ספק רב אם עופר וינטר יכול למלא תפקיד ציבורי-ביטחוני

תא"ל עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי לשעבר, השיק השבוע מפלגה חדשה, "עמך ישראל", שלפי הסקרים עשויה לעבור את אחוז החסימה. 

וינטר טוען ש"קידומו נבלם" על ידי שני רמטכ"לים – גדי איזנקוט והרצי הלוי – מטעמים פוליטיים. איזנקוט – כיום יו"ר מפלגת ישר! – התראיין והכחיש מכל וכול שעצר את קידומו של וינטר. איזנקוט ציין כי הוא זה שקידם את וינטר לתפקיד תת אלוף וכי סירב למינויים אחרים שלו מסיבות מקצועיות וענייניות.

אבל בלי קשר לשאלה העובדתית סביב קידומו ואי-קידומו של וינטר והסיבות להם, יש סיבות טובות שבגללן ספק אם היה נכון לקדם אותו לתפקידים בכירים בצה"ל, וספק רב אם הוא יכול למלא תפקידים ציבוריים בכלל.

במכתב שכתב לחייליו ערב מבצע "צוק איתן" ב-2014, הפך וינטר את הלחימה בטרור למלחמת דת. הפער בין יכולותיו המבצעיות לבין התוכן המסוכן של המכתב הזה מסביר מדוע וינטר, חרף כישרונו, אינו מתאים לפיקוד בכיר בצה"ל.

הרמטכ"ל הנכנס, רב אלוף גדי איזנקוט עם שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון, במשרד ראש הממשלה ב-16 בפברואר 2015 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

האם איזנקוט סירב לקדם את וינטר בצבא?

בעבר פורסם כי איזנקוט, בזמן כהונתו כרמטכ"ל, סירב להיענות לדרישות ולחצים של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את וינטר לתפקידים שונים, ובכללם מפקד עוצבת האש, מפקד אוגדה ומזכירו האישי של נתניהו.

איזנקוט, כיום יו"ר מפלגת ישר!, התראיין בסוף השבוע שעבר לערוץ 12 והכחיש את טענות וינטר. איזנקוט אמר בריאיון: 

"האחרון שקידם אותו זה אני, הענקתי לו דרגת תת אלוף. אין לי מאבק אישי איתו, חשבתי שהוא מפקד שדה טוב, היו דיוני איוש אצלי שקידמתי טובים ממנו". איזנקוט הוסיף שווינטר לא שירת בתפקידי "הפיקוד האסטרטגי של הצבא" ולכן אינו מחזיק, לדעתו, בניסיון הנדרש לתפקיד שר הביטחון.

עוד אמר איזנקוט: "הסיפור הוא ששלושה חודשים לאחר שווינטר מונה לראש מטה פיקוד מרכז, ראש הממשלה (בנימין נתניהו) ביקש ממני בפגישת עבודה למנותו למזכירו הצבאי כי 'זה חשוב לו לבייס'. זה נאמר (על ידי נתניהו) במילים האלה ואמרתי שזה לא יקום ולא יהיה. והודעתי לראש הממשלה שלא יקום ולא יהיה – אני לא אאפשר מינויים בגלל איך שהם מצטיירים בציבור".

מנהיג מפלגת ישר! גדי איזנקוט, נואם במועצה האזורית דרום השרון במהלך השקת קמפיין הבחירות של מפלגתו. 30 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

וינטר הגיב במתקפה אישית חריפה על איזנקוט. וינטר אמר בתגובה: "ראיתי כבר את שיקול הדעת האסטרטגי שלך בהכלה, בהסדרה ובמינויים שהובלת – עם יאיר גולן, אהרון חליוה והרצי הלוי". דבריו של וינטר אינם נכונים – גולן מונה לאלוף עוד לפני מינוי איזנקוט לרמטכ"ל, כך שאיזנקוט לא קידם אותו, וחליוה קודם לתפקידים בכירים רק אחרי כהונתו של איזנקוט.

מה המכתב שווינטר כתב לחיילים שלו, ומה הבעיה איתו?

ביולי 2014, ערב הכניסה הקרקעית לרצועת עזה במבצע "צוק איתן", שיגר וינטר לפקודיו מכתב פיקודי שנפתח בשפה קרבית, אך גלש מהר ללשון דתית מובהקת.

במכתב וינטר כתב כי חייליו נבחרו לעמוד בחוד החנית מול "האויב הטרוריסט המחרף, מנאץ ומגדף את אלוקי מערכות ישראל". המכתב נפתח ב"פנייה לשמיים", בתפילת "שמע ישראל" ובקריאה להילחם "בשם האל".

המכתב הציג את המבצע כשליחות דתית של עם ישראל מול אויביו.

תא"ל (במיל') עופר וינטר נואם באריאל, 4 ביוני 2024 (צילום: פלאש90)

הביקורת על המכתב לא הגיעה משוליים פוליטיים, אלא מארגוני חברה אזרחית מרכזיים, שהתריעו על פגיעה בעיקרון היסוד של צה"ל כצבא-העם.

מיקי גיצין, ששימש אז כמנכ"ל ארגון "ישראל חופשית", כינה את המכתב "מטריד" וטען שהוא הפך לחימה בטרור למלחמת דת, תוך שהוא מזכיר לווינטר שצה"ל משרת את כלל האזרחים – דתיים, חילונים, יהודים ולא-יהודים – ואינו "מיליציה דתית".

שחר אילן, שהיה אז מנכ"ל "חדו"ש", טען שהניסוח הדתי הופך את המכתב ל"מסמך אמונה" שאינו הולם צבא של מדינה חילונית-דמוקרטית, שכן חיילים רבים תופסים את שירותם כהגנה על המשפחה והמולדת ולא כ"שליחות אלוקית".

מאמר של פרופ' דניאל צימרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציג טיעון חד: המוטיבציה למלחמה חייבת להישען על שיקולים ביטחוניים ולאומיים, לא על תיאולוגיה – משום ששימוש בשפה דתית כאמצעי שכנוע בשיח הציבורי מפר את עיקרון "התבונה הציבורית", הדורש שטענות ציבוריות יהיו מקובלות על אזרחים מכל רקע אמוני.

תא"ל עופר וינטר (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)

מפקד שכופה מסגרת דתית על כלל חייליו חורג מהתפקיד שהמדינה הפקידה בידיו.

האם צה"ל מושפע מאידאולוגיה משיחית?

פרשת וינטר אינה אירוע מבודד. פרופ' יגיל לוי, במאמר נוסף של המכון לדמוקרטיה, ממקם את מכתב וינטר בהקשר רחב יותר. לדבריו, מתרחש "מהלך ארוך-שנים שבו מכינות קדם-צבאיות דתיות-לאומיות – כמו מכינת 'בני דוד', פעלו להגדיל את נוכחותם והשפעתם של בוגריהן על מדיניות הצבא ועל תפיסת הביטחון הלאומי".

הקו החינוכי של המכינות מאסכולת מכינת "בני דוד" ברור. להלן כמה דגימות של דברים שנאמרו בשיעורים על ידי רבנים במכינות כאלה:

• "הציונות הדתית היא האויב הכי גדול של המדינה הליברלית";
• "חקיקה דתית היא חובה הלכתית גמורה";
• "עיקר מטרתה של המדינה, ועיקר ערכו של צה"ל, הוא בתור צבא הכיבוש"
• "לא לשמור תורה ומצוות זה חוסר מוסריות ובוגדנות לאומית… דין בוגדים על פי רוב זה כדור בראש"

לפי לוי, מדובר לא רק ב"חדירה" דתית, אלא ב"הסכם פוליטי בין הממסד הצבאי להנהגה הדתית-ציונית: הגברת נוכחותם של חיילים דתיים בשדה הקרב, בתמורה לתמיכה במדיניות שימור השליטה בשטחים".

מכתבו של וינטר הוא ביטוי בוטה של מגמה מוסדית רחבה, לא סטייה חד-פעמית של קצין בודד.

רה"מ נתניהו בהתייעצות עם הרמטכ"ל כוכבי. משמאל מזכיריו הצבאיים התא"לים בלוט ווינטר, (צילום: קובי גדעון, לע"מ).

אם וינטר מאמין שאנחנו במלחמת דת, מה הבעיה בכך? 

ההיסטוריה מלמדת מה קורה כשמפקד או מנהיג הופך סכסוך לאומי-מדיני למלחמת דת.

חאג' אמין אל-חוסייני, מנהיג פלסטיני פוליטי ודתי שהיה המופתי של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, בנה את מעמדו הפוליטי בדיוק על התרגיל הזה. אל-חוסייני המציא עלילה לפיה "היהודים מסכנים את מסגד אל-אקצא". היסטוריונים, כמו נדב שרגאי, סבורים שאל-חוסייני עשה זאת כדי להפוך את הסכסוך של הפלסטינים עם התנועה הציונית למלחמת קודש איסלאמית ובכך לרתום לו את דעת הקהל המוסלמית העולמית. 

בשנים האחרונות נעשים בצד היהודי-ישראלי ניסיונות להעמיק את האלמנטים הדתיים והמשיחיים במלחמותיה של ישראל. על אלה אפשר למנות את המהלכים של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בהר הבית, "תוכנית ההכרעה" של בצלאל סמוטריץ', השאיפות של אנשי הימין הקיצוני למלחמה נצחית, פגיעות של חיילים ומתנחלים באתרים קדושים לנצרות ולאסלאם, וגם מגמות להרחבת השיח המשיחי לתוך צה"ל, שווינטר היה מהמובילים שלהן.

כשקצין צה"לי בכיר מתאר את היריב כמי ש"מחרף ומגדף את אלוקי מערכות ישראל" ו"פונה לשמיים בלשון תפילה", הוא סוחב את הסכסוך אל אותו מגרש דתי בדיוק – מגרש שבו מיליארד וחצי מוסלמים שולטים בשפה הדתית טוב הרבה יותר מישראל.

חאג' אמין אל-חוסייני ומייל בודאק, ששיתפו פעולה עם הנאצים, נפגשים בסראייבו הכבושה, 1943. אל-חוסייני היה אחראי לגיוסם של מאות מוסלמים שהתנדבו לשורות האס-אס לקחת חלק במעשי זוועה נגד יהודים, צוענים וקבוצות אחרות (צילום: ויקישיתוף)

מלחמות דת נמנות על אחדים מהפרקים האכזריים ביותר בהיסטוריה האנושית, ודפוס כזה מציב את ישראל מול זירה שאין לה בה יתרון.

מינוי של וינטר לתפקיד ציבורי בתחום הביטחון, כפי שהוא שואף אליו, עלול להעניק לו כוח לקדם את המהלך המסוכן הזה.

האם קצין דתי יכול לשרת בתפקיד בכיר בצה"ל?

התשובה היא כן. יש קצינים דתיים בכירים שממלאים את תפקידם היטב, כמו גם אישים דתיים הממלאים אינספור תפקידים בכירים בעולם האזרחי. הרשימה ארוכה מאוד, אך אפשר להזכיר כדוגמאות את סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

הביקורת על וינטר אינה קשורה בשום אופן ובשום צורה לרעיון האבסורדי של "פסילת חיילים וקצינים דתיים משירות בכיר", כפי שווינטר עצמו מנסה להציג זאת. כמובן שהבעיה אינה שווינטר דתי, אלא הניסיון שלו להפוך את השליחות הצבאית עצמה למשימה תאולוגית המחייבת את כלל החיילים, בניגוד לאופיו של צה"ל כצבא העם.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, יוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

קצין הגורר את חייליו למלחמת דת – במקום למלחמה למען ביטחון המדינה וכלל אזרחיה – יוצר סיכון ביטחוני וערכי כאחד, ולכן מקומו אינו בפיקוד העליון, ובוודאי לא בתפקיד שר הביטחון שאליו הוא שואף.

לסיכום: קצין שמנסה לגרור אותנו למלחמת דת מהווה סיכון ביטחוני וערכי. מקומו של איש כזה אינו בצה"ל, וספק רב אם יש לו מקום בעמדת קבלת החלטות כלשהי.

שאלות העולות מהנושא

האם וינטר פוטר מצה"ל בגלל המכתב הדתי?

לא. ההחלטה שלא לקדמו ולסיים את שירותו התקבלה על ידי הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי במאי 2024, כעשור אחרי כתיבת המכתב.

מה בדיוק כתב וינטר במכתב שעורר את הביקורת?

הוא תיאר את האויב בעזה כמי ש"מחרף, מנאץ ומגדף את אלוקי מערכות ישראל", ופתח את המכתב בפנייה דתית בנוסח "שמע ישראל" ובקריאה להילחם "בשם האל".

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית