוא דרך נהר הדנובה מסתכם כיום בכ־100 אלף טונות בחודש בלבד.

משאיות מסוגלות לשנע עוד כ־100 אלף טונות בחודש, ואילו קיבולת רשת הרכבות אל הגבול המערבי מגיעה לכל היותר ל־300 עד 400 אלף טונות. גם נמלי אירופה מטפלים במטענים משלהם הדורשים אחסון ושינוע, ולא ברור איזו קיבולת פנויה, אם בכלל, נותרה בהם.

"בטווח הארוך, אין לאוקראינה שום תחליף מעשי לנמלים שלה בים השחור", קובע סלאבומיר מטושאק מהמרכז ללימודי המזרח בוורשה.

נובורוסיסק, הנמל הימי העמוס ביותר ברוסיה, השוכן בחוף הצפון־מזרחי של הים השחור, כמעט משותק לחלוטין. ייתכן שאוקראינה מסבה לרוסיה נזק כלכלי ניכר, אך בה בעת היא מגבירה בעצמה את הלחץ על אספקת התבואה

לדבריו, נמלי הדנובה קטנים מאוד, ובמקרה הטוב ביותר מסוגלים לטפל במחצית מהקיבולת החודשית של נמלי הים השחור. גם הכבישים ומסילות הברזל במרכז אירופה אינם ערוכים לכמויות העצומות שאוקראינה נדרשת לשנע. יחדיו, הם יוכלו במקרה הטוב לטפל במחצית מהקיבולת של נמלי הים השחור.

נוסף על כך, לפי "רויטרס", הנתיבים החלופיים ייקרו את הייצוא האוקראיני ב־45 עד 50 דולר לטונה.

התמונה מסתבכת עוד יותר לנוכח התקיפות שמבצעת אוקראינה עצמה נגד הספנות הרוסית בים אזוב, באמצעות כטב"מים וכלי שיט בלתי מאוישים עמוסי חומר נפץ. ב־10 ביולי עצרה רוסיה את המעבר במצר קרץ' לאחר שתקיפות כטב"מים אוקראיניות פגעו ביותר מ־100 כלי שיט באזור.

תצלום לוויין של Planet Labs PBC מציג עשן העולה ממסוף הנפט הרוסי בפרימורסק, נמל הטעינה הרוסי החשוב ביותר בים הבלטי, בעקבות תקיפת כטב"ם, 23 במרץ 2026 (צילום: 2026 Planet Labs PBC / AFP)

בחודש יולי ייצאה רוסיה רק 1.8 מיליון טונות של חיטה – ירידה של 17.7% לעומת החודש המקביל ב־2025.

נובורוסיסק, הנמל הימי העמוס ביותר ברוסיה, השוכן בחוף הצפון־מזרחי של הים השחור, כמעט משותק לחלוטין. ייתכן שאוקראינה מסבה לרוסיה נזק כלכלי ניכר, אך בה בעת היא מגבירה בעצמה את הלחץ על אספקת התבואה העולמית – בזמן שהיא מבקשת מהאו"ם לאלץ את רוסיה לחדול מפעולותיה מטעמים הומניטריים. זוהי סתירה שקייב נמנעה מלהתייחס אליה בניו יורק.

קבוצת הלובי המרכזית של תעשיית התבואה ברוסיה התלוננה ב־31 ביולי, ככל הנראה ברצינות גמורה, כי התקיפות האוקראיניות נגד נתיבי התחבורה שלה עלולות לגרום לרעב באפריקה ובמזרח התיכון

קבוצת הלובי המרכזית של תעשיית התבואה ברוסיה התלוננה ב־31 ביולי, ככל הנראה ברצינות גמורה, כי התקיפות האוקראיניות נגד נתיבי התחבורה שלה עלולות לגרום לרעב באפריקה ובמזרח התיכון.

שוקי התבואה העולמיים אומנם דרוכים, אך לעת עתה ממשיכים לתפקד. "עם זאת, בספטמבר ובאוקטובר יגיע יבול חדש", מזהיר ניבייבסקי. כשיגיע הסתיו, העולם עלול למצוא את עצמו ניצב בפני משבר מזון חמור ומסוכן לא פחות מזה של 2022.

פול הוקנוס הוא עיתונאי המתגורר בברלין. ספרו האחרון הוא "Berlin Calling: A Story of Anarchy, Music, the Wall, and the Birth of the New Berlin".