מאת אביב לביא
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
אברהם אנטמן, בן 19 תושב ההתנחלות יצהר, הואשם בעבירה של פגיעה ברגשות דת לאחר שירק על כנסייה בעיר העתיקה בירושלים. לפי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים, ב־27 ביולי 2025 השתתף אנטמן בסיור רגלי סביב שערי העיר העתיקה, וכאשר חלף ליד כנסיית "כלא ישו" ירק על דלת הכנסייה.
בכתב האישום נטען כי אנטמן ירק על הכנסייה "בשל שנאתו לנוצרים ולערבים".
עוד נכתב בכתב האישום: "הנאשם חילל מקום פולחן מתוך כוונה לפגוע בדתם של אחרים, או ביודעו כי הם עלולים לראות במעשה פגיעה בדתם".
העונש המרבי הקבוע בחוק העונשין בישראל על עבירה של פגיעה ברגשות דת הוא שלוש שנות מאסר.
בחודשים ובשנים האחרונות מתמודדת ישראל עם שורה של מקרים שבהם ירקו אנשים על אנשי כמורה נוצרים והשחיתו רכוש של כנסיות בעיר העתיקה.
המתמטיקאי מאוניברסיטת בר־אילן שהואשם בתכנון רצח של מאות ערבים הוא שחר נבו – כך ניתן כעת לפרסם, לאחר שפג צו איסור הפרסום על זהותו.
נבו, בן 60, הוא פרופסור מן המניין, שתחומי המחקר שלו מתמקדים באנליזה מרוכבת ובתורת האופרטורים. הוא נעצר ב־17 בספטמבר וכתב אישום הוגש נגדו ביום שני.
לפי כתב האישום, נבו ביקש לפתות ולאחר מכן לסחוט את חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין, איש ליכוד לשעבר המזוהה עם הימין הקיצוני, כדי שיסייע לו לאתר 71 מחבלים נוספים לצורך ביצוע מתקפות בו־זמניות על מוקדי אוכלוסייה ערביים, בסיוע "גורמים חתרניים" היפותטיים בצבא.
לפי כתב האישום, מטרת התוכנית הייתה לגרום לערבים להימלט בהמוניהם מישראל ומהגדה לעזה, ללבנון ולירדן. התביעה טענה כי נבו החל לפתח את התוכנית בפברואר 2023, אך לא הצליח לגייס איש.
כלי תקשורת פלסטיניים מדווחים כי עלי א־זרארי, בן 44, נהרג סמוך לכפר בורקה, מצפון לשכם, ו־16 בני אדם נוספים נפצעו במהלך תקיפה של מתנחלים וחיילים בזמן שפלסטינים עסקו במסיק זיתים באזור.
نقل جثمان الشهيد علي حسن يسر البزاري (44 عاماً) الذي ارتقى جراء عدوان قوات الاحتلال ومليشيات المستوطنين على بلدة برقة شمال غرب نابلس. pic.twitter.com/BUGC7quYA0
— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) October 7, 2026
לא ברור כיצד נהרג א־זרארי. סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית וואפא דיווחה כי קבוצת מתנחלים, בליווי חיילים, תקפה מוסקי זיתים סמוך לכפר, הכתה אותם ופתחה לעברם באש.
צה"ל טרם פרסם תגובה.
עינב צנגאוקר, שהפכה לאחת ממובילות המחאה לאחר שבנה מתן נחטף לעזה, תקפה את הממשלה על שאינה נוטלת אחריות לאירועי 7 באוקטובר ועל סירובה להקים ועדת חקירה עצמאית לבדיקת הכשלים.
"הם מנסים לגרום לנו לשכוח מה קרה ב־7 באוקטובר", אמרה לגלי צה"ל.
"אנחנו לא נשכח, נדרוש את האמת כי זו המורשת שלנו. לזכרם ולמענם", הוסיפה.
"הפחד חרוט לי בלב, הדמעות שלא מפסיקות, הלב שכואב ומדמם עד לרגע הזה ומרוסק לרסיסים", אמרה.
משפחותיהן של 16 התצפיתניות שנהרגו בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר משבחות את גבורת בנותיהן באותו יום.
"בשעה 6:29 לפני שלוש שנים, כששערי הגיהינום נפתחו, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין שהדבר הנורא מכול יתרחש", אמר דרור אשרם, שבתו, סמלת שי אשרם, הייתה אחת מ־16 התצפיתניות שנהרגו.
"אנחנו עומדים כאן שלוש שנים אחרי, ואין מחילה – ולעולם לא תהיה – על אובדן הבנות שלנו. על הגיהינום שעברו ברגעיהן האחרונים, על הכשלים, על ההפקרה שלהן ושלנו. לא נשכח ולא נסלח", אמר, בעת שהמשפחות התכנסו ליד אנדרטה לזכר החיילות.
חוקרי צה"ל תיארו את הקרב בבסיס נחל עוז כאחד הכישלונות הגדולים ביותר של הצבא ב־7 באוקטובר. בסך הכול נהרגו בבסיס 53 חיילים: 31 לוחמים ו־22 חיילים שאינם לוחמים, ובהם 16 תצפיתניות. עשרה נוספים נחטפו — שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שריון.
אשרם קרא לצה"ל להכיר בגבורת החיילות.
"כולן, ללא יוצאת מן הכלל, הפגינו אומץ יוצא דופן, רעות, נחישות ודבקות במטרה מול האויב", אמר, לפי חדשות 12.
"גבורה בקרב נמדדת בדרכים רבות. להיות בתוך הגיהינום, בפחד מוות, בתוך מיגונית שנפרצה מכל עבר, ולהבין שאלה אולי הרגעים האחרונים שלך – ובכל זאת להעביר את הטלפון לחברות שלך כדי שיוכלו להיפרד מההורים שלהן – זו גבורה.
"להרגיע את החברות שלך, ואחר כך אפילו את ההורים שלך, כשאת בעצמך מבועתת – זו גבורה.
"להשליך בחזרה רימונים שמחבלים זרקו לתוך המיגונית, כשאת יחפה, בפיג'מה, בידיים חשופות – זו גבורה.
"לראות במצלמות את המחבלים פורצים את הגדר, ולהמשיך לדווח בקשר, במקצועיות ובקור רוח, לכוון כוחות כדי להציל אחרים – זו גבורה", אמר אשרם.
לקראת הפלישה והטבח בהובלת חמאס ב־2023 העבירו התצפיתניות התרעות על אימונים של מחבלים לקראת המתקפה, אך התרעותיהן, כידוע, לא זכו להתייחסות. חלק מהתצפיתניות, שרבות מהן נשים, אמרו כי סקסיזם היה אחד הגורמים לכך שאזהרותיהן נדחו.

בשנים האחרונות התרגלנו לתבנית קבועה בשיח הציבורי הישראלי. מתפרסמת הקלטה, סרטון או צילום של מסמך, ותוך שעות ספורות מופיעה הטענה שהחומר מפוברק.
פעם טענה כזאת דרשה עבודה. היה צריך להסביר מי זייף, באילו אמצעים, מתי ולשם מה. היום מספיק להגיד את מילת הקסם "בינה מלאכותית", ומה שלפני רגע נתפס כראיה הופך בחזרה לשאלה פתוחה.
אודי וולקוב הוא חוקר טכנולוגיות השפעה ויועץ אסטרטגי, ומפתח את המסגרת התיאורטית "פוסט־מציאות" באוניברסיטת תל אביב. סמנכ"ל שיווק בחברת הדיפנס־טק Althimis ויועץ מייסד ב-Polytik.ai, מיזם לסימולציה פוליטית מבוססת בינה מלאכותית. בעברו ניהל קמפיינים דיגיטליים ואסטרטגיה תקשורת במספר מערכות בחירות בישראל ובעולם.

כשמדברים על המחיר הכלכלי של המלחמה, מדברים על תקציב הביטחון, על הגירעון, על ימי המילואים, על הפגיעה בעסקים ועל הירידה בצמיחה. הרבה פחות מדברים על מחיר נוסף, שהולך ומצטבר מתחת לרדאר: הפגיעה בתעסוקה ובהכנסות של מאות אלפי עובדים בחברה הערבית.
זו אינה רק בעיה של החברה הערבית. זו פגיעה מתמשכת. זהו הפסד למשק הישראלי כולו.
חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.

אחרי כמה שנים של משברים רצופים, היה קל להניח שהכלכלה העולמית מתקרבת לנקודת שבירה. מגפה, מלחמות, זעזועי אנרגיה, אינפלציה, עליית ריבית, מתיחות בין ארה"ב לסין ושיבושים בשרשראות האספקה יצרו תחושה של מערכת שנעה ממשבר למשבר.
אלא שהדוח החדש של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר כלכלנים ראשיים מהמגזר הציבורי והפרטי, מציג תמונה מורכבת יותר. לא עולם יציב יותר, אלא עולם שמפתח יכולת טובה יותר להמשיך לתפקד בתוך חוסר יציבות.
ד"ר בלה ברדה־ברקת היא עורכת דין, אנליסטית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית ויועצת אסטרטגית, מייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab.

ככל שמשווים את אירועי טיסה flydubai 1073 לפיגועי 9/11, שהיו אחת הדוגמאות המובהקות של False Flag Operation – כך עולות שאלות לא רק לגבי מה שגרם ואיפשר את ניסיון הפיגוע, שנמנע בזכות שורה של ניסים ומעשי גבורה, אלא גם מה באמת היה שם.
אפילו בכותרת המאמר נכתב "*סיפור* המחדל", אם-כי יתכן שזו רק פליטת קולמוס.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבאות ושליש מזהמים, וזה אותו שליש.