משק כנפי הכטב"מים ברוסיה הגיע למחירי הדלק בישראל

בצוהרי 6 ביולי הגיעו כמה כטב"מים אוקראיניים למקום שרוסיה הייתה בטוחה שלא יגיעו אליו לעולם: אומסק שבמערב סיביר, כ־2,700 קילומטרים מהשטח שבשליטת אוקראינה. היעד היה בית הזיקוק הגדול ברוסיה ואחד החשובים שבה.

המתקן באומסק מעבד כ־22 מיליון טונות נפט בשנה ונחשב ליצרן הבנזין הגדול במדינה. הכטב"מים הצליחו לחדור את מערכי ההגנה האווירית, לפגוע באחת מיחידות הזיקוק המרכזיות ולהצית שרפה. למוחרת הופסקה הפעילות במפעל: יחידה שאחראית לכ־38% מכושר הייצור נפגעה, ויחידה נוספת, שאחראית לכ־37%, הושבתה בשל נזק לתשתיות המקשרות אליה.

בתוך שעות נראו תורים בתחנות הדלק באומסק. המטרה האוקראינית הייתה ברורה: לפגוע במכונה שמממנת ומתדלקת את מכונת המלחמה של ולדימיר פוטין. אלא שההדף הכלכלי של התקיפה לא נעצר בסיביר. הוא עבר דרך שוקי האנרגיה העולמיים והגיע עכשיו, בעיכוב קל, גם למשאבה בתחנת הדלק בישראל.

המטרה האוקראינית הייתה ברורה: לפגוע במכונה שמממנת ומתדלקת את מכונת המלחמה של ולדימיר פוטין. אלא שההדף הכלכלי של התקיפה לא נעצר בסיביר

מחיר ליטר בנזין 95 מזנק החל מהיום בישראל ל־8.25 שקלים – 16 אגורות יותר מאשר באוגוסט ושוויון לשיא שנרשם בספטמבר 2012. מה שמוזר הוא שההתייקרות מגיעה דווקא אחרי שמחיר הנפט הגולמי ירד ביחס לחודש הקודם, וגם הדולר נחלש מול השקל. לכאורה, שני הכוחות שאמורים להוזיל את הדלק פעלו לטובתנו. ובכל זאת, המחיר עלה.

ההסבר נמצא במושג שכמעט לא עניין איש מחוץ לענף האנרגיה עד לאחרונה: מרווח הזיקוק. כדי להבין מהו המרווח הזה, אפשר לחשוב על מאפייה.

חייל אוקראיני מכין כטב"מי תקיפה ארוכי טווח מדגם FP-1 למשימת תקיפה בעומק השטח הרוסי, 16 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

נניח שקילוגרם קמח עולה 10 שקלים וכיכר לחם נמכרת ב־20 שקלים – זה המחיר הסופי שמשלמים למאפייה. עכשיו נניח שמחיר הקמח יורד לתשעה שקלים, אבל מחצית מהמאפיות באזור נשרפות. פתאום יש הרבה קמח שפוגש מעט תנורים שיכולים להפוך אותו ללחם. מחיר הלחם יכול לעלות במצב כזה, אף שחומר הגלם דווקא הוזל.

זה בדיוק מה שקורה כיום בשוק הדלק. נפט גולמי הוא הקמח; בתי הזיקוק הם המאפיות; בנזין וסולר הם הלחם. בחודש האחרון זינק הפער הזה בכ־50%.

במילים פשוטות: הבעיה בעולם היא לא רק כמה נפט נמצא באדמה או כמה חביות נשאבות ממנה, אלא כמה מתקנים תקינים נותרו כדי להפוך את הנפט למוצר שאפשר להכניס למכונית. וכאן אנחנו חוזרים לכטב"מים האוקראיניים.

הבעיה בעולם היא לא רק כמה נפט נמצא באדמה או כמה חביות נשאבות ממנה, אלא כמה מתקנים תקינים נותרו כדי להפוך את הנפט למוצר שאפשר להכניס למכונית

התקיפה של בית הזיקוק באומסק לא הייתה אירוע בודד. בחודשים האחרונים פגעה אוקראינה בשורה ארוכה של בתי זיקוק רוסיים – במוסקבה, וולגוגרד, ריאזאן, סראטוב, פרם, ירוסלבל, ניז'ני נובגורוד ובמקומות נוספים. חלקם הושבתו לכמה ימים, אחרים לתקופות ארוכות יותר.

בסוף אוגוסט כבר ירד ייצור הבנזין ברוסיה לכ־80 אלף טונות ביום, בעוד הביקוש המקומי בעונת הקיץ עמד על כ־115 אלף טונות. כלומר, בתי הזיקוק הרוסיים הצליחו לספק רק כ־70% מהצריכה המקומית. כך יצא שרוסיה, אחת מיצואניות האנרגיה הגדולות בעולם, נאלצה להגדיל את ייבוא הדלק, להגביל מכירות ולאסור יצוא בנזין.

כטב"ם תקיפה אוקראיני לטווח ארוך מדגם "צ'אקלון" ממריא ממשגר נייד במהלך שיגור מבצעי לעבר מתקנים צבאיים רוסיים בחצי האי קרים, 6 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Dan Bashakov)

אז איך המחסור בדלק ברוסיה משפיע עלינו?

ברגע שרוסיה מפסיקה לייצא דלק ואפילו מתחילה לייבא בנזין ממדינות אחרות, היא לא רק יוצרת מחסור אצלה, היא מוציאה מהשוק מוצרי דלק שעליהם התחרו קודם מדינות אחרות, ומוסיפה ביקוש לא מבוטל לשוק העולמי, שגם כך נמצא בלחץ. ישראל לא צריכה לייבא דלק רוסי כדי להיפגע, היא פשוט מתחרה באותו שוק עולמי שגם רוסיה החלה להתחרות על מוצריו.

בתי הזיקוק הפגועים ברוסיה מתווספים לבתי זיקוק במזרח התיכון שכבר נפגעו או הושבתו קודם לכן בגלל המלחמה עם איראן. חלק ממתקני הייצוא במפרץ הפרסי טרם חזרו לפעילות מלאה, ובתי זיקוק באסיה פועלים בקצב נמוך. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תפוקת בתי הזיקוק בעולם נמוכה בכחמישה מיליון חביות ביום לעומת השנה שעברה.

הכטב"מים האוקראיניים אינם אחראים לכל ההתייקרות האחרונה. גם לממשלה בישראל יש יד ורגל בעליית המחירים הזאת. כמעט שליש ממנה נובע הפעם מעדכון המס

הכטב"מים האוקראיניים אינם אחראים לכל ההתייקרות האחרונה. גם לממשלה בישראל יש יד ורגל בעליית המחירים הזאת. כמעט שליש ממנה נובע הפעם מעדכון המס. הבלו והמע"מ יחד מהווים קרוב ל־60% מהמחיר שאנחנו משלמים בתחנה.

הממשלה יכולה להפחית את הפגיעה באמצעות הורדת מס, כפי שעשו ממשלות בעבר, אבל המשמעות תהיה ויתור על הכנסות דווקא בתקופה שבה הגירעון גבוה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הורה לקדם הפחתת בלו, אבל נכון לעכשיו טרם נחתם צו ולא נקבעו גובה ההפחתה והמנגנון. המהלך נתקל בהתנגדות מקצועית ומשפטית בשל סמיכותו לבחירות.