קורשאן אבו סולימאן, רועה בדואי משבט הג'האלין, גר בכפר פחונים קטן בשטח E1 בגדה המערבית, ממערב למעלה אדומים. אבו סולימאן חיתן לאחרונה את אחד מבניו, וגילה שהמגבלות על חייהם שם כה מחמירות עד שאסור לו לערוך לבנו ולכלתו חתונה – ולבנות להם צריף מגורים.
"הילד התחתן, בשעה טובה, רציתי לבנות להם צריף ליד הצריף שלנו – אבל אסור", הוא מספר, "[אז] הוצאנו את הכבשים מהדיר, שמנו להן גדר ליד, שיעמדו בחוץ – והבן שלי ואשתו גרים במקום הכבשים. רצינו לחגוג על הגבעה ליד הכפר, אבל אסור. עשינו חפלה מהר, בלילה, שלא יפנו אותנו.
"אסור לנו לעשות חתונה, לוויה, שום דבר. פה אסור לנו להיכנס כי זה שטח אש. פה אסור כי שמורת טבע. פה – קרוב מדי להתנחלות. בתוך הכפר שלנו – גם אסור לבנות".
החיים של אבו סולימאן ומשפחתו עלולים להפוך בקרוב לקשים עוד יותר. לפי תוכנית בנייה מוקפאת שעשויה לצאת לפועל בקרוב, באזור מגוריהם, "E1", אמורות להיבנות כ־3,500 יחידות דיור לישראלים. לפי התוכנית, מאות בני הג'האלין החיים בתוך E1, ואולי גם אלפים מהם החיים בסמוך לשטח, יגורשו.
באזור מגוריהם, "E1", אמורות להיבנות כ־3,500 יחידות דיור לישראלים. לפי התוכנית, מאות בני הג'האלין החיים בתוך E1, ואולי גם אלפים מהם החיים בסמוך לשטח, יגורשו
לפני כשבועיים היה אמור להיערך דיון במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון בתוכנית הבנייה ב־E1. הדיון בוטל, אך השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' הבטיח כי "אוטוטו יהיו בשורות" בנושא. הבדואים טוענים כי המנהל האזרחי דורש מהם לעבור לקראת הבנייה לערים פלסטיניות.
לדברי אבו־סולימאן: "אמרו לנו, תעברו לשטחי A או B, לרמאללה, עזריה. אבל הם [הפלסטינים העירוניים] לא יתנו לנו להיכנס לשם. אנחנו עם כבשים, עזים, הם עם זיתים, גפנים, מפעלים. אין לנו שם קרקע. איפה נגור שם? איך נחיה?" במנהל לא הגיבו לטענה. גורם במנהל אמר כי התוכנית אינה מוכרת להם.
הג'האלין גרים באזור שמסביב למעלה אדומים, ש־E1 הוא חלק ממנו. חלקם חיים ביישוב המפורסם חאן אל־אחמר, שנמצא מחוץ ל־E1 – בצדה השני, המזרחי, של מעלה אדומים. לפי עדויות היסטוריות, הג'האלין חיו עד שנות ה־50 בנגב, ואז גורשו למדבר יהודה, לאזור שבו הוקמה אחר כך מעלה אדומים.
במחקר ישראלי מ־1970 צוין כי הם חיים באזור האמור. כיום הם אזרחים פלסטינים – וישראל לא מספקת להם שירותים בסיסיים, למעט אספקת מים מוגבלת לחלק מהם. עם זאת, האזור נמצא בשליטה ישראלית מלאה, ולכן הם לא מקבלים שירותים גם מהרשות הפלסטינית.
"יהודים באים מישראל, בונים התנחלות, וגם זה לא חוקי. אבל אצלם יש בית ספר, מרפאה, מכבי אש, בית כנסת. אין לי בעיה עם המתנחלים, אבל למה להם מותר הכול ולי אסור כלום?"
הם מייצרים חשמל בכמות קטנה מאוד בגנרטורים וקולטני שמש; הם קונים מים במכליות מחאפרים, או שואבים מבארות במדבר. בחאן נמצאים בית הספר היסודי והמרפאה הבסיסית והדלה של הבדואים באזור, במימון הרשות הפלסטינית ותורמים מחו"ל. וגם הם, כמו החאן כולו ורוב יישובי הבדואים, מיועדים לפינוי.
"אנחנו משחקים עם הצבא בחתול ועכבר", אומר אבו־סולימאן, "אנחנו בונים, הם הורסים, אנחנו בונים במקום אחר. יהודים באים מישראל, בונים התנחלות, וגם זה לא חוקי. אבל אצלם יש בית ספר, מרפאה, מכבי אש, בית כנסת. אין לי בעיה עם המתנחלים, אבל למה להם מותר הכול ולי אסור כלום?"
מה היית רוצה שיהיה?
"שיתנו לי לחיות. לבנות בית לילד שלי. להתפרנס. ושלא יגרשו אותנו".
30 שנה של הצהרות ודחיות
E1 הוא שטח של כ־7,000 דונם בין מעלה אדומים, ירושלים, והעיירות הפלסטיניות אבו דיס ואלעיזריה שממזרח לירושלים. רוב השטח נמצא על אדמות שבעבר השתייכו לכפרים הפלסטיניים עיסאוויה (כיום בירושלים) וענאתא.
בשנות ה־70 רוב האדמות הופקעו והפכו לאדמות מדינה. אדמות אחרות נמכרו למשקיע ישראלי־יהודי, שמשווק אותן ליזמים. פלסטינים מירושלים ומעזריה טוענים שחלק מהאדמות עדיין בבעלותם. כל המתחם סופח לשטח המוניציפלי של מעלה אדומים.
עבור הימין הישראלי, לבנייה ב־E1 יש מטרה אסטרטגית: לחבר את מעלה אדומים לירושלים, ובכך לנתק בין האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים, באזור רמאללה (בנימין) ובבית לחם – ולמנוע הקמה של מדינה פלסטינית.
תוכנית הבנייה, ששמה הישראלי הרשמי הוא "מבשרת אדומים", נולדה בממשלתו של יצחק רבין וקודמה בידי ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. היא הוקפאה ב־2005 בעקבות לחץ כבד של הממשל האמריקאי בימי הנשיא ג'ורג' בוש.
ראש הממשלה בנימין נתניהו חידש את היוזמה, והיא אושרה במועצת התכנון של המנהל ב־2013, אבל הוקפאה שוב בלחץ בינלאומי וברקע איומים של מדינות באירופה – כולל בריטניה וצרפת – להחזיר את שגריריהן ולפעיל סנקציות אם תאושר. במקביל דווח כי צה"ל החל בגירוש הג'האלין, אך הפסיק בלחץ אירופי.
עם הקמת הממשלה הנוכחית החל לחץ לקידום התוכנית. ראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל שלח בינואר מכתב לנתניהו, סמוטריץ' ושר הביטחון גלנט בדרישה לאשר ולהתחיל בבנייה
ב־2017, ושוב ב־2020, נתניהו החל לקדם הצעת חוק לסיפוח מעלה אדומים ו־E1 לישראל, בתקווה שנשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ יתמוך בכך. אבל טראמפ התנגד – ונתניהו גנז את היוזמה. במקום זאת, החל לקדם מחדש את תוכנית הבנייה בלא סיפוח.
השלבים הבאים בהליך התכנוני של E1 הם דיון במועצת התכנון בהגשת התוכנית להתנגדויות, ואז דיון בהתנגדויות הרבות לתוכנית, שהגישו ארגוני שמאל ועורכי דין המייצגים את הבדואים, את עזריה ויישובים פלסטיניים נוספים, ובעלי קרקע פלסטינים מירושלים, שדורשים לקדם בשטח דווקא בנייה פלסטינית.
בפועל, פתיחת תיבת הפנדורה הזאת נדחית שוב ושוב. ב־2021 הדיון בהפקדה להתנגדויות נדחה לשנה עקב הבחירות, וב־2022 נדחה שוב בידי ממשלת בנט–לפיד בשל הבחירות הבאות.
עם הקמת הממשלה הנוכחית החל לחץ לקידום התוכנית. ראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל שלח בינואר מכתב לנתניהו, סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט בדרישה לאשר ולהתחיל בבנייה. סמוטריץ' הבטיח כמה פעמים שהבנייה תתחיל וכך גם השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק.
לסטרוק, אגב, יש גם עניין אישי בתוכנית. אחד היזמים המתעניינים בהשקעה ב־E1 הוא החתן שלה – יועץ הנדל"ן ליאור זברג, שותף בחברת נדל"ן שניהלה משא ומתן לרכישת אדמות בפרויקט, יחד עם סגן ראש עיריית ירושלים מהימין הקיצוני אריה קינג. עסקת הרכישה שזברג וקינג ניסו לבצע טרם יצאה לפועל, וזברג סירב להבהיר לנו אם המשא והמתן אודותיה עדיין מתנהל.
למרות הלחץ, והצהרות נתניהו בעד התוכנית, היא עדיין תקועה. במועצת התכנון נקבע דיון בהפקדה למרץ השנה – ונדחה; נקבע שוב ל־13 ליוני – ושוב נדחה, מה שעורר לעג של ח"כים באופוזיציה. ההתנהלות הזו מזכירה את ההתנהלות בנושא פינוי חאן אל־אחמר הסמוך, ומסיבה דומה – ההתנגדות הבינלאומית.
עם כל זאת, בימים אלה, כשהמשבר מול הממשל האמריקאי מעמיק והממשלה מסירה כל רסן מהבנייה בשטחים, בארגוני הימין ובעיריית מעלה אדומים אופטימיים, ומאמינים שהתוכנית תתחיל להתקדם.
למרות הלחץ, והצהרות נתניהו, התוכנית עדיין תקועה. אבל בימים אלה, כשהממשלה מסירה כל רסן מהבנייה בשטחים, בארגוני הימין ובעיריית מעלה אדומים אופטימיים
ככל הידוע, מתנחלים לא בנו מאחזים לא חוקיים בתוך שטח E1. גורמים המעורים בנושא בהתנחלויות וגם בארגוני השמאל טוענים שעיריית מעלה אדומים מרחיקה את "נערי הגבעות" מהאזור, כדי לא לפגוע בשמה הטוב במיינסטרים הישראלי וכדי לא להסתבך עם תביעות סותרות של יהודים על השטח.
עם זאת, בשולי השטח ומסביבו (אזור שלעתים גם מכונה E1) הוקמו מאחזים. מבדיקת זמן ישראל עולה כי בחצי השנה האחרונה קמו באזור שניים כאלה – אחד מהם סמוך למעלה אדומים, על גבול E1, ואחד ליד מחלף "השומרוני הטוב", קרוב לחאן אל־אחמר.
לפי מפות המאחזים של ארגוני השמאל "בצלם" ו"שלום עכשיו", אלה מצטרפים לחמישה מאחזים קיימים הנמצאים באזור; להתנחלויות החוקיות – כפר אדומים, אלון ואלמון (לשעבר ענתות); ולשני מוסדות הנמצאים מצפון ל־E1, שהחלו כמאחזים ונכנסו לתהליך הסדרה – המוסד החינוכי "הרועה העברי" ואתר התיירות "ארץ בראשית".
גורמים ממסדיים בהתנחלויות אומרים כי בקרוב יוקמו שני מאחזים חקלאיים חדשים נוספים, סמוך לכפר אדומים שמצפון־מזרח ל־E1. את הקמת ההתנחלויות מקדם ארגון ימין בשם "פורום עוטף ירושלים", שפועל גם לקידום בנייה ב־E1 ופינוי חאן אל־אחמר.
"בממשלה הזאת יש הרבה לחץ לבנות ב־E1", אומר יוני מזרחי, ראש תחום מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו". "סמוטריץ' רואה את זה כאינטרס אסטרטגי, וגם נתניהו מעוניין. יש גם תמיכה בשוליים הימניים של האופוזיציה, כך שאפשר להגיד ש־70 מנדטים, בערך, בעד הבנייה".
"הבעיה היא שזה לא ממש מעניין מישהו חוץ מהפלסטינים עצמם ומכמה ארגונים ישראליים המסייעים להם. האמריקאים חמים מאוד נגד הבנייה בגלל המשמעות שלה, שהיא, לדעתם, ביתוק המדינה הפלסטינית"
לדברי מזרחי: "יש רק שתי בעיות עם הפרויקט. קודם כל, האזור הזה הוא הבית של התושבים הבדואים והשטח הפנוי לבנייה של הפלסטינים החיים באבו דיס, עזריה, מזרח ירושלים. זה אולי נשמע מוזר, אבל הפלסטינים, כמו הישראלים ושאר בני האדם, מולידים ילדים וצריכים לגור איפשהו.
"הבעיה היא שזה לא ממש מעניין מישהו חוץ מהפלסטינים עצמם ומכמה ארגונים ישראליים המסייעים להם. הבעיה השנייה אקוטית יותר: האמריקאים חמים מאוד נגד הבנייה, בגלל המשמעות שלה, שהיא, לדעתם, סיפוח וביתוק המדינה הפלסטינית.
"E1 מפריע לאמריקאים הרבה יותר ממאחזים על גבעות בשומרון. כמובן שלעמדה האמריקאית יש השפעה על ממשלת ישראל – והיא גורם שבולם ומעכב את הבנייה".
האם הישראלים, גם אלה שנגד סיפוח, לא אמורים לחשוש מבנייה פלסטינית ב־E1 ומסיפוח עתידי למדינה פלסטינית, שיסכן את מעלה אדומים?
"לפי תוכניות להקמת המדינה הפלסטינית, כמו יוזמת ז'נבה, מעלה אדומים אמורה להישאר מובלעת ישראלית בטוחה, שתחובר לישראל דרך כביש 1.
"הכביש עובר מחוץ ל־E1, ככה ש־E1 פלסטיני לא אמור לאיים על מעלה אדומים. אבל E1 ישראלי נועד למנוע מעבר בין עזריה לרמאללה, כלומר, בין חלקי מדינת פלסטין".
בעיריית מעלה אדומים מכחישים את הדברים ומציגים את התוכנית כיוזמה נדל"נית מקומית ולא־פוליטית שנועדה לפתור בעיות דיור בעיר.
לדברי גיא יפרח, סגן ראש עיריית מעלה אדומים: "בעיר יש ריבוי טבעי, יש אנשים כמוני שגדלו כאן ורוצים להישאר כאן בבית משלהם. צריך לבנות במעלה אדומים, ויש תוכניות שונות, פינוי־בינוי, בנייה לגובה, וגם בנייה בשטח הריק שלנו, 'מבשרת אדומים', שמכונה E1".
התוכנית לבנייה ב"מבשרת אדומים" תקועה כי האמריקאים מתנגדים לה, מחשש לסיכול הקמת המדינה הפלסטינית.
"זה נכון שהתוכנית תקועה בגלל התנגדות אמריקאית, אבל זה לא נכון שהיא מאיימת על המדינה הפלסטינית. יש שני כבישים בשלבי סלילה לתנועת פלסטינים מעזריה לרמאללה, ושניהם מחוץ ל־E1.
"אני לא בעד מדינה פלסטינית, אבל אני בעד שהפלסטינים יחיו את חייהם וישתמשו בכבישים הללו. זה טוב להם, למרקם החיים של כולנו, לתיירות. עדיף שגם אלה שבונים על 'מבשרת אדומים' שתציל אותנו ממדינה פלסטינית, וגם אלה המתנגדים לה מאותה סיבה, ינמיכו את הלהבות".
"זה נכון שהתוכנית תקועה בגלל התנגדות אמריקאית, אבל זה לא נכון שהיא מאיימת על המדינה הפלסטינית. יש שני כבישים לתנועת פלסטינים מעזריה לרמאללה, מחוץ ל־E1"
הטענה היא לא שהבנייה תמנע מעבר של הפלסטינים, אלא שתיצור רצף בין מעלה אדומים לירושלים, ובכך תמנע רצף בין שני חלקי המדינה הפלסטינית.
"מדובר ב־3,500 יחידות דיור בשטח ענק. גם אם כולן ייבנו, הן לא ייצרו רצף".
גם אם האמריקאים טועים, זאת עמדתם. אתה לא מעדיף לזנוח תוכנית המעוררת בעיות בינלאומיות ולהתמקד בתוכניות לבנייה בתוך שטח העיר?
"עם כל הכבוד והחשיבות בברית האמת עם האמריקאים, זאת בעיה פנימית של ישראל ואנחנו אמורים להיות מדינה עצמאית ולא וסאלים.
"מעלה אדומים היא עיר ישראלית הנמצאת בקונצנזוס. גם בשמאל תומכים בקיומה. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק לחשוש ותקבל החלטה אמיצה לבנות כאן".
כשיש ממשלת ימין עם שרים הקוראים לבנות בשטחים, גם במאחזים לא חוקיים, אתה מעריך ש־E1 תאושר?
"אני לא יודע מה יהיה ומשתדל לא להיות פרשן. מקווה שכן, כמובן. בקשר לדיבורים על בנייה לא חוקית – הבנייה המתוכננת במבשרת אדומים חוקית למהדרין, על אדמות מדינה.
"אני מתנגד באופן מוחלט לבנייה לא חוקית, ולא מסכים עם חלק מהדברים שנאמרו. חורה לי שיש מי שמעודדים התיישבות לא חוקית באזור אחד, ולא מעזים לקדם בנייה חוקית באזור אחר".
שמחתי להיפגש עם פרופ' @Avi_Simhon, יועצו הכלכלי של @netanyahu עת שכיהן כראש הממשלה. פרופ' שמחון התרשם לטובה מהפיתוח הכלכלי של עירנו היקרה – מעלה אדומים. ברצוני לאחל לו בהצלחה בהתמודדות בפריימריז ל- @Likud_Party. pic.twitter.com/mVvB3bM1UC
— גיא יפרח (@Guyyifrach) July 5, 2022
"הבנייה המתוכננת במבשרת אדומים חוקית למהדרין. חורה לי שיש מי שמעודדים התיישבות לא חוקית באזור אחד, ולא מעזים לקדם בנייה חוקית באזור אחר"
ב'מבשרת אדומים" חיים תושבים בדואים. מה הם אמורים לעשות אם וכאשר התוכנית תאושר?
"הם פולשים שלא צריכים להיות כאן. אלה אדמות מדינה במעלה אדומים".
הם גרים שם משנות ה־70 לפחות, עוד לפני הקמת העיר. אתה מוכן להסדיר את הישארותם במקום ושיהיו תושבים במעלה אדומים?
"מה פתאום, הם אזרחים פלסטינים. חלקם עובדים כאן, בשכר, תנאים ויחס טוב, אבל הם לא יגורו כאן. בעיריית פתח תקווה מוכנים שיגורו בעיר שלהם פלסטינים? זה לא בגלל שהם ערבים, יש במעלה אדומים ערבים, אבל ישראלים".
אז לאן התושבים אמורים לעבור, לשיטתך?
"הם קיבלו מממשלת ישראל הצעה לעבור לשטח שנמצא כמה מאות מטרים ממבשרת אדומים, ליד אבו דיס. המדינה מוכנה לבנות להם שם בניינים ואומרת, בואו תיקחו מפתח, חינם. הם לא מוכנים".
במנהל האזרחי לא הגיבו לטענת יפרח אודות הצעת המגורים לפלסטינים. גורם במנהל אמר "זה לא מוכר לנו". גורם צבאי אמר: "אין דבר כזה". גם התושבים הבדואים ופעילי שמאל שאיתם שוחחנו הכחישו שקיימת תוכנית כזאת.
המתנחלים הנאבקים על זכויות הבדואים
מחוץ למעלה אדומים, בין המתנחלים לתושבים הבדואים יש יחסים מורכבים. ככל הידוע, הבדואים לא היו מעורבים בפיגועים שהתרחשו באזור נגד חיילים ומתנחלים, ומאידך, מתנחלים מהאזור לא ביצעו פרעות נגד הפלסטינים והבדואים כמו בשומרון ובבנימין.
אבל התושבים הבדואים כן מתלוננים על התנכלויות של אנשי ביטחון וחקלאים מההתנחלויות באזור. בשורת סרטונים שבהם צפינו נראים מתנחלים מתעמרים ברועים בדואים באזור באופן המעלה שאלות קשות.
בסרטון אחד נראה מתנחל חמוש בלבוש אזרחי אוזק נער, רועה צאן, בשטח מרעה פתוח, ושולח אותו לביתו אזוק. בסרטונים אחרים נראו מתנחלים גונבים בקר מהבדואים. התושבים טוענים כי התלוננו במשטרה והבקר הוחזר.
בסרטון נוסף נוסף נראים מתנחלים מבריחים נערה רועת צאן ואת הצאן שלה, רוגמים אותה ואת הצאן באבנים ורודפים אחריהם עד לכפר שלה, משום שהתקרבה להתנחלות בחיפוש אחר עזים שברחו. בסרטונים נוספים נראים מאבטחים וחקלאים דוחפים בדואים ומכים אותם. בעקבות חלק מהמקרים התושבים התלוננו במשטרה. במשטרה לא הגיבו לנושא.
בסרטון נראים מאבטחים מבריחים נערה רועת צאן ואת הצאן שלה, רוגמים אותה ואת הצאן באבנים ורודפים אחריהם עד לכפר שלה, משום שהתקרבה להתנחלות בחיפוש עזים שברחו
"המתנחלים בנו חוות, מכניסים את הכבשים שלהם לשטחי המרעה ורבים איתנו על השטח", אומר אבו סולימאן. "הם אומרים, 'זה אדמת מדינה, זה שלנו, תצאו מכאן'. קודם הוציאו אותנו מישראל, אחרי זה מכאן, לאן נלך?"
לדברי דרור אטקס, מנכ"ל ארגון השמאל כרם נבות העוקב אחרי מדיניות הקרקעות בשטחים: "באזור E1 ומעלה אדומים אין, כנראה, אלימות מתנחלים בדומה לזו שבצפון הגדה. אבל כל מהות ההתיישבות היא להשתלט ולדחוק את התושבים, גם שם.
"גם חלק מהמאחזים באזור שיושבים על אדמות מדינה מוקפים באדמות פרטיות של, שהגישה אליהם עוברת דרכן וחוסמת את גישת התושבים. למתנחלים יש עדרים והם יוצרים סכסוכי רועים עם התושבים".
לצד הבריונות, יש מתנחלים באזור המסייעים לשכניהם הבדואים. בכפר אדומים פועל ארגון תושבים בשם "קבוצת שכנות טובה", שתורמים לבדואים ציוד וסיוע הומניטרי ורפואי. חלק מאותם תושבים (לא כולם) פעילים גם בעמותת "ידידי הג'האלין" שנאבקים מול הרשויות נגד פינוי חאן אל־אחמר, התעמרויות בירוקרטיות, בנייה הפוגעת בבדואים וגירושם מ־E1.
פרופסור דן טרנר, תושב כפר אדומים וסגן מנהל בית החולים שערי צדק, הוא ממייסדי ומובילי "ידידי הג'אהלין". טרנר פעיל גם בארגון "רופאים לזכויות אדם" ומעניק לשכניו הבדואים טיפולים רפואיים בהתנדבות. טרנר מודאג מהאצת הפגיעה בתושבים באזור בחסות הממשלה החדשה.
לדבריו: "מטרת פינוי חאן אל־אחמר, דחיקת הבדואים והפלסטינים מ־E1 וההצקות הבירוקרטיות לבדואים היא להשתלט על כל הקרקע, לדחוק את התושבים השד יודע לאן, וליצור מרחב שכולו יהודים. אותו דבר מנסים לעשות לבדואים בנגב, אותה התעללות, אותה מדיניות חסרת היגיון ומצפון".
בממשלה, עיריית מעלה אדומים וארגוני הימין טוענים שהבדואים פולשים, ושהם ממילא נוודים בלא מגורי קבע ולכן אינם יכולים לטעון שמנשלים אותם.
"אלה שטוענים ככה משקרים ביודעין. לבדואים יש שטחי מרעה קבועים שהם נודדים ביניהם בין עונות השנה, ובתים שבהם גרות המשפחות שלהם.
"באותה נשימה אומרים עליהם שהם 'מתנחלים מהרשות הפלסטינית' וש'יחזרו לרשות'. זה בולשיט, הנדסת תודעה, הם יושבים במקומם מאז שנות ה-70'. יתרה מכך, באזור יש לפחות חמישה מאחזים של יהודים שלא אושרו כחוק, והם בוודאי פולשים.
"אבל להם נותנים תשתיות והגנה, ולבדואים הורסים ומגרשים. הבדואים לא יכולים לבנות גדר של שני מקלות בלי להסתכן בהריסה. ובין היהודים יש עוד מי שמתלוננים על אכיפה סלקטיבית נגדנו".
ההצדקה הפוליטית למדיניות היא שאם האזור יהיה מאוכלס בערבים, הם ינתקו בין מעלה אדומים לירושלים, וההתנחלויות באזור שלכם יהיו בסכנה.
"לא קונה את זה. הבדואים והפלסטינים יישארו כאן – וגם הישראלים. אלה תירוצים שאנשים מספרים לנו ולעצמם כדי לא להסתכל בראי ולראות מה הם עושים: הם נאבקים באנשים עניים וקשי יום.
"מתעללים באנשים שגרים בפחונים. הם צריכים להתבייש".
מה החזון שלך, כמתנחל שרוצה לחיות בשכנות טובה עם הערבים.
"אני לא כל כך מתעניין בשאלת הגבולות. יש פתרונות, שישבו וידונו ויקבעו מה שהם רוצים. הדבר העקרוני בעיניי זה שבשום מקרה, בשום קונסטלציה, אסור שבאותו מקום ותחת אותה ריבונות יחיו שני אנשים, שלאחד יש זכויות ולאחד אין".
"אני לא כל כך מתעניין בשאלת הגבולות. יש פתרונות. הדבר העקרוני בעיניי זה שאסור שבאותו מקום ותחת אותה ריבונות יחיו שני אנשים, שלאחד יש זכויות ולאחד אין"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו