הלחץ הדיפלומטי על ישראל פוגע בכלכלה

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, ובעיקר מאז המלחמה המתמשכת בעזה, ישראל מתמודדת עם גל הולך וגובר של סנקציות בינלאומיות מצד מדינות, ארגונים וחברות מסחריות. הקולות בעולם, הקוראים לחרם על מוצרים ישראליים, הולכים וגוברים. מספר מדינות כבר הטילו חרם על ישראל, אחרות – על סחורות שמקורן בהתנחלויות ביהודה ושומרון, ואחרות שוקלות לבטל הסכמי סחר חופשי.

כלכלת ישראל היא כלכלה פתוחה הנשענת על ייצוא ומסחר בינלאומי. חרמות וסנקציות כלכליות עלולות לפגוע קשה בסקטור העסקי. התוצאה עלולה להיות פגיעה קשה בכלכלה, שתביא לפיטורי עובדים ולעלייה ביוקר המחיה, הגבוה גם כך.

אילו חרמות קיימים על ישראל?

החרם הטורקי

טורקיה הטילה חרם מסחרי חלקי על ישראל בעבר, ב-2010, בעקבות פרשת המשט הטורקי לעזה. בישראל הוטל חרם צרכנים חלקי על סחורה טורקית. מאז היחסים הדיפלומטיים והמסחריים בין המדינות חזרו לסדרם. במאי 2024 הטילה טורקיה חרם מסחרי כמעט מלא על ישראל בצל המלחמה בעזה.

טורקיה הייתה ספקית מרכזית של מוצרי מזון זולים, טקסטיל, מוצרי בנייה ומוצרי צריכה בסיסיים, וייבאה מישראל מוצרים רבים בתחום הטכנולוגיה והתעשייה הביטחונית.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נואם במסיבת עיתונאים במהלך פסגת נאט"ו באנקרה, טורקיה. 8 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

"המשמעות של הפסקת הייצוא לישראל עלולה להוביל לעלייה של עד 35% במחירים, ובמקרים מסוימים אף יותר מכך", אמר ליאור חמו, מנכ"ל אתר הסחר "לאסט פרייס", בריאיון לאתר ice.

טורקיה הייתה מקור ל-83% משמן הזית המיובא לישראל ולחלק ניכר מיבוא הדגים כגון לברק ודניס. יבואני הדגים הודיעו למשווקים על התייקרות של עד 20% במחירי הדגים הטריים המיובאים מטורקיה, עד שיימצאו מקורות חלופיים.

החרם האקדמי העולמי

חרם אקדמי נגד ישראל בחלק מהעולם הוא כבר עובדה קיימת. לא מדובר בחרם מלא, אבל ישנן אוניברסיטאות רבות המחרימות את ישראל במוצהר ובגלוי, ואחרות – שמבטלות בשקט שיתופי פעולה אקדמיים, הרצאות ופרסום מאמרים של חוקרים ישראלים. 

מספר מקרי החרם הקשורים למפעל מענקי המחקר הורייזן גדל ב-150%. בניגוד לעבר, החרמות מתרחשים בעיקר בעולם המערבי.

דגלי פלסטין בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 24 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Stefan Jeremiah)

על פי הדוח של המטה למאבק בחרם האקדמי, מספר מקרי החרם האקדמי שדווחו מתחילת המלחמה בעזה עומד על כ-1,000 (לא כולל החרמות הבלתי-פורמליים).

כרבע מהחרמות החלו בקיץ 2025, על רקע סירובה של ישראל לסיים את המלחמה בעזה וההפסקה בת שלושת החודשים בכניסת סיוע הומניטרי לרצועה שעוררה זעזוע בעולם.

לפחות עשר אגודות אקדמיות אירופיות מחרימות את ישראל ומתנות השתתפות של חוקרים ישראלים בכינוסיהן בגינויים חריפים למדיניות ישראל בעזה.

סנקציות ואיומים בסנקציות מאירופה

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול של ישראל ויש לו הסכם סחר חופשי עם ישראל (הסכם האינטגרציה) שמקנה לישראל מעמד קרוב לזה של מדינות האיחוד.

ילדה פלסטינית מחפשת חפצים לשימוש חוזר באתר פסולת בדייר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה. 23 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

כעת שוקלים באיחוד להשעות את הסכם הסחר בשל המלחמה בעזה ומדיניות ישראל ביהודה ושומרון – הבנייה הנרחבת במאחזים הבלתי חוקיים, צעדי סיפוח בפועל והיד הרכה מול טרור ואלימות של מתנחלים. 

באיחוד דנים באפשרויות שונות: חרם מלא על ייבוא סחורה מההתנחלויות – צעד שמקובל על רוב מדינות האיחוד וכנראה יתקבל; השעיה זמנית של הסכם הסחר החופשי – צעד שנמצא במחלוקת ועשוי להתקבל, ולמעשה תלוי בהכרעה של איטליה, הממתינה לתוצאות הבחירות וצפויה לתמוך בו אם הציונות הדתית ועוצמה יהודית יישארו בקואליציה; ביטול מוחלט של ההסכם, שלא צפוי להתבצע.

היקף ייצוא הסחורות למדינות האיחוד עומד על 17 מיליארד דולר – כ-28% מסך יצוא הסחורות של ישראל, דומה להיקף הייצוא לארה"ב.

בה בעת, יבוא הסחורות לישראל מהאיחוד עומד על 31 מיליארד דולר, דומה בהיקפו לייצוא מכל מדינות אסיה ביחד ומהווה כ-31% מסך ייבוא הסחורות של ישראל. כלכלנים מעריכים את הנזק הישיר לישראל מהשעיית הסכם הסחר בכמיליארד אירו לשנה, עם פוטנציאל לנזק עתידי ומתמשך גדול בהרבה. 

יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' במאחז הבלתי חוקי אביתר, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

מספר מדינות, ביניהן הולנד וספרד, כבר הטילו חרם מלא על מוצרים מההתנחלויות, ומדינות נוספות חידדו את התקנות המחריגות מוצרים מההתנחלויות מהסכם הסחר, הקיימות מאז חתימת ההסכם ב-1995 אך לא יושמו עד כה בקפדנות. בנוסף, מוסדות פיננסיים אירופיים בחנו מחדש השקעות, וחברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית.

בנק ישראל מצא פער גדול בין היקף המסחר עם מדינות אירופיות שנוקטות קו ביקורתי יותר כלפי ישראל וכאלה שהקו שלהן ביקורתי פחות. הבנק העריך כי ב-2024 הסתכם הפער בין שני סוגי המדינות בכמיליארד דולר, וב-2025 כבר הגיע לכ-1.5 מיליארד דולר. ההבדל ממחיש את הפגיעה במסחר עם המדינות הביקורתיות יותר.

לפי דוח של משרד האוצר מ-2013, שנחשף לאחר עתירה של התנועה לחופש המידע, בתרחיש קיצון, שאינו נמצא על הפרק, בו האיחוד האירופי מטיל חרם מלא ומוחלט על מסחר עם ישראל (בדומה לחרם הטורקי), הנזק עלול להגיע לכ-40 מיליארד אירו בשנה. לפי הדוח, התרחיש האפשרי של ביטול הסכם הסחר החופשי יעלה לישראל כשני מיליארד אירו בשנה.

גם בתרחיש הסביר – חרם על מוצרים מההתנחלויות בלבד – צפוי נזק של עשרות עד מאות מיליוני אירו בשנה. לנזק הזה צפויים להתלוות הכבדה ביוקר המחיה ופיטורים של עשרות אלפי עובדים.

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין במטה האיחוד האירופי בבריסל, 16 בספטמבר 2025 (צילום: NICOLAS TUCAT / AFP)

מה קרה לכלכלה הישראלית בשנתיים האחרונות?

בשנים 2023-2024 ישראל נקלעה למשבר כלכלי קשה: נרשמה צמיחה מצרפית נמוכה מאוד וצמיחה שלילית לנפש. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר לנפש בישראל התכווץ ב-1.2% בשנת 2023 וב-0.4% בשנת 2024. התכווצויות אלו הורידו את התוצר לנפש לרמתו בשנת 2022, מה שמעיד על פגיעה באיכות החיים.

החוב הממשלתי גדל מאוד ודירוג האשראי של ישראל ירד, לראשונה בתולדותיה. זאת, גם בשל ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), ובעיקר בשל מלחמת "חרבות ברזל", וכן בגלל מה שכלכלנים הגדירו כניהול לקוי של ענייני המדינה. 

ב-2025 המשק התאושש ונרשמה צמיחה חדה, שנבעה בעיקר מהמקום הנמוך שהמשק הגיע אליו, וכן מעלייה חדה בביקוש בעולם לשבבים לפיתוח הבינה המלאכותית ולמוצרים ביטחוניים. הגידול בייצוא של חברת אנבידיה לבדה היווה עשרות אחוזים מהתוצר הישראלי. בסך הכול, הצמיחה הכללית לנפש בשנים 2023-2025 הייתה כמעט אפסית. 

ברבעון הראשון של 2026 המצב הכלכלי שוב הידרדר, בשל המלחמה עם איראן, וברבעון השני השנה חלה שוב התאוששות.

עד כה, הפגיעה של ההידרדרות במעמד ישראל בעולם ושל החרמות על ישראל בכלכלה הייתה מוגבלת. אך כאמור, אם האיחוד האירופי יחליט על השעיית הסכם הסחר עם ישראל, הנזק הכלכלי יהיה אדיר.

מסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה: שר הכלכלה ניר ברקת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אלי כהן, 25 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם הממשלה הצליחה לטפל ביוקר המחיה?

"בשנה החולפת חווינו התייקרויות ואזרחי ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מתוך דוח שפורסם בנובמבר 2024

יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. במדדים בינלאומיים בנושא יוקר המחיה היא מדורגת בקביעות בעשירייה העליונה, ולפעמים בראשה, לצד מדינות עשירות שבהן השכר גבוה בהרבה מאשר בישראל, כמו שווייץ, שוודיה ובריטניה.  

במערכת הבחירות הקודמת ובחודשים הראשונים אחרי הבחירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת השמיעו הבטחות רבות להקלה ביוקר המחיה הקשה. אבל בפועל, כמעט דבר מההבטחות הללו לא קוים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן תקף בחריפות את הסחבת, העיכובים והאדישות של הממשלה בטיפול ביוקר המחיה בענף מוצרי הצריכה: "אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון. יש לכך השלכה על יוקר המחיה. על ראש הממשלה והשרים להיאבק ביוקר המחיה".

בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ביוני 2023, התכנסה מאז שבע פעמים בלבד ולא כינסה ישיבה מאז פברואר 2024 – וזאת על אף שספקים בענף הכריזו על עליות מחיר של עשרות אחוזים ועל אף ניצול מצב המלחמה להעלאת מחירים.

הממשלה אף מפרקת בהדרגה את המועצה לצרכנות, ומותירה את הצרכנים הישראלים ללא הגנה. 

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ממלא דלק כדי למחות על יוקר המחיה במסגרת תעמולת הבחירות, 2022 (צילום: צילום מסך מעמוד הטוויטר של בנימין נתניהו)

שר האוצר לא פירק אף מונופול בתקופת כהונתו, למרות שהתחייבות זו נכללה בקווי היסוד של הממשלה. כלל המחירים במשק עלו ב-11% מאז הקמת הממשלה; לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, מחירי המזון רשמו באותה תקופה עלייה של 15%.

שלוש חברות שולטות ביותר מ-85% מסכום המכירות ב-20 קטגוריות של מוצרי מזון. בקוטג', לדוגמה, תנובה, שטראוס וטרה מחזיקות ב-100% מהקטגוריה; בסלטי חומוס – אסם, שטראוס ושמיר מחזיקות ב-88% מהשוק; וכך גם בדגני בוקר, תה, פסטה ושימורי עגבניות.

"יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים ושילובו עם סביבת ריבית גבוהה מקשה מאוד על משקי הבית", הדגיש אנגלמן בריאיון לפודקאסט "דוח מצב". הצעדים שנקטה הממשלה לא הצליחו לבלום את המגמה – ויוקר המחיה ממשיך לעלות.

ואם זה המצב במציאות הקיימת, בה נהנית ישראל מהסכמי סחר חופשי עם ארה"ב ורוב אירופה כאחד, המאפשרים ליבואנים לייבא לארץ מהעולם המערבי בלא מכס – לאן יגיע יוקר המחיה אם יושעה ההסכם עם האיחוד האירופי?

מקורות: תומר פדלון ואסטבן קלור, "כלכלה במלחמה: מבט על שני צידי המטבע", INSS, 2025; שאול אמסטרדמסקי, "דוח החרמות המלא נחשף", "כלכליסט", 2015; מערכת ICE, 2024; ערן בר-טל, ערוץ 10, 2024; מירב קריסטל, ynet, 2024; יובל שדה, N12, 2026; משרד מבקר המדינה, 2026; שחר אילן, "כלכליסט", 2026; אורי טל טנא, זמן ישראל, 2026; אוהד כהן, "הזירה – דיפלומטיה ויחסי חוץ", 2025.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.