עתירות הפסילה ההדדיות לוועדת הבחירות הפכו לקרקס של זילות דמוקרטית

הטקס הפוליטי החוזר על עצמו מדי מערכת בחירות, של הגשת עתירות הדדיות לפסילת רשימות ומועמדים על ידי מפלגות מכל הקשת הפוליטית, הוא סממן נוסף של זילות ההליכים הנוגעים לבחירות הוגנות, שוות וחופשיות. אין קשר בינו לבין הגנה על הדמוקרטיה ועל זכות קיומה של המדינה – התכלית שלמענה נולדו הסעיפים בחוק היסוד שעל בסיסם מוגשות העתירות.

אתמול (שלישי) הוגשו למעלה מעשר עתירות לוועדת הבחירות המרכזית לפסילת רשימות ומועמדים מהתמודדות, עתירות שצפויות להתקבל בחלקן על ידי ועדת הבחירות עצמה, ולהידחות בסופו של יום על ידי בית המשפט העליון.

הרוטינה הזו עיקרה הפקת רווח פוליטי מהליך שאמור להיות שמור למקרי קצה של פגיעה באושיות היסוד של המדינה, והפיכת האירוע כולו לקרקס, שבו ברור לכולם כי בסופו של יום בית המשפט העליון יתפקד כמבוגר האחראי ויאפשר לכל המועמדים להתמודד.

הרוטינה הזו עיקרה הפקת רווח פוליטי מהליך שאמור להיות שמור למקרי קצה של פגיעה באושיות היסוד של המדינה, והפיכת האירוע כולו לקרקס, שבו ברור לכולם כי בית המשפט העליון יאפשר לכל המועמדים להתמודד

הנה מקבץ מההליכים שהונחו אתמול בפני יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, ובאמצעותו יועברו לוועדה כולה, שהיא זו המוסמכת להכריע בהם.

השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, לצד חברי מפלגתו, מגיע להגיש את רשימת המפלגה לוועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת, במשכן הכנסת בירושלים. 7 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מפלגת עוצמה יהודית בראשות השר איתמר בן גביר מבקשת מוועדת הבחירות לפסול את רשימת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן. הנימוק:

"יו"ר המפלגה, יאיר גולן, בוחר להשתמש שוב ושוב בדימויים אנטישמיים ששירתו את גדולי שונאינו ובראשם הצורר הגדול מכולם, היטלר יימח שמו, כנגד הציבור החרדי. מדובר בדפוס שיטתי ומתמשך של אמירות גזעניות נוראות כנגד הציבור החרדי – ובנוסף גולן פועל באופן גלוי ומוצהר כנגד מאפייניה הדמוקרטיים של מדינת ישראל".

המונחים שבהם משתמשת העתירה הם השפה הנכונה לדיון בנושא פסילת מועמדים ורשימות מהתמודדות בבחירות – אבל העתירה עצמה מופרכת מכל כיוון. אין לה סיכוי להתקבל. כלומר בבית המשפט, היכן שהדיון מתנהל באופן רציונלי. בוועדת הבחירות זה כידוע סיפור אחר.

שלא במפתיע, גם מפלגת הדמוקרטים הגישה עתירה לפסילת רשימת עוצמה יהודית – מעין תביעה ותביעה-שכנגד במשפט אזרחי.

הסיכוי שבית המשפט יפסול את הרשימה בסופו של יום מהתמודדות, לאחר שהתמודדותה אושרה במערכות בחירות קודמות, והיא אף נטלה חלק משמעותי בממשלה קרוב לארבע שנים, הוא אפסי

הטענות במקרה הזה קרובות יותר לקרקע המציאות המשפטית, ועדיין – הסיכוי שבית המשפט יפסול את הרשימה בסופו של יום מהתמודדות, לאחר שהתמודדותה אושרה במערכות בחירות קודמות, והיא אף נטלה חלק משמעותי בממשלה המכהנת זה קרוב לארבע שנים, הוא אפסי:

"הטענה המרכזית נוגעת לכך שהרשימה, באמצעות אנשיה ובראשם השר בן גביר, פועלת נגד שלושה נדבכים מרכזיים של המשטר הדמוקרטי – שלטון החוק, זכויות האדם והאזרח והפרדת הרשויות. אין מדובר בהערכות של העותרת, אלא בקביעות של בכירי מערכת המשפט ובראשם שופטי בית המשפט העליון".

חברי מפלגת הדמוקרטים מגיעים להגיש את רשימת המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית במשכן הכנסת בירושלים, לקראת הבחירות לכנסת. 7 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אכן כך, אבל מדובר באותו בית משפט שטרם מצא לנכון לקבל את העתירה להדחתו של בן גביר מתפקידו המיניסטריאלי בשל אותן טענות ממש. אז כעת יש מי שמצפה מבית המשפט לפסול את בן גביר ומפלגתו כליל מהתמודדות בבחירות?

גם ארגון "זולת", יחד עם השרים לשעבר משה יעלון ועמר בר-לב, הגיש עתירה נגד רשימתו של בן גביר בטענה כי התמודדותה בבחירות מגלמת "סכנה מיידית ומוחשית למיטוט היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל".

גם ארגון "זולת", יחד עם השרים לשעבר משה יעלון ועמר בר-לב, הגיש עתירה נגד רשימתו של בן גביר בטענה כי התמודדותה בבחירות מגלמת "סכנה מיידית ומוחשית למיטוט היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל"

מפלגת הליכוד, מצידה, הגישה עתירה לפסילת מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס. לטענת הליכוד, יש לפסול את המפלגה בשל "תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל", וכן בשל "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", וזאת לטענת הליכוד, "בשל שורה של פעולות והתבטאויות לאורך השנים ובמיוחד בשנים האחרונות".

ברור שבשנים האחרונות, שהרי אם עיקר כובד המשקל היה על פעולות בשנים מוקדמות יותר, אפשר היה לתהות כיצד פעל נתניהו לצרף את עבאס לקואליציה לאחר הבחירות ב-2021.

בגוף העתירה אפשר למצוא טענות ממוחזרות מסבבים קודמים של מערכות בחירות, המנסות לקשור את רע"ם לעמותות ולאנשים שונים, וכן הצעות חוק שהגישו חברי כנסת של המפלגה בקדנציות קודמות, השוללות לטענת הליכוד את אופייה היהודי של המדינה.

יו"ר מפלגת רע"ם מנסור עבאס, יחד עם חבר המפלגה יואב סגלוביץ', מגיע להגיש את רשימת המפלגה לוועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות הכלליות, במשכן הכנסת בירושלים. 7 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מישהו בליכוד עשה לעצמו חיים קלים והכין את העתירה הזו בשיטת העתק-הדבק. יש בכך כדי להעיד על מידת הרצינות שלה, ועל אופייה האמיתי: לא ניסיון משפטי אמיתי לאתגר את ועדת הבחירות ואת בית המשפט, אלא מעין פעלול-בחירות במעטפת של הליך משפטי. קרקס.

כל הצדדים – לרבות מי שהיה קרוב יותר אל העילות המפורטות בחוק יסוד הכנסת בדבר פסילתם של מועמדים ורשימות מהתמודדות, ובוודאי מי שלא טרח אפילו לנסות להתכתב ברצינות עם נימוקים משפטיים – עושים עוול כפול ומכופל: לבית המשפט העליון, לתודעה הציבורית ולכללי המשחק הדמוקרטיים. עצם הגשת העתירות האלה, כלאחר יד וכחלק שגרתי מהמשחק הפוליטי, היא חוסר אחריות וחוסר בגרות.

נקודת המוצא היא שהזכות לבחור והזכות להיבחר הן יסוד היסודות של זכויות היסוד בשיטה הדמוקרטית. לכולם אמור להיות קול, וכולם יכולים לנסות להיבחר ולשמש נבחרי ציבור.

השיטה הדמוקרטית אינה אמורה להתיר רק לעמדות שבקונצנזוס להישמע, ולהעמיד בסכנת פסילה את כל מי שמשמיע עמדות מקוממות או לא פופולריות. זהו חלק מחופש הביטוי הפוליטי, שאמור להישמר ללא פגע.

השיטה הדמוקרטית אינה אמורה להתיר רק לעמדות שבקונצנזוס להישמע, ולהעמיד בסכנת פסילה את כל מי שמשמיע עמדות מקוממות או לא פופולריות. זהו חלק מחופש הביטוי הפוליטי, שאמור להישמר ללא פגע

יש גם ציניות גדולה המקופלת בדרך הפעולה הילדותית, הלוקחת בחשבון שוועדת הבחירות, שבעצמה שוקלת שיקולים פוליטיים ולא ענייניים, תפסול את הרשימות שהקואליציה הנוכחית אינה חפצה ביקרן, רק כדי ששופטי בית המשפט העליון יצטרכו לנקות אחריה, ולהתיר למי שנפסל שלא כדין להתמודד בבחירות.

התנועה לאיכות השלטון בבית המשפט העליון בדיון על פסילת מועמדותה של עידית סילמן, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בפוליטיקה של כוח, אין משקל לניסיונות שכנוע על בסיס ערכי, אלא על בסיס תועלתני בלבד. אך למרבה הצער, ושלא במפתיע, המחוקק לא הטיל כל סנקציה על מי שעושה שימוש לרעה בהוראות חוק היסוד כדי לנסות ולפסול מתמודדים שלא כדין.

אין עונש, אין הוצאות – יש רק פסק דין שיאשר את ההתמודדות, ואולי מבוכה של חלק מהשופטים שיצטרכו להתיישר לפי הוראות הדין ולא לפי מה שהמערכת הפוליטית תצפה מהם, על יסוד הנחות שגויות.

מערכות הבחירות בישראל בשנים האחרונות הרבו לייצר סופות אבק, ספינים פוליטיים וניסיונות להסיט את תשומת הלב הציבורית משיקולים ענייניים. גם בעוד שבועיים-שלושה, לאחר שוועדת הבחירות תדון בעתירות שהוגשו לה ותפסול חלק מהמועמדים – ולאחר שבית המשפט יפעל ליישר את ההחלטות העקומות שככל הנראה יצאו תחת ידי הוועדה – אבק הספינים לא ישקע.

יהיה זה סממן של בגרות פוליטית אם הקרקס הזה לא יהפוך להיות נדבך מרכזי בקרב הפוליטי המתחולל כעת.