בנק ישראל: תוכנית העצמאות הביטחונית תביא לזינוק בחוב הלאומי

בקצרה:

• תוכנית ה"עצמאות" בייצור הביטחוני שעליה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו – כרוכה בתוספת של כ-350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.
• בבנק ישראל מעריכים כי התוכנית צפויה להעלות את החוב של ישראל לרמות שיא של יותר מ-80% מהתוצר.
• גם במשרד האוצר מזהירים מזינוק ביחס החוב לתוצר, ואף מפגיעה באמון המשקיעים בתעשייה הביטחונית.
• נתניהו הכריז על התוכנית בלא התייעצות עם גורמי המקצוע.
• למרות שמה, התוכנית מבוססת למעשה על ההנחה שהסיוע האמריקאי יימשך, שכן יישום שלה לצד הפסקת הסיוע יובילו לנזק פיסקלי קשה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בספטמבר שעבר תוכנית להרחיב את התעשייה הצבאית הישראלית כך שתספק את כל צורכי צה"ל באופן עצמאי. נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ודובריהם מכנים את התוכנית, לסירוגין, "עצמאות ביטחונית", "עצמאות חימושית" או "סופר ספרטה". נתניהו אומר כי התוכנית תקום בהשקעה של כ-108 מיליארד דולר (כיום כ-330 מיליארד שקל) במשך כעשור.

דוכן של התעשייה האווירית בתערוכת "יורוסאטורי" בפריז, 13 ביוני 2022 (צילום: Emmanuel DUNAND / AFP)

נתניהו התראיין בינואר למגזין הכלכלי האמריקאי "אקונומיסט" והצהיר כי הוא רוצה "להפחית בהדרגה את הסיוע הצבאי (האמריקאי) בתוך עשר השנים הבאות". נתניהו דיבר בריאיון על "השקעה בהיקף 108 מיליארד דולר לעשור, שמטרתה לבנות תעשיית חימוש ישראלית עצמאית". לצד זאת אמר כי "אינו מבקש לפגוע בקשר עם ארה"ב".

לפי פרשנויות של כלכלנים ועיתונאים שתודרכו על ידי נתניהו ומקורביו, אם המהלך ייצא לפועל, ישראל תחדל מלקבל את הסיוע האמריקאי השנתי בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר – שמתוכם כ-3.3 מיליארד מחויבים להוצאה בעיקר אצל חברות אמריקאיות.

אלא שכלכלנים מזהירים שהתוכנית עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית. בבנק ישראל ובמשרד האוצר מזהירים כי היא תביא להגדלה דרמטית של החוב הציבורי והממשלתי של ישראל, שגם כך תפח מאוד בשנים האחרונות. 

עוד קובעים הכלכלנים כי בניגוד להצהרותיו של נתניהו, התוכנית מבוססת על הנחה שהסיוע האמריקאי יימשך. שכן השקתה, בתנאים של הפסקת הסיוע – שעלולים להתרחש בשל התערערות היחסים בין ישראל לארה"ב – תביא את ישראל למצב פיננסי ופיסקלי קשה ביותר.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בוועדת הכלכלה בכנסת, 28 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה אומר נגיד בנק ישראל על התוכנית לעצמאות בחימוש?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כימת את הסיכון הכלכלי בתוכנית "עצמאות ביטחונית" של נתניהו במהלך כנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן באפריל.

לדברי הנגיד, החוב הממשלתי עלול להיכנס למסלול עלייה רציף: אם תוכנית הייצור הביטחוני העצמאי, הכרוכה בהגדלת התקציב בכ-350 מיליארד שקל, תמומש, החוב יגיע ל-81% מהתוצר הלאומי של ישראל עד 2035. אם הסיוע האמריקאי ייפסק לחלוטין, יחס חוב-תוצר צפוי להמריא ל-83%.

עלייה זו מייצגת שינוי מבני במשק. ערב המלחמה, בספטמבר 2023, עמד יחס החוב-תוצר על כ-60% – רמה שנחשבה מתונה ויציבה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, כפי שעדכן בנק ישראל. בעקבות המלחמה, ההוצאות הקואליציוניות וההתנהלות הבזבזנית של הממשלה טיפס החוב ל-68.5%.

העלות הפיסקלית הישירה של המלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן לממשלת ישראל מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023 מוערכת בכ-450 מיליארד שקל, בנוסף לאובדן תוצר שמוערך בכ-200 מיליארד ובהגדלת הסיוע האמריקאי בהיקף של כ-26 מיליארד דולר.

מטוס התדלוק החדש של חיל האוויר בואינג KC-46 השלים טיסת ניסוי ראשונה בארה"ב, 4 במאי 2026 (צילום: בואינג)

אם תוכנית העצמאות החימושית תצא לפועל, היא תהווה נטל נוסף בגובה דומה, אשר יתפרש על פני העשור הקרוב ויצטרף למסת החוב הקיימת. משום כך, כל החלטה על הרחבת הייצור המקומי צריכה להיבחן לא רק מנקודת מבט ביטחונית, אלא גם לפי העלות האלטרנטיבית שלה: מה ישראל יכולה לייצר ביעילות, ומה עדיף לה לרכוש ממדינות אחרות.

מה יקרה לכלכלת ישראל אם הסיוע האמריקאי יופסק?

ההערכה של בנק ישראל היא שבתרחיש של הפסקת הסיוע האמריקאי, החוב יטפס ל-83%. לפי ההערכה הזאת, התלות שנתניהו מצהיר כי הוא מעוניין "להשתחרר ממנה" היא בדיוק התנאי שבלעדיו התוכנית תהיה עוד יותר הרסנית לכלכלה הישראלית.

התוכנית להגדלת תקציב הביטחון נולדה כמענה לרצון הישראלי להשיג "עצמאות חימושית" ולצמצם את התלות באספקה חיצונית, על רקע משבר עמוק ביחסים עם וושינגטון ושינויים בדעת הקהל האמריקאית.

אבל אובדן הסיוע האמריקאי אינו צפוי לשחרר את ישראל מעול פיננסי, אלא לחולל זעזוע פיסקלי שצפוי להעמיק את החוב ב-2% נוספים. יש לציין כי נתניהו ניסח בחלק מהנאומים והריאיונות את התוכנית כ"שדרוג של היחסים עם ארה"ב" ולא כניתוק של התלות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישנה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן. וושינגטון, 28 ביולי 2026 (צילום: הבית הלבן)

מה אומרים במשרד האוצר על תוכנית "עצמאות חימושית"?

משרד האוצר הצטרף לקו האזהרה וקבע כי "ישראל נמצאת במסלול פיסקלי מסוכן" אם התוכנית תצא לפועל.

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, תמר לוי בונה, הצהירה בכנס אהרון באפריל כי "הקפיצה מ-60% ל-70% ביחס החוב-תוצר התרחשה כמעט מבלי משים, וקיימת סכנה קונקרטית שהקפיצה הבאה, ל-80%, תפגוש קיר פיננסי".

לוי בונה הזכירה את הקריסה הכלכלית ביוון ב-2010 כתרחיש אזהרה מפני מה שהגדירה "מדיניות חסרת אחריות שמובילה לאובדן יכולת החזר החוב בן לילה".

זינוק כזה בחוב הציבורי מציב השלכות דרמטיות: חוב מוגדל פירושו העברת מיליארדי שקלים נוספים מדי שנה לתשלומי ריבית למלווים. כל תקציב המתווסף לכיסוי החוב מגיע על חשבון תשתיות, בריאות, חינוך ומנועי צמיחה. חברות הדירוג הבינלאומיות בוחנות מקרוב את יחס החוב-תוצר, וחציית רף ה-80% מעמידה את המשק בסכנת הורדות דירוג נוספות.

כיצד הגיבו השווקים להצהרות נתניהו על ייצור עצמאי?

ב-15 בספטמבר 2025 נשא נתניהו את נאום "סופר-ספרטה", שבו קרא להסתגלות לכלכלה בעלת "סממנים אוטרקיים" (ייצור עצמי).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב. 28 באפריל 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

המשקיעים הגיבו בבהלה. מייד בעקבות דברי נתניהו החלו ירידות שערים חדות בבורסה לניירות ערך בתל אביב שנמשכו יומיים ברציפות. מדד ת"א 35 ירד אל מתחת לסף 3,000 הנקודות, לצד נפילות במדדי הבנקים והביטוח.

התגובה החריפה של השווקים אילצה את ראש הממשלה לכנס מסיבת עיתונאים כלכלית (דבר שנתניהו ממעט מאוד לעשות) כדי להרגיע את המשקיעים. נתניהו טען כי דבריו "כוונו אך ורק לסקטור הביטחוני", וכי "הכלכלה תישאר פתוחה".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הצהיר בתגובה להצהרות נתניהו כי "משק אוטרקי מהווה סכנה ישירה למנוע הצמיחה המרכזי של ישראל – היצוא והפתיחות למסחר ולמשקיעים זרים".

כיצד התקבלה ההחלטה על תוכנית העצמאות בחימוש?

מעבר לבעיות הפיננסיות שהתוכנית מעלה, האופן שבו אושרה מדגיש שוב את האופי הבעייתי של קבלת ההחלטות בממשלת ישראל הנוכחית.

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ, ינואר 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש90)

נתניהו הכריז על תוכנית בסדר גודל של 350 מיליארד שקל, שאמורה לעצב את פני המשק בעשור הקרוב ונושאת עימה סיכון כלכלי גדול, ללא דיון מעמיק ומסודר בפורומים הממשלתיים הרשמיים וללא דיון מנומק בקבינט הכלכלי-חברתי.

האזהרות הפומביות והחריפות של הנגיד ושל בכירות האוצר אינן מהוות רק תחזית נומרית, אלא קריאה דחופה לאחריות פיסקלית, להפעלת בלמים ואיזונים, ולביצוע הערכת סיכונים מקיפה בטרם התחייבות לנטל חוב ארוך טווח.

הערכת הסיכונים אמורה לכלול גם בדיקה של ההיגיון הכלכלי שמאחורי העצמאות החימושית. לפני שמקצים מאות מיליארדי שקלים להרחבת הייצור המקומי, צריך לשאול בכל תחום: האם לישראל יש יתרון יחסי בייצור הזה? האם העלות המקומית מצדיקה את התועלת הביטחונית? האם ניתן להשיג את אותה רמת ביטחון באמצעות שילוב של ייצור מקומי, יבוא ושמירה על מלאי אסטרטגי?

הבחירה אינה בין "עצמאות" לבין "תלות". הבחירה האמיתית היא בין התנהלות חכמה להתנהלות יקרה ולא יעילה. כאשר נתניהו מקדם הוצאה תקציבית גדולה כל כך לייצור כל צורכי החימוש של ישראל בתוך ישראל, הוא מקדם כלכלה לא יעילה שתגרום לנטל כבד שיפגע בכלכלה ובחברה בישראל, ויחליש את עוצמתה הצבאית – הנשענת על כוחה הכלכלי – ואת הלכידות החברתית.

מסלול יחס החוב-תוצר בתרחישים השונים

שאלות העולות מהנושא

מה תהיה העלות הישירה והעקיפה של תוכנית העצמאות הביטחונית?

העלות הישירה צפויה להיות תוספת של כ-350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בעשור הקרוב. העלות העקיפה היא זינוק ביחס החוב הציבורי לרמה של כ-81% תוצר עד שנת 2035.

מה יקרה אם יופסק הסיוע האמריקאי?

הסיוע האמריקאי מקטין את הנטל הישיר על הקופה הציבורית. ביטולו יעביר את מלוא העלות לתקציב המדינה ויגרום לעלייה נוספת של 2% ביחס החוב-תוצר. בתרחיש בו תוכנית העצמאות הביטחונית תצא לפועל לצד הפסקת הסיוע, החוב יגדל לכ-83% מהתוצר.

מה חושבים אנשי המקצוע על יחס חוב של 81%?

בנק ישראל הגדיר רמת חוב כזו כאחת ש"אינה ברת קיימא". במשרד האוצר קבעו כי קפיצה כזו בגובה החוב עלולה להעמיד את המשק "בסכנת פגיעה ביציבות הפיננסית ובאובדן היכולת להחזיר חובות", והביאו כדוגמה משברים כלכליים קשים במדינות אחרות, כמו המשבר הכלכלי ביוון.

כיצד הגיבו השווקים הפיננסיים להצהרות נתניהו על "סופר ספרטה"?

הכרזת נתניהו על "מעבר למשק עם סממנים אוטרקיים" הובילה לירידות שערים חדות במדדי המניות המובילים ולנפילה של מדד ת"א 35 אל מתחת ל-3,000 נקודות, מה שהוביל להבהרה פומבית מצד ראש הממשלה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ ישראל כ"ץ, 17 באפריל 2024 (צילום: מעיין טואף, לע"מ)

לסיכום: כשתוכנית בעלת משמעויות כלכליות, חברתיות וביטחוניות בסדר גודל כה נרחב מקודמת ללא דיון מעמיק בפורומים הממשלתיים והמקצועיים המוסמכים, הסוגיה הפיננסית חוצה את גבולות הטבלאות והמאזנים. היא נוגעת ישירות באיכות השלטון ובמבנה המנהל בישראל.

בנקודה זו עולה שאלה יסודית לדיון הציבורי ולמחקר המדיניות: האם ריכוז החלטות אסטרטגיות כה דרמטיות בידי הדרג הפוליטי, תוך עקיפת מנגנוני הבלמים והאיזונים המסורתיים של הדמוקרטיה הישראלית, משרת את הביטחון הלאומי – או שהוא מסכן את היציבות הכלכלית והמוסדית של המדינה לדורות?