בשבוע האחרון לכהונת הכנסת ה-25 אישרה המליאה חוק המאפשר להרחיב בצורה ניכרת את ההפרדה המגדרית באוניברסיטאות. החוק מאפשר לראשונה לבצע הפרדה מגדרית לתואר שני ושלישי ולא רק לתואר ראשון, וגם מקל את התנאים המחמירים שהיו נהוגים עד כה לביצוע הפרדה כזאת.
לחוק יש השלכות רחבות על עתיד ההשכלה בישראל. למרות זאת, הדיונים בחוק לא נעשו על סמך בדיקה מקצועית מספקת, וההיגיון של החוק מבוסס על מידע שבחלקו אינו מבוסס, ואף שגוי.
מקדמי החוק – ובראשם חברי הכנסת לימור סון הר מלך וצבי סוכות מעוצמה יהודית, פעילות חברתיות מהימין הקיצוני כמו ענת גופשטיין, פורום קהלת וארגונים חברתיים כמו "שוברות שוויון", "תורתם אומנותן" ו"פורום נשות האברכים" – טוענים כי "ההפרדה משקפת את בחירתן של נשים חרדיות", כביכול.
הטענה הזאת נשענת בעיקר על סקר מ-2017 ועל נתוני רישום לאוניברסיטאות, אך הנתונים הללו לא מבוססים על בחירתן בפועל של נשים שעמדו בפני חלופות מעשיות. הסקר כלל גם חרדים ונשים חרדיות שלא התכוונו ללמוד, ואיחד סוגים שונים של הפרדה מגדרית תחת שאלה אחת; נתוני הרישום אינם מאפשרים לדעת כמה נשים בחרו בהפרדה וכמה פשוט למדו במסגרת היחידה שהוצעה להן.
המועצה להשכלה גבוהה הזמינה רק מחקר אחד שבדק ישירות את החסמים והמוטיבציות העומדים בפני הצטרפות חרדים ללימודים לתארים מתקדמים. המחקר לא קבע שההפרדה היא חסם מרכזי בפני רישום, והמליץ שלא להרחיב את ההפרדה ללימודים לתואר שני במקצועות טיפוליים. וממילא, המחקר הזה לא הוצג בפני חברי המל"ג וחברי הכנסת.
האם הוכח שנשים חרדיות רוצות ללמוד בהפרדה מגדרית?
תומכי ההפרדה המגדרית באקדמיה ומובילי החוק שהרחיב את ההפרדה לתארים מתקדמים טוענים כי גברים חרדים ונשים חרדיות מוכנים ללמוד באוניברסיטה אך ורק בהפרדה מגדרית. לטענתם, אם לא יהיו מסגרות של לימודים נפרדים – חרדים וחרדיות לא ילמדו באוניברסיטה.
הטענה הזאת מבוססת, כביכול, על סקר עמדות שערך אסף מלחי עבור המל"ג ב-2017. הסקר מצא כי כ-83% מהנשים החרדיות ו-79% מהגברים אינם מוכנים כלל ללמוד במסגרות אקדמיות מעורבות.
הבעיה בסקר היא שהוא לא פנה לאותם חרדים וחרדיות ששוקלים ללמוד באקדמיה, אלא לכלל הציבור החרדי – כולל חרדים רבים שכלל לא שואפים או שוקלים לימודים אקדמיים, עם הפרדה מגדרית או בלעדיה.
!["קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/08/mehadrin-1024x640.jpg ""קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)")
לפי ניתוח של פרופ' נויה רימלט, חוקרת משפט ומגדר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, 37.3% מאלה שהשיבו לאותו סקר לא היו מעוניינים כלל בלימודים אקדמיים, ועוד 9% הביעו בכך עניין מועט בלבד – כלומר, קרוב למחצית מהחרדים והחרדיות שהתראיינו לסקר ממילא לא שקלו ללמוד באוניברסיטה.
מי שאינו מתכוון ללמוד בשום מתכונת אינו יכול לשמש ראיה לשאלה מה תנאי הכניסה שלו ללימודים, והכללתו בסקר יוצרת עיוות של הנתונים.
בנוסף, השאלון שבו נעשה שימוש בסקר הציג את ההפרדה המגדרית כמקשה אחת. רימלט הצביעה על שלושה סוגים שונים בתכלית של הפרדה שהסקר כרך יחד: הפרדה בין סטודנטים וסטודנטיות בכיתה; הפרדה בקמפוס כולו; הדרת מרצות מכיתות הגברים.
מי שרוצה לשבת בכיתה נפרדת אינו בהכרח תומך בהדרת מרצות מהוראה, אבל למשיבים לסקר לא הייתה אפשרות לעשות את ההבחנה הזאת. איחוד שלושת ההסדרים תחת כותרת אחת מנפח את שיעור התומכים בכל אחד מהם בנפרד, ומייצר הטעיה נוספת.
הביקורת על הסקר שמלחי ערך עבור המל"ג אינה עמדתה של חוקרת יחידה. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיוני 2025 תיעד פולמוס מקצועי שלם סביבו. פרופ' נטע ברק-קורן, חוקרת משפט ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, מצאה בסקר "פגמים מתודולוגיים קשים".
בסקר אחר שערכה פרופ' ברק-קורן בעצמה, רק 44% מהגברים החרדים ראו בהפרדה שיקול מרכזי. הסקר של ברק-קורן נערך באינטרנט, והיו מי שמצאו גם בו בעיות מתודולוגיות, כמו השופט חנן מלצר שציין זאת במהלך דיון בעתירה בנושא. ככל הידוע, אלה שני הסקרים היחידים שבהם נשאלו חרדים לדעתם על הנושא.
מלחי עצמו כתב ביוני 2018 מאמר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה שבו תמך בהפרדה רק כהסדר זמני מוגבל.
מלחי כתב במאמר "יש לקבוע מקומות שבהם לא תתאפשר זליגה של הפרדה, לא לתארים מתקדמים באקדמיה, לא לגילאים צעירים במערכת החינוך, ולא במקומות שבהם תהיה פגיעה ממשית בנשים או גברים".
החוק שאושר ביולי בכנסת מרחיב את האפשרות להפרדה דווקא לתארים מתקדמים שאותם הסקר המקורי כלל לא בחן, ופותח פתח להדרה של מרצות, כלומר, לפגיעה ממשית בנשים ספציפיות.
63% מהסטודנטים והסטודנטיות החרדים לומדים כיום בהפרדה מגדרית. פוליטיקאים ועסקנים התומכים בהרחבת ההפרדה המגדרית משתמשים גם בכך כטיעון ש"החרדים רוצים הפרדה".
אבל חלק מהסטודנטים והסטודנטיות החרדים לומדים במסגרות לימוד ייעודיות שהותאמו להם. לא ברור כמה מהם בחרו בלימודים בהפרדה על פני חלופות ממשיות אחרות, וכמה נרשמו ללימודים בהפרדה כי זאת המסגרת היחידה שהתקבלו אליה. לכן העובדה שרוב הסטודנטים החרדים לומדים בהפרדה אינה מוכיחה שהם בחרו בכך, ובוודאי שלא אומרת שלא היו נרשמים ללמוד בלעדיה.
בנוסף, ככל הידוע, למל"ג לא ידוע כמה מהסטודנטים החרדים, הגברים, לומדים בהפרדה וכמה מהסטודנטיות החרדיות – שאלה רלוונטית מאוד כשמדובר בהפרדה מגדרית (68% מהסטודנטים החרדים הן נשים, ו-32% גברים).
ייתכן שרוב הסטודנטים החרדים שלומדים כיום בהפרדה, או חלק ניכר מהם, הם גברים, ושרוב הסטודנטיות, או חלק ניכר מהן, דווקא אינן לומדות בהפרדה מגדרית, ושהרחבה שלה לא תסייע להן ואולי אף תפגע בהן.
מה אומרים במל"ג על הפרדה מגדרית באוניברסיטה?
תוכנית החומש השלישית של המל"ג קבעה שתיערך בדיקה מעמיקה של המשמעויות המקצועיות של הפרדה מגדרית בלימודים לתואר שני במקצועות טיפוליים, מבחינת המוטיבציות של הסטודנטים והחסמים העומדים בפניהם. זו הבדיקה שהייתה אמורה לספק לח"כים בסיס מקצועי להצבעה על החוק שהרחיב את ההפרדה המגדרית לתארים מתקדמים.
מחקר מעמיק כזה אכן בוצע בידי בן שלום כהן, ד"ר מוטי טליאס ופרופ' ישראל כ"ץ ממכון "צפנת". כהן, טליאס וכ"ץ בדקו 533 נשאלים בוגרי החינוך החרדי וכ-50 ראיונות עומק. הם הגישו אותה למל"ג אך היא לא פורסמה.
87% מאלה שהשתתפו במחקר הצהירו כי ההפרדה המגדרית "חשובה מאוד". אך כשנשאלו, האם היא מהווה עבורם שיקול מרכזי בהחלטה אם להירשם לאוניברסיטה, פחות ממחצית דירגו אותה כאחד משלושת השיקולים המרכזיים. 42% בלבד מהנשאלים אמרו שלא יירשמו בלי הפרדה מגדרית.
המלצת החוקרים הייתה חד-משמעית: לא להרחיב את הלימודים בהפרדה לתארים שניים טיפוליים. זאת, כיוון ש"הסכנות הכרוכות במודל ההפרדה המגדרית עולות על היתרונות הצפויים ממנו".
החריגים היחידים שהם ציינו היו טיפולים במוזיקה ובתנועה, וגם לגביהם המליצו על מתכונת מוגבלת ומלווה במעקב, ולא על תקדים רחב.
תוכנית החומש של המל"ג קבעה שתוצאות המחקר יובאו בפני המועצה לקראת שנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ו. בתשובת המל"ג למרכז המחקר של הכנסת מפברואר 2025 נמסר כי הדוח עדיין לא הוצג לחברי המועצה, וביוני 2025 ציין מרכז המחקר כי מסקנות הבדיקה טרם דווחו.
הממצאים הגיעו לציבור רק ביולי השנה, כשנה ושמונה חודשים לאחר הגשתם, ואחרי שהסתיימו כל הדיונים בוועדת החינוך של הכנסת על החוק להרחבת ההפרדה המגדרית. לפי דיווח ב-ynet, גורמים בכירים במל"ג ובמשרד החינוך ייחסו את הדחיות לשר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש, ואמרו כי "הבינו שזה לא משרת את האג'נדה".
המל"ג מסרה בתגובה לדיווח כי "תוצאות הבדיקה טרם הובאו בפני המל"ג וטרם התקבלה החלטה". מלשכת שר החינוך נמסר בתגובה כי "כל ניסיון לייחס לשר מעורבות בנושא הוא הטעיה מכוונת ושקר מוחלט".
שבוע לאחר פרסום הממצאים, אישרה מליאת הכנסת את החוק המרחיב את ההפרדה, בלי שנערך דיון בממצאי המחקר במל"ג.
במילים אחרות: המחקר שנועד לבחון את הצורך בהפרדה בתארים מתקדמים המליץ שלא לעשות זאת, אך הכנסת אישרה חוק המאפשר אותה לפני שממצאי המחקר הובאו לדיון במל"ג ובכנסת עצמה.
| ההיגד | שיעור הסטודנטים והסטודנטיות החרדים שהסכימו איתו |
|---|---|
| רואים בכיתות מופרדות דבר חשוב או חשוב מאוד | 87% |
| מעדיפים תוכניות ייעודיות בהפרדה | 69% |
| מדרגים את ההפרדה כאחד משלושת השיקולים המרכזיים בבחירה | 48% |
| יירשמו או ישקלו להירשם לכיתות מעורבות אם אין חלופה אחרת | 44% |
| לא יירשמו למסלול ללא הפרדה | 42% |
מה מונע מסטודנטים חרדים להגיע לתארים מתקדמים?
בן שלום כהן, חוקר בכיר ופסיכולוג ממכון צפנת, פירט במאמר דעה שכתב ב-ynet את החסמים שזיהה המחקר בדרכם של סטודנטים חרדים לתארים מתקדמים במקצועות טיפוליים: "מסלול ארוך ללא גב כלכלי, תנאי קבלה הנשענים על ידע באנגלית וסטטיסטיקה, חוסר באפיקי מעבר". לצידם ציין את העומס המשפחתי ואת האתגרים בצומת שבין אמונה לטיפול.
המחקר לא אושש את ההנחה שההפרדה המגדרית היא חסם מרכזי במעבר לתארים מתקדמים. המלצת החוקרים הייתה להפנות תקציבים למעטפת תומכת לסטודנטים חרדים בתוך התוכניות הקיימות.
כלומר, דווקא המחקר שהוזמן כדי לבדוק את הצורך בהפרדה לא מצא ראיה לכך שהיעדר הפרדה הוא החסם שמונע מחרדים להגיע לתארים מתקדמים, ובוודאי שאין בכך הוכחה שהרחבת ההפרדה היא המדיניות המקצועית הנכונה.
מה הבעיה עם הפרדה מגדרית בתארים מתקדמים?
האפשרות להפרדה מגדרית בלימודים לתארים מתקדמים היא לא תיאורטית בלבד. שר החינוך, שהוא גם יו"ר המל"ג, מחזיק ביכולת להשפיע על התנהלותם של מוסדות אקדמיים באמצעות תקצוב ותמריצים כלכליים.
אם המדינה תעמיד תקציבים ייעודיים או תעניק עדיפות בתמיכות למוסדות שיפעילו מסלולים מופרדים, היא יכולה ליצור בפועל תמריץ משמעותי לפתיחת מסלולים כאלה, גם בלי הוראה מפורשת המחייבת מוסד לעשות זאת.
כאן טמונה גם אחת הבעיות המרכזיות של הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים: היא אינה עוסקת רק באפשרות של סטודנטים וסטודנטיות ללמוד בנפרד, אלא עלולה להשפיע על מי ילמד אותם, אילו מרצים ומרצות יוכלו ללמד, ואילו מסלולי התמחות יהיו פתוחים בפני נשים.
בתארים מתקדמים, שבהם ההכשרה כוללת קשר הדוק עם אנשי הסגל במחקר, התמחות ורשתות מקצועיות, הפרדה שתמנע מנשים ללמוד אצל מרצים מסוימים, או תגביל מרצות מהוראה בפני גברים, עלולה לצמצם את אפשרויות הבחירה והקידום של נשים.
לכן השאלה אינה רק האם סטודנט חרדי או סטודנטית חרדית מעוניינים בכיתה נפרדת, אלא גם, האם כדי לספק את ההעדפה הזו מותר למדינה ליצור מערכת שבה ההזדמנויות המקצועיות של נשים מצטמצמות.
מה אמר מבקר המדינה על הפרדה מגדרית?
דוח מבקר המדינה ממאי 2025 בדק את הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית ולא מצא עדות לכך שהמל"ג בדקה את העדפותיהם או צורכיהם של הסטודנטים החרדים.
בין היתר קובע הדוח כי "אין בידי מל"ג נתונים כמותיים לגבי חרדים שלא התקבלו ללימודים". בלי הנתון הזה אי אפשר לדעת כמה מבקשים ללמוד ונחסמים, ולכן גם אי אפשר לדעת האם יש סטודנטים וסטודנטיות חרדים שאינם נרשמים בגלל היעדר הפרדה, ומה היא הבעיה שההפרדה אמורה לפתור – אם יש כזאת בכלל.
היעדר הנתונים אינו מאפשר להבחין בין מי שבחרו בלימודים בהפרדה על פני חלופות ממשיות אחרות, לבין מי שנרשמו ללימודים בהפרדה כי זאת המסגרת היחידה שהתקבלו אליה. מול התמונה הזו, קשה לטעון שיש למל"ג מידע שמצדיק את הצורך בהפרדה.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם הסטודנטים והסטודנטיות החרדים רוצים בכלל ללמוד בהפרדה?
כן. סקרים מראים שרובם רוצים בכך. אבל זה לא אומר שלא היו מוכנים ללמוד באוניברסיטה בלעדיה.
63% מהחרדים לומדים בהפרדה. זה מוכיח שצריך לימודים בהפרדה, לא?
לא. רישום ללימודים מודד מה הסטודנטים והסטודנטיות בחרו מתוך מה שהוצע להם. המדינה מימנה והקימה מסגרות מופרדות לסטודנטים וסטודנטיות חרדים. לא נבדק מה היו הסטודנטיות בוחרות אילו עמדו לרשותן חלופות אחרות: מכינה, קמפוס מעורב עם מעטפת תמיכה, או מסלול ביניים.
האם העובדה שיש ביקוש להפרדה מצדיקה את החוק שמרחיב אותה?
לא. ביקוש הוא נתון אחד בלבד. השאלה שהייתה אמורה להיבחן מקצועית היא האם הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים אכן מסירה חסם משמעותי בפני רישום סטודנטים וסטודנטיות חרדים ללימודים; מה המחיר שלה עבור הלומדים ועבור החברה כולה; והאם קיימות חלופות יעילות ופחות מגבילות.
המחקר שהוזמן על ידי המל"ג היה אמור לספק חלק מהתשובות הללו, והוא קבע בפירוש שאין להרחיב את ההפרדה המגדרית לתארים מתקדמים. אבל המחקר לא הובא לדיון במועצה, ובכנסת, לפני שהכנסת אישרה את החוק.
מה היה נדרש כדי לבדוק את נושא ההפרדה המגדרית כראוי?
מדידה שמשווה בין נשים בעלות מאפיינים דומים שהוצעו להן חלופות ממשיות, ומעקב אחר השלמת התואר, השכר והקידום. הנתונים הקיימים מתעדים את מספר הנרשמים, ואינם מבדילים בין השפעת ההפרדה לגורמים אחרים.
וזו למעשה הנקודה המרכזית: החוק שאושר בכנסת אינו נשען על מדידה ישירה וברורה של בחירת נשים חרדיות בתארים מתקדמים. הוא נשען על שילוב של סקר ישן, נתוני רישום שאינם מפולחים באופן שמאפשר לענות על השאלה, ומחקר חדש יותר שהוזמן כדי לבחון את הסוגיה, אך לא הובא בפני המועצה להשכלה גבוהה לפני קבלת ההחלטה.
לכן השאלה איננה אם יש נשים חרדיות שרוצות ללמוד בהפרדה – יש כאלו. השאלה היא האם הנתונים הקיימים מוכיחים שהרחבת ההפרדה היא רצונן של הנשים עצמן, האם היא החסם המרכזי להשכלה מתקדמת, והאם היא הפתרון המקצועי הנכון. על שלוש השאלות הללו הראיות הקיימות חלשות בהרבה.
מקורות:
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית", יוני 2025
- מבקר המדינה, "הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית", מאי 2025
- נויה רימלט, "בין הגנה תרבותית להסללה תרבותית", אוניברסיטת חיפה
- מחקר בנושא תארים שניים טיפוליים ייעודיים במסלולי הפסיכולוגיה והטיפול באומנויות באוכלוסייה החרדית, 2024
- ynet, התוצאות הגנוזות של המחקר על הפרדה באקדמיה
- ynet, המחקר מצא שאין הצדקה ללימודים בהפרדה
- בן שלום כהן, "מה באמת מונע מחרדים ללמוד תואר שני", ynet
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו