משגיחי הכשרות מתקיימים על חשבון העסקים שעליהם הם מפקחים

רפורמת הכשרות מ-2021, שאמורה הייתה לאפשר לגופי כשרות פרטיים לתת תעודות, בוטלה בידי הממשלה הנוכחית ומעולם לא נכנסה לתוקף בפועל. התוצאה היא שמערך הכשרות מנוהל בידי המונופול הרבני הכושל. 

דוח מבקר המדינה על מערך הכשרות מצא שכ-95% מהמשגיחים הועסקו ישירות בידי העסקים שעליהם פיקחו; שרבים מהם שובצו לשעות עבודה בלתי אפשריות; ושיש פערים של מאות אחוזים בעלות בין רשויות לרשויות. אופן ניהול מערך הכשרות אינו מעורר אמון. כיוון שהרפורמה לא יצאה לפועל, המציאות הזאת לא השתנתה עד היום.

מה קרה לרפורמת הכשרות של 2021? היא נכנסה לתוקף? 

ב-2021 הוביל שר הדתות לשעבר, מתן כהנא, רפורמה שנועדה לאפשר לגופי כשרות פרטיים להעניק תעודות כשרות. המטרה הייתה לאפשר לרבנים מקומיים ועצמאיים לפעול בכל הארץ  ולהוציא תעודות כשרות עצמאיות, ולהפוך את הרבנות הראשית לגוף מפקח בלבד. אבל הרפורמה מעולם לא יצאה לפועל במלואה.

בינואר 2022 החל השלב הראשון של הרפורמה, שהתיר לרבנים מקומיים לתת תעודות כשרות גם מחוץ לאזור הכהונה שלהם. השלב השני, שהיה עיקר הרפורמה, נועד לאפשר לגופים פרטיים לתת תעודות כשרות עצמאיות ובכך לשבור את המונופול של הרבנות הראשית.

מתן כהנא בכנס של דמוקרטTV ביפו, 7 ביוני 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

השלב השני והעיקרי ברפורמה נועד לצאת לפועל בינואר 2023. אבל בינתיים התחלפה הממשלה, מיכאל מלכיאלי מש"ס החליף את כהנא כשר הדתות, וביטל את הרפורמה בצו מייד לאחר השבעת הממשלה בדצמבר 2022.

המשמעות פשוטה: שוק תאגידי הכשרות העצמאי שנועד לקום במסגרת הרפורמה לא הוקם, והמונופול של הרבנות הראשית על תעודות הכשרות נשאר.

מה מצא דוח מבקר המדינה על מערך הכשרות?

דוח מקיף של מבקר המדינה מ-2017, שהתבסס על בדיקה במועצות דתיות ועל נתונים מכלל המועצות בארץ, מצא ניגוד עניינים מובנה במערך תעודות הכשרות.

לפי הדוח, מספר המשגיחים הכולל בישראל נאמד באותה תקופה כ-3,850, ו-95% מהם הועסקו בידי בתי העסק שעליהם הם מפקחים, ולא במועצות הדתיות שאליהן הם כפופים מקצועית.

תעודת כשרות, אילוסטרציה (צילום: יסמין של, מאושר לשימוש חופשי במסגרת ויקימדיה)

משגיח שמשכורתו באה מהמסעדה שעליה הוא אמור לפקח תלוי בה לפרנסתו. המבקר קבע כי המבנה הזה פוגע במוטיבציה לדווח על תקלות ובאמון הציבור.

לצד התלות הכלכלית נמצאה בעיית כשירות של הפקחים. לפי הדוח, ל-65% מהמשגיחים באותה תקופה לא הייתה תעודת הסמכה מהרבנות. כלומר, רק כשליש מהמשגיחים החזיקו בהסמכה של הגוף שאמור להבטיח את איכותם.

בעיה נוספת נגעה לשעות ההשגחה. לפי הדוח, 40 משגיחים במועצה הדתית בירושלים אמורים לעבוד יותר מ-16 שעות ביום, ו-16 אמורים לעבוד בין 20 ל-24 שעות. משגיח יחיד בירושלים שובץ לתשע מסעדות בהיקף של כ-20 שעות ביממה. המבקר תיאר עצימת עיניים חמורה של המועצות הדתיות.

זהו אינו כשל של כוח אדם בלבד: המבקר תיעד מערכת שבה הרבנות הראשית לא הצליחה לכפות את הנחיותיה על הרבנים המקומיים, וכל אחד מהם קבע כללים לפי השקפתו. גם ברבנות הראשית עצמה מצא המבקר חוסר תיאום, היעדר תוכניות עבודה והכשרה, ואי-אכיפה של חוק איסור הונאה בכשרות.

"מצעד הישיבות" לחיזוק הזהות היהודית ונגד חוק הכשרות. ירושלים, 30 בינואר, 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

מה הוא חוק איסור הונאה בכשרות? האם הוא נאכף?

חוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983, קובע שעסק המציג עצמו ככשר חייב להחזיק תעודת כשרות מהרבנות. הפרה שלו היא לכאורה עבירה פלילית. ב-1997 הוקמה ברבנות הראשית יחידה ארצית לאכיפת החוק.

דוח המבקר מ-2017 מצא שלוש בעיות עיקריות באכיפת החוק בידי הרבנות הראשית עצמה. ראשית, עסקים שהציגו עצמם ככשרים בלי תעודה כלל, והרבנות לא הפנתה תלונות לרשויות האכיפה בהיקף מספיק. שנית, עסקים שהחזיקו תעודה אך לא עמדו בתנאיה, והפיקוח השוטף לא היה מספק, בין היתר בשל בעיית שעות ההשגחה שתועדה.

שלישית, הרבנות הראשית לא יישמה את הנחיותיה המקצועיות כלפי הרבנים המקומיים, ולא נקטה הליכים כשנמצאו הפרות.

במילים אחרות: הגוף שממנו נובעת הסמכות לאכוף את החוק לא אכף גם את עצמו. הרפורמה נועדה לקחת מהרבנות את אותה סמכות, ולפתור את אותה בעיית אכיפה, אך היא לא יצאה לפועל.

נציגים של הרבנות הראשית חוצים את רחוב יפו בירושלים בדרכם למסור תעודת כשרות, 31 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

למה יש פערי עלות בין תעודות כשרות במועצות שונות?

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתבסס על הדוחות הכספיים של המועצות הדתיות, על בקשות חופש מידע ועל מדגם של כ-7,000 עסקים, מצא פערים עצומים בין העלות של תעודות כשרות במועצות הדתיות השונות.

העלות החודשית להשגחה בפיצרייה נעה בין 296 ל-1,137 שקלים בין מועצה למועצה – פער של פי ארבעה כמעט בעבור אותו שירות בסיסי. גם גביית אגרות הכשרות היא בלתי אחידה: בבית שמש נגבו 27.9% בלבד מהסכום שנקבע בתקנות. בכפר יונה נמצא שיעור גבייה גבוה ב-30% מהתעריף הקבוע.

האם רוב שומרי הכשרות תומכים במונופול הרבני?

68% מהיהודים בישראל מקפידים על כשרות ברמה כלשהי. פוליטיקאים ועסקנים חרדים ותומכי המונופול הרבני מציגים את העובדה הזאת כ"הוכחה", כביכול, לצורך במונופול רבני אחד.

אבל לפי הדו-שנתון "דת ומדינה בישראל 2024" של המכון לדמוקרטיה, הקבוצה הזו אינה מדברת בקול אחד.

מיכאל מלכיאלי בירושלים, 17 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

רק 35.5% מהיהודים בישראל אוכלים אך ורק בעסק עם תעודה שהם סומכים עליה. 19.5% מסתמכים על הבנתם או על הצהרת העסק גם בלי תעודה, ו-45% אינם בודקים את תעודת הכשרות כלל.

גם בקרב אלה שדורשים תעודה אין העדפה אחת: 47% סומכים על כל תעודת רבנות, 18.5% רק על רבנויות מסוימות או על מהדרין, וכשליש סומכים רק על בתי דין צדק (בד"צים) פרטיים. בקרב חרדים, רק 2% סומכים על תעודות הרבנות.

ציבור שומרי הכשרות ממילא פוצל בין סמכויות שונות מזה עשרות שנים בשל קיומם של הבד"צים החרדיים. כך שאין כל סיבה לשמור על המונופול של הרבנות ולמנוע מגופים פרטיים ליצור תעודות כשרות משלהם.

לכמה עסקים יש תעודת כשרות לא מוכרת מצהר?

ב-2017 פסק בג"ץ כי עסקים יכולים להציג מצג אמת על הסטנדרט של שמירת הכשרות הנהוג אצלם גם בלי תעודת כשרות מוכרת מהרבנות הראשית.

רבני הכשרות של צהר (צילום: פלאש 90)

בעקבות זאת, ב-2018, הוקם "צהר פיקוח מזון", ארגון הכשרות של רבני צהר. אבל צהר הוא ארגון זעיר ביחס לרבנות. צהר פיקח בספטמבר 2024 על 334 עסקי הסעדה ו-15 יקבים בלבד.

זהו מספר קטן ביחס למערך הארצי של הרבנות שמונה כ-6,000 משגיחי כשרות המבצעים בין 8 ל-9 מיליון שעות השגחה בשנה, ביותר מ-14 אלף עסקים מושגחים. 

שאלות שעולות מן הנתונים

מה הוא בדיוק חוק הכשרות החדש?

החוק שאושר ביולי 2026 מבטל את ההסדר שאיפשר פעילות של גופי כשרות פרטיים, ומחזיר את מתן תעודות ההכשר לרבנות הראשית, לרבנים מקומיים מוסמכים ולרבנות הצבאית.

עם זאת, נוסח החקיקה כולל ועדת השגות, חובת דיווח ושקיפות, והסדרה עתידית של העסקת המשגיחים – סימן שגם מי שהחזירו את המונופול לא הסתפקו בטענה שסמכות אחידה לבדה פותרת את בעיות הפיקוח.

האם רפורמת הכשרות של מתן כהנא מ-2021 יושמה?

הפעימה השנייה והעיקרית של הרפורמה שנקבעה ל-1 בינואר 2023 נדחתה, ומיד עם כניסת הממשלה הנוכחית בוטלה בצו של שר הדתות מלכיאלי. מערך הכשרות המשיך לפעול כמעט כולו במתכונתו הישנה.

אומרים שיש ניגוד עניינים במערך הכשרות, למה הכוונה?

כשהמשגיח מקבל שכר מהעסק שעליו הוא מפקח, אין לו תמריץ לדווח על תקלה. המבקר קבע שהמבנה הזה פוגע במוטיבציה לדווח ובאמון הציבור – כלומר פוגע בדיוק בערכים שבשמם מוצדק הביטול.

מה הבעיות שמצא מבקר המדינה במערך הכשרות של הרבנות הראשית?

המבקר מצא חוסר תיאום בין הרבנות למשרד לשירותי דת, היעדר תוכניות עבודה והכשרה, ואי-אכיפה של חוק איסור הונאה בכשרות בידי הרבנות הראשית.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.