למרות העוצמה האווירית האדירה – מטרות המלחמה באיראן לא הושגו

במלחמה בין ישראל וארצות הברית לבין איראן במרץ-אפריל השנה (שנקראה "שאגת הארי" בישראל ו-Epic Fury – "זעם אפי" בארה"ב) – התבצעה אחת מהמתקפות האוויריות הגדולות בהיסטוריה העולמית, והגדולה בהיסטוריה של חיל האוויר הישראלי.

אבל לפי ניתוחים של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), המרכז האמריקאי ללימודים אסטרטגיים (CSIS) המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים (Ifri) והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), אף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה.

המשטר האיסלמיסטי הרצחני באיראן לא נפל, ושמר על יכולות הפיקוד והשליטה שלו; רוב מלאי הטילים הבליסטיים של איראן נשאר ברשותה, והמשטר אף החל מייד לשקם אותו; ומלאי האורניום המועשר שלה הועבר לאתר לא ידוע.

איראן, וארגון הטרור חזבאללה שהצטרף ללחימה, גבו מישראל מחיר כבד. 64 בני אדם נהרגו בתקיפות איראן וחזבאללה על ישראל; יותר מ-8,000 נפצעו; כ-4,000 ישראלים איבדו את בתיהם.

זירת פגיעת הטיל ששוגר מאיראן בצפון תל אביב, 24 במרץ 2026 (צילום: פלאש90)

האם מלחמת שאגת הארי הסירה את האיום האיראני?

היקף האש במערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן ב-2026 היה ענק, אך הוא לא תורגם להכרעה אסטרטגית. היעד המדיני המרכזי, הפלת המשטר, נכשל.

הפגיעה בפרויקט הגרעין הייתה חלקית. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) איבדה את רציפות הידע לגבי מלאי האורניום המועשר ואינה יכולה לאמת את מיקומו. בזירה הצבאית, רוב מלאי הטילים שרד.

בשורה התחתונה נרשמו הצלחה טקטית משמעותית והישגים אסטרטגיים מועטים – בלי ניצחון מכריע וללא הסרת האיום.

כמה מטרות תקפו הישראלים והאמריקאים באיראן?

היקף האש במלחמה היה מהגדולים בהיסטוריה לפי ניתוח המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים (Ifri) במשך כארבעים יום – מ-28 בפברואר עד 8 באפריל – ביצעו חילות האוויר של ישראל וארה"ב כ-19 אלף גיחות נגד כ-24 אלף מטרות, ללא התנגדות משמעותית מצד חיל האוויר של איראן.

אילוסטרציה, אישה וילדה בכניסה למקלט ציבורי בצפון ישראל בהמתנה לקראת אזעקה, 4 במרץ 2026, המצולמים לא קשורים לכתבה (צילום: דוד כהן/פלאש90)

ובכל זאת, המבצע לא השיג את מטרתו המדינית המרכזית. המלחמה הייתה אחת היחידות בהיסטוריה שבה ניסו מדינות להגיע להכרעה אסטרטגית ולנצח בעזרת כוח אווירי בלבד (הדוגמה המוכרת ביותר הייתה מלחמת קוסובו, שבה המטרה הזאת הושגה). הניסיון של ישראל וארה"ב לבצע מהלך כזה מול איראן נכשל: המשטר לא התחלף, וגם לא חתם על הסכם שיבטיח את עצירת פרויקט הגרעין האיראני, ימנע ירי טילים בעתיד או יפסיק את תמיכת איראן בארגוני טרור.

המכון הצרפתי אינו מגדיר את המערכת ככישלון מוחלט, כיוון שחיל האוויר האמריקאי והישראלי השיגו שליטה אווירית מוחלטת. אבל פעילות צבאית בהיקף עצום אינה זהה להשגת מטרה מדינית, והמטרות המדיניות לא הושגו

האם במבצע "עם כלביא" הושמדו אתרי הגרעין?

במלחמת 12 הימים ("מבצע עם כלביא") ביוני 2025 חילות האוויר של ארה"ב וישראל הצליחו לפגוע בפרוייקט הגרעין האיראני באופן משמעותי.

תקיפת מתקן הגרעין התת-קרקעי פורדו, שנעשה בה שימוש באמצעי לחימה אמריקאיים ייחודיים – מפציצי B-2 ופצצות GBU-57A/B חודרות בונקרים, הייתה הישג צבאי יוצא דופן.

ילדים ובני נוער שוהים במקלט בירושלים בעקבות מתקפה איראנית, 11 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל הפגיעה בתוכנית הגרעין הייתה חלקית ואנשי המקצוע שוללים את האפשרות שהגרעין הושמד. לפי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מספטמבר 2025, אחרי מלחמת 12 הימים ולפני מלחמת "שאגת הארי" השנה, החזיקה איראן 440.9 קילוגרם אורניום מועשר ל-60% – מרחק טכני קצר מהפיכתו לנשק גרעיני.

הסוכנות אימתה את מיקומם בפועל של 432.9 קילוגרם מתוכם, ומאז מ-13 ביוני 2025, עם עזיבת הפקחים, איבדה את רציפות הידע על המלאי ואינה יכולה לאמת את מיקומו.

הדוח מראה שלאיראן היו 440.9 קילוגרם אורניום מועשר ל-60%, עלייה של 7.9% מאז הדוח הקודם במאי אשתקד.

דוח מאוחר יותר, מסוף פברואר השנה, הציג תמונה חמורה עוד יותר. בדוח קבעה הסוכנות שאיראן היא המדינה היחידה שאינה מחזיקה נשק גרעיני שהפיקה אורניום ברמת העשרה 60%, וכי העדר היכולת לאמת את מיקום החומר במשך יותר משמונה חודשים מעורר דאגה מבחינת מניעת התפשטות גרעינית.

טילי "זולפיקאר" מתוצרת מקומית מוצגים בתערוכה זמנית של הכוחות החמושים מול אנדרטת החירות בטהרן, איראן. 29 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

אך בשל היעדר הפיקוח והמידע אין אפשרות לקבוע האם חוסלה היכולת הגרעינית. ניתן לתעד את הנזק הפיזי, אך אי אפשר לשלול היעלמות של מלאי אורניום המספיק, לפי הערכות, למספר פצצות.

במלחמת "שאגת הארי" השנה התקיפות על אתרי הגרעין היו פחות משמעותיות מאשר במלחמה של יוני אשתקד. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי המלחמה "מנעה את השמדת ישראל בנשק גרעיני", אך ככל הידוע, ההצהרה לא התבססה על עובדות כלשהן.

האם המשטר האיראני קרס, או שרד את המתקפה?

המשטר שרד, ומאמצי השיקום החלו מיד. מחקר של INSS ממאי השנה קבע שאיראן יצאה מהמלחמה פגועה מאוד, אך עם הישגים משלה: היא שרדה מתקפה אמריקאית-ישראלית משותפת, חלק ממשגרי הטילים שלה נשארו בידיה, והיא החלה להפעיל מנוף לחץ בינלאומי חדש וחזק – סגירת מצר הורמוז, המעיקה על כל הכלכלה העולמית.  

סירה של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), שלטענת איראן השתתפה במבצע לתפיסת ספינות שניסו לחצות את מצר הורמוז, 21 באפריל 2026 (צילום: Meysam MIRZADEH / TASNIM NEWS / AFP)

המכון מדגיש כי מאמצי השיקום החלו כמעט מייד לאחר תום הלחימה. זהו ההבדל בין השמדת מטרות להסרת איום: פגיעה קשה אינה מונעת שיקום והתחדשות.

גם התרחיש שלפיו ייווצר ואקום שלטוני לאחר הפלת ההנהגה לא התממש. המנהיג העליון הקודם של איראן, עלי חמינאי, נהרג בתקיפות ביום הראשון של המלחמה אך תוך ימים ספורים מונה לו יורש. כבר ב-8 במרץ הודיעה הטלוויזיה הממלכתית באיראן כי "מועצת המומחים" של איראן מינתה את בנו, מוג'תבא חמינאי, למנהיג העליון.

מבחינה שלטונית, הירושה המהירה מלמדת שמרכזי הכוח – לשכת המנהיג העליון, מועצת המומחים (הגוף הבוחר את המנהיג העליון) ומשמרות המהפכה – פעלו מייד והצליחו לשמור על רציפות שלטונית.

באיזו מידה שרדו מערך הטילים והכוח הצבאי של איראן?

הכוח הבליסטי של איראן נפגע קשות אך לא התפורר. CSIS קובע כי היקף הפגיעה הצבאית ש"שאגת הארי" הסבה לאיראן עדיין אינו ברור. לפי הערכות מודיעין, איראן שמרה על כ-70% ממלאי הטילים הבליסטיים שהיה לה לפני המלחמה ועל כ-40% ממלאי הכטב"מים. הייתה פגיעה קשה ביכולת השיגור המיידית, אך זוהי לא קריסה של מערך הטילים.

גורמי חילוץ והצלה תרים אחר ניצולים בזירה בבאר שבע שנפגעה בתקיפת טילים מאיראן, 24 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

לפי הערכת קרן קרנגי לשלום בינלאומי, המתבססת על דיווחי מודיעין, איראן השיבה לשימוש את רוב אתרי השיגור והמשגרים שלה.

מדובר במקור משני ולא בדיווח מודיעיני ראשוני, ולכן יש לקרוא אותו במשנה זהירות; אך הוא סותר את טענת הבית הלבן לפיה "למעלה מ-85% מבסיס תעשיית המלחמה של איראן הושמד". היכולת לחדש פעילות באתרי שיגור ולהמשיך לאיים על נתיבי שיט אינה עולה בקנה אחד עם חוסר אונים צבאי.

כמה ישראלים נפגעו ב"שאגת הארי"?

ישראל שילמה על המערכה מחיר כבד. 34 בני אדם נהרגו בישראל מירי הטילים האיראניים, בנוסף ל-30 אזרחים וחיילים שנהרגו בתקיפות חזבאללה בזמן המלחמה עם איראן; 7,656 חיילים ואזרחים נפצעו מירי איראן וחזבאללה בשטח ישראל, וכ-550 מחיילי צה"ל נפצעו בלבנון; כ-4,000 ישראלים איבדו את בתיהם שנהרסו ונפגעו מירי הטילים האיראניים.

הפגיעה הייתה גם כלכלית. סקר הבזק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש מרץ מצא שכאחד מכל ארבעה עסקים בישראל נסגר זמנית בזמן המלחמה או פעל בהיקף תעסוקה מזערי, וכי 32% מהמנהלים צפו פגיעה של יותר מ-50% בפדיון החודשי.

בית החולים סורוקה בבאר שבע לאחר פגיעה ישירה של טיל מאיראן. 19 ביוני 2025 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה במרץ שהמערכה הביאה להגדלה של 39 מיליארד שקל במסגרת התקציב ל-2026, פגעה בפעילות והגדילה את אי-הוודאות ואת עלויות האנרגיה.

הפגיעות הללו מטילות צל כבד על הצהרות ראש הממשלה בנימין נתניהו ודובריו על "הישגי המלחמה", כביכול. למרות ההיקף האדיר של המתקפה, המטרות לא הושגו: המלאי הגרעיני לא אותר ורוב מערך הטילים שרד, וישראל שילמה מחיר אזרחי וכלכלי כבד.

שאלות העולות מהמידע

האם המבצע נגד איראן השיג ניצחון אסטרטגי?

לא. המשטר לא נפל, מערך הטילים האיראני נשאר על כנו, האורניום המועשר של איראן עדיין בידה, ארגוני הטרור שהיא מפעילה שרדו, ובנוסף, היא סגרה את מצר הורמוז וגילתה שיש בידה מנוף אסטרטגי רב-עוצמה.

האם האיום הגרעיני האיראני הוסר?

לא. לפי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, נגרם נזק פיזי למתקני הגרעין, אך הסוכנות איבדה את רציפות הידע על 440.9 קילוגרם אורניום מועשר ל-60% ואינה יכולה לאמת את מיקומו – ולכן אין דרך מקצועית לקבוע שהתוכנית הושמדה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו בחדר הסגלגל בבית הלבן, 28 ביולי 2026 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

האם מערך הטילים של איראן חוסל?

לא. מכון CSIS מדווח על הערכות מודיעין שלפיהן איראן שמרה על כ-70% ממלאי הטילים שלפני המלחמה. מדובר בפגיעה משמעותית בזמינות המיידית, אך לא בפירוק ההרתעה הבליסטית.

האם המשטר האיראני עמד בפני קריסה או ואקום שלטוני?

לא. המשטר באיראן שרד את המתקפה, ומאמצי השיקום שלו החלו מייד לאחר הפסקת האש. יורשו של חמינאי מונה תוך שמונה ימים.

האם "שאגת הארי" הייתה כישלון מוחלט?

לא. הייתה לה הצלחה טקטית משמעותית: חילות האוויר של ארה"ב וישראל הפגינו שליטה אווירית כמעט חסרת תקדים. אולם יש להבחין בין הישג טקטי מרשים לבין הכרעה אסטרטגית – שלא הושגה.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה