המנוף הקואליציוני של הימין הקיצוני עיכב את שחרור החטופים

התנגדותן של מפלגות הימין הקיצוני – עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, והציונות הדתית, בראשות שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' – הייתה בין הגורמים המרכזיים לעיכוב הארוך בשחרור החטופים מעזה, שעלה במחיר של סבל בל יתואר לחטופים ולבני משפחותיהם ובמחיר חייהם של חלק מהם. 

הסיבה לכך הייתה המשקל הקואליציוני שלהן – גוש של 13 מנדטים בקואליציה, שהיווה מנוף לחץ ממשי על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מדוע חטופים נשארו שנתיים בעזה?

במהלך הטבח ב-7 באוקטובר חטפו ארגוני הטרור הפלסטינים – חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית, וכנופיות עצמאיות של עבריינים, 251 בני ובנות אדם משטח ישראל, חלקם בחיים וחלקם גופות מתים. 110 מהם שוחררו בחודשים הראשונים של המלחמה – החיילת אורי מגידיש שחילץ צה"ל ו-109 אזרחים שחמאס שחרר, ארבעה מהם כמחווה והשאר במסגרת עסקה עקיפה עם ישראל.

השאר נשארו בעזה לתקופה ארוכה; 49 מהם נשארו עד לעסקת השחרור האחרונה בספטמבר-אוקטובר 2025. לפחות 48 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו ונרצחו בעודם בשבי בעזה.

התמונה הזוכה בתואר "תמונת השנה" של חטיפתה של שני לוק ממסיבת הנובה ליד רעים על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Ali Mahmud)

נתניהו, מקורביו ודובריהם טענו שוב ושוב כי "הגורם היחיד לעיכוב בשחרורם היה התנגדות חמאס לשחרור", כביכול. לשיטתה של הממשלה, "התנגדותם של בן גביר וסמוטריץ' לעסקאות שחרור חטופים לאורך המלחמה הייתה סמלית".

אבל בן גביר עצמו אמר את ההפך. בינואר 2025, ימים אחדים לפני שנחתמה עסקה לשחרור החטופים, הוא הצהיר: "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".

באותה הצהרה בן גביר הסביר גם מדוע העסקה שהייתה על הפרק באותו זמן כן הייתה צפויה לצאת לפועל: "מאז נוספו לממשלה גורמים נוספים, שכעת תומכים בעסקה, ואיננו מהווים עוד לשון מאזניים".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב בתגובה ישירה לדברי בן גביר: "העסקה הנוכחית, שהיא אותה עסקה של 27 במאי (2024, ע"נ), סורבה על ידי חמאס במשך חצי שנה וגם כעת טרם אושרה על ידו". הוא הדגיש כי "הגורם היחיד שסיכל עסקה – היה חמאס!".

באותה הודעה העמיד מזכיר הממשלה את הטענה במבחן אחד – אילו חמאס היה משיב בחיוב על המתווה, "היה לה רוב בקבינט ובממשלה". במילים אחרות: כל מתווה שחמאס היה מקבל היה עובר, בלי קשר לעמדת השניים.

ישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בלשכת ראש הממשלה בירושלים, הדנה בעסקה לשחרור חטופים והפסקת אש עם חמאס, 17 בינואר 2025 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

אבל דבריו של פוקס לא היו נכונים. יש תיעוד רב לעובדה שממשלת ישראל קיבלה במשך שתי שנות המלחמה הצעות רבות לעסקאות לשחרור החטופים (חלקן, במקורן, הצעות ישראליות), וסירבה להן, או פשוט התחמקה מהן ולא דנה בהן. ייתכן שחמאס לא היה מאשר את המתווים גם אם ישראל הייתה מאשרת אותם – אבל בחלק מהמקרים מי שטרפדה את העסקאות הייתה ישראל.

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, כתבה במחקר של המכון בפברואר 2025: "העובדה שהשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הודיעו שלא יתמכו בעסקה הכוללת הפסקת הלחימה ואיימו כי יפרקו את הקואליציה אם תיחתם, תרמה תרומה נוספת להתקבעות הפוליטית סביב הנושא".

מה מנע שחרור של 30 חטופים באפריל 2024?

תחקיר ארוך של "ניו יורק טיימס", שפורסם ב-11 ביולי 2025, מתאר איך גנז נתניהו באפריל 2024 מתווה להפסקת אש שיועציו גיבשו ושהיה עשוי לשחרר לפחות 30 חטופים, לאחר שסמוטריץ' איים להפיל את הממשלה. ההפוגה הייתה יוצרת חלון לסיים לצמיתות את המלחמה ולשחרר את יתר החטופים.

בסיס הראיות של התחקיר היה רחב, והוא נשען על "עשרות רשומות ממשלתיות ומסמכים צבאיים וריאיונות עם יותר מ-110 גורמים רשמיים בישראל, בארצות הברית וברחבי העולם הערבי". לשכת ראש הממשלה סירבה לכמה בקשות לריאיון ב"ניו יורק טיימס" ולא השיבה לרשימת הממצאים המפורטת שהוצגה לה לפני הפרסום.

הפגנה למען שחרור החטופים, 21 בדצמבר 2024 (צילום: אלעד גוטמן)

לפי התחקיר, נתניהו הבטיח לסמוטריץ' שאין תוכנית כזו כלל, ואז לחש ליועציו הביטחוניים "אל תציגו את התוכנית", והישיבה עברה לנושאים אחרים.

התחקיר תיעד גם שכשלושה חודשים לאחר מכן, בעקבות התנגדות של בן גביר, סוכל מהלך של הבית הלבן לקידום נורמליזציה ישראלית-סעודית שהותנתה בסיום המלחמה בעזה.

עוד נכתב שם כי בכירים בבית הלבן דיברו עם נתניהו על סקרי דעת קהל שמהם עלה כי יותר ממחצית מהישראלים תומכים בעסקת חטופים, ורה"מ השיב: "אבל לא מחצית מהמצביעים שלי".

נתניהו "עשה הכול כדי שלא תהיה התקדמות", אמר ל"הארץ" מקור שהיה מעורב במגעים.

איך הצליחו בן גביר וסמוטריץ' לטרפד עסקאות חטופים?

סיעת הציונות הדתית מנתה שבעה חברי כנסת ועוצמה יהודית שישה (בנוסף למנדט אחד של סיעת נעם). יחד הן יצרו גוש חיוני לקואליציית נתניהו, שבמקור מנתה 64 ח"כים בלבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על תקציב המדינה, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במבנה כזה, איום בפרישה מהקואליציה, גם של סיעה קטנה, יכול להכריע נגד עסקה. די בכך שהוא מציב את ראש הממשלה בפני אובדן רוב, משבר תקציבי או בחירות. 

עם פרוץ המלחמה, הצטרפה מפלגת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ לקואליציה. הקואליציה התרחבה ל-76 ח"כים. אבל גנץ וחברי מפלגתו הצהירו בפירוש שהצטרפו לקואליציה באופן זמני רק בגלל המלחמה ורק כל עוד היא נמשכת.

לכן, נתניהו ידע שכאשר המלחמה תסתיים, הוא יפסיד גם את תמיכת עוצמה יהודית והציונות הדתית, שאיימו לפרוש במחאה אם וכאשר תאושר עסקה שתעצור או תסיים את המלחמה, וגם את זו של המחנה הממלכתי, שהייתה תומכת בעסקה ונשארת בקואליציה עד לשחרור החטופים, אך פורשת אחר כך.

ביוני 2024 פרשה המחנה הממלכתי והקואליציה חזרה לגודלה המקורי, 64 ח"כים, מה שחיזק עוד יותר את הווטו של בן גביר וסמוטריץ'. בספטמבר באותה שנה הצטרפה תקווה חדשה בראשות גדעון סער, ומספר הח"כים בקואליציה עלה ל-68, כלומר, היא עדיין הייתה תלויה ב-13 המנדטים של עוצמה יהודית והציונות הדתית.

מימין למעלה ולפי כיוון השעון: הרש גולדברג-פולין, אלמוג סרוסי, אורי דנינו, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב וכרמל גת

לכן נתניהו לא חתם על העסקה. כוחו של המנוף הזה נמדד מול הלחץ הציבורי הגדול שהופעל במלחמה לטובת עסקאות לשחרור החטופים.

באוגוסט 2024 נרצחו בשבי שישה חטופים צעירים – הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב וכרמל גת. גופותיהם חולצו ממנהרה במרחב רפיח. דובר צה"ל דניאל הגרי מסר ב-1 בספטמבר 2024 כי "הם נרצחו באכזריות זמן קצר לפני שהגענו אליהם".

התגובה הציבורית הייתה חריפה ביותר. במוצאי שבת שאחרי הרצח התקיימו הפגנות סוערות בהשתתפות רבבות אנשים במחאה על הפקרת החטופים ותוצאותיה הקטלניות. יו"ר ההסתדרות, ארנון בן דוד, אף הורה על שביתה כללית חלקית במשק כמחאה על סירוב הממשלה לאשר עסקאות לשחרורם.

אבל מדיניות הממשלה לא השתנתה בשל המחאות. כחמישה חודשים לאחר מכן, כשאיים סמוטריץ' לפרוש, נכתבה התחייבות לחזרה ללחימה בתוך תנאי אישור העסקה.

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

בינואר 2025 נחתמה עסקה שבמסגרתה שוחררו 25 חטופים חיים והושבו שמונה גופות של חטופים הרוגים. 

בן גביר הגדיר את המתווה שעמד על הפרק בינואר 2025 "עסקת כניעה לחמאס", והודיע: "אם העסקה תאושר ותצא לפועל – נמסור את ההתפטרות ולא נהיה חלק מהממשלה". באותה הצהרה הוא קבע גם את תנאי החזרה לממשלה: "אם המלחמה תחודש לשם מימוש מטרות המלחמה – נציע לשוב לממשלה".

בליכוד ניסו לפצל את סיעת עוצמה יהודית, מאמץ שנכשל לאחר שח"כ צביקה פוגל הודיע "זה לא יקרה".

עם פרישת עוצמה יהודית הצטמצמה הקואליציה ל-63 חברי כנסת, כולל ח"כ אלמוג כהן שלמעשה לא הצטרף לפרישה והמשיך להצביע עם הממשלה (ומאז עזב לליכוד). ההשפעה הפרלמנטרית הייתה מיידית: בארבע ועדות כבר לא נותר לקואליציה רוב, ונדרש שינוי בהרכבן.

בוועדת החוקה הצטמצם הפער מתשעה מול שבעה ח"כים לקול אחד בלבד – כך שכל היעדרות הייתה עלולה להפיל חוקים. בוועדת הבריאות נוצר תיקו של 6-6, שמנע מהקואליציה להעלות הצעות חוק ללא הסכמת האופוזיציה. בוועדת העבודה והרווחה נוצר רוב אופוזיציוני של שבעה מול שישה.

שלוש ועדות מרכזיות בכנסת יצאו משליטת הקואליציה.

שינויים בהרכב הקואליציה:

מדוע עסקת שחרור החטופים בינואר 2025 נעצרה באמצע?

לעסקה שנחתמה בינואר 2025 היו אמורים להיות שני שלבים: שלב ראשון, שהתבצע ושבו הוחזרו 33 חטופים חיים וחללים, ושלב שני, שבו היו אמורים להשתחרר כל 65 החטופים שנותרו בעזה אחריהם, תמורת שחרור אסירים פלסטינים רבים וסיום המלחמה בעזה.

הממשלה אישרה את מתווה העסקה ב-17 בינואר 2025, לאחר ישיבה שנמשכה יותר משבע שעות. בן גביר וסמוטריץ' הצביעו נגד העסקה בישיבת הקבינט. שלב ב' לא בוצע – וישראל חידשה את הלחימה במרץ 2025.

המנוף הקואליציוני של בן גביר וסמוטריץ' נוגע ישירות לנקודת ההכרעה. לפי פרסום ב"גלובס", סמוטריץ' הדגיש בשיחותיו עם נתניהו: "ללא חזרה מלאה למלחמה – נתפטר", ונתניהו עדכן את השרים כי קיבל ערבויות מנשיא ארה"ב לשעבר, ג'ו ביידן, ומהנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, שאם המשא ומתן על שלב ב' ייכשל, ישראל תחזור ללחימה.

הלחץ הקואליציוני של סמוטריץ' ובן גביר הופנה בדיוק אל השלב שנועד לסיים את המלחמה ולהחזיר את יתר החטופים – והתחייבות החזרה ללחימה נכללה בתנאי אישור העסקה.

איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ב"כנס הניצחון" בבנייני האומה בירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ח"כ גדי איזנקוט, שהיה שר וחבר בקבינט בחצי השנה הראשונה למלחמה, תקף במאי 2025 בחריפות את סמוטריץ' ובן גביר בהודעה שפורסמה מטעמו: "הקבינט הגדיר לפני חצי שנה את מטרות המלחמה. שני חברי קבינט (בן גביר וסמוטריץ', ע"נ) מפעילים ביממה האחרונה סחיטה באיומים פוליטיים. זו תופעה חמורה שפוגעת בביטחון הלאומי של ישראל".

מה אמרו שרים על החטופים, ומה אמרו עליהם פדויי השבי?

סדר העדיפויות שהציב סמוטריץ' נאמר בפירוש כבר בפברואר 2024. בריאיון בכאן רשת ב' נשאל אם החזרת החטופים היא הדבר הכי חשוב, והשיב: "לא, זה לא הדבר הכי חשוב. למה לעשות תחרות? מה זה חשוב עכשיו? צריך להשמיד את חמאס". על מסרי מחאת המשפחות אמר: "אמירות 'בכל מחיר' זו בעיה".

לנוכח הסערה שעוררו דבריו הבהיר אחר כך כי "רק על ידי השמדת החמאס והניצחון במלחמה נחזיר את כל החטופים". ממטה משפחות החטופים נמסר אז: "סמוטריץ' שכח פסוק אחד: 'לא תעמוד על דם רעיך'".

יובל שרעבי ואימה נירה שרעבי, לצד תמונת אב המשפחה, יוסי שרעבי, בכיכר החטופים בתל אביב, 5 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בפברואר 2025 שוחררו משבי חמאס אלי שרעבי, אוהד בן עמי ואור לוי, לאחר 491 ימים. יממה לאחר מכן צייץ סמוטריץ' ב-X התייחסות מפורטת לעסקה ולדיונים על שלב ב'.

"מדינת ישראל מעולם לא קיבלה החלטות מדיניות ככניעה לחטיפות והיא לא תעשה זאת גם כעת. לא ניאנס לבצע צעדים מדיניים במסגרת עסקה לשחרור חטופים. אין שום מנהיג אחראי שיקבל החלטות מדיניות וייכנע לתכתיבים מדיניים כחלק מעסקת חטופים".

על משפחות החטופים כתב: "מדינה אחראית וחפצת חיים לא מתנהלת דרך הפריזמה שלהן ולא יכולה לתת לרגש ולכאב לנצח את השכל ולסכן את קיומה […] הממשלה שלנו לא תיכנע לטירוף הזה". בצלאל סמוטריץ', 9 בפברואר 2025

ההתבטאות הזו פורסמה כשעסקת ינואר 2025 עמדה במחצית הדרך, ובדיוק בנקודה שבה נדונה ההתקדמות לשלב ב' – המתווה נגנז באפריל 2024. ממטה משפחות החטופים נמסר בתגובה: "יקירינו כבולים בשלשלאות בעזה, תמונות שלושת החטופים מאמש עודן מהדהדות לכל בן אנוש […] וזה מה שיש לך להגיד – 'לא ניאנס'?? תתבייש".

שורד השבי אור לוי נואם בכיכר החטופים בתל אביב ב־26 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אור לוי, אחד משלושת פדויי השבי ששוחררו באותו סוף שבוע, השיב לסמוטריץ' לאחר שזה טען בדיעבד את הטענה השקרית כי "בזכותו שוחררו החטופים", כביכול. לוי קשר את התשובה ישירות לאמירה מפברואר 2024: "אם אתה לא מתכוון שצעקת בכל מקום איך 'להחזיר אותנו החטופים זה לא הכי חשוב' – אז כן […] אם זה היה תלוי בך, גם לא היינו חוזרים עד היום".

בן גביר, האחראי בין השאר על שירות בתי הסוהר, פיזר במהלך המלחמה בעזה הצהרות לוחמניות על הרעת היחס למחבלים וחשודים בטרור הכלואים בישראל.

לפי דיווח ב-ynet, שב"כ התריע בפני בן גביר ובפני נתניהו כי הצהרות השר בנוגע לתנאי האסירים הביטחוניים עלולות לסכן את החטופים. 

שורד השבי בר קופרשטיין העיד בריאיון לתוכנית "זמן אמת" בכאן 11 את יום השבי ה-270: "היה עניין עם בן גביר והאסירים. הם הגיעו אלינו ופשוט פוצצו אותנו במכות. אמרו: – 'זה בגלל בן גביר… עד עכשיו לא עשינו כלום, עכשיו אתם תרגישו על בשרכם מה עושים לאסירים שלנו אצלכם'".

תיעוד מציג אסירים פלסטינים בתמונות שצולמו במהלך ביקורו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכלא עופר, ב-13 בפברואר 2026 (צילום: צילום מסך מ-X)

קופרשטיין הוסיף: "אתה יודע שאנחנו אצלם בידיים, אז איך אתה נותן להם סיבה להתעלל בנו? אתה שר בממשלה, אתה אמור לדאוג לנו".

שורד השבי שגב כלפון העיד על "מכות רצח שהמחבלים נתנו לנו בכל פעם שראו את בן גביר בתקשורת".

בן גביר דחה את הטענות באומרו: "יש נגדי קמפיין פייק". בתגובה לעדויות כתב: "התקשורת הישראלית מאמצת את הנרטיב של חמאס […] הם (חמאס) לא היו צריכים תירוץ כדי לרצוח ולאנוס ב-7 באוקטובר. כל זה קרה עוד לפני השינויים בבתי הכלא".

שאלות שעולות מהאירועים

האם לבן גביר ולסמוטריץ' היה וטו על עסקאות חטופים?

באופן רשמי – לא. הממשלה אישרה את המתווה ב-17 בינואר 2025 למרות שהצביעו נגדו בקבינט. עם זאת, גוש של 13 מנדטים בקואליציה עם רוב צר העניק להם מנוף לחץ ממשי – איום בפרישה שהעמיד את ראש הממשלה בפני אובדן רוב או בחירות.

מה תיעד תחקיר "ניו יורק טיימס" מאפריל 2024?

לפי התחקיר, נתניהו גנז מתווה הפוגה שיועציו גיבשו ושהיה עשוי לשחרר לפחות 30 חטופים, לאחר שסמוטריץ' איים להפיל את הממשלה. 

שיירה המלווה את ארונו של החטוף החלל רן גואילי, בדרכה למכון לרפואה משפטית אבו כביר בתל אביב, 26 בינואר 2026 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

האם העסקה לשחרור החטופים בינואר 2025 יושמה במלואה?

לא. שלב א' בלבד יצא לפועל. שלב ב', שנועד לשחרר את יתר החטופים החיים ולסיים את המלחמה, לא בוצע, וישראל חידשה את הלחימה במרץ 2025. התוצאה הייתה ש-65 חטופים נשארו בעזה עד ספטמבר, וחלקם נהרגו שם.

מה שיבשה פרישת עוצמה יהודית לקואליציה?

את הרכב ועדות הכנסת. הקואליציה ירדה ל-63 חברי כנסת, ובארבע ועדות אבד לה הרוב – בוועדת החוקה נותר פער של קול אחד, בוועדת הבריאות נוצר תיקו, ובוועדת העבודה והרווחה נוצר רוב אופוזיציוני.

מה אמרו פדויי השבי על השרים?

אור לוי, שנחטף ממסיבת הנובה, אמר לסמוטריץ': "אם זה היה תלוי בך, גם לא היינו חוזרים עד היום". בר קופרשטיין תיאר מכות שספג בשבי סביב היום ה-270, כשהמחבלים אמרו: "זה בגלל בן גביר. מה שהוא עושה לאסירים שלנו, אתם תקבלו בחזרה", ושגב כלפון תיאר "מכות רצח […] בכל פעם שראו את בן גביר בתקשורת".

מקורות

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.