אי אפשר לסמוך על "הגוש השלישי"

לקראת הבחירות הקרובות נחלקת המפה הפוליטית לשני גושים עיקריים, המתאפיינים בעיקר ביחסם לעקרונות הדמוקרטיה ולראש הממשלה בנימין נתניהו.

גוש אחד מאגד את מפלגות הקואליציה הנוכחית, המזוהות עם תמיכה בנתניהו ובהפיכה המשטרית. הגוש השני מתנגד לנתניהו ומעוניין לשמור על ישראל יהודית-דמוקרטית-ליברלית; הוא כולל את ישר! בראשות איזנקוט, ביחד בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.

לצד שני הגושים ניצבות שתי המפלגות הערביות, שבהן לא נעסוק כאן. מעבר לכל אלה ניצבות מפלגות שונות ומשונות שנוטים לכנותן "הגוש השלישי", ומתיימרות להציע חלופה למאוכזבים.

הן נושאות את דגל האחדות: "גוש ציוני רחב בלי חרמות", ומדגישות את השוויון בנטל; הן פונות לכמיהה של הציבור ליושרה; חלקן פונות למצביעים מהמגזר הדתי-לאומי שהצביעו לקואליציה הנוכחית ומאוכזבים ממנה. 

מנהיג מפלגת ד"ש יגאל ידין באפריל 1977 (צילום: דני גוטפריד/IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

האם היה בישראל בעבר "גוש שלישי" של מפלגות מרכז?

המערכת הפוליטית הישראלית דו-קוטבית ביסודה. ההיסטוריה הישראלית מלאה בניסיונות להקים "דרך שלישית" – גוש של מפלגות מרכז חדשות שנמצא בין שני הגושים הגדולים. אבל כל המפלגות הללו קרסו במהירות.

ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מכנה אותן "מפלגות בזק". מפלגות ד"ש, שינוי, הגמלאים וקדימה נעלמו אחרי קדנציה עד שלוש קדנציות.

בני גנץ הקים את מפלגת כחול-לבן, והבטיח לאורך שלוש מערכות בחירות שלא יישב עם נתניהו, אך ב-2020 הפר את ההבטחה והצטרף לממשלתו.

גוש נתניהו מתנהל באופן מאורגן יחסית תחת מנהיגותו. הגוש המתנגד לנתניהו – הכולל את איזנקוט, בנט-לפיד, גולן וליברמן – אינו מצליח להתלכד, לפחות עד כה, תחת מנהיג מוסכם. לפי גולן, שהתראיין לאחרונה, הגדיר את איזנקוט, בנט וליברמן כ"מתחרים על ראשות הגוש", אף כי ציין ש"הסבירות הגבוהה ביותר היא שאיזנקוט יהיה ראש הממשלה". 

רסיסי "הגוש השלישי" מתחרים על אותו מאגר בוחרים ומחלישים זה את זה. רובם מתנדנדים סביב אחוז החסימה, ובעיקר מתחתיו, ועלולים לגרום לאובדן קולות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתודד עם השר בני גנץ במליאת הכנסת. 13 במרץ 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בפרשנות של היועץ האסטרטגי רועי לחמנוביץ ב"מעריב" נכתב כי כל ניסיון להקים 'דרך שלישית' קרס אל אחד הקטבים.

אילו מפלגות מרכיבות את "הגוש השלישי"?

שש מפלגות מסומנות דרך קבע כ"גוש שלישי", אך הן נבדלות בגודלן ובקהל היעד. רובן – לפחות בשלב זה – רסיסים הנמצאים ברוב הסקרים מתחת לאחוז החסימה. המשותף להן הוא ניסיון לפנות למאוכזבים משני הגושים הגדולים, כל אחת מזווית אחרת.

כחול לבן (בני גנץ): "ממשלת אחדות ציונית רחבה"

כחול לבן קורצת למרכז הממלכתי ולמצביעים המבקשים "אחדות בלי חרמות". בריאיון ל"ישראל היום", גנץ הציג "ממשלת אחדות ציונית רחבה" כצורך לאומי. ברוב הסקרים המפלגה נמצאת מתחת לאחוז החסימה – רחוקה מאוד משיאה ב-2019 עם 33 מנדטים.

מפלגת האחדות (גלעד ארדן ויולי אדלשטיין): שוויון בנטל מימין

מפלגת האחדות קורצת למאוכזבי הליכוד שסולדים מחוקי ההשתמטות אך אינם רוצים מה שהם מגדירים "ממשלת שמאל" (בלי להגדיר בדיוק למה הכוונה). בריאיון לערוץ 7, ארדן הגדיר את המפלגה "ימין אמיתי, גיוס אמיתי". בסקרים היא נמצאת לרוב מתחת לאחוז החסימה.

גלעד ארדן ויולי אדלשטיין בכינוס בתל אביב שבו הכריזו על התמודדותם בבחירות לכנסת במסגרת מפלגה חדשה, 6 באוגוסט 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בית ציוני (טרופר והנדל): מילואימניקים

בית ציוני קורצת למילואימניקים, למשפחות של לוחמים ולימין-מרכז המאוכזב, עם הגיוס כסוגיית מפתח. באירוע ההשקה של המפלגה בלטו אנשי ימין-מרכז מאוכזבים מבנט, מסמוטריץ' ומהליכוד. גם היא נמצאת ברוב הסקרים מתחת לאחוז החסימה.

עמך (עופר וינטר), זהות ונעם: רסיסי ימין

שלוש מפלגות קטנות קורצות לימין המאוכזב, אך אינן "גוש שלישי" של ממש. עופר וינטר, ראש רשימת עמך, מצהיר שהוא חלק ממה שהוא מגדיר כ"גוש הימין" (גוש תומכי נתניהו) וכי יסרב להצטרף לממשלה בהובלת איזנקוט, בנט ולפיד.

לפי חלק מהסקרים, המפלגה של וינטר היא כרגע היחידה מכל רסיסי המפלגות מהמרכז והימין שנמצאת מעל אחוז החסימה. אבל המפלגה הוקמה רק לפני כשבועיים, והימים הראשונים של הקמפיין הם לעיתים קרובות החזקים ביותר. בנוסף, מהרגע שווינטר הקים את עמך, הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' נדחקה בחלק מהסקרים מתחת לאחוז החסימה.  

זהות בראשות משה פייגלין היא מפלגת ימין ונעם של שלמה מעוז היא מפלגה דתית-שמרנית שהייתה שותפה בקואליציה. שתיהן נמצאות הרבה מתחת לאחוז החסימה.

יועז הנדל וחילי טרופר במסיבת עיתונאים בתל אביב בה הכריזו על ריצה משותפת בבחירות לכנסת, 7 ביולי 2026 (צילום: פלאש90)

יש עדיין לא מעט מתמודדים לבכורה בעיני עצמם, כמו למשל איילת שקד ודדי שמחי. עד 7 בספטמבר ייתכן שיצטרפו למרוץ מפלגות נוספות, או שחלק מהמפלגות יתמזגו ביניהן.

מדוע מפלגות המרכז בישראל קרסו בהיסטוריה שוב ושוב?

מפלגות המרכז בישראל נוטות להיעלם במהירות, לעיתים בתוך קדנציה אחת. המכון לדמוקרטיה מכנה אותן "מפלגות בזק" (flash in the pan) או "מפלגות מצב-רוח", ומסביר שהן קורסות בשל היעדר שורשים ומריבות פנימיות.

מחקר ב-Oxford Academic מוסיף שקדימה וכחול לבן התפרקו "לפני זמנן" – ביטוי לעליית התנודתיות האלקטורלית.

הדפוס חוזר על עצמו כמעט בכל מחזור. ד"ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי) בראשות יגאל ידין זכתה ב-15 מנדטים ב-1977 ונעלמה תוך קדנציה אחת. שינוי של טומי לפיד זכתה בשישה מנדטים ב-1999 וב-15 מנדטים ב-2003 והתפרקה. מפלגת הגמלאים זכתה בשבעה מנדטים מפתיעים ב-2006 ונמחקה. קדימה, שקמה עם 29 מנדטים ב-2006, התרסקה לשניים ב-2013 ונעלמה ב-2015.

ההכרזה על הקמת מפלגת המרכז. חברי הכנסת דן מרידור ויצחק מרדכי, אמנון ליפקין-שחק ורוני מילוא, 25 בינואר 1999 (צילום: משה מילנר/לע"מ)

גם מפלגות מרכז עם הבטחה חברתית התרסקו. כולנו בראשות משה כחלון זכתה בעשרה מנדטים ב-2015, בבחירות שלאחר מכן נפלה לארבעה מנדטים ב-2019 ולבסוף נבלעה בליכוד. גשר של אורלי לוי אבקסיס לא עברה כלל את אחוז החסימה באפריל 2019, וכל קולותיה אבדו. מחקר של מכון המחקר הבינלאומי FPRI מציין שמאז 1949 מפלגות המרכז בישראל תמיד היו קצרות-חיים.

האם מפלגות "הגוש השלישי" עמדו במילתן לבוחרים?

מפלגות מרכז שהבטיחו לחסום צד מסוים נטשו את ההבטחה כשאינטרס ההישרדות דרש זאת. בני גנץ הבטיח לאורך שלוש מערכות בחירות: "אני מתחייב, לא נשב עם בנימין נתניהו".

במרץ 2020 הופרה ההבטחה. גנץ הצטרף לממשלת נתניהו, ובכך הפר לא רק את הבטחתו לבוחריו אלא גם את התחייבותו למפלגות שהמליצו עליו בפני הנשיא דאז, רובי ריבלין, לקבלת המנדט להרכבת הממשלה. ראשי מפלגות גוש מתנגדי נתניהו שהמליצו על גנץ – ובהן יש עתיד ומרצ – נותרו המומים, וכחול לבן התפצלה, כאשר יאיר לפיד פרש ממנה והקים מחדש את יש עתיד.

הדפוס רלוונטי גם כיום. לפי פרשן "ידיעות אחרונות" ו-ynet, יובל קרני, "גנץ שב ומציג קמפיין 'ממשלת הסכמות' שאינו שולל הקמת ממשלה עם נתניהו, בניגוד לעמדת חלק מחברי סיעתו". כלומר, גם ההצהרה הנוכחית על אחדות אינה שוללת חבירה לנתניהו בממשלה צרה.

יו"ר כחול לבן בני גנץ מגיש את רשימת מפלגתו לועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

הלקח חל על כלל רסיסי-המפלגות. לפי פרשנות של כתבת ynet מורן אזולאי, "כמה ממנהיגי 'הגוש השלישי' כבר מעבירים מסרים שהם 'פתוחים לחיבורים'. פייגלין, למשל, כבר התאחד עם נתניהו בעבר לאחר בחירות 2019".

ההבטחה שלא להשלים רוב לצד מסוים היא הבטחה שהיסטורית בדרך כלל לא עמדה במבחן ההישרדות.

אם כך, בוחר השוקל להצביע לאחת ממפלגות "הגוש השלישי" צריך להביא בחשבון שני סיכונים: האחד, שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה וקולו יירד לטמיון; והשני, שהיא תעבור את אחוז החסימה ותיכנס לכנסת – אלא שברגע האמת יצא המרצע מן השק, כלומר ינצח האגו, והמפלגה תפר את ההבטחות שבזכותן הוא הצביע לה.

אחרי הכול, איזה היגיון יש מאחורי הטענה שרסיס מהבית הציוני הנושא את דגל השוויון בנטל, יצליח במימוש ההבטחה יותר מאיזנקוט, בנט או ליברמן – שהנושא חשוב להם לא פחות?

עופר וינטר באירוע השקת מפלגת עמך ישראל בירושלים. 25 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה ההסתברות שארדן, או אפילו הנדל, יסרב לחבור לנתניהו אם יוצע לו תפקיד משמעותי בממשלתו?

ועופר וינטר, שיקלוט מאוכזבי נתניהו – האם יש ספק למי יחבור אחרי הבחירות אם יעבור את אחוז החסימה?

מפלגות הימין והימין-המרכז הקטנות וקהלי היעד שלהן

שאלות שעולות מן המיפוי

האם "הגוש השלישי" הוא מחנה אידאולוגי אחיד?

לא. המערכת הפוליטית הישראלית נוטה להיות דו-קוטבית וככלל, מפלגות נוטות לבסוף להתיישר לאחד משני הגושים. "הגוש השלישי" הוא כינוי לקבוצת מפלגות המציעות חלופה למאוכזבים, לא אידאולוגיה משותפת.

מדוע מפלגות המרכז נעלמות כה מהר?

בשל היעדר שורשים ומריבות פנימיות. ד"ש, שינוי, הגמלאים וקדימה נעלמו תוך קדנציה אחת עד שלוש.

האם מפלגות "הגוש השלישי" עמדו בהבטחותיהן?

לא תמיד. גנץ הבטיח לאורך שלוש מערכות שלא יישב עם נתניהו, ובמרץ 2020 הפר את ההבטחה והצטרף לממשלתו – תוך הפרת התחייבותו גם לבוחריו וגם למפלגות שהמליצו עליו לראשות הממשלה.

מקורות עיקריים: רועי לחמנוביץ, "מעריב", על היעדר "גוש שלישי" במערכת דו-קוטבית; המכון הישראלי לדמוקרטיה, על "מפלגות בזק"; "הארץ" ו"כלכליסט", על הבטחות גנץ והפרתן ב-2020; "ישראל היום", על קמפיין האחדות של גנץ; FPRI ו-Oxford Academic, על קוצר חייהן של מפלגות המרכז.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.