דובר צה"ל עדכן כי ישראלים ניסו אמש להסתנן לשטח צבאי סגור באזור הכפר קוצרה שבשומרון כשהם נוסעים בתוך אמבולנס, בהמשך לשורת אירועים שבהם השתלטו מתנחלים על בתים פלסטיניים במרחב.

באשר לתקרית שאירעה אתמול בקוסרה, שבה חיילים מנעו מאמבולנס פלסטיני שהוביל עיתונאי זר להתקרב לבית המשפחה, בצבא הסבירו כי כניסת האמבולנס לשטח הצבאי הסגור תואמה מראש. ואולם, "עם הגעת האמבולנס למחסום, זיהו חיילי צה"ל אזרחים ישראלים בתוכו שניסו להיכנס לשטח שעליו חל צו השטח הצבאי הסגור בחסות האמבולנס".

"בעקבות זאת ערכו חיילי צה"ל שפעלו במחסום בידוק לאמבולנס. לאחר מכן נבדק האמבולנס על ידי משטרת ישראל", נמסר מהצבא.

צו השטח הצבאי הסגור הוטל לאחרונה על מי שאינו תושב המקום במרחב הכפרים קוצרה וג'אלוד שבגזרת חטיבת שומרון. המהלך בוצע לאור דיווחים שהתקבלו בשבועות האחרונים על הפרות סדר, וכן על כניסת מתנחלים לבתים ולשטחים פלסטיניים באזור והשתלטות עליהם.

צה"ל מסר כי הוא מגנה את הקמתם של מאחזים בתוך כפרים פלסטיניים בגדה המערבית בימים האחרונים, פעולה שהוגדרה על ידו "לא חוקית, פסולה ולא מקובלת". בצבא ציינו כי בעקבות אירועים אלו, "ולאור דיווחים על הפרות סדר, הוצא צו שטח צבאי סגור באזור לכל מי שאינו תושב המקום".

עם זאת, בצבא לא הסבירו מדוע חיילים התפללו יחד עם המתנחלים במקום לפנות אותם מהאזור. בהודעה נטען צה"ל "מגנה בתוקף אירועים מסוג זה", וכי "הטיפול בכלל המעורבים יבוצע בשיתוף פעולה של כוחות הביטחון, וכי אם יימצא שחיילי סדיר או מילואים מעורבים באירועים – הם יטופלו במישור המשמעתי".

עוד נטען בהודעת הצבא כי "צה"ל פועל באופן שוטף כדי לאפשר את תנועתם של צוותים רפואיים, לרבות מעבר של אמבולנסים ללא בידוק כאשר תנועתם מתואמת מראש".

בפאתי הכפר קוסרה, דרומית לשכם, נמנעת ממשפחה פלסטינית האפשרות להיכנס או לצאת מביתה מאז יום ראשון בשל נוכחותם של מתנחלים בחוץ. חיילים תועדו ביום ראשון כשהם מגיעים למבנה שהקימו המתנחלים ומתפללים יחד איתם.

בחודש שעבר כיתרו מתנחלים בית בכפר הסמוך ג'אלוד במשך יותר משבועיים, ולאחר מכן נמלטה המשפחה שהתגוררה במקום והמתנחלים השתלטו על הנכס. מתנחלים שוהים בבית בג'אלוד עד היום, ובעליו אינם מסוגלים לחזור אליו.

מאז העימות הקטלני בכפר תל בחודש שעבר, הקימו מתנחלים 13 מאחזים לא חוקיים באזור. שניים מהם נהרסו במהלך הלילה על ידי הרשויות בישראל.

גורם צבאי מסר כי הריסת המבנים הלא חוקיים נועדה "לבלום את התופעה החמורה הזו, במטרה להגן על התושבים ולשמור על הסדר".

שני חברי כנסת מהליכוד שוקלים לפרוש מההתמודדות בפריימריז במחאה על השריונים שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו לכמה מבכירי המפלגה, כך דווח בתאגיד השידור כאן.

על פי הדיווח, חברי הכנסת – ששמותיהם לא פורסמו – זועמים על החלטתו של נתניהו להבטיח מקומות ברשימת המפלגה לכנסת לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לשר החוץ גדעון סער וליו"ר מרכז הליכוד חיים כ"ץ.

מוקדם יותר היום אישרה מזכירות הליכוד את החלטת נתניהו לשריין את סער וישראל כ"ץ, אך הקפיאה את ההצבעה על שריונו של חיים כ"ץ.

למרות המתיחות המדווחת בליכוד, ישראל כ"ץ לא צפוי לוותר על השריון שקיבל, כך עולה מהדיווח. בנוסף, המפלגה פועלת להציג מועמד נוסף שיזכה לשריון עוד לפני הפריימריז הקרובים.

הדיווח בכאן מגיע במקביל לפרסום בחדשות 12, ששופך אור על חילוקי הדעות בתוך הליכוד. בין היתר נחשף שם ניסיון כושל של חברי כנסת מהמפלגה – שככל הנראה הובל בחלקו על ידי שר הכלכלה ניר ברקת – להדיח את נתניהו באמצעות הצבעת אי אמון, מייד לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

לפי חדשות 12, נתניהו רואה כעת בפריימריז הזדמנות לסגור חשבונות ולקדם נאמנים. נטען כי החלטתו לשריין את יזם ההייטק אורן דוברונסקי נועדה, בין השאר, להחליש את ברקת.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מתח ביקורת על החלטת הכנסת שלא לעגן בחוק הצבת קלפיות בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן לקראת הבחירות לכנסת ה-26. בהחלטה שניתנה בעקבות עתירות בנושא, הורו השופטים לוועדת הבחירות המרכזית למסור הודעת עדכון על מאמציה להנגשת ההצבעה עד ל-17 באוגוסט 2026.

הרקע לעתירות הוא החלטת הכנסת לדחות את פניית ועדת הבחירות המרכזית, שביקשה להמשיך את ההסדר שהונהג בבחירות לכנסת ה-25. במסגרת אותו הסדר, הוצבו קלפיות בכל מוסד שבו מתגוררים 75 דיירים ומעלה. השופטים ציינו כי יש להצר על החלטת הכנסת, מאחר שהיא מסיגה לאחור את זכות ההשתתפות בבחירות ועלולה לפגוע ביכולתו של ציבור הקשישים לממש את זכותו.

מתשובת המדינה לעתירות עלה כי ועדת הבחירות מנסה לאפשר הצבת קלפיות במספר גדול ככל האפשר של בתי אבות. עם זאת, הצלחת המתווה תלויה בשיתוף פעולה מצד המוסדות עצמם.

השופטים קראו למנהלי בתי האבות ולמפעילים לגלות נכונות ולהירתם למשימה – מתן אפשרות נוחה לכלל הדיירים להצביע. המשך הטיפול בעתירות ייקבע לאחר קבלת העדכון מוועדת הבחירות המרכזית.

ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי ישראל עדכנה את ממשל טראמפ על איום התנקשות איראני שהוביל את השירות החשאי להוריד את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממטוס האייר פורס 1, ולהעביר אותו במשאית קייטרינג למטוס צבאי בעת שנערך להמריא מטורקיה, כך לפי גורם אמריקאי.

על פי הדיווח, המודיעין הישראלי הצביע על כך שאיראן תכננה להשתמש בטילי כתף נגד מטוסים כדי להפיל את מטוסו של טראמפ.

הגורם הוסיף כי יועצים בכירים של טראמפ, ובהם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, נשארו על המטוס למרות האיום.

בחודש שעבר דיווח "וול סטריט ג'ורנל" כי מודיעין ישראלי הצביע על התגבשותה של תוכנית חדשה להתנקשות בנשיא האמריקאי, אך לא סיפק פרטים נוספים.

שני גורמים אמריקאים אמרו לחדשות 12 כי המידע נגע לשיח כללי בין בכירים איראנים על האפשרות להתנקש בנשיא ארצות הברית, ולא לתוכנית פעולה ממוקדת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להחליט כי יועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, יועמדו לדין בגין עבירות ביטחון לאומי ב"פרשת קטאר", כך דווח בחדשות 13.

על פי הדיווח, גם בכיר לשעבר במוסד החשוד בפרשה צפוי לעמוד לדין, בכפוף לשימוע.

שב"כ והמוסד טרם הגישו את הערכותיהם הסופיות בנוגע לפרשה. עם זאת, גורמים במשרד המשפטים שצוטטו בדיווח מעריכים כי ישנן "ראיות מספיקות", שיאפשרו להאשים את החשודים במגע עם סוכן זר.

אוריך ופלדשטיין חשודים כי ביצעו עבודת יחסי ציבור עבור ממשלת קטאר באמצעות חברת לובינג אמריקאית משנת 2022 ועד לאוקטובר 2024, במקביל לעבודתם כיועצי תקשורת של נתניהו.

בעבר דווח כי המוסד הוא הגוף שיהיה אחראי לקבוע אם אוריך, פלדשטיין ויועץ נוסף של נתניהו, ישראל אינהורן, יואשמו בעבירות ביטחון לאומי.

על פי הדיווח, בכיר המוסד רומן גופמן, ששימש בעבר כמזכירו הצבאי של נתניהו, עלול להימצא בניגוד עניינים בשל קשריו עם החשודים. עוד דווח כי גורמים רשמיים בוחנים אם יש לאסור עליו לחתום על חוות הדעת של הארגון.

החשוד בפרשת קטאר־גייט יונתן אוריך בדיון בהארכת מעצרו, 19 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן שאול/פלאש90)