כך קרס הקשר הקרוב בין נתניהו לטראמפ

הממשל האמריקאי בראשות נשיא ארה"ב הקודם, ג'ו ביידן, תמך בישראל צבאית, כלכלית ודיפלומטית בהיקף חסר תקדים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה ברצועת עזה ובלבנון. עם זאת, ביידן ביקר את נתניהו על כך שישראל לא חתרה באופן מציאותי לסיום המלחמה בעזה.

מאז כניסתו מחדש לבית הלבן של הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, בינואר 2025, נתניהו הציג בציבור הישראלי את בחירתו כ"הזדמנות לחזק את היחסים עם ארה"ב לאחר ההידרדרות בתקופת ביידן", כביכול, למרות התמיכה הנרחבת של ביידן.

למעשה, נתניהו קיווה שניצחון טראמפ ימשיך את התמיכה האמריקאית בישראל – אך ללא הביקורת של ביידן על מדיניות ממשלתו. נתניהו לא הסתיר את העדפתו לטראמפ גם ברמה הפוליטית והאישית, והציג את הקשר ביניהם כ"נכס מרכזי" של ישראל.

אך בתוך פחות משנתיים התהפכה התמונה לחלוטין: בשיחת טלפון סוערת ביוני 2026 כינה טראמפ את נתניהו "משוגע" – עלבון שדלף לתקשורת וטראמפ עצמו אישר בפומבי. טראמפ הסביר כי היה מוטרד מהמשך הלחימה הישראלית בלבנון, משום שהיא סיבכה את המאמצים האמריקאיים להגיע להסדר עם איראן.

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ משוחח בטלפון עם סגנו לשעבר מייק פנס ב־6 בינואר 2021 (צילום: House Select Committee via AP)

בהמשך הגיעו נזיפות פומביות, אזהרה מפורשת מפי סגן הנשיא ג'יי-די ואנס, ולבסוף: הדרה מלאה של ישראל מהמו"מ מול איראן.

היחסים שנתניהו הציג כיציבים התגלו כתנודתיים. התנהלותו של נתניהו פגעה ביחסים האסטרטגיים עם וושינגטון ובכך פגעה בביטחונה הלאומי של ישראל.

ארצות הברית הייתה מוכנה להפעיל את כוחה המדיני כדי לכפות על ישראל שיקולים אמריקאיים, גם כאשר אלה לא תאמו את סדר העדיפויות הביטחוני של ירושלים.

מתי החלו הקשיים ביחסים בין ישראל לארה"ב?

הברית בין ישראל לארה"ב עדיין קיימת, אך נמצאת במשבר מתמשך. המשבר לא נולד ביוני השנה. הוא היה במידה רבה תוצאה של תהליך ארוך יותר, שבו נתניהו חיבל בתמיכה האמריקאית הגורפת בישראל, שהייתה משותפת לשתי המפלגות הגדולות בארה"ב – הרפובליקאית והדמוקרטית, והפך את ישראל למדינה המזוהה הרבה יותר עם המפלגה הרפובליקאית.

בנימין נתניהו נואם בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין עם איראן, 3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

העימות החל כאשר נתניהו התעמת עם הנשיא לשעבר ברק אובמה מהמפלגה הדמוקרטית, סביב סוגיית הגרעין האיראני.

ב-2015 נאם נתניהו בקונגרס בהזמנת יו"ר בית הנבחרים הרפובליקאי, ללא תיאום עם הבית הלבן, ובנאומו תקף בחריפות את מדיניות הנשיא הדמוקרטי. המהלך עורר כעס בקרב דמוקרטים, שהתגלה בסקרים שנעשו עוד באותו השבוע, והחל תהליך שבו הסוגיה הישראלית הפכה בהדרגה מעניין כלל-אמריקאי לנושא המזוהה עם מאבק פוליטי פנימי בארה"ב.

למרבה האירוניה, נראה כי נתניהו עצמו ידע להסביר היטב מדוע הדבר מסוכן. בנאומו בקונגרס הוא הדגיש כי הברית בין ישראל לארצות הברית "חייבת להישאר מעל לפוליטיקה".

היחסים בין המדינות הלכו ונעשו פוליטיים יותר, עקב תמיכתם הפומבית של נתניהו ומקורביו בטראמפ, וההשתלחויות שלהם בביידן. בתקופת טראמפ הראשונה נתניהו זוהה באופן הדוק עם הנשיא הרפובליקאי; בתקופת ביידן חלו עימותים; וב-2024–2025 הפך הקשר האישי עם טראמפ שוב לעוגן המרכזי של מדיניות נתניהו בוושינגטון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו מול שני בתי הקונגרס בגבעת הקפיטול בוושינגטון, 24 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Julia Nikhinson)

בנאומו של נתניהו בקונגרס ב-2024, בשיא המלחמה בעזה, הוא זכה לתמיכה נלהבת מצד רפובליקאים, אך דמוקרטים רבים החרימו אותו, והפגישה עם קמלה האריס המחישה עד כמה היחסים עם המפלגה הדמוקרטית הפכו מורכבים.

כך נוצרה בעיה אסטרטגית: ישראל יכולה ליהנות מנשיא רפובליקאי אוהד במיוחד, אבל היא אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את התמיכה של המפלגה הדמוקרטית. נשיאים מתחלפים. הברית צריכה להישאר.

הבעיה החריפה בשנה החולפת, כאשר מדיניות נתניהו גורמת גם לחלק ניכר מתומכי המפלגה הרפובליקאית להפסיק לתמוך בישראל.

האם יחסי ישראל-ארה"ב הידרדרו בחודשים האחרונים?

בתחילת 2025 הציג נתניהו את חזרתו של טראמפ לבית הלבן כפתיחת עידן חדש. ביידן עיכב משלוח אחד של פצצות כבדות – אחד ממשלוחים רבים מאוד של נשק שסיפק לישראל בהיקף חסר תקדים. ביידן, שהיה נתון לביקורת חריפה ברחבי העולם ובתוך מפלגתו על תמיכתו בישראל במלחמה, נימק את העיכוב בדרישה שצה"ל לא ישתמש בפצצות להרוג אזרחים. 

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משוחחים בעודם מצטרפים למנהיגי נאט"ו לצילום משפחתי במהלך פסגת נאט"ו במתחם הנשיאות בשטפה באנקרה, טורקיה. 8 ביולי 2026 (צילום: Ludovic MARIN / POOL / AFP)

טראמפ שחרר את המשלוח ונתניהו נופף בכך, וכינה את טראמפ "הידיד הגדול ביותר שהיה למדינת ישראל אי פעם בבית הלבן".

אלא שמתחת לפני השטח התפתחה מחלוקת קריטית. תפיסתו של טראמפ את המציאות במזרח התיכון אינה זהה לתפיסתו של נתניהו.

טראמפ מנסה להדק את קשריו עם רוב מדינות האזור – כולל טורקיה העוינת לישראל וערב הסעודית שמסרבת לכונן איתה קשרים. טראמפ רוצה להציג את עצמו כמי שסוגר עסקאות, מסיים מלחמות ומחזיר את ארצות הברית למעמד שבו היא יכולה לכפות הסדרים על הצדדים.

לכן, כאשר האינטרס הישראלי הוא להמשיך במערכה צבאית בלבנון כדי לפגוע בחזבאללה, ואולי גם להמשיך במערכה באיראן, האינטרס של טראמפ הפוך: לעצור את הלחימה, למנוע התרחבות אזורית, להגן על כוחות אמריקאיים, להבטיח את מחירי האנרגיה ולשמר יכולת לנהל משא ומתן עם איראן.

נקודת השבר הגיעה ביוני 2026, כשהלחימה בלבנון הגיעה לשיאה דווקא כשטראמפ ניהל מגעים מול טהרן בניסיון נואש להגיע איתה להסכם, שיסיים את המלחמה שארה"ב וישראל פתחו בה מול איראן, גם ללא הישגים, כדי להביא לפתיחת מצר הורמוז ולעצור את עליית מחירי הנפט בעולם.

איראנים נושאים את דגלי איראן וחזבאללה בפסטיבל רחוב לציון החג השיעי עיד אל-ע'דיר בטהרן, איראן, 4 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

מבחינת ישראל, המערכה מול חזבאללה הייתה בראש ובראשונה עניין ביטחוני: מניעת התעצמות מחודשת של הארגון והסרת האיום על הצפון. מבחינת טראמפ, לעומת זאת, היא הייתה גם מכשול לדיפלומטיה האמריקאית. איראן איימה לנטוש את השיחות עם וושינגטון בשל ההתפתחויות בלבנון, והנשיא האמריקאי ראה בהמשך ההסלמה הישראלית גורם שמסכן את המהלך שלו.

ביוני, לפי דיווח באתר אקסיוס, טראמפ התפרץ על נתניהו בשיחת טלפון ספוגת קללות. הזעם של טראמפ נבע מכך שההסלמה הישראלית בלבנון איימה לפוצץ את המו"מ של וושינגטון ולהכשיל את חזון "השלום האזורי" של טראמפ. לפי גורם אמריקאי, הנשיא אמר לנתניהו בבוטות:

"אתה משוגע. היית בכלא לולא אני. אני מציל את העור שלך. כולם שונאים אותך עכשיו".

גורם נוסף ציין שטראמפ צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?".

טראמפ עצמו אישר בהמשך את עיקרי הדברים בפודקאסט של "ניו יורק פוסט", כשציין כי היה מוטרד מכך שנציג ישראל "רב כל הזמן עם לבנון" והדגיש: "ביבי, אנחנו חייבים להפסיק את זה". נתניהו מצדו הגדיר את האירועים כ"מחלוקות טקטיות".

פצצות תאורה של צה"ל בגבול לבנון, אוגוסט 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

האם נתניהו גרר את טראמפ למלחמה עם איראן?

רבים מהפרשנים המדיניים בארץ ובעולם סבורים  שנתניהו הוא זה שגרר את טראמפ להיכנס למערכה ישירה מול איראן. זוהי טענה שנויה במחלוקת, ולא עובדה מוסכמת, אך היא חשובה להבנת הביקורת על נתניהו.

לפי הטענה הזו, נתניהו הפעיל לאורך השנים לחץ כבד על וושינגטון לצאת למערכה שבה, לטענתו, ארה"ב וישראל "יכריעו את המשטר האיראני", והמערכה השנה הגשימה את החלומות הללו. עם זאת, האחריות הישירה להחלטה לצאת למערכה הייתה של טראמפ וממשלו, ולא של ראש ממשלת ישראל.

המלחמה נכשלה. האיום האיראני לא הוסר, איראן אף חיזקה את מעמדה כמעצמה אזורית, היא לא ויתרה על הגרעין, לא פירקה את מערך הטילים הבליסטיים שלה ושל חזבאללה, וחסמה את מצר הורמוז שהיה פתוח לפני המלחמה.

בעקבות זאת, בתוך ארה"ב גברה הביקורת נגד התמיכה האמריקאית בישראל, בעקבות טענות שנתניהו הוא שגרר את ארה"ב למלחמה מיותרת. בביקורת היו שותפים גם אנשי ציבור מהמפלגה הרפובליקאית, ולפי סקרים, תמיכת הרפובליקאים בישראל ירדה בחודשים האחרונים, לראשונה.

הפגנה נגד המלחמה עם איראן ליד הבית הלבן בוושינגטון. 7 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

למה ישראל לא מעורבת במו"מ בין איראן לארה"ב?

מחיר החבלה ביחסים עם ארה"ב לא איחר לבוא. בעקבות ההתעלמות הישראלית מדרישות הבית הלבן בלבנון, קיבל טראמפ החלטה דרמטית: להדיר לחלוטין את נתניהו ואת ישראל מתהליך המשא ומתן ומהמהלכים מול איראן.

בעוד סגן הנשיא ג'יי-די ואנס הוסיף להזהיר פומבית כי "אין לפגוע בישראל כבעלת ברית", בפועל נדחקה ישראל לשוליים. במקום שיתוף פעולה אסטרטגי הדוק, הממשל האמריקאי ניהל את החזית מול איראן מאז הפסקת האש באופן עצמאי ולפי שיקוליו בלבד.

טראמפ הבהיר פומבית את יחסי הכוחות, כשאמר: "אתם יודעים מי לא היה שורד בלעדינו?", והצהיר לגבי הסדר אפשרי: "לא תהיה לו ברירה. אני קובע הכול". 

וכך, נתניהו, שבנה במשך שנים על הקשר האישי עם טראמפ כדרך להבטיח לישראל חופש פעולה, גילה שהקשר האישי אינו תחליף לאינטרסים. טראמפ יכול להיות הידיד הקרוב ביותר של נתניהו ביום אחד – ולדרוש ממנו לעצור ביום הבא.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקבל את פניו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בבית הלבן, 18 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

במקביל, נתניהו המשיך לשרוף לחלוטין את הגשרים מול המפלגה הדמוקרטית. בינואר הצהיר נתניהו כי "המחסור בתחמושת בתקופת ביידן גרם למותם של חיילים ישראלים". זוהי טענה שקרית שאינה מתבססת על עובדות. היועץ הבכיר לשעבר של ביידן, עמוס הוכשטיין, הזכיר לנתניהו שארה"ב סיפקה יותר מ-20 מיליארד דולר בסיוע צבאי, שלחה שתי נושאות מטוסים לאזור וסייעה להגן על ישראל – ולכן, לדבריו, התגובה הראויה לביידן ולעם האמריקאי היא "תודה".

מבחינת רבים מתומכי המפלגה הדמוקרטית, האמירות האלה של נתניהו מהוות כפיות טובה.

דווקא בשעה שבה ישראל זקוקה יותר מאי פעם לתמיכה אמריקאית רחבה, היא מוצאת את עצמה תלויה בנשיא אחד ובשיקוליו. וכאשר אותו נשיא משנה את דעתו – או מגלה שהאינטרסים האמריקאיים שלו שונים מהאינטרסים הישראליים – לישראל יש פחות מרחב תמרון.

מדיניות נתניהו גרמה לפגיעה משמעותית בתמיכה בישראל בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית וחלק ניכר מתומכי המפלגה הרפובליקאית. ב-2028 ייבחר נשיא חדש לארה"ב, והמדיניות של נתניהו עלולה לגרום לירידה משמעותית בתמיכה האמריקאית בישראל, ובכך לפגיעה משמעותית בביטחון ישראל.

ציר הזמן – מקריסת הברית ועד להדרה הביטחונית

שאלות שעולות מהאירועים

מה היה הטריגר המיידי לזעם של טראמפ על נתניהו?
ההסלמה וההפגזות הישראליות בלבנון. טראמפ ראה בכך פגיעה ישירה בניסיונותיו להגיע להסדר שלום אזורי ולמו"מ מוצלח מול איראן.

כיצד נפגע ביטחון ישראל מהתנהלות נתניהו?
בעקבות משבר האמון, ארה"ב הדירה את ישראל לחלוטין מתהליך ההכרעות והמו"מ מול איראן, והותירה אותה מחוץ למעגל ההשפעה בנושא קיומי  עבורה.

האם טראמפ הכחיש את האמירות הקשות שלו על נתניהו?
לא. טראמפ אישר פומבית שמתח ביקורת חריפה על נתניהו בנושא לבנון והבהיר כי דרש ממנו להפסיק את הלחימה מייד.