מס על משקאות ממותקים שהציל חיים בוטל בלחץ קואליציוני – והנזק כבר כאן

בתחילת 2022 הטילה ישראל מס על משקאות ממותקים, ולפי מחקר משרד הבריאות שהוצג בספטמבר 2025 הוא צמצם את צריכתם ב-24% עד 31%. בחברה החרדית, שסקר מכון ברוקדייל מצא בה את שיעורי הצריכה הגבוהים במדינה, ירדה צריכת המשקאות עתירי הסוכר ב-19%.

במרץ 2023 חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על ביטולו, בעקבות דרישה מפורשת של ח"כ משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי כתנאי בהסכמים הקואליציוניים. משרד האוצר עצמו כתב מאוחר יותר כי מאז הביטול חזרה הצריכה לעלות.

בדצמבר 2024 הפך סמוטריץ' את הביטול לקבוע, במחיר של כ-1.05 מיליארד שקלים בשנה לקופת המדינה – ותחלואה שתלווה את הציבור החרדי, לפי הנתונים, גם בעוד דור.

איך עבד המס בזמן שהיה בתוקף?

מס הקנייה שחתם עליו שר האוצר דאז אביגדור ליברמן נכנס לתוקף בינואר 2022, בשתי מדרגות לפי ריכוז הסוכר. בחטיבת המחקר של בנק ישראל נמצא כי בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי צנחו הרכישות לנפש בכ-17%, מתוכן 19% במשקאות עתירי סוכר ו-15% במופחתי סוכר – ירידה חדה מכל מגזר אחר שנבדק.

מחקר משרד הבריאות שהוצג בכנס איגוד רופאי בריאות הציבור מצא שברמה הארצית צמצם המס את הצריכה ב-24% עד 31%, עד לביטולו כעבור שנה.

המס פגע בדיוק בציבור שנטען כי הוא נועד לפגוע בו הכי מעט – והוא זה שהגיב אליו הכי חזק.

מדוע דווקא הציבור החרדי היה צריך את המס יותר מכולם?

סקר מכון ברוקדייל שעליו הסתמך אגף התזונה במשרד הבריאות מצא כי כ-80% ממשקי הבית החרדיים רוכשים משקאות ממותקים באופן קבוע, לעומת כ-50% בציבור הכללי.

הפער מתורגם לתחלואה: לפי רשם הסוכרת הלאומי שפרסם משרד הבריאות, הסיכוי של צעיר חרדי בגילי 25 עד 34 לחלות בסוכרת גבוה פי 15 מזה של צעיר יהודי שאינו חרדי – הפער הגדול ביותר בין קבוצות הגיל שנבדקו.

ישראל, במקביל, מדורגת שנייה בעולם בשיעור קטיעת גפיים כתוצאה מסיבוכי סוכרת, לפי דוח הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

מס שצמצם את הצריכה הכי חזק בדיוק בקבוצה עם הסיכון הגבוה ביותר בוטל בלי שהנתונים האלה עלו לדיון הציבורי.

מי דרש לבטל את המס, ולמה?

הביטול לא היה יוזמה מקצועית של משרד הבריאות או משרד האוצר. לפי וואלה, סמוטריץ' הגיע להסכמות ישירות על ביטול המס עם יו"ר ש"ס אריה דרעי ועם ח"כ משה גפני מיהדות התורה.

"כלכליסט" דיווח כי יהדות התורה סירבה להשאיר בתוקף אפילו חלק מהמס, על אף התנגדות פומבית של מומחי בריאות הציבור. במרץ 2023 חתם סמוטריץ' על ביטול מלא, כתנאי בהסכמים הקואליציוניים עם הקמת הממשלה.

בתוך ש"ס עצמה קמה התנגדות: פורום נשות ש"ס פנה ליו"ר המפלגה אריה דרעי וביקש להשאיר את המס, בטענה שהוא "מועיל לבריאות" – פנייה שלא שינתה את ההחלטה.

גם בתוך הבית הפוליטי שהוביל את הביטול, מי שהתמודדו בפועל עם התחלואה ביקשו את ההפך.

האם באמת בוטל המס לצמיתות כבר ב-2023?

לא. הביטול נחתם כהוראת שעה עד סוף 2023 בלבד, הוארך עד סוף 2024, ובדצמבר 2024 דחה בג"ץ עתירה של רופאי בריאות הציבור נגדו. השופט נעם סולברג כתב כי הליך קבלת ההחלטה "לא היה מיטבי" ונימוקיו "מעוררים תהייה", אך קבע כי אין עילה להתערבות שיפוטית.

באותו חודש חתם סמוטריץ' על צווים המבטלים לצמיתות את מס הסוכר, בלי הוראת שעה נוספת. באותה חבילת צווים בדיוק ביטל לצמיתות גם את מס הקנייה על כלים חד-פעמיים, שצמצם את צריכתם ב-38% בעשרת החודשים הראשונים שבהם היה בתוקף.

שני המיסים הוטלו באותה תקופה על ידי ליברמן, בוטלו יחד בהוראת השעה הראשונה של 2023, וביטולם הפך לקבע באותו יום ממש – דפוס שמצביע על מהלך רחב של סילוק מיסי התנהגות צרכנית, לא החלטה ממוקדת בסוכר בלבד.

בטיוטת הצו עצמה, כפי שדיווח כלכליסט, הודה משרד האוצר כי "מאז ביטול המס חלה עלייה משמעותית ברכישת משקאות ממותקים" – ובכל זאת המליץ להנציח את הביטול.

כבר קודם לכן, בדצמבר 2023, כלכליסט דיווח כי באותו שבוע שבו הודיע סמוטריץ' על הארכת הפטור בפעם הראשונה, הודיע יו"ר ש"ס אריה דרעי כי הוא מסיר את התנגדותו לדחיית הבחירות המקומיות.

המסמך שהצדיק את הביטול לצמיתות הוא בדיוק המסמך שמתעד שהביטול לא עבד.

כמה זה עלה למדינה?

לפי הערכת משרד האוצר, ביטול מס הסוכר לצמיתות עולה לקופת המדינה כ-1.05 מיליארד שקלים בשנה. גלגול המחירים היה א-סימטרי: כשהוטל המס ב-2022 גלגלו היצרנים את מלוא נטלו ואף מעבר לו, ואילו לאחר הביטול ירד המחיר לצרכן בפחות מסכום המס שהוסר.

עלות התחלואה הנלווית לצריכת סוכר עודפת נאמדת בישראל בין 6 ל-20 מיליארד שקלים בשנה, לפי משרד הבריאות.

מה קרה בעולם כשמדינות אחרות הטילו מס דומה?

יותר מ-100 מדינות מטילות כיום מס על משקאות ממותקים. בבריטניה ובמקסיקו, שתי הדוגמאות המצוטטות ביותר בספרות המקצועית, המס עדיין בתוקף שנים אחרי שהוכח כיעיל – בניגוד לישראל.

בבריטניה נכנס לתוקף ב-2018 מס מדורג על היצרנים לפי ריכוז הסוכר, עם שנתיים בין ההכרזה ליישום. לפי World Cancer Research Fund, המהלך הוביל להסרה של יותר מ-45 אלף טון סוכר בשנה ממשקאות קלים, ולירידה ממוצעת של 46% בתכולת הסוכר במוצרים החייבים במס – שכן המבנה המדורג יצר תמריץ ליצרנים לשנות מתכונים במקום לגלגל את המס לצרכן.

במקסיקו, שהטילה מס דומה ב-2014, הצריכה בשכבות ההכנסה הנמוכות ירדה בכ-17% עד סוף השנה הראשונה, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי.

המנגנון שהחזיק את המס בבריטניה היה מבני – תמריץ ליצרנים לשנות מתכונים; המנגנון שהפיל אותו בישראל היה פוליטי – מיקוח קואליציוני. אלה שני מקרים שונים לגמרי.

שאלות לבוחר

אם הרכישות בחברה החרדית ירדו ב-19% כשהמס היה בתוקף, מדוע דרש ח"כ משה גפני לבטלו בשם הציבור שהמס הגן עליו הכי הרבה?

אם משרד האוצר עצמו כתב בטיוטת הצו שהצריכה עלתה מאז הביטול, מדוע חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הפיכתו לקבוע?

אם עלות התחלואה הנלווית לצריכת סוכר מגיעה עד ל-20 מיליארד שקלים בשנה, מדוע ויתרה הממשלה על 1.05 מיליארד שקלים ממס שהוכח כמפחית אותה?

אם בג"ץ כתב שהליך קבלת ההחלטה "לא היה מיטבי" ונימוקיו "מעוררים תהייה", מדוע לא נדרש שר האוצר לבחון אותה מחדש?

אם יו"ר ש"ס אריה דרעי הסיר את התנגדותו לדחיית הבחירות המקומיות באותו שבוע שבו הוארך הפטור ממס בפעם הראשונה בדצמבר 2023, מה הקשר בין שני המהלכים?

סיכום

הנושא כמעט נעלם מסדר היום הציבורי מאז דצמבר 2024 – לא כי הוכרע, אלא כי הפך לעובדה קבועה בלי דיון מחודש. סוכרת שמתפתחת בגיל 25 מלווה אדם עשרות שנים, ומחיר הביטול לא יימדד בתקציב שנה אחת אלא בדור שגדל בלי המס שהוכח כמצמצם את הסיכון שלו למחלה.

כשההחלטה תיבחן שוב, אם בכלל – מי יזכור שהארכתה הראשונה נחתמה באותו שבוע שבו סוכם גם עתיד הבחירות המקומיות? ומה יגיד לבוחר החרדי, שהמס הזה הגן עליו יותר מכל קבוצה אחרת, מי שביקש בשמו לבטלו?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.