רשות החברות הממשלתיות פרסמה החודש כי יותר משליש ממשרות הדירקטורים מטעם המדינה אינן מאוישות.
המחדל המתמשך פוגע בעבודת החברות הממשלתיות, ונזקים של ממש כבר תועדו. מבקר המדינה קבע כי האחריות מוטלת על השרים שנמנעו מלמנות מועמדים מתוך המאגר המקצועי הקיים. המינויים נעצרים בלשכות השרים עקב משחקי כוח פוליטיים, ובשנה האחרונה מדובר בין היתר בעיכובים מכוונים שנועדו לאפשר מינוי מקורבים בשנת הבחירות.
הדירקטוריון – מועצת המנהלים – הוא גוף הפיקוח וההתוויה העליון של החברה. בחברה פרטית הדירקטוריון מגן על האינטרסים של בעלי המניות, ובחברה ממשלתית בעלי המניות הם אזרחי מדינת ישראל כולם.
החברות הממשלתיות בישראל אמונות על ניהול התשתיות הקריטיות ביותר במדינה: משק החשמל, מערכות המים, נמלי הים, רכבת ישראל והתעשיות הביטחוניות. הדירקטוריון ממנה את המנהל הכללי, מאשר את התקציב השנתי ואת תוכניות העבודה, מפקח על ההנהלה ומאשר את הדוחות הכספיים.
כאשר חסרים בו חברים, הדירקטוריון מאבד את המניין החוקי הנדרש לקבלת החלטות – הקוורום – והחברה נכנסת לשיתוק תפקודי ואף עלולה להפר את החוק.
חוסר איוש בדירקטוריון של חברה אחת הוא בעיה. חוסר איוש של מאות מושבים בדירקטוריונים של עשרות חברות ממשלתיות הוא בעיה חמורה. ממצאי דוח מבקר המדינה ונתוני רשות החברות הממשלתיות מצביעים על פער איוש חמור, ולפי המבקר מקור הכשל אינו בעודף פיקוח או בהליכי סינון מקצועיים, אלא בהימנעות השרים מאיוש המשרות מתוך המאגר המקצועי הקיים – במקביל לקידום חקיקה המבקשת להחליף את מנגנון הסינון בשיקול דעת פוליטי.
האם חסרים חברי דירקטוריונים בחברות הממשלתיות?
לפי דוח "דירקטורים מכהנים ומקומות פנויים" שפרסמה רשות החברות באוגוסט, יותר משליש ממקומות הדירקטורים שאמורים לכהן מטעם המדינה ב-88 חברות ממשלתיות אינם מאוישים.
הפער החמור ביותר בקרב החברות הגדולות נרשם דווקא בחברות הביטחוניות: בחברת אלתא מכהנים שישה דירקטורים בלבד מתוך 13, וברפאל ובתעשייה האווירית מכהנים שבעה מתוך 12 בכל אחת.
![דוכן התעשייה האווירית בתערוכת "יורוסאטורי" ביוני 2022 (צילום: Emmanuel DUNAND / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/AFP__20220613__32CE7C2__v1__HighRes__FranceDefenceTradeFairEurosatory-1-1024x640.jpg "דוכן התעשייה האווירית בתערוכת "יורוסאטורי" ביוני 2022 (צילום: Emmanuel DUNAND / AFP)")
ב-2024 ניתח דוח מבקר המדינה את הליקויים המערכתיים בחברות הממשלתיות וחשף כי 270 מתוך 620 משרות דירקטורים – כ-44% – היו ריקות. ברוב המוחלט של החברות הממשלתיות חסרו דירקטורים; בקרוב ל-30% לא היה מספר מינימלי לקבלת החלטות; וכמעט מחציתן פעלו בלי יו"ר דירקטוריון.
מאז עברו שנתיים, וכיום לא רק שאין שיפור – תת-האיוש הפך מדפוס נקודתי למצב קבוע שמקיף את ליבת התעשייה והתשתיות בישראל, ומחליש את יכולת הפיקוח של המדינה על נכסיה.
מה הבעיה אם חסרים אנשים בדירקטוריון חברה ממשלתית?
הדירקטוריון בחברה ממשלתית מהווה את חומת המגן המקצועית של הציבור מול הנהלת החברה ומול לחצים פוליטיים. לפי חוק החברות הממשלתיות, הדירקטוריון קובע את מדיניות החברה, מאשר את תקציב הפעילות, מפקח על עבודת המנכ"ל ומאשר את הדוחות הכספיים.
לכל דירקטוריון נקבע סף מסוים של חברים מכהנים הנדרש כדי שלהחלטותיו יהיה תוקף חוקי. אם מספר החברים נמוך מהקוורום שנקבע בחוק ובתקנון החברה, הדירקטוריון אינו רשאי לקבל החלטות מחייבות. זו אינה תקלה ביורוקרטית שולית אלא מחסום משפטי מחמיר, שמונע התכנסות וקבלת החלטות.
בהיעדר קוורום, החברה אינה יכולה לאשר התקשרויות מסחריות אסטרטגיות, אינה יכולה למנות מנהלים בכירים ואינה יכולה לפרסם דוחות כספיים כנדרש בחוק.
אי-איוש של מספר מושבים בדירקטוריון עלול לעצור כליל את פעילותו של גוף ממשלתי מרכזי, והתוצאה הישירה של הימנעות השרים ממינויים היא פגיעה ביכולת החברות הממשלתיות לעמוד בחובותיהן החוקיות.
האם מחסור בחברי דירקטוריון בחברות גרם לנזק ממשי?
הנזק של דירקטוריונים חסרים אינו תיאורטי, והוא מתבטא בקנסות כספיים כבדים ובפגיעה ישירה בפעילות הביטחונית והעסקית.
רשות ניירות ערך קנסה את חברת החשמל ב-900 אלף שקל על אי-מינוי יו"ר דירקטוריון במשך יותר מ-60 יום, אחרי שהחברה פעלה יותר משנה בלי יו"ר קבוע וארבעה ניסיונות מינוי נכשלו. נתג"ז נקנסה באותו מהלך ב-888 אלף שקל, והיו אלה הקנסות הראשונים מסוגם על חברות ממשלתיות.
דב בהרב, שנבחר לתפקיד יו"ר חברת החשמל, התפטר לאחר שלושה שבועות בלבד תוך ציון מעורבות אגרסיבית של שיקולים פוליטיים. באוגוסט 2023 הזהירה רשות החברות כי הדירקטוריון של חברת החשמל לא יהיה רשאי לקבל החלטות בשל היעדר מניין חוקי.
פגיעה חמורה לא פחות נרשמה בחברות הביטחוניות. בספטמבר 2025 עתרה התעשייה האווירית לבג"ץ נגד המדינה עקב אי-איוש דירקטורים ויו"ר, וציינה כי המחדל פוגע בעסקיה ונושא השלכות ישירות על ביטחון המדינה.
בהיעדר דירקטורים חיצוניים לא יכלה התעשייה האווירית לכנס ועדות סטטוטוריות חיוניות כמו ועדת ביקורת וועדת כספים, ואישור הדוחות הכספיים שלה למחצית 2025 התעכב בחודש. באותה תקופה עמדה החברה בפני סנקציות של רשות ניירות ערך, ואיחור נוסף היה עלול להעמיד את איגרות החוב שלה לפירעון מיידי.
התעשייה האווירית לא הייתה היחידה שנאלצה להתמודד עם תת-איוש. במהלך מלחמת חרבות ברזל כיהנו ברפאל שבעה דירקטורים בלבד מתוך שנים-עשר, ובתעשייה האווירית שמונה מתוך שנים-עשר.
מחדל המינויים הממשלתי מביא להפרת חובות חוקיות ולפגיעה ביציבות התאגידית של חברות מהחיוניות ביותר בישראל.
למה לא מונו דירקטורים בחברות ממשלתיות?
שלושה גורמים מרכזיים הובילו להיווצרות פערי האיוש העמוקים במועצות המנהלים.
הקפאת החלטות בלשכות השרים
גם כאשר רשות החברות הממשלתיות משלימה את בדיקות הכשירות ומעבירה שמות מועמדים לאישור, התהליך נבלם על שולחן השרים. לפי דיווח ב"כלכליסט", חוות הדעת המקצועיות למינוי דירקטורים באלתא ממתינות לחתימת השרים מאז אוגוסט 2024. באותה תקופה פעלו דירקטוריונים באלתא, בקצא"א ובנגה חודשים ארוכים ללא נציגי עובדים, בשל עיכוב חתימות השרים.
מבקר המדינה הצביע על השרים כאחראים העיקריים למחדל, והבהיר כי הסמכות לביצוע המינויים – והאחריות לבצע אותם – נתונות לשרים.
מאבקי שליטה וכוח פוליטיים
מינוי דירקטור בחברה ממשלתית מחייב חתימה משותפת של שני שרים: השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, השר דוד אמסלם, והשר האחראי על תחום פעילות החברה – כגון שר הביטחון ישראל כ"ץ בתעשיות הביטחוניות או שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בחברת החשמל. חילוקי דעות ומאבקי סמכויות בין השרים מובילים לווטו הדדי ולהקפאת הליכי המינוי.
מרוץ המינויים לקראת הבחירות
במהלך השנה האחרונה פעלו חברי כנסת ושרים מהקואליציה לקידום חקיקה שתאפשר מינוי מקורבים ושליטה פוליטית בדירקטוריונים. לפי מאמר של הפרשן והכתב הכלכלי הוותיק צבי זרחיה ב"כלכליסט", "שרים רבים ביקשו להשתמש בחקיקה זו כדי לזרז מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לפני פיזור הכנסת והקפאת המינויים בתקופת הבחירות".
השרים התייחסו למשרות הדירקטורים הפנויות כאל משאב פוליטי שיש לשמור או לחלק בסמוך לפריימריז המפלגתיים – שהתקיימו בינתיים – במקום לאייש אותן באופן שוטף ומקצועי לטובת תפקוד החברות.
הגורמים הללו מתכנסים לדפוס פעולה מובהק: הכיסאות נותרים ריקים, לא בשל היעדר מועמדים מתאימים, אלא בשל שיקולים פוליטיים ואישיים של השרים הממנים, המעכבים מינויים שאינם משרתים את האינטרס המפלגתי המיידי שלהם.
מה הוא "חוק הדירקטורים" שהממשלה ניסתה לקדם?
ח"כים מהקואליציה ניסו לקדם בשנה האחרונה שתי הצעות חוק – הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אביחי בוארון (ליכוד), והצעה ממשלתית קיצונית עוד יותר שקידם אמסלם, ששתיהן נועדו לשנות את הליך מינוי הדירקטורים. לבסוף, החליטה הקואליציה, בהובלת אמסלם, לקדם את הצעת החוק של בוארון.
ההצעה של בוארון נועדה לשנות את מינוי הדירקטורים בשישה מישורים:
- ביטול החובה לקיים הליך תחרותי, וקביעה שדירקטור ימונה "בהתאם לשיקול דעת השרים" – ובכך ייתור מאגר נבחרת הדירקטורים שמטרתו להבטיח מינוי מועמדים כשירים ומקצועיים.
- העברת מינוי יו"ר הדירקטוריון לידי שני השרים באופן ישיר.
- החלשת ועדת המינויים והכפפת היו"ר לשר: היו"ר ימונה בידי השר באישור הממשלה, וכהונת חבריה תיקצב לשלוש שנים, והשר יוכל להאריכה בלי אישור.
- יצירת סוג חדש של דירקטור – "בעל בקיאות חברתית" – הפטור מדרישות ההשכלה והניסיון, ותנאי הכהונה היחיד שלו הוא גיל 25.
- צמצום האיסור על מינוי מקורבים, כך שזיקה אישית ועסקית תיבדק רק כלפי השר הממונה ולא כלפי כל שר, וזיקה עסקית לא תכלול עסקה חד-פעמית.
- הוספת תקופת ניסיון של חצי שנה לדירקטור חדש, שבה יחולו עליו כל חובות התפקיד אך לא תהיה לו זכות הצבעה, ובסופה יוכל השר לסיים את כהונתו לפי שיקול דעתו.
משפטנים ופעילים בארגוני חברה אזרחית סבורים כי ההצעה מסירה בבת אחת את כל המנגנונים שנועדו להבטיח מינוי דירקטורים מקצועיים בחברות שמנהלות את התשתיות הקריטיות ביותר של המדינה, ובכך פותחת את הדרך לאייש מאות משרות משיקולים פוליטיים – בלי הליך תחרותי, בלי תנאי כשירות מחייבים לחלק מהדירקטורים, ועם ועדת סינון התלויה בשר שאת החלטותיו היא אמורה לבחון.
בפועל, החקיקה לא הושלמה לפני שהכנסת התפזרה, בשל מחלוקות עמוקות בין השרים שניסו לקדם אותה לבין הדרג המקצועי במשרד המשפטים המתנגד לה, המחלוקת הפנימית בין אמסלם לבוארון, והסכסוך בין הליכוד למפלגות החרדיות בשל העיכובים בהעברת חוק הפטור מגיוס, שגרם לח"כים החרדים לעכב העברת חוקים, כולל הצעת החוק לשינוי במינוי הדירקטורים.
שאלות העולות מן הנושא
מה הבעיה עם היעדר קוורום בדירקטוריון?
קוורום הוא מספר החברים המינימלי הנדרש על פי חוק כדי שמועצת המנהלים תוכל להתכנס ולקבל החלטות. בהיעדר קוורום הדירקטוריון משותק: הוא אינו יכול לאשר תוכניות עבודה ותקציבים שנתיים, אינו מוסמך למנות מנכ"ל ואינו יכול לאשר דוחות כספיים. מצב זה חושף את החברה לעיצומים כספיים ולפגיעה ישירה בפעילותה.
האם חסרים דירקטורים בחברות בגלל משפטנים וועדות שחסמו מועמדים?
לא. מבקר המדינה לשעבר מתניהו אנגלמן קבע מפורשות כי האחריות למשרות הריקות מוטלת על השרים, שנמנעו מלהשתמש בסמכותם ולמנות מועמדים מתוך המאגר המקצועי הקיים. רשות החברות הממשלתיות השלימה הליכי איתור ומיון והגישה שמות לשרים, אך החתימות עוכבו בלשכותיהם.
מה המטרה של נבחרת הדירקטורים?
נבחרת הדירקטורים נועדה ליצור מאגר מועמדים חיצוני ובלתי תלוי, שנבנה בהליך תחרותי ופומבי הפתוח לכל אזרח, כדי שהשרים יבחרו דירקטורים מתוך קבוצה שנבדקה מראש לפי כישורים – ולא מתוך מעגל ההיכרות האישי או המפלגתי שלהם.
האם נבחרת הדירקטורים בוחרת בעצמה מי ימונה לדירקטוריון?
לא. נבחרת הדירקטורים היא מאגר מועמדים שעמדו בתנאי סף ובמבחני כשירות מקצועיים. הסמכות לבחור ולמנות מתוך המאגר נתונה במלואה בידי השרים הרלוונטיים. המאגר נועד למנוע מינויים פוליטיים של חסרי כישורים, ולא להפקיע סמכות מהדרג הנבחר.
האם החוק מטיל סנקציה על שר שאינו ממנה דירקטורים בזמן?
לא. חוק החברות הממשלתיות אינו קובע לוח זמנים מחייב למילוי משרת דירקטור שהתפנתה, ואינו כולל סנקציות אישיות נגד שרים מעכבים. הקנסות והפגיעות התפקודיות חלים על החברות הממשלתיות ועל הציבור – ולא על הדרג הפוליטי שגרם למחדל.
מקורות: רשות החברות הממשלתיות, דוח דירקטורים מכהנים ומקומות פנויים, אוגוסט 2026; דוח מבקר המדינה, הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות, ינואר 2024; חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975; דיווחים מ"כלכליסט", "גלובס" ו-ynet כמצוין בגוף הכתבה.
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו