אלימות המתנחלים נגד קהילות הג'האלין מסלימה

בליל חמישי שעבר, (6 באוגוסט), לקראת חצות, תושבי קהילת אבו ראעד שבמישור אדומים השקיפו בדאגה לעבר המאחז שמעליהם, המכונה "חוות רעים". מרחק של כ־250 מטר מפריד בין הבדואים המשתייכים לשבט הג'האלין לבין בני הנוער בסיכון והמדריכים שהתמקמו בגבעה שממול לפני כשנתיים.

אנשי הקהילה מקיימים שמירה 24 שעות ביממה בניסיון להתריע מבעוד מועד מפני המתקפה הבאה, ומדורה היא מבחינתם סימן מבשר רעות.

כצפוי, אחד הצעירים מהמאחז לקח גזיר עץ בוער מהמדורה ובחסות החשיכה התקרב לקהילה הסמוכה. "הוא הלך בסביבות 20–30 מטר מאיתנו, במקום מוסתר, וחשב שאנחנו לא רואים אותו. אבל אנחנו מסתכלים עליהם ושומרים יום ולילה. ראינו אותו לוקח את האש וצילמנו מרחוק, עד הקטע שהוא זרק בגינה שלנו. מייד רצנו לשם וכיבינו את האש", אומר אחד מאנשי הקהילה.

"אני חושב שיש להם הוראות מאנשים מלמעלה, או בממשלה או במשטרה, שלא לעשות למתיישבים האלה שום דבר. רק להרחיק אותם בעדינות"

באותו לילה נשבה רוח חזקה יחסית, ובשיא הקיץ, כשכל העשבים יבשים, לא היה חסר הרבה כדי שהאש תתפשט ותשרוף את המתחם כולו, המשתייך לחאן אל־אחמר. למזלם, אנשי הקהילה הצליחו לזהות את האירוע בזמן ואף לתעד אותו. בסרטון נראה בבירור אחד הצעירים מתקרב ומנסה להניח את העץ הבוער על העשבים היבשים. ערנות התושבים מנעה אסון, כפי שמוסיף אחד מהם.

"אם לא היינו רואים אותו שם את העץ הבוער, כל הבתים שלנו היו נשרפים. הזמנו את המשטרה והשוטרים הגיעו בתוך 20 דקות והסברנו להם מה קרה שם. הם דיברו איתם, ובסוף אמרו לנו, 'לא ניתן להם להתקרב אליכם ואתם אל תעשו בעיות להם'. אמרתי, אנחנו יושבים בבתים שלנו ולא עושים בעיות. אחר כך הם הלכו. מאז שקט, יעני הם התרחקו מאיתנו ולא מתקרבים".

ניסיון הצתה בקהילת אבו ראעד בחאן אל־אחמר

אפשר לדמיין מה היה קורה אילו המצב היה הפוך. צה"ל היה נכנס לאירוע, אלוף הפיקוד היה מורה על הטלת סגר, כתר או עוצר על הבדואים באזור, על חישוף של אלפי עצי זית, על חיפושים אחר אמצעי לחימה במקומות המגורים, על מעצרים מנהליים – ועוד ועוד. אלא שבמקרה הזה, המשטרה סגרה את האירוע בשקט.

בתשובה לשאלה מדוע, לדעתו, השוטרים עזבו את המקום מבלי לעצור איש, אומר התושב: "אני חושב שיש להם הוראות מאנשים מלמעלה, או בממשלה או במשטרה, שלא לעשות למתיישבים האלה שום דבר, רק להרחיק אותם בעדינות. לכן השוטר לא עושה להם כלום. 'חביבי, אל תתקרב, לך מכאן', דבר כזה. והשוטר הולך והוא חוזר לאותו מקום".

אז אתם שומרים על עצמכם?
"כן, על הבתים שלנו, יושבים ומסתכלים, מי בא ומי לא, זה התחיל רק כשהמתיישבים באו, לפני כן לא היה דבר כזה, אבל הם באים עם הכבשים ונכנסים בין האוהלים, פתאום אתה רואה אותם ליד הדלת, קופצים ביום ובלילה, אז אנחנו שומרים".

מבחינת המשטרה, התיעוד והעדות שנמסרו בשטח אינם מספיקים. השוטרים הסתפקו בביקור במקום, מבלי לעצור איש ואף מבלי לפתוח בחקירה. כך נסגר בשקט אירוע שבקלות היה עלול להפוך לדומא מספר שתיים

במשטרה אומרים בתגובה כי השוטרים הציעו לאנשי הקהילה להגיע לתחנה ולהגיש תלונה, ומשזו לא הוגשה, הסתיים הטיפול באירוע. התושבים אינם תמיד מגישים תלונות, ובמקרה הזה נראה כי הם חוששים מהתנכלות.

מבחינת המשטרה, התיעוד והעדות שנמסרו בשטח אינם מספיקים. השוטרים הסתפקו בביקור במקום, מבלי לעצור איש ואף מבלי לפתוח בחקירה. כך נסגר בשקט אירוע שבקלות היה עלול להפוך לדומא מספר שתיים.

חתיכת עץ שלטענת תושבי חאן אל־אחמר שימשה לניסיון ההצתה בגינתם, 7 באוגוסט 2026 (צילום: באדיבות התושבים)

נראה שבמשטרה מתייחסים לאירועים הללו כאל סכסוך שכנים שגרתי, או במקרה הגרוע כאל מה שבמערכת הביטחון בשטחים מגדירים "חיכוך". מה כבר קרה? בסך הכול ניסיון הצתה – השלישי בקהילות הג'האלין בחודשים האחרונים. בפעם הקודמת, באמצע מאי, נשרף מצבור חציר באישון לילה, לאחר ששלושה צעירים שפכו חומר דליק על מאגר מספוא בקהילת חת'רורה והציתו אותו.

לפני כן, ב־25 בפברואר, הועלו באש ארבעה בתים, דיר ומבנה נוסף בקהילת ואדי אל־עוואג'. בין לבין נמשכים האירועים השגרתיים, במנעד שבין הטרדות להתקפות: שיירת טרקטורונים האיצה לעבר אישה, שנאלצה להתחמק מהם, ואחד הרוכבים צעק לעברה "תלכי הביתה או שאירה בך". נערים כבני 12 ניסו לחתוך גדר שהותקנה סביב אחת הקהילות, בניסיון להתגונן מפני אנשי מאחז ינון.

כמו כן, הצינור של אבו ראעד נחתך פעמיים במהלך אותו היום, ככל הנראה בידי צעירים מהמאחז הסמוך, והתושבים נותרו ללא מי שתייה במשך כמה שעות, בחום הקיץ המדברי. יום קודם לכן התמקמו נערים מהמאחז סמוך לקהילה, בטענה שהם מכשירים שטח חקלאי, ואיימו על מתנדב ועל תושבים בדואים שלא להיכנס ל"שטח שלהם". אחד מהם זוהה כמי שבעבר חתך צינור מים.

הצינור של אבו ראעד נחתך פעמיים במהלך אותו היום, ככל הנראה בידי צעירים מהמאחז הסמוך, והתושבים נותרו ללא מי שתייה במשך כמה שעות, בחום הקיץ המדברי

במקרה הזה דווקא הוגשה תלונה, ובמנהל האזרחי הבהירו לאנשי החווה כי השטח אינו שייך להם וכי אין להם סמכות למנוע כניסה אליו. עוד הובהר להם כי המאחז אינו חוקי.

יום קודם לכן הגיע נער מהחווה עם עדר וחסם את הכניסה לקהילה באמצעות חמור קשור, עד שהבין שהוזעקה משטרה והחליט לסגת. במקרה אחר נסע טנדר מהמאחז בפראות בחאן אל־אחמר, והתושבים זיהו את הנהג כאדם שלדבריהם כבר ניסה בעבר לפגוע בילד ובעדר.

"חוות רעים" ליד חאן אל־אחמר, 19 בינואר 2026 (צילום: עומר שרביט)

הייתה גם חסימת ציר ותקיפה של נוסעים פלסטינים בידי צעירים ממאחז מצפה יריחו, וכן מקרים שבהם צעירים שדדו מבדואים טלפונים ניידים, תעודות וכסף מזומן. במקרה הזה הוגשה תלונה במשטרה, והמתנדבים גייסו כסף כדי לסייע לקורבנות. גם הצבא עשה את שלו, והודיע לתושבי ואדי קלט כי נאסר עליהם לנוע סביב הקהילה או בשבילים שבמדבר הפתוח.

אלה רק האירועים מהשבועיים האחרונים, ואין לכך סוף. את שאר הדיווחים אפשר למצוא באתר של ידידי הג'האלין, שבו חברים גם מתנחלים מהאזור.

בינתיים, המאחז "רעים", שאינו חוקי כשלעצמו, החל להקים שלוחה חדשה בצמוד לאבו ראעד, אף שהמנהל האזרחי והמשטרה הבהירו לאנשיו כי הבנייה אינה חוקית וכי אין להם סמכות לסגור את השטח

בינתיים, המאחז "רעים", שאינו חוקי כשלעצמו, החל להקים שלוחה חדשה בצמוד לאבו ראעד, אף שהמנהל האזרחי והמשטרה הבהירו לאנשיו כי הבנייה אינה חוקית וכי אין להם סמכות לסגור את השטח או למנוע מאנשים לעבור בו.

אבל הבעיה היא שזה כבר קורה. מאז שמאחז האם הוקם לפני כשנתיים, ילדי התושבים, שעד אז הלכו כחמש דקות ברגל לבית הספר בחאן, נאלצים לעלות על אוטובוס שעושה עיקוף של כ־45 דקות. בתחילת החודש שלחו תושבי הקהילות הבדואיות של חאן אל־אחמר, ובהן אבו ראעד ותאבנה, באמצעות עו"ד איתן להמן, מכתב התראה לפני נקיטת הליכים למנהל המאחז, מאיר כהן.

היישוב הבדואי חאן אל־אחמר במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הם דורשים "לחדול מיידית ממעשי האלימות, הדריסות, הפלישות, הגניבות, ההטרדות וההתנכלויות המבוצעים על ידי אנשי החווה", וכן פיצוי על "הנזקים העצומים" שנגרמו מהמאחז, במסגרת "מסכת התנכלויות שיטתית, אלימה ופוגענית ברכוש, בגוף ובנפש". לטענתם, המעשים נועדו להטיל אימה על בני הקהילות – ולסגור את שטחי המגורים והמרעה שבהם הם חיים יותר מ־30 שנה.

במכתב מצוין כי האירועים מתועדים במצלמות אבטחה, בסרטונים ובצילומים, וכי על חלק מהם הוגשו תלונות. יש שם הכול: ירי באש חיה, ניסיונות דריסה, תקיפות חמורות, איומים, מעשים מגונים, הסגות גבול, גניבות חציר, סוס וציוד, השחתת תשתיות, הטרדות ואיומים.

באירועים אחרים פלשו נערים לחאן, התגרו בתושבים והתפרעו עם ריינג'רים. באחת ההזדמנויות הם אף ביצעו ירי חי, מבלי שנשקפה סכנה לחייהם, וטענו להגנה עצמית

במכתב מוזכרות דוגמאות רק מהחודשים האחרונים. בנובמבר אשתקד הובילו צעירים מהחווה את הכבשים שלהם לאכול דווקא מהחציר הפרטי של חאן אל־אחמר. כשהתבקשו להפסיק, השיבו ש"כל השטח שלנו ועוד מעט נגרש אתכם". כמה ימים לאחר מכן הסתובב בחאן ריינג'ר מהמאחז, ובו אדם חמוש, ודרס גדר.

באירועים אחרים פלשו נערים לחאן, התגרו בתושבים והתפרעו עם ריינג'רים ברחבי הקהילה. באחת ההזדמנויות הם אף ביצעו ירי חי, מבלי שנשקפה סכנה לחייהם, וטענו להגנה עצמית. אחד מהם גנב שטיח תפילה מאחד הצריפים, רועה צאן ספג יידוי אבנים, ובמרץ השנה ניסו צעירים מהמאחז לגנוב עדר בשטח הפתוח. לכך הצטרף גם מצור מרעה מוחלט באזור.

מפת המאחזים במישור אדומים (צילום: שלום עכשיו)

היה גם מקרה שבו צעיר חשף את איבר מינו בפני אישה בדואית מבוגרת בשטח הפתוח, וכן מקרה שבו סוס לבן שנגנב מבני הקהילה חודשיים קודם לכן זוהה במאחז. אנשי המאחז הניחו צינור מים פיראטי, מבלי לתאם את הנחתו עם גוש אדומים או עם מקורות, וגרמו למפגע תברואתי ולחסימת הגישה למגורי הבדואים. כאמור, אירעו גם חבלות חוזרות בצינורות המים, שהותירו את התושבים ללא מים במשך ימים שלמים.

האכלת העדר של המאחז מהאבוס של הקהילה חוזרת על עצמה, לצד יידוי אבנים ואמירות כמו "לאט לאט נעיף אתכם מפה […] רק סבלנות ותראה מה אנחנו עושים. שוואיה שוואיה, כל כלב ביג'י יומו". ביוני האחרון התעמרו צעירים מהמאחז בתושב שחזר לביתו מהעבודה, היכו אותו ושפכו עליו בירה. באותו חודש פגע טנדר באחד הילדים, שלא הספיק להימלט בזמן.

בסיכום הדברים דורשים התושבים פיצוי בסך חצי מיליון שקל בתוך חודש, שאם לא כן ימשיכו בהליכים אזרחיים וידרשו גם למצות את ההליכים הפליליים

המכתב מפרט כמה ניסיונות דריסה מהחודשיים האחרונים: ב-21 ביוני רכב מהמאחז נסע בפראות ובפגע בילד שלא הספיק לקפוץ מהדרך. הנהג עצר רק לאחר שתושבים חסמו אותו, התפתח עימות והוא נמלט.

עוד נטען כי ב-3 ביולי רכבים וטרקטורונים מהחווה ניסו לדרוס תושבים בדהרה פראית לעברם ולאחר מכן תקפו אותם בגז פלפל. הדורס נעצר ושוחרר למעצר בית.

ב-20 ביולי, טנדר מהמאחז נסע בפראות לתוך עדר ששהה ליד מעבר המים בחאן אל־אחמר ופגע בכבשים. לאחר שהילדים קפצו הצידה וביקשו מהנהג להאט, יצאו יושבי הרכב והחלו לאיים על מי שבסך הכול ביקשו מהם להפסיק לנסות לדרוס אותם.

ערבוב עדרים של הג'אהלין בידי רועה ממאחז אביעד ליד מצפה יריחו

בסיכום הדברים דורשים התושבים פיצוי בסך חצי מיליון שקל בתוך חודש, שאם לא כן ימשיכו בהליכים אזרחיים וידרשו גם למצות את ההליכים הפליליים.

מנהל חוות רעים מאיר כהן מכחיש את הדברים מכל וכל. על ניסיון ההצתה אמר לזמן ישראל כי "זה שטויות, המשטרה ביררה את זה טוב מאוד", וביחס לדריסות אמר: "זה לא חבר'ה מאצלנו, לא טרקטורון שלנו".

כהן אף מאיים להגיש תביעה נגד עו"ד להמן בקרוב: "יש תביעת דיבה של מיליון שקל, תוכל לקבל את התוצאה שלה בעוד כמה חודשים. גם אני עורך דין, ניפגש בבית משפט. מוציאים דברים מהקשרם".

הגשת תלונות היא משוכה גבוהה כשלעצמה, מאחר שהתושבים אינם ישראלים, לא בהכרח דוברי עברית, וגם כאשר מוגשות תלונות, הטיפול בהן איטי ולעיתים הן נסגרות בעילות תמוהות כמו "היעדר אשמה"

הגשת תלונות היא משוכה גבוהה כשלעצמה, מאחר שהתושבים אינם ישראלים, לא בהכרח דוברי עברית, וגם כאשר מוגשות תלונות, הטיפול בהן איטי ולעיתים הן נסגרות בעילות תמוהות כמו "היעדר אשמה

באמצע חודש מאי פנו פורום "שכנות טובה" ו"ידידי הג'האלין" גם ליועצת המשפטית של מחוז ש"י במשטרה, עו"ד מירב אטינגר, ופירטו עשרות תלונות שהוגשו למשטרה על מעשים חמורים מצד כמה חוות המטילות אימה על התושבים. לטענתם, למרות רצונה הטוב של משטרת מעלה אדומים, הבדואים מופקרים והמשטרה מגלה אוזלת יד.

המוקדנים מצידם הודפים אותם בטענה שאין מקום לטיפול, וגם כאשר סיירים מגיעים לשטח הם טוענים כי כניסת אנשי החוות למאהלים הבדואיים אינה אסורה בחוק, אף שלטענת הפונים מדובר בבירור בהסגת גבול.

הגשת תלונות היא משוכה גבוהה כשלעצמה, מאחר שהתושבים אינם ישראלים, לא בהכרח דוברי עברית, וגם כאשר מוגשות תלונות, הטיפול בהן איטי ולעיתים הן נסגרות בעילות תמוהות כמו "היעדר אשמה".

הם דורשים להפסיק את הפלישות למגורי הבדואים, למצות את הטיפול בעשרות התלונות הפתוחות ולהוציא צווי הרחקה משטרתיים נגד הפורעים המוכרים. "המשך חוסר האכיפה לא רק מפקיר את התושבים הבדואים, אלא גם מסכן את מרקם החיים של כלל תושבי האזור", סיכמו.