1
"חמודים שלי, איך הם גדלים יפה". סיגל הדר מתרגשת מהמפגש עם עצי הדולב הצעירים שנטועים ברחבת המרכז הקהילתי "רמות ספורטיב" בבאר שבע. בתוך מספר חודשים הם גבהו בחצי מטר, ואפשר כבר להתחיל לראות את הצל בקצה המנהרה, צל שיאפשר שהייה נעימה ברחבה המרוצפת שמי שתכנן ובנה אותה סבר כנראה שבאר שבע ממוקמת אי שם בצפון אירופה.
הדר, כפי שמעיד גם השלט על דלת חדרה בעירייה, היא האילנאית העירונית (מלשון אילן) הראשונה בישראל, שמשימתה היא לקדם נטיעת עצים והצללה בעיר מוכת השמש.
חוץ משם המשפחה, נדמה שגם קורות חייה הסלילו אותה לתפקיד: היא בת ניר עוז, שאביה, רן פאוקר, הגנן המיתולוגי של הקיבוץ, הקים וטיפח בניר עוז גן בוטני פורץ דרך שהוכיח שאפשר להצמיח ירוק באקלים מדברי. את הידע שינקה מילדותה ואת האהבה לעצים היא מביאה לעיר שכל כך זקוקה להם.
באר שבע גייסה את האילנאית העירונית (מלשון אילן) הראשונה בישראל, במטרה לקדם נטיעת עצים לצורך הצללה בעיר מוכת השמש, שמי שתכנן ובנה אותה סבר כנראה שהיא ממוקמת אי שם בצפון אירופה
הדר לא לבד. עיריית באר שבע מנסה בימים אלה להיאבק בקלפים הבעייתיים שהעיר קיבלה: תכנון היסטורי שכולל כבישים עתירי נתיבים ורחבי ידיים, רחבות עצומות, מדבריות אינסופיים של אספלט ובטון שלוהטים בשמש, ושכמעט בלתי אפשרי להפוך אותם למרחב עירוני מזמין, מוצל, נעים להליכה ולשהייה.
גובהם של שני שלישים מהמבנים בבאר שבע הוא שתי קומות לכל היותר, מה שאומר שאי אפשר לבנות על צל מהבניינים. העצים נשארו לבד במערכה.
בשילוב זרועות עם ארגון "דרך צל", המרכז לייעור עירוני והצללה שפועל מול הרשויות המקומיות ומספק להן ליווי וידע מקצועי (וגם משתתף, באמצעות "יד הנדיב", במימון התקן החלוצי של האילנאית הדר), נכתבה לראשונה תוכנית אסטרטגית לשינוי פניה של באר שבע בתחום העצים.
"אני 11 שנה בעירייה", אומרת האדריכלית רינת אזולאי-שבתאי, סגנית אדריכל העיר באר שבע, "וזו הפעם הראשונה שיש משהו שמחבר את הסיפור של העצים ודואג שהם לא ייפלו בין הכיסאות. אני מאוד גאה בתוכנית הזו. האתגר עצום, תוכנית המתאר מדברת על ציפוף של באר שבע ועל קידום העירוניות, ועצים הם חלק בלתי נפרד מזה. זה ייקח שנים, אבל בסוף תהיה כאן עיר".
"זו הפעם הראשונה שיש מישהו שמחבר את הסיפור של העצים ודואג שהם לא ייפלו בין הכיסאות. האתגר עצום, המטרה היא ציפוף וקידום העירוניות, ועצים הם חלק בלתי נפרד מזה. זה ייקח שנים, אבל בסוף תהיה כאן עיר"
הרחבה שמשתרעת ברמות ספורטיב ממחישה את גודל האתגר, אבל גם מציגה את ניצני השינוי. קל לדמיין את הרחבה שוקקת חיים, פעילות קהילתית וילדים משחקים, אבל זה לא יכול לקרות במציאות של שמש יוקדת ומשטח בטון חשוף.
"הבנו שיש פה פוטנציאל אדיר", אומרת אזולאי-שבתאי, "ושאפשר להוציא חלק מהפעילות של המרכז הקהילתי החוצה. נעשתה עבודה עם הקהילה, שאלנו את התושבים מה הם רוצים והקשבנו. הבנו שהדבר הראשון שצריך לעשות זה צל. היו פה עצים ששלושים שנה נתקעו על גובה של מטר וחצי כי הם היו בבתי גידול לא מותאמים.
"הפעולה הראשונה שעשינו זה להחליף את העצים. בינתיים שמנו קצת הצללה מלאכותית כי לעצים לוקח זמן לגדול. יש ארון של ספרייה קהילתית. הדבר הבא יהיה להסיר ריצופים ולעשות רחבות עם דשא ופרחים. זה מקום אורבני שהוא לא פארק ולא רחוב, הוא משהו אחר שמאות אנשים משתמשים בו כל יום ומצריך התייחסות אחרת.
"התוכנית האסטרטגית לא משופעת בתקציב, אנחנו עובדים בשיטת הפירות הנמוכים. קוטפים את מה שזמין ונגיש. אם אני יכולה להחליף עץ בעץ כי כבר יש תשתית השקייה קיימת אז אני עושה את זה. עושים את הפעולה הראשונה האפשרית".
לטעמי מתבקש שתהיה פה עגלת קפה.
"עגלת הקפה בדרך".
"התוכנית האסטרטגית לא משופעת בתקציב, אנחנו עובדים בשיטת הפירות הנמוכים, קוטפים את מה שזמין ונגיש. עושים את הפעולה הראשונה האפשרית, כמו להחליף עץ"
סיגל הדר מאמינה שהעצים החדשים יצליחו יותר מקודמיהם כי הלקחים נלמדו: "הרחבה הזו יפה אבל אולי בצרפת או בשבע בערב. שתלו פה כליל קנדי, אתה יודע איפה קנדה ואיפה באר שבע? יחד עם הקרינה הפסיכית שחוזרת מהריצוף לא היה לו סיכוי לעמוד בציפיות. שוב ושוב הוא נשאר כיתה.
"היום אנחנו מבינים שצריך לעבוד בשיטה של השקיית עומק – למשוך את השורשים לעומק הקרקע ולהכניס את הצינור ישר לשם. דווקא עץ של שולי נחלים כמו דולב מתאים לקרקע לא מחלחלת ויכול לתת פה רייס".
התכנית האסטרטגית להצללת באר שבע נשענת על כמה עקרונות מרכזיים, שאותם הציגה אזולאי-שבתאי בכנס של "דרך צל" שנערך באוניברסיטת בן גוריון. אחד העקרונות הללו הוא "איי צל" – רחובות ואתרים מרכזיים שנבחרו בכל שכונה ויזכו ראשונים למעטפת של הצללה.
נוכח העובדה שרק 3% מפני השטח של העיר מחופים כיום בעצים (פחות ממחצית לעומת ערים כמו חיפה או תל אביב, שגם בהן המצב לא מזהיר), ברור שאי אפשר בבת אחת לכסות את שטחה העצום של העיר בצל עצים. הסיפור הזה דורש ועוד ידרוש הרבה סבלנות.
"הרעיון של התוכנית האסטרטגית הוא שהיא ישימה", אומרת רוני ברגר מ"דרך צל", שמלווה את התהליך. "בגלל שבאר שבע כל כך מבוזרת הכוונה היא לייצר איים של צל ולדמיין תמונת עתיד שבה יהיה הרבה יותר צל. חלק מהרעיון הוא להתחיל בהצלחות קטנות, כאלה ששמות את הצל על סדר היום האזרחי והעירוני וגורמות לכולם להבין את התועלות שצל מביא".
התכנית האסטרטגית להצללת באר שבע נשענת על כמה עקרונות מרכזיים, בהם "איי צל" – רחובות ואתרים מרכזיים שנבחרו בכל שכונה ויזכו ראשונים למעטפת של הצללה
אם מישהו סבור שצל מעניין רק מחבקי עצים, סקר נרחב שערכה עיריית באר שבע במסגרת התוכנית האסטרטגית מפריך את המיתוס ובגדול: כמעט 3,000 מתושבי העיר השיבו, ו-86% מתוכם אמרו שרחובות מוצלים יגרמו להם לבחור באופציה של הליכה רגלית, ו-84% אמרו שצל בתחנות האוטובוס הוא שיקול מכריע מבחינתם אם לנסוע בתחבורה ציבורית.
בעקבות זאת, תחנות האוטובוס הפכו לחלק מתפיסת "איי הצל", 197 מתוך 912 התחנות בעיר סומנו כמועדפות ואמורות לקבל מעטפת של 8-10 עצים שתשדרג משמעותית את חוויית ההמתנה בתחנה.
בכיכר התרבות, אחת המרכזיות בעיר, נצפה מראה מעורר קנאה: שני צעירים במצב רוח מרומם מדלגים בין המזרקות ומרטיבים את עצמם במים קרירים.
גם הכיכר הזו, שבה שוכנים הספרייה העירונית, המשכן לאומנויות הבמה והקונסרבטוריון, סומנה כאי צל מועדף ועוברת טיפול: ארבעה פיקוסים גדולים ננטעו, פרגולות הוספו, יש מכרז לפוד טראק ובתוכנית במה קטנה להופעות וחזרות של הקונסרבטוריון.
גם בצהרי יום חם, בצל העצים מתגלה היתרון הגדול של באר שבע על תל אביב ומישור החוף: בלי הלחות, בצל נעים כמעט בכל טמפרטורה. זה רק מחדד את חשיבותם של העצים והצל
גם בצהרי יום חם, בצל העצים מתגלה היתרון הגדול של באר שבע על תל אביב וערי מישור החוף: בהיעדר לחות, בצל נעים כמעט בכל טמפרטורה. זה רק מחדד את חשיבותם של העצים ושל הצל.
"בחרנו את כיכר התרבות כי יש פה גם אוכלוסייה מבוגרת משכונות ותיקות וגם צעירים שמגיעים כל היום", אומרת אזולאי-שבתאי, "אנחנו רוצים לתת לאנשים סיבה להיות בחוץ, לייצר קהילה וחוסן, שיסתובבו במרחב הציבורי במקום לעזוב את העיר. כבר אפשר לראות פה אינטראקציות נהדרות בין זקנים מהשכונה לילדים קטנים שבאים עם ההורים לשעת סיפור. זה מתחיל בעצים ועובר לדברים אחרים".
התשוקה של חבורת הנשים שניצבות בחזית הצל של באר שבע מדבקת, אבל כדי שהעיר החשובה בנגב תצליח לנצח בקרב הקשה נגד החום והשמש העירייה כולה, ובראשה אחד מראשי העיר החזקים בישראל – רוביק דנילוביץ' – תצטרך להתגייס למשימה. במעשים, לא בדיבורים.
לכתוב תוכנית אסטרטגית זה חשוב, למנות אילנאית חשוב מאוד, אבל בסופו של יום בלי הכסף הגדול לעצים ולשינויים הנדרשים זה לא יקרה. כשהתוכנית האסטרטגית הושלמה דנילוביץ' התחייב שיהיה תקציב, אבל בינתיים כל מה שקורה – וקורים דברים מבורכים – קורה בקטן, נגיעות טובות של התחלה.
"היו כמה תוכניות במהלך השנים וכולן הוכנסו למגירה ואף אחד לא יישם אותן", אומרת אזולאי-שבתאי, "האתגר הוא איך גורמים לזה לקרות". והדרך לגרום לזה לקרות עוברת בלשכת ראש העיר ובקופת העירייה.
התשוקה של חבורת הנשים שניצבות בחזית הצל של באר שבע מדבקת, אבל כדי שהעיר תנצח בקרב נגד החום והשמש העירייה כולה, כולל ראש העיר רוביק דנילוביץ', תצטרך להתגייס למשימה במעשים, לא בדיבורים
בחזית תחנת הרכבת מרכז, עוד רחבה אסטרטגית בעיר, נרשמו הרבה כישלונות במהלך השנים עם עצים שלא הצליחו להתפתח. עכשיו מתקיים שם ניסוי. לאחרונה ניטעה שם שדרת עצים – טרמינליה מנטלי – שאמורים לספק הרבה יופי, צל וגם חומר למחקר: חיישנים (דנדרומטר) שיותקנו בגזעים יספקו מידע על מידת ההצלחה שלהם לינוק מים מעומק האדמה שאליה מכוונים את השורשים.
ויש עץ שאותו כבר לא נוטעים בבאר שבע, על אף שהוא לכאורה מזוהה עם הנוף המדברי: דקל. "לקח לאנשים זמן להבין את זה", אומרת הדר, "אבל הדקלים זה אוריינטליזם מלפני 50 שנה. הם לא נותנים צל, וצל זה מה שהעיר צריכה עכשיו. יש הוראה חד-משמעית שלא נוטעים יותר דקלים".
2
ישראלית שנכנסה השבוע לחנות בפניקס, אריזונה, כדי לרכוש טלפון נייד, הופתעה לגלות שהטלפונים שנמכרים שם תוכננו לעמוד גם בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס.
רוב הטלפונים המוכרים לנו, על פי הגדרות היצרניות הגדולות, יחוו ירידה בתפקוד כשהטמפרטורה תאמיר מעבר ל-35 מעלות וקרוב לוודאי שיפסיקו לתפקד כשייחצה רף ה-40-45 מעלות. ישראלים חווים את זה כשהטלפון שמוצמד לשמשה הקדמית ברכב חדל לפעול אחרי שספג שמש ישירה במהלך הנסיעה ביום חם.
ישראלית שנכנסה לחנות בפניקס, אריזונה, כדי לרכוש טלפון נייד, הופתעה לגלות שהטלפונים שנמכרים שם תוכננו לעמוד גם בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס. עתידות: בקרוב אצלנו
בכנס שנערך לפני כשנה אמר ראש חטיבת האקלים דאז במל"ל, חטיבה שבינתיים בוטלה, שהשבתת הטלפונים הניידים בעת גלי חום היא איום אסטרטגי בשל אובדן היכולת לתקשר עם האוכלוסייה.
באריזונה המדברית 40-45 מעלות הן עניין שבשגרה בשיא הקיץ, והטלפונים עברו התאמה אקלימית. עתידות: בקרוב אצלנו.
3
כך זה נראה כשמושגים ערטילאיים כמו "התחממות" ו"התייבשות" מתורגמים למציאות בשטח. גור רותם, איש קיימות וחקלאות שיודע דבר או שניים על ליקוט ומדבר, דיווח בדף הפייסבוק שלו:
גור רותם, איש קיימות וחקלאות שיודע דבר או שניים על ליקוט ומדבר, דיווח בדף הפייסבוק שלו על ירידה חדה ביבול הפרי השנתי של עצי הינבוט השחור במכון לחקר הנגב
"כל קיץ אני מבקר את עצי הינבוט השחור בחלקת האקלום של המכון לחקר הנגב בעומר, לאסוף את התרמילים המתוקים. כל שנה הפרי פוחת.
"אם בשנת 2000 אספתי חמישה קילוגרם וב-2010 קילו אחד, היום אספתי את היבול השנתי – שלושה תרמילים".
4
לא פחות מ-30 טונות של אשפה הוצאו השבוע ממי הירדן, ליד סכר כפר הנשיא.
לא פחות מ-30 טונות אשפה הוצאו השבוע ממי הירדן. מבצע הניקיון ראוי לשבח, אבל אי אפשר להימנע מהמחשבה שלא היה בו צורך אילו עם ישראל לא היה משליך למים את כל הטינופת הזו מלכתחילה
המנקים – רשות ניקוז ונחלים כנרת והמועצה האזורית גליל עליון – ראויים כמובן לשבח על מבצע הניקיון, אבל אי אפשר להימנע מהמחשבה שלא היה צורך במבצעי ניקיון אילו עם ישראל לא היה משליך למים את כל הטינופת הזו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו