באל-עלמיין שבמצרים, על גבול לוב, נרשמה בראשית השבוע נקודת מפנה בהתפתחויות בזירה הפלסטינית. זה קרה כאשר משלחת של הרשות הפלסטינית, בראשות חוסיין א-שייח', סגנו של אבו מאזן, נועדה עם משלחת של אנשי מוחמד דחלאן, בראשות סמיר משהראוי, אחרי שנים רבות של נתק והשמצות הדדיות.
לפני תיאור הפגישה ואת משמעויותיה, עלינו להדליק נורה אדומה מעל שמו של אותו סמיר משהראוי. ישראל חייבת לומר מייד כי האיש בלתי מקובל עליה, אחרי שהגדיר את טבח העוטף כ"נס שהטיח את פניה של ישראל בבוץ", ותיאר אותו כמקור גאווה לעם הפלסטיני וכתם קבע על מצחו של הכיבוש.
על פי מה שדווח בעיתונות הערבית, הפגישה השבוע לא הניבה תוצאות של ממש, אבל חשיבותה אינה רק בעצם קיומה, אלא גם בכך שיצאה אל הפועל למורת רוחו של ראש הרשות, אבו מאזן, ואולי אפילו בהתנגדותו.
שמו של סמיר משהראוי שנועד עם אנשי אבו מאזן צריך להדליק נורה אדומה מצד ישראל, אחרי שהגדיר את טבח העוטף כ"נס שהטיח את פניה של ישראל בבוץ", ותיאר אותו כמקור גאווה לעם הפלסטיני
על מנת להבין זאת, יש להעמיק בנעשה בתוך תנועת פת"ח, כאשר התנועה מסרבת לקבל עליה את תוצאות כנס פת"ח האחרון – הוועידה הכללית השמינית, שנערכה ב-14 במאי 2026 ברמאללה, לראשונה זה כעשור. היא בעיקר מסרבת לקבל את הניסיון הבוטה להמליך את יאסר, בנו של אבו מאזן, למנהיג התנועה אחרי אבו מאזן. כלומר: מלחמת הירושה נפתחה רשמית, כאשר חוסיין א-שייח' מאוים ישירות בידי אבו מאזן, המבקש להדיחו כיורשו הוודאי.
ההתנגדות ליאסר עבאס מקיפה עוד רבים בהנהגת פת"ח, כולל אישים שהיו מקורבים מאוד לאבו מאזן עד הכנס, ואחד מהם, ג'יבריל רג'וב, פתח בערעור על הצו הנשיאותי של אבו מאזן, ודרש לערוך בחירות לנשיאות לפני הבחירות למועצה המחוקקת. עד מהרה סחפה קריאה זו אחריה את רוב הנהגת פת"ח הוותיקה. פירוש הדרישה – הדחתו של אבו מאזן, והרוח הנושבת כיום בקרב הנהגת פת"ח היא שעידן אבו מאזן נגמר.
על רקע זה אפשר להבין את פגישת חוסיין א-שייח' עם אנשי דחלאן כאיחוד כוחות ביום שאחרי אבו מאזן, שיושג דרך הבחירות.
כאשר אנו מדברים על הבחירות, יש להעביר את הזרקור לאירופה ולמדינות ערב. שני השחקנים המרכזיים האלה דורשים מאבו מאזן לבצע רפורמה מעמיקה ברשות הפלסטינית, כדי להכשיר אותה כגורם לגיטימי ביום שאחרי בעזה. ועל פי מקורות בפת"ח, גם אירופה וגם מדינות ערב – ובעיקר ערב הסעודית וירדן – אינן רואות בהמלכת יאסר עבאס ליורש היענות לרפורמות הדרושות להכשרת הרשות הפלסטינית כגורם רלוונטי ביום שאחרי. עד היום אירופה לא העבירה לרמאללה את הכספים הדרושים לעריכת הבחירות, ועד לרגע זה אין שום היערכות בפועל לקיומן.
והרוח הנושבת כיום בקרב הנהגת פת"ח היא שעידן אבו מאזן נגמר. על רקע זה אפשר להבין את פגישת חוסיין א-שייח' עם אנשי דחלאן כאיחוד כוחות ביום שאחרי אבו מאזן, שיושג דרך הבחירות
מקורות ברמאללה אומרים, כי כבר ברור לכולם שאין כל אפשרות לבחירות בעזה, וכי בחירות רק בגדה ינציחו את הפירוד בין עזה לגדה. כל המהלכים בעזה כיום הם של "עזה לעזתים", וזה למורת רוחה של מצרים, המתעקשת על חיבור עזה לגדה, כמשקל נגד למדיניות המוצהרת של ישראל בדבר טרנספר של העזתים למצרים.
מכאן שהפגישה באל-עלמיין הייתה ככל הנראה בברכה מצרית, וכעת יש לעקוב אם תתקיים פגישה בין המצרים לבין חוסיין א-שייח', כדי למצב אותו כיורש של אבו מאזן במקום יאסר עבאס. מקורות מצריים מסרו לי בזמנו כי עבד אל-פתאח א-סיסי עצמו הגדיר את אבו מאזן "עקשן", ויש להעריך שהמצרים ייזהרו שלא לעורר את זעמו של אבו מאזן בפגישה רשמית עם א-שייח'.
מכל מקום, במקום הבחירות לרשות הפלסטינית – שעל פי המצב היום אין יכולת לקיימן – שוב עולה ההצעה המקורית של אבו מאזן, לקיים את ה"בחירות" למועצה הלאומית של אש"ף, ולא למועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית (הרש"פ). שמתי זאת במרכאות מכיוון שהמסורת באש"ף היא של מינויים ולא של בחירות אמיתיות. בייחוד לנוכח המצב בעולם הערבי: מחנות הפליטים בסוריה הרוסים והמשטר של אחמד א-שרע הוא אנטי-פלסטיני; בלבנון הנשיא ג'וזף עאון רוצה לפרק את המיליציות מנשקן, ולא ירשה שיקום אש"ף בלבנון; ולגבי ירדן – אין מה לדבר – היא לא תרשה שום השתתפות של הפלסטינים בירדן באירוע של אש"ף.
כך שגם כינוס המועצה הלאומית הפלסטינית אינו אירוע של "רפורמה", אלא פיוס מחודש של אנשי דחלאן עם פת"ח כדי לקבוע רשימת מועמדים מוסכמת – וגם הוא חייב להמתין ליום שאחרי אבו מאזן.
הפגישה באל-עלמיין הייתה ככל הנראה בברכה מצרית, וכעת יש לעקוב אם תתקיים פגישה בין המצרים לבין חוסיין א-שייח', כדי למצב אותו כיורש של אבו מאזן במקום יאסר עבאס, בנו של אבו מאזן
בעוד מהלך שובו של דחלאן לשורות פת"ח עדיין בחיתוליו, הרי שמהלך הפיוס שלו עם חמאס כבר עבר את שלב האל-חזור, אם בחולות הנודדים של המזרח התיכון יש בכלל מושג של אל-חזור. לא רק חמאס, אלא כל ארגוני הטרור העזתיים, כולל הג'יהאד האסלאמי, ובלי החמולות של פת"ח שעדיין לוחמות בחמאס, כמו חמולת חיליס.
זה מחייב אותנו להביט על עזה, ולבחון מה מניע את חמאס כעת. ישראל מבוהלת מן העפיפונים ויש מקום לדאגה, אבל משיחות עם עזתים בעזה מצטיירת תמונה אחרת, שיכולה להסביר מה מניע את חמאס באמת.
נכון שחמאס מציג עצמו כמי ששיקם וחידש את הגיוסים, ויש לעקוב אחר כל זאת בתשומת לב מרובה, אבל ממה ששומעים מתוך עזה – חמאס איבד שליטה על התושבים. אין שלטון בעזה, וחרב איש באחיו.
בתוך הוואקום השלטוני מתחזקות כנופיות פשע, והחמולות מתארגנות בתוך עצמן, ומצב הייאוש והאובדן האישי מתגבר, ועימו הטראומה האישית והלאומית.
לא במקרה פיזר חמאס את הוועדה שלו, שתפקדה כמעין ממשלה, מכיוון שאין לה יכולת לשלוט, והיא רק הפכה כתובת לתסכולים. חמאס מעוניין שמועצת השלום תיכנס כדי לפטור את עצמו מן האחריות לתושבים, שאותה אינו מסוגל לשאת.
חמאס מציע לרכז את כל הנשק הכבד במחסנים סגורים תחת אחריות מועצת השלום. אילו הייתה בישראל ממשלה רצינית ולא ממשלה של דפי מסרים, היא הייתה צריכה לברך על הצעה שבה חמאס עצמו אוסף את הנשק הכבד, ולא חיילי צה"ל שישלמו בדמם – וספק אם יאספו אותו. אם ההסכמים יקרסו, צה"ל יידע היכן הנשק מאוחסן, ויפוצץ אותו. לגבי איסוף הנשק האישי – זה בלתי אפשרי לנוכח מצב האנרכיה, והצורך של חמאס שאנשיו יתגוננו מזעם העזתים.
יש להביט על עזה ולבחון מה מניע את חמאס כעת. ישראל מבוהלת מהעפיפונים ויש מקום לדאגה, אך משיחות עם עזתים בעזה מצטיירת תמונה שיכולה להסביר מה מניע את חמאס באמת – הוא איבד שליטה על התושבים
כמו אבו מאזן, גם ישראל לא רלוונטית לסידורים לעזה, וכמו אבו מאזן, גם ישראל נדרשת ל"רפורמה", ורפורמה זו ממתינה לתוצאות הבחירות. כך ש"היום שאחרי" שהעולם מצפה לו הוא גם לרפורמות בישראל שאחרי הבחירות, ולרפורמות בגדה שייצאו לפועל ביום שאחרי אבו מאזן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו